מניע לשמירת תומ"צ - 'נזק תדמיתי' [שחיטה הומנית]

שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן רלט ד"ה בקיצור כל

הוגה ורושם

האם עד כדי כך התדרדרנו, שמ עבר לתדמית ו'איך מסתכלים עלינו', לא נותרו לנו ערכים?


התדרדרנו או לא, אתה מעדיף ששחיטה תאסר לחלוטין בארצות הנאורות בעולם? למשל באירופה כמעט ברוב הארצות השוק המשותף, נאסרה השחיטה בגין צער בעלי חיים, אולי רק בצרפת עוד מותר לשחוט,
אז נכון מה איכפת לנו מה שהגויים אומרים! אבל בארצותיהם הם מחליטים מה הוא צעב"ח. והם לא בדיוק חושבים כמוך. כנראה שהם שלא למדו את מה שאתה למדת.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם
נדמה לי שלא הבנת את טענתי.

אני חושב שצריך לדאוג שהשחיטה לא תיאסר בעולם, אני כלל לא נכנס לדיון על מהות השחיטה, הזכרתי זאת רק בפסקה אחת.

אני חושב שזו בושה לציבור שהמניע של הרבנות הראשית לייבא 'שחיטה מוסרית', הוא תדמית בלבד. אני חושב שלנגד עיני נותני ההכשרים והיושבים בעמדות המפתח לא צריך להיות רק 'מה יגידו', 'מה יחשבו'. אני חושב שצריך לקיים מצוות בגלל שאנו מצווים עליהן. אני חושב שאנו צריכים לא לצער בע"ח מכיוון שזה אסור (הן מוסרית והן הלכתית).

להרב מצגר משום מה לא מעניין כל זאת. מבחינתו שיערפו את ראשי הבהמות ויהרגו אותן תוך סבל ויסורים. כמובן אם אין בעיה תדמיתית.

לכך שאלתי האם אין לנו ערכים מלבד תדמית? האם הסיבה ליישם את שיטת התא המתהפך היא תדמיתית גרידא (מצגר), או שצריך לעשות אותה כי אנו מצווים לכך, כי אנו חייבים להקפיד לא לצער בע"ח (הלכה)?

_________________

הוגה
הרי הבאת את השו"ת משנה הלכות- שחז"ל מעידים שהשחיטה שלנו היא השחיטה המוסרית ביותר,
זה מקובל עלי- כי למדתי כל ימי חיי שהשחיטה הכשרה היא הפחות מכאיבה ומתאכזרת לנשחט,
אבל כנראה שהשתנו טבעם של הבהמות- ומה שפעם היה רחמני היום זה לא,

אין צורך לחפש בדבריו של הרב מצגר הרבה עומק ומחשבה, מכל בחינה שהיא, הוא דיבר על הנושא הספציפי שנדון לפניו, מבלי להפוך ולהיות הוגה דעות רוחני.
כשהוא מתנהג בטבעיות, גם זה לא בסדר?

_________________

מודה ועוזב

גם בארץ נהוגה שיטת "כבילה והרמה" וכיון שראיתי את זה במו עיני אני יכול להעיד שאין בזה אכזריות. הגע בעצמך אם איזה שהוא אדם אלים תופס אותך ומגביה אותך ברגלים למשך כשלושים שניות, יש בזה קצת אי נוחות, אבל לא יותר.

הוגה

הלא זה די ברור, שעצם הקביעה של מאן דהוא, שהבהמות סובלות קצת יותר באופן זה מבאופן אחר, לא תחריד את המערכת עד שתשנה את הנוהלים.
במידה לא מבוטלת של צדק, שהלא אפשר לקבוע כל יום משהו אחר וסבל יש בכל מקרה.
אומר הרב מצגר בכנות, שמה שמטריד אותו הוא הלעז שיצא, בבחינת 'תקח לה פן נהיה לבוז'.

ירוחם ומאיר
האם סבורים אתם שתפקידו של רב זה להיות פוליטיקאי, לדאוג לפרקטיקה של המערכות שבראשן הוא עומד ותו לא?

מנפ"ש, אם ישנה אפשרות להקל על צערה של הבהמה זוהי חובה הלכתית, ואם אין כל הבדל מהי המוסריות הצבועה הזאת? אני מסכים שאולי צריך את המוסריות הצבוע במקום דאיכא פסידא, לפעמים צריך להרכין ראש כדי לשמור על המשך קיום מצוות שחיטה. אבל כאן הרי כמעט אין חולק שהשיטה של התא המתהפך הוא פחות מצער וא"כ מדוע לנקוט בטעמים דדיעבד, אם ישנו טעם לכתחילה - צעב"ח.

גם לדברי שוטנג שאין אכזריות בשיטת כבילה והרמה, עדיין השיטה החדשנית הומניטארית יותר, ולכן צריך לנקוט אותה, כי גם מעט צער אסור לצער בע"ח. לזה הבאתי את הציטטה ממשנ"ה.


***


אני חושב אבל שהשאלה היא יותר עקרונית וזו היא רק דוגמה עכשווית להסתכלות של הרבנות. כמובן שבמקום מכובד זה אין צורך לרדת לרמה ירודה ולעסוק בנקודות ספיציפיות הטעונות ליבון בגישת הרה"ר. אבל ככל אפשר לחוש שההקפדה היא סינתטית, חיצונית, לא אמיתית בגלל מקורות פנימיים שמורים להקפיד.

אני ח"ו לא מזלזל בהכשריה של הרה"ר - כל אדם ינהג כמנהגו. אבל יש כאן טעם לפגם, לפחות ייצוגי. רשות קודם כל צריכה לייצג את קהלה, ואח"כ להציגו לעולם. אבל א"א למכור לעולם את מה שאנו לא. ואנו - אני מקווה - לא שומרים מצוות בגלל מה יגידו, אנו מקיימים את התורה כי עליה צווינו.

_________________

הוגה_ורושם:

אין צורך לנקוט כשיטה ההומניטרית יותר, אם זה עולה הרבה יותר כסף.

שוטנג
אתה טוען טענה מעניינת שאין חיוב להוציא כסף כדי למנוע צער בע"ח. האם יש לך מקור לעניין? והאם כל צער?


מאיר
אז אין כל עניין למנוע את סבל הבהמה המיותר? רק תדמית? והאם הרה"ר אינה רשות יצוגית שצריכה לנמק את מהלכיה עם דעת תורה ולא רק עם פרקטיקה פוליטית?

כוונתי שייתכן שמתעוררים לנושא בגלל השלכות מעשיות פרקטיות, אבל אחרי שכבר מטפלים בעניין האם זה ראוי להשתמש בשיקולים פרקטיים כאילו מחייבים אותנו אבל באמת אין כל צורך? ואולי אתה סבור כשוטנג שבאמת אין כל עניין הלכתי להקל את סבלה של הבהמה.

_________________

[הנזק התדמיתי היווה שיקול לא מבוטל  ברמב"ם( בהסתמך על התורה הכתובה "לפי שהשם אמר בתורה התמימה: אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו: רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה דברים ד,ו)) בהקדמה לפרק חלק הוא כותב שאלה שמפרשים את התורה על פשטה הופכים את התורה לטיפשית בעיני אומות העולם " והכת הזאת מספרים מפשטי דברי חכמים ז"ל וכששומעין אותם שאר האומות  אומרים: רק עם סכל ונבל הגוי הקטון הזה"]

_________________

הגמרא אומרת שלפעמים בגלל אילוציים חברתיים ואישים, מותר לעבור על צעב"ח, למרות שזו מדאוריתא,
אבל הנזק התדמיתי חשוב יותר ממצוות התורה.

בעניננו אנו, הרי הצעב"ח הולך יחד עם הנזק התדמיתי, לא כל שכן שהשיקול התדמיתי הוא רצוי חשוב ולגיטימי.

_________________

מודה ועוזב

הוגה_ורושם:

כך כתוב בשו"ת נוב"י.

_________________