|
|
| נשלח ב-16/2/2014 13:49 |
 |
| |
כנראה לא קראת את המדרש שהבאתי ״בנוב וגבעון עשו 57״ מראשית ימי שמואל אז חרבה שילה ועד השנה הרביעית לשלמה הותרו הבמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2014 16:17 |
|
| |
וכבר שאלנו- לפי דבר הפשטנים - שאסור למנות את בני ישראל ולכן הנגף-, איך זה יתכן ה' מצוה על דבר האסור?
או יותר נכון למה ה' יביא נגף על מצוותו המפורשת?
על מה בדיוק הם היו צריכים לתת כופר נפש? על איזה חטא בדיוק כל עם ישראל?
המפקד עלול להביא לגאוות העם בעצמו - ועל כך כופר נפש. כמו שמקריבים כל יום שני תמידים - משום שכמעט ברור שהעם חוטא באופן תמידי - לכן גם מכפרים באופן תמידי. וכמו שאומר ערכי עלי - כך כאן - העם מביא את "ערכו" לבית המקדש - והערך הציבורי הוא מחצית השקל לכל אדם. ה' מצווה לפקוד - בדיוק כמו שיש מצווה לחגוג חגים - ומשום שזה עלול להבי לידי חטא - לכן מתענים בה"ב.וכמו שאדם עתיד ליתן את הדין על כל דבר שראה ולא רצה להנות ממנו (כך במדרש) - ובודאי שאם יאכל וישמן ישורון ויבעט - צריך על זה כפרה - כך מצווה למנות, ומצווה לכפר על זה.
יהושע שר הצבא במלחמת עמלק המנהיג הצבאי בכיבוש הארץ. לא מבדיל בין קולות המלחמה?
אולי אי אפשר להחין רק משה ידע בנבואה - שה' גילה לו כשעמד בהר?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2014 16:41 |
|
| |
המפקד אכן מטרתו היתה לשאת את ראש בני ישראל- לא למנות לא לפקוד- לשאת. להגביה את ראשם השפוף מ200 שנות עבדות, כשכולם התיחסו אליהם כאל מספר, פתאום הם נמנאים כמו אזרחים שווי זכויות, זו היתה המטרה, ואין כאן כל גאווה. אין כל בושה וחטא לאדם שהוא מתגאה שהוא משתייך ונמנה בתוך עם ישראל.
הציטוט הוא מהגמרא בירושלמי ולא מהמדרש, מתענים בה וב כי מנסים כל הזמן להחדיר ביהודי כי כל הזמן הוא אשם, הוא יכול להתפלל ביום כיפור כל היום- בסוף הוא אומר ויהי רחום מכפר עוון,
משה הרי כשהגיע למחנה י נראה מופתע לגמרי מהעגל
יהושוע כמשרת טוב רצה להרגיע את רבו משה- ואמר לו- קול מלחמה במחנה- כוחות אנשי האמנה נלחמים בעובדי העגל, מלחמת חורמה, ועל כך עונה לו משה לא קל מלחמה אני שומע, אין מלחמה קול ענות אני שומע.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2014 15:25 |
|
| |
אריאל ראיתי כי אתה נתלה במדרשים, כי המשכן חרב בימי שמואל. איך אתה מסביר את הפסוק הזה שמואל ב פרק ז (ב) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה:
למה התכון דוד? לפשט או לדרש?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2014 16:26 |
|
| |
תקרא את כל ספר שמואל במקום פסוק אחד
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2014 20:21 |
|
| |
תאמין לי שקראתי- אבל הפסוק הזה מעיד כי אחרים לא קראו אותו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2014 21:59 |
|
| |
מי אמר שבתוך היריעה הכוונה למשכן? הרי כשהארון חזר משדה פלשתים לבית שמש ושמה נשאר, לא כתוב שהכניסו אותו אל המשכן. גם כשהוא הועבר לקרית יערים לא מוזכר שהביאו אותו למשכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 01:59 |
|
| |
בראשית ספר שמואל נמצא ׳היכל השם׳ בשילה. ישראל לוקחים את הארון למלחמה, הוא נופל בשבי וחוזר לבית שמש - קרית יערים - ירושלים. בכל התקופה הזאת מקריבים לפני הארון בכל מקומות המצאו. אין שום זכר לשילה. מוסד אחר, המכונה ׳הבמה הגדולה׳ מופיע פתאום. הוא נמצא בימי שלמה בגבעון. ועכשיו תסביר איפה ראית בפסוק הזה שהיה משכן כלשהו בשילה.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 18/02/2014 02:01:08
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 02:18 |
|
| |
ולצורך העניין אביא את הפסוקים הקודמים : (שמואל ב ו ) יוקם דוד וכל העם... מבעלי יהודה להעלות משם את ארון ברית האלוקים...וישאוהו מבית אבינדב אשר בגבעה...ויטהו דוד בית עובד אדום הגתי...וישב ארון ה׳ בית עובד אדום שלושה חדשים...וילך דוד ויעל את ארון האלוקים מבית עובד אדום עיר דוד בשמחה...והיה ארון ה׳ בא עיר דוד...ויציגו אותו במקומו בתוך האוהל אשר נטה לו דוד...ויהי כי ישב המלך בביתו וה׳ הניח לו מכל אויביו מסביב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה...וארון האלוקים יושב בתוך היריעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 02:20 |
|
| |
כנראה שגם בשביל להיות כויפר צריך שכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 11:05 |
|
| |
כויפר במה? שמואל ב פרק ז (ו) כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן: רש"י שמואל ב פרק ז (ו) באהל ובמשכן - משכן שילה לא היתה בו תקרה אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן:
גם לרש"י לא היה שכל- גם הוא היה כויפר?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 11:36 |
|
| |
בכל התקופה שמאז יציאת מצרים ישב ה׳ באוהל. אף על פי ששילה עשויה אבנים אומר רש״י שגם היא נחשבת אוהל כיון שאין לה גג.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 11:51 |
|
| |
אריאל
אתה מתחיל במשחקים? מי כתב ועכשיו תסביר איפה ראית בפסוק הזה שהיה משכן כלשהו בשילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 14:32 |
|
| |
א. איזה משחקים? אני באמת לא מבין. ב. אם אתה רוצה להביא את פסוק ו. למה אתה מביא את פסוק ב. ג. וגם בפסוק ו לא רואים שבאותה תקופה היה משכן בשילה אלא (ברש״י ) שהיה שם משכן מתי שהוא בעבר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 15:51 |
|
| |
ראה -אתה שואל איפה ראית שהיה משכן בשילה? אני מביא את רש"י- גם אתה סומך עליו.
הוא לא מדבר על משכן בעבר, הוא מפרש את ההוה. בו דוד דיבר לנתן.
הפסוקים די דו משמעים , ואפשר לפרש כיד המפרש. הנושא לא כל כך חשוב, שנמשיך לדוש בו.
|
|
|
|
|
