|
|
| נשלח ב-18/2/2008 10:22 |
 |
| |
בעל
קבל אייקון מריע על הערתך החשובה.
נראה כי סוף המאה ה 19 ותחילת המאה העשרים היו גן העדן של מטורפים הוזי רעיונות מופלגים, שככל שהקשר שלהם למציאות היה רופף יותר כן מצאו לעצמם קהל מאמינים קשוב יותר.
אני מניח שבתקופה שלפני כן הדתות הממוסדות לא נתנו לחברה לייצים האלו להתפתח, ובתקופה שלאחר מכן התגברה ספקנות הציבור ובשילוב עם הטרדה שיוצר אורח החיים הקפיטליסטי - בידור טלויזיה עבודה וכו' - הם נשארו ללא קהל. כיום ניתן למצוא אותם רק בשמורות טבע מוגדרות היטב, כמו בתי הקפה בגדה השמאלית של הסיין וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2008 11:09 |
|
| |
לתחליף שלהם היום קוראים הארי פוטר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2008 12:23 |
|
| |
[בע"ב,
לא מתאימה לך ההכללה חסרת הבסיס והקלישאית.
מאין לך שהפלפול התלמודי אינו חביב עליהם? רק כדוגמא - בעבר הוקדש באותו מוסף עצמו מדור קבוע לניתוח סיפורים תלמודיים. אתה יכול לא לאהוב את אופן הניתוח, דרך ההתייחסות וכו', אבל לומר את שאמרת נראה לי גוזמא שיש בה לא מעט שנאת חינם. לא חבל?]
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2008 12:26 |
|
| |
אמשלום
גם את נסחפת לביטויים כמו שנאת חינם.
אני לא מדבר על ניתוח סיפורים תלמודיים, זה סבבה במיוחד אם ניתן לקרוא אותם מזוויות שלא עלו על דעת מחבריהם וק"ו אם הם מנגחים את היהדות הרבנית המאובנת.
אני מדבר על היחס ללמדנות ה'קשה' שנחשבת שעיניהם, ותקני אותי אם אני טועה, כפלפול עקום, לעומת התיזה של לאנגר שזוכה למקום כבוד ושלא בצדק.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 18/02/2008 12:27:12
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 09:22 |
|
| |
לגב' הקוצפת,
מתוך הכתבה על לאנגר:
<ייתכן שהסיבה לכך היא שמשנתו המבוטאת ב"הארוטיקה של הקבלה" אינה מפותחת דיה, אינה לכידה, ולעתים מעוררת מידה מסוימת של גיחוך. אף על פי כן, זה ספר מעניין, בזכות הקריאה המפתיעה, הממזרית, של הטקסטים המקודשים ביותר ביהדות.>.
כשלעצמי נגמלתי מפראזות הנבובות, שיש המדמים שבכך הדיון נעשה עמוק ומושכל ואולי אף מדעי. אבל גם לאנגר עסק ב'קריאה מפתיעה', ו'ממזרית', של טקסטים. מי שאוהב להשתעשע ב'קריאות', בהבחנות דקות ובמשחקי מלים, יבושם לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 10:11 |
|
| |
בעל,
של נעליך
אתה משווה טקסט מפתיע וממזרי [וכמעט מקודש] כמו הארי פוטר, שנועד מלכתחילה להיות ספר בידורי ולא לטעון טענות בעולם המעשה, לרעיונות הזויים של מסטול, שזוכה לניתוח כאילו מדובר בפילוסוף בעל תובנות מפתיעות שגילה תגליות חדשות בטקסטים?
כשיודעים שמדובר ביצירה פיקטיבית, מותר לכתוב הכל. אבל כשהכותב מתייחס לדבריו ברצינות, וגם הניתוח של כתביו נעשה ברצינות, הרי שמותחים את החבל יותר מהראוי.
נכון שמחקר ההבלים הוא דבר גדול, אבל צריך קודם להכיר בכך שאלה הבלים...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 10:17 |
|
| |
השכן
נסתפק בניו אייג'.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 12:22 |
|
| |
דגים,
אין לי שמץ של מושג כיצד דבריך מגיבים לדברי.
בע"ב,
אין לי מושג מאין אתה יודע מה חושבים ב"הארץ" על למדנות ו/או על פלפול, בעיקר כי איני חושבת (ואם איני טועה, העדויות מסייעות בעדי בזה) שיש להם איזושהי עמדה על הנושא, או שהם מתעניינים בו מספיק כדי להיאבק בו או כדי לנגח אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 13:37 |
|
| |
שפתיו של לאנגר, שסטיתו גרמה לו לראות בבית המדרש מהירהורי נפשו הסבוכה, דובבות, והריהו מבקש ממעלתכם לאיית תמיד את שמו כראוי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 14:52 |
|
| |
ספרן
מאלו הירהורי נפש נכתבו הדברים האלו?
יומא דף נד
הא כיצד - דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת, ונראין כשני דדי אשה, שנאמר +שיר השירים א+ צרור המר דודי לי בין שדי ילין. אמר רב קטינא: בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה.
עמוד ב ױאמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים מעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום, שנאמר +איכה א+ כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה.
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 19/02/2008 14:53:34
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 19/02/2008 15:42:24
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 04:53 |
|
| |
ירידה לדעת הנורמה. משא"כ בנושא אשכולינו, מדובר בסטיה. ועוד: אם תזכה, תבחין מה בין נוכרים לעולי רגלים. ברוך המבדיל בין קודש לחול.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 06:42 |
|
| |
[ספרן,
באבחנה נאה ציינת להבדל בין נכרים לבין עולי רגלים - הראשונים רואים במיניות משהו מבייש ואולי אפילו מגעיל, ואילו האחרונים לומדים מאהבת בני זוג אנושיים (גם אהבה גופנית) משהו על אהבת א-להים ומתחזקים באמונתם.
את העובדה שאתה קורא לאהבתו של מישהו אחר "סטיה", לאיזו משתי הקבוצות אפשר לשייך?]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 06:48 |
|
| |
[ לא לאחת מהשתיים, המשקפות את הנורמה, בניגוד ללאנגר החריג ]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 07:58 |
|
| |
תמה אני מה לכתבה זו שזכתה שייפתח עליה אשכול שלם. די היה לצטטנה באשכול המובאות, אם בכלל יש צורך להביא אותה.
מה למדנו ממנה?
א. תולדות של אדם חריג? (אולי זה נושא, אכן כן). ואולי על קפקא, שהינו דמות יותר מעניינת?
ב. פרשנות מוקצנת, לדעתי אבל לא רק לדעתי, לסוציולוגיה החרדית? - אולי ניתן ללמוד מתוך הניתוח משהו על האופן שבו נהגו בבתי המדרש. (הרי כשהוא מפרש, הוא גם ממילא מתאר התנהגויות). ואולי לא. הפרשנות עצמה מעידה על הפרשן ורק עליו. האם לא הכל מסכימים לזה, אפילו "הארץ"?
ג. דיון אגבי על יחס מוסף הארץ לסיפורים מהתלמוד. זה נושא יותר חשוב. אבל לא בהרבה.
ד. אני מוחה על כבוד הארי פוטר. ראשית, כפי שציין השכן, יש הבדל בין סיפור שהכל יודעים שהוא שקרי לבין תזה כביכול מדעית שעלולים לטעות בה. שנית, בהארי פוטר יש רעיונות בעלי ערך, כפי שכתבתי באשכולו. לא זכיתי למצוא רעיונות בעלי ערך במה שצוטט כאן.
איני אומר למחוק את האשכול. מה שנכתב נכתב. אבל להקדיש עוד תשומת לב לכל זה? מן הראוי היה שגם אני לא אכתוב את הודעתי זו ואטריח אחרים להיכנס לאשכול לראות מה התחדש...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 08:09 |
|
| |
ועד עתה סברנו לתומינו שמיימוני מבין את הכל 
|
|
|
|
|
