|
|
| נשלח ב-5/3/2010 13:17 |
 |
| |
בוגי וירוחמ
יתכן שתפילה מועילה כדחייה, אם תשתפר משך הדחיה ניחא ואם לא - יחזור העונש ואולי יותר (ריבית?)
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 05/03/2010 13:42:42
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2010 13:31 |
|
| |
יתכן הכל יתכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2010 13:43 |
|
| |
ירוח
אין לי הסבר טוב יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2010 19:34 |
|
| |
שבוע טוב לכולם,
לכולכם בודאי קרה שבלימוד ספר עיוני לפעמים רק בפעם השלישי מרגישים את העומק של הדברים,
ולפעמים רק אחרי הרבה פעמים,
קרה לי השבת ועבר בי צמרמורת,
האבן עזרא מסביר למה משה רבינו לא השתמש עם ה' ה' קל רחום וחנון וכו' בפרשת המרגלים
ובמקום זה אמר רק יְקוָק אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לא יְנַקֶּה פּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:
והנה הסתכלנו תפלת משה על דבר המרגלים (במד' יד, יח) ויאמר ד' שהוא שם העצם, והמדות תהיינה עליו נאמרות. ולא הזכיר השם השני שהוא תאר, כי השם רצה להשמיד, ולא אל, כי אין צורך להזכיר המדה הזאת, ולא רחום. כי ישראל לא היו פתאים. ולא חנון. כי לא נעשה להם חמס שיצעקו אל השם להושיעם. והזכיר ארך אפים. כי היו רשעים. ורב חסד. לכל הוא. ולא הזכיר ואמת, כי היו חייבים. והזכיר נושא עון ופשע. ולא הזכיר וחטאה, כי לא היו שוגגים. ומרוב הענוה, שהיתה במשה, הכניס נפשו עם ישראל לאמר וסלחת לעונינו ולחטאתינו, ולא הזכיר פשעינו, בעבור גודל מעלתו, שלא יתכן שיפשע:
ולא רחום, כי ישראל לא היו פתאים, כלומר רחמים אומר האבן עזרא שייך רק כלפי פתאים אבל כלפי חכמים ???
עד היום ידעתי שמוסיף דעת מוסיף מכאוב, אבל שאין לרחם על המוסיף דעת ?? זה לא ידעתי,
זאת אומרת שאין לחכם שום תירוצים לעוונות שלו, חכם שעושה עוון ? הוא לגמרי אשם בזה, ואין כאן סיבה לרחם עליו,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2010 21:02 |
|
| |
מקס שבוע טוב
ראב"ע כנראה לא הכיר את מאמר חז"ל אין אדם חוטא אלא אם נכנס בו רוח שטות.
חשוב לציין כי לא נענשו כמעט יחסית בגלל חטא העגל, לעומת העונש הכבד כבד שנענשו בחטא המרגלים, ללמדך כי קשה הוצאת דיבת הארץ, ודיבת עוצמתם ויכולתם של העם. לפני המקום יותר מאשר הפגעה כביכול- בו..
הפרשה פותחת - כי תשא את ראש בני ישראל- האם מבחינה דקדוקית לא היה מתאים יותר לכתוב ראשי ולא ראש?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2010 21:37 |
|
| |
ירוחם: שבוע טוב לך,
כלי יקר שמות פרק ל פסוק יב כי תשא את ראש. ראשי מבעי ליה,,,,,,,,,,עיין שם
מה הפשט שלך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2010 23:05 |
|
| |
לכי תישא - יכולה להיות עוד משמעות - חוץ מהמנין עצמו. על ידי המפקד בני ישראל הפכו מעבדים אלמונים, שהמצריים כנראה התיחסו אליהם כאל מספר- עבד בלי שם ושיכות,
ו המפקד הזה ,המפקד השמי הזה, שבו כל אחד ואחד, יש לו ערך בפני עצמו, ומתיחסים אליו לראשונה בחייו, כאחד השייך כפרט -לכלל ישראל, שבלי מחצית השקל שלו אין שקל שלם, בלעדיו אין כלל,
דבר זה גורם לאדם שישא את ראשו בגאון ובגאווה כל אחד מעם ישראל זכה במפקד-להרמת הראש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 18:16 |
|
| |
השבת חשבתי מה הרעיון של לספור דווקא בשקלים ולא לספור אנשים, ודווקא בלספור אנשים יש חשש למגיפה ?!
בכדי לספור אנשים חייבים לקבץ אותם יחד במקום אחד, ומשם מגיע המגיפה,
מה שאין כן לקבץ שקלים,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 19:20 |
|
| |
בהפטרה
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם גְּשׁוּ אֵלַי וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְקֹוָק הֶהָרוּס:
ופירש רש"י:
(ל) וירפא את מזבח ה' ההרוס - בנה מזבח והזכיר לישראל להיות מזבח ה' עולה על לבם ושגור בפיהם שהי' הרוס ונפגר ובטל שמו והזכרתו מפי כל י' השבטים כך שמעתי פשוטו, ומדרשו שמעתי ששאול בנה מזבח בהר הכרמל וזהו שאמר (שמואל א' ט"ו י"ב) בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ולהלן (בראשית ל"ג כ') הוא אומר ויצב שם מזבח ומלכי ישראל הרסו כל המזבחות והבמות שבארצם שנעשה לשם שמים ובנה אליהו מזבח זה של שאול שהיה הרוס:
האם לא נראה שהפשט הוא שהיתה שם במה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 20:26 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | בהפטרה
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם גְּשׁוּ אֵלַי וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְקֹוָק הֶהָרוּס:
ופירש רש"י:
(ל) וירפא את מזבח ה' ההרוס - בנה מזבח והזכיר לישראל להיות מזבח ה' עולה על לבם ושגור בפיהם שהי' הרוס ונפגר ובטל שמו והזכרתו מפי כל י' השבטים כך שמעתי פשוטו, ומדרשו שמעתי ששאול בנה מזבח בהר הכרמל וזהו שאמר (שמואל א' ט"ו י"ב) בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ולהלן (בראשית ל"ג כ') הוא אומר ויצב שם מזבח ומלכי ישראל הרסו כל המזבחות והבמות שבארצם שנעשה לשם שמים ובנה אליהו מזבח זה של שאול שהיה הרוס:
האם לא נראה שהפשט הוא שהיתה שם במה?
|
|
פשט הנביאים שעד זמן המקדש היו מקריבים בבמות וכל התירוצים בזבחים נשמעים באמת כמו "תירוצים"...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 20:31 |
|
| |
| maxmen כתב: | | השבת חשבתי מה הרעיון של לספור דווקא בשקלים ולא לספור אנשים, ודווקא בלספור אנשים יש חשש למגיפה ?!
בכדי לספור אנשים חייבים לקבץ אותם יחד במקום אחד, ומשם מגיע המגיפה,
מה שאין כן לקבץ שקלים, |
|
והנה דברי האבן-עזרא: (שוב תודה  )
והכתוב אמר כופר נפשו. וזה פירוש לכפר על נפשותיכם (טו). וטעם נגף במלחמה, כי המת במלחמה לא בא יומו.
ויש אומרים כי כל דבר שיספר יחסר. וטעם נגף דבר. והעדות מספר יואב (ש"ב כד). ודעתי אחרת...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 20:35 |
|
| |
אגב, שמתם לב שגם במניין של השקלים לאדנים (שהיה מתישהו בין יום כיפור לקצת קודם ניסן)
וגם במניין המדבר (שהיה בחודש אייר) יצא אותו מספר בדיוק?
603,550..
התמיהה גודלת שבעתיים כאשר יודעים שבספירה הראשונה ספרו גם את הלוויים ואילו בספירה
השניה הם לא נכללו...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 20:40 |
|
| |
יונתן
נראה שבפשטות אתה צודק ושגם אחר זמן המקדש היו מקריבים בבמות.
אם נעיין במה שרש"י קורא פשוטו של מקרא: "בנה מזבח והזכיר לישראל להיות מזבח ה' עולה על לבם ושגור בפיהם שהי' הרוס ונפגר ובטל שמו והזכרתו מפי כל י' השבטים ", הרי זה לא בדיוק פשט במובן המילולי, כי את המילה ההרוס הוא מפרש בצורה מטאפורית.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 21/02/2011 20:53:53
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 20:44 |
|
| |
"בכדי לספור אנשים חייבים לקבץ אותם יחד במקום אחד, ומשם מגיע המגיפה, מה שאין כן לקבץ שקלים"
זאת הסתכלות אנכרוניסטית מאחר שבזמן התורה (ואלפי שנים אחרי זה) לא ידעו את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 20:50 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | | " זאת הסתכלות אנכרוניסטית מאחר שבזמן התורה (ואלפי שנים אחרי זה) לא ידעו את זה. |
|
לא ידעו את הסיבה אבל ידעו את העובדה, ויש אלפי תרופות סבתא שבנויים על עובדות\ססטיקות ובלי לדעת את הסיבה,
|
|
|
|
|
