הלבוש: חליפה ארוכה כזאת, כובע עגול. פאות ארוכות (פייאס) וכו. וההשקפה שקצת שונה. הוא הגדיר את עצמו : כלוקח קצת מהליטבאק (ליטאים) וקצת ממנהגי החסידות הוא לא משייך את עצמו לחסידות כלשהי, רק ב"נשמה. אולי לכן הוא לא חשב שהוא נקרא: חסיד. ולא צריך ליידע בזה את המיועדת, כולל הרב שלו והשדכן וכל מי שבקנוניה איתו. אני חושבת שבשביל ההגינות יש לאמר זאת הן בברורים (שאגב אז , לא גמרו עליו את ההלל, ויש על מה, הוא פשוט מיוחד בכל קנה מידה עם ראש פתוח, אבל ההשקפה- זה לא מתאים מלכתחילה!) והן השדכנים. זו לא דרך "להפגיש" ואולי היא תתלהב ולגמור עניין, זה פשוט לא עובד ככה! ונניח ילך לו לבחור בדרך זו- זה גם יכול ליצור חיכוחים אם הרקע כ"כ שונה, אולי לא בהתחלה אבל במסלול החיים - זה קשה.
|
|