ביקוה"מ: התעלמות או הזדהות? או מרכזיות משה בתושב"כ

המעיין
מה שהפריע לי בעיונך שכתבת או שאפשר היה להבין שבעצם תנאים או אחרים שלא חושבים בדיוק כמו הרמב"ם הפועל היוצא של דבריהם הוא שהם אפיקורסים.

אני בטוח שתסכים איתי ש מי שכותב- על מעשים שכתובים בתורה - שזה לא היה ולא נברא אלא חלון וחיזיון היה, האם הוא לא אפיקורס? למהדרין מן המהדרין, והכוונה היא לרמב"ם.

_________________

מודה ועוזב

תסביר בבקשה את דבריך
 אתה כותב שהרמב"ם היה אפיקורס???     או מה שהוא כתב היא אפיקורסות?

חו"ח שאכנה את הנשר הגדול אפיקורוס!!!

מה שכתבתי- היה נגד הכינויים שאנשים מכנים אחד את השני אפיקורס, במקרה של המעיין כלפי התנא, או להפך.
מה שציינתי הוא שהדברים והכינויים הם לא דברים מוחלטים,  

לדעתי יושרה אינטלקטואלית לא היתה מזיקה, להרבה מגדולנו.
מצד אחד כותב הרמב"ם  ביד החזקה,- שמי שלא מאמין בתורת משה שהיא אמת- הוא אפיקורס.

מצד שני הוא כותב בספר מורה נבוכים- שהסיפור עם המלאכים של אברהם ויעקב, ואתון בלעם, לא היתה, רק בדמיונם של אברהם יעקב ובלעם.
בהחלט יכול להיות שהוא צודק- אבל זו כפירה מוחלטת, במה שכתוב בתורת משה.
 יש צדק יחסי יש דעה ודעות, אבל אמת יש רק אחת,  או מה שכתוב זו אמת או שזו לא אמת. אין באמצע!
אמת זה איך שכותבים אותו  א---מ---ת    מא ועד ת  עם האות המרכזית של הא-ב.

 [ "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו" במדבר יב, ו' ? זו לא אמת  שכתובה בתורת משה?] 

_________________

המעיין,

אם לדבריך מי שמפקפק בהם מצוה לשונאו ולרודפו, ולכן יש בזה הלכה למעשה. - איך זה שיש חילוקי דעות בין הרבנים בשאלת היוצאים בשאלה ? איך יש כאלה רבנים הסוברים שיש לשבת שבעה על הבנים, ויש כאלה הממליצים להמשיך ולשמור קשר איתם ולא להתנתק מהם?

_________________

ריב
אלו הם לא דברי, אלא צטטתי את דברי רמב"ם שהבאתי לעיל, ומקורו מכמה וכמה מקומות בתלמוד [אם את רוצה אני אפרט]. ככל נושא הלכתי הדבר גורר ויכוחים, באיזה מקרה בדיוק זה נאמר? האם זה שייך גם לתקופתנו? [יש כל מיני הבדלים בין תקופתם לתקופתנו] וכו' וכו'.

אין לך מה לפרט אני מכירה את הדברים, אלא מה, אתה כנראה אינך מכיר את דברי הרמב"ם בפירוש המשנה - שבאופן עקרוני כשמדובר באמונות והשקפות שאין תכליתן מעשה מן המעשים אין לפסוק הלכה כפלוני - ז"א שהדברים שהוא אומר שייכים לכל התקופות ואין הבדל בין תקופתם לתקופתינו -

ראה פירוש המשנה בסנהדרין פרק י' - "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"
'כבר הזכרנו לך כמה פעמים, שכל מחלוקת שתהיה בין חכמים, ואינה תלויה במעשה אלא קביעת סברה בלבד, אין מקום לפסוק הלכה כאחד מהם'

_________________

ריב
לא הבנתי מה שכתבת.
אחזור על דברי ביתר ביאור.
דברי רמב"ם שצטטת הם סברה פשוטה, שלא צריך בשביל זה את רמב"ם, קביעת הלכה באה לעזור לנו במקרה של מחלוקת לדעת מה לעשות, כשיש למשל מחלוקת אם דור המבול יש להם חלק לעולם הבא, אנחנו לא אלה שמחלקים עוה"ב, ואין חיוב להאמין שיש להם עוה"ב, ואין חיוב להאמין שאין להם, ממילא א"צ לקבוע בזה הלכה, [דרך אגב, גם דברי רמב"ם אלו יש להם מקור בתלמוד].
כאן רמב"ם עצמו אומר שזה נוגע לנו להלכה, שכתב:
כאשר יהיו קיימים לאדם כל היסודות הללו ואמונתו בהם אמתית, הרי הוא נכנס בכלל ישראל, וחובה לאהבו ולחמול עליו וכל מה שצוה ה' אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה, ואפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות מחמת תאותו והתגברות יצרו הרע, הרי הוא נענש לפי גודל מריו ויש לו חלק, והוא מפושעי ישראל. וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשנותו ולהשמידו ועליו הוא אומר הלא משנאיך ה' אשנא וכו'.
כהרבה נושאים הלכתיים יש שטוענים שאינו נוגע לדורנו, אלו ואלו עדיין מודים שזה נוגע להלכה, מכיון שלכו"ע לפי רמב"ם אסור לפקפק בכל היסודות דלעיל, וכל המחלוקת מה דינו של המפקפק.

_________________

איך הגעת לדור המבול ? איך אפשר לקבוע הלכה לדור שהיה לפני מתן תורה? דברי הרמב"ם שהבאתי מפירוש המשנה מתייחסים ישירות לשאלה מי נכנס בכלל ישראל ויש לו חלק לעולם הבא -דברי הרמב"ם שם אינם סברה פשוטה כלל  - אלא כמו שכתבתי נאמרים באופן עקרוני לכל דור ודור - הוא אומר לך שכדי לדעת מה לסבור וכיצד לנהוג במקרה של מחלוקת בשאלה הזו - אין לפסוק הלכה כמותו דווקא, אלא אתה יכול לבחור או לנהוג כמותו או לנהוג כחכמים אחרים שסוברים אחרת ממנו  בקשר לדינו של המפקפק - והסברתי לך מה מקור המחלוקת בין חכמים גם בתקופת התלמוד בסוגיית הטועה בעיונו -

מבחינתי אין לי מה להוסיף על הדברים.

 

_________________