| נשלח ב-22/2/2011 15:16 |
 |
| |
צענע צענע
במחילה ממך את הרי דברת על מגיפה- לאחר חטא העגל- המילה ויגוף דווקא מחזקת את התזה שלי- כי נגיפה לא חיבת להיות מגפה -אלא דחיפה- מכה, הרי כאמור לא היתה כל מגפה, אנשים לא מתו שם ממחלות= מגפה. אלא מחרב אחיהם כאמור.
ראוי לציין כי העונש על חטא העגל- היה מזערי ביותר- 3000 איש ולא על ידי ה' ישירות- אלא במלחמת תרבות אנושית
התורה אינה מספרח לנו שבני ישראל עשו תשובה, או התחרטו על מעשה העגל, ולמרות זאת רק 3000.נהרגו
לעומת זאת חטא המרגלים למשל- עם ישראל חזר בתשובה שלימה ניסה לכפר על מעשיו. אבל העונש היה קשה ביותר
חומר למחשבה על אלו שחושבים שהם לא עובדים לעגל והם מי לה' אלי- אבל מוציאים דיבת הארצ המדינה והעם רעה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 22:08 |
|
| |
דמות הגוף?
בפרשת כי תשא מבקש משה מה' "הראני נא את כבודך", ולאחר דין ודברים מסכים ה' באופן חלקי ואומר שאת פניו לא יוכל לראות, כי אי אפשר להשאר בחיים אחר כך, אמנם 'וראית את אחורי'. עצם המושגים 'אחור' ו'פנים' יכולים להתפרש כמטאפורות, אפילו למי שמחפש את פשוטו של מקרא ממש, ולא מוכן לקבל פירושים אליגוריים. מה שמטריד אותי הוא הפירוט הרב והדקדקני כיצד ייעשה הדבר: "והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור, ושכותי כפי עליך עד עברי, והסירותי את כפי וראית את אחורי" אם "וראית את אחורי ופני לא יראו" פירושו דרגות שונות של השגה: מדוע הפירוט הפיזי הזה? אני אשים אותך בתוך נקרה בסלע ואכסה אותך עם ידי כדי שלא תראה אותי מגיע מולך [כי אז בהכרח תראה את הפנים], ורק לאחר שאעבור אסיר את ידי, וכך תראה את גבי המתרחק. קשה לי להבין מדוע יש צורך בכל האריכות המפורטת הזאת אם מדובר סך הכל בהגבלת בהירות ההתגלות שמשה יראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 22:13 |
|
| |
יעויין בדברי רש"י ביבמות (סוף דף מט עמוד ב): המוסב על הגמרא העוסקת בשאלת מנשה לישעיהו הנביא "אתה אמרת 'ואראה את ה', ומשה רבך אמר 'כי לא יראני האדם וחי'. מתרצת הגמרא שישעיהו ראה באספקלריא שאינה מאירה. ולא על ראיה כזו התכוון ה' באומרו 'כי לא יראני האדם וחי'.
היה אפשר לפרש את הגמרא באופן פשוט, ולומר ש'ואראה את ה' דישעיהו מדבר על השגה גבוהה פחות. אבל רש"י מפרש את תירוץ הגמרא כך: [כל הנביאים] נסתכלו באספקלריא שאין מאירה - וכסבורים לראות ולא ראו, ומשה נסתכל באספקלריא המאירה וידע שלא ראהו בפניו.
דברים אלו משתמעים - אף כי אולי לא מוכרחים - גם כתפיסה פיזית: משה ראה ברור, ולפיכך ידע שלא ראה את פניו. ואילו ישעיהו ראה כבעד מראה מטושטשת, לפיכך לא הצליח להבחין בכך שהוא לא רואה את פני האל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 22:30 |
|
| |
הידע שהיה לפני אלפי שנים אינו הידע וההבנה שיש לנו היום
את ה' הרי בלתי אפשרי לראות- מלא כל הארץ כבודו- אדם רגיל הרי לא מסוגל לראות מרחב רחב כזה. ומה עם החלל- הרי גם הוא מעשי ה'- אז איך בכלל אפשר להעלות על הדעת אפשרות כזאת, אם בכלל יש אפשרות.
ה' לא יראני אדם וחי- פרושו אדם בשנות חייו לא יכול ללמוד ולהבין את המכלול הגדול והאדיר הזה כאמור- בשנות חייו
לכן יש לתת למילה -הראני נא את כבודך- משמעותו הנכונה- הראני- תן לי להבין- ראה -בעברית פרושו גם להבין- משה רבנו מבקש להבין את מעשי ה' ואת פועלו. ה' אומר לו רק את אחוראי אתה יכול לראת- כלומר אתה יכול להבין את מעשי רק לאחר מעשה. ולא לפני המעשה,
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 23/02/2011 22:32:45
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 22:46 |
|
| |
ירוק:
פשוט כך היה,
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 22:58 |
|
| |
מקסמן, לא הבנתי ברורות את כוונתך: אתה מסכים עם דמות הגוף?
ירוחם: מה שאתה כותב נראה לי אפולוגטיקה. או במילים אחרות: דרשנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 23:03 |
|
| |
ירוק
בהחלט יכול להיות- אבל האלטרנטיבה שלך והפרשנים האחרים- לא מתקבלים על הדעת של אדם החיי היום, הם אבסורדיים ולא הגיונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 23:13 |
|
| |
| ירוק11 כתב: |  | | מקסמן, לא הבנתי ברורות את כוונתך: אתה מסכים עם דמות הגוף? . |
|
ראה את השקפת האבן עזרא,
בוודאי שאלוקים רוצה לדבר הוא כביכול נכנס לגוף, כי לדבר חייבים גוף\פה\מוח\שפה\זיכרון,
וכך הוא מסביר את האתון שדיבר, וכך מלאך מדבר,
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2011 23:25 |
|
| |
ירוק:
למה אתה לא שואל באיזה גוף ?
ובכן, חייב להיות גוף חיי, (כי מת לא יכול לדבר,)
והגוף בהכרח היה מוכר למשה, (מי כבר היה במדבר ?) ולכן כיסה את פניו, שלא ח"ו יטעה לומר היי היי זה אתה ??
כמו אלישע (אחר)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2011 23:23 |
|
| |
כרת - מיתה בידי אדם?
שאלה נוספת שהתעוררה לי בפרשת כי תשא:
מקובל כי עונש הכרת הוא עונש בידי שמים, ואינו מיתת בית דין. וכך סבור הייתי גם אני תמיד. אלא שפסוק בפרשה עורר לי ספק בענין: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ" (שמות לא יד).
פתח ב'מות יומת' וסיים בכרת, הא כיצד? קשה לקבל שהכוונה 'מות יומת כי ממילא הוא יכרת', שאם כן: מדוע שאר חייבי כריתות אינם מומתים?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2011 23:41 |
|
| |
ירוק
כרת המקורי היא מציאות, ולא עונש שבית דין מעניש,
כלומר, מי שלא מל את עצמו ?! הוא כורת את עצמו מעם היהודי וכן לגבי שבת,
ראה את ה"בכור שור" מפרש במילה את הכרת,
פלא לי שאנשים לא שמו לב לעניין,
עונש כרת היא משמים כביכול, (אבל למעשה האדם עושה זאת לעצמו ביודעין ולא אלוקים עושה זאת)
זאת אומרת שהוא וצאצאיו נכרתים מהאומה,
שאר הפירושים הם לא כפשוטו,
תוקן על ידי maxmen ב- 26/02/2011 23:54:37
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 01:09 |
|
| |
ירוק
אני לא מבין שתי דברים
א. האם הנביאים כתבו מה שהם דמיינו, ולא באמת ראו?
ב. 'כי לא יראני האדם וחי' נאמר למשה, לפני מעמד נקרת הצור. ובמעמד זה הקב"ה לט פניו עד עברו. א"כ על איזה 'נסתכל משה ולא ראהו בפניו' מדבר רש"י.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 22:32 |
|
| |
יא מובארק
בנוגע לשאלתך השניה: כוונת רש"י כנראה היא שלאחר שהסיר ה' את כפו ומשה ראה את אחוריו, ראה בבהירות מספיקה כדי לראות שאינו רואה את הפנים של ה', משא"כ שאר הנביאים שראו משהו מטושטש יותר ולא יכלו לדעת שאינם רואים את הפנים [דמיין לעצמך שאתה רואה דמות מוארת, כגון הקוסם גנדלף לאחר התגלותו השניה בטרילוגיה 'שר הטבעות', רואים רק אור, ואתה לא יכול לדעת מה אתה רואה].
ובאשר לשאלתך הראשונה האם הנביאים כתבו מה שהם דמיינו, לדעת רש"י הם כתבו מה שהם ראו, אבל הם לא ראו באופן מדוייק. מה לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 22:34 |
|
| |
מקסמן
קשה לי לקבל את הסברך, לא נראה לי מסתבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 23:54 |
|
| |
ירוק11
נו, עם כאלו רעיונות. קשה לי להתמודד.
אבל יש לי עוד שאלה. ישעיהו עצמו הרי לא ידע מהתרוץ התלמודי הזה, אחרת הוא לא היה מספר דמיונות כאמיתות. א"כ איך הסתדר לו מה שהוא כן ראה ומשה אמר שלא יראני האדם וחי.
|
|
|
|
|
