| נשלח ב-27/2/2008 18:02 |
|
| |
עין הקורא
תודה!
(כלומר, גרשום שלום כתב מאמר בו חשף שסיפורי הגולם מזוייפים ונראה שנטל את הראיות מספרו של אקשטיין).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 18:55 |
|
| |
"הסכמת המהרש"ב מליובאוויטש"?! מישהו (ששמו הושמט) מאשר בשם הרבי את קבלת הספר, שולח לו כסף ומברכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 19:53 |
|
| |
במאמר של בר אילן מצאתי הערה מעניינת נוספת
י'
דן ('אבי אגדת הגולם המודרנית', עת-מול, 54 [תשמ"ד], עמ' 8-7), מבאר זאת
באופן דומה: '...ואולם, כפוי עליו מסגרת חמורה: אסור לו - מכח מצפונו שלו -
להידמות למספרים ה"מודרניים", העבריים והלא-עבריים, המספרים ספורים
לשמם, אמנות לשם אמנות. חייב הוא לבקש תכלית דתית ומוסרית לסיפוריו. משום כך מלביש
הוא סיפורים, שכל עיקרם התפרצות של כוח-יצירה ספרותי, לבוש "תכליתי…" ובלבד שלא יהיו ספורים בעלמא'. הסבר זה, אף כי
נראה נכון בעיקרו, תואם רק חלק מיצירתו הבדויה של רוזנברג, שהרי אין כל תכלית דתית
ב'גורל העשיריות', למשל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 19:55 |
|
| |
עין הקורא, הבאת לעיל את קטע הסיום של ההקדמה ל'זוהר', אבל לא הדגשת שהס' "צור דבש" שממנו הוא "מצטט", גם הוא לא היה ולא נברא.
יש לנו עסק עם זייפן חולני-כרוני ולא זייפן לעת-מצוא לצורך פרנסה בעלמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 21:17 |
|
| |
נסיונו של רוזנברג לחקות את סגנון היעב"ץ עלוב ומעורר גיחוך.
היעב"ץ היה רב אמן בחיבור מליצות על פי שברי פסוקים ומאמרי חז"ל,
לכן סגנונו כמעט בלתי ניתן לחיקוי.
כדי לחקות את היעב"ץ צריכם יעב"ץ שני...
(אמנם החיקוי שלפנינו אינו מזכיר כלל את הסגנון המקורי מסיבות נוספות.)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 22:05 |
|
| |
ושוב, האם מישהו יכול לגשר בין היצירות המפוקפקות ומזוייפות באירופה לבין אחרית ימיו כרב מכובד וחשוב במונטריאול, סגן נשיא 'כנסת הרבנים'? האם ניתן לקבוע שחל בו שינוי ואולי אף שב ממעשיו הראשונים? (שהרי, אם מדובר כדברי י_לבנוני ב"זייפן חולני-כרוני", היה בהחלט אמור להמשיך את מעשיו גם בקנדה - אך עובדה היא שלא עשה כן).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 22:53 |
|
| |
יש משל עממי, מדוע כשהעגל צעיר הוא מקפץ בשובבות ואילו בבגרותו הוא מתנהל לאיטו וביישוב הדעת. האם אמנם הגיע למדריגת "סבא דעתיה שקיט ושכיך"? גדלות המוחין?
התשובה היא כמובן שלילית, הוא פשוט התמלא בשר ואינו מסוגל למעשי נערות ושובבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 23:24 |
|
| |
ספרו ידות נדרים שהדפיס בורשה תרסג נראה ספר אורגינלי שלו ואולי זה עוד לפני התחלת ה"שובבות"
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2008 23:38 |
|
| |
י_לבנוני, זו דרישה לגנאי כמובן, ודרישה לשבח היא שזקנים דעתם מתיישבת עליהם. ולא מדובר כאן בעם הארץ.
ייקל לנו אולי לנקוט עמדה בסוגיה זו, אם נדע - מתי לראשונה, אם בכלל, הובאו מזיופים אלה לידיעת הציבור הרחב? (הרלוונטי לענייננו, ולכן מחקריו של שלום וקונטרסו של אקשטיין אינם כלולים בזה, לצורך העניין)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2008 20:12 |
|
| |
הבאתי את הקטע המזויף מהיעבץ מתוך מחשבה שהערותיהם כאן של י_לבנוני ובר_נגר מובנות מאליהן...
תמיהתו של בר אילן לגבי ספר גורל העשיריות ומניעי זיופו נפתרת במה שכתבתי לעיל בענין הפרנסה. קראו את הביוגרפיה שכתבו נכדיו בהקדמת ספרו פרי יהודה. הם כותבים שם שאחר נישואיו עסק חוץ מרבנות גם בסחר בברזל ומלח ולא הצליח כלכלית והיה במצב קשה. בקנדה לעומת זאת כבר היה מסודר במשכורת בתפקיד חשוב, ולכן לא היתה לו סיבה להמשיך בייצור ספרות עממית רווחית, ולכן התרכז בכתיבת ספרי יהדות והלכה לחיזוק יהדות קנדה וארה"ב. והדברים פשוטים לענ"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2008 22:00 |
|
| |
עין_הקורא, כלום לא ניתן ליצור "ספרות עממית רווחית" מבלי לעסוק בזיופים? אתה עצמך הזכרת שלל דוגמאות של ספרות עממית פשוטה וסתמית. גם אם תרצה להוכיח מהעובדה שספרו המפורסם ביותר - כמדומה - הוא 'נפלאות המהר"ל' המזוייף, עובדה היא שהיו לו ספרים נוספים שהצליחו באותה תקופה "למרות" שלא היו מזוייפים.
לפיכך, ובכלל, לדעתי טיעון הפרנסה איננו יכול לעמוד לבדו, לפחות כל עוד לא הועמד לו בסיס עובדתי (ראשית כל דרושה ראיה, ולא רק סברה, שאכן הספרים הצליחו להוציאו ממצבו הכלכלי הקשה).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2008 08:27 |
|
| |
הודעה של *elad995920*
רציתי לשבח את הרב הנ'ל ז'צק'ל בכל פעולותיו קראתי פה
מאמרים תגובות של גולשים פה, יש םה חומר נורא יפה עליו וקישורים נורא
טובים לכל דבר המשיכו כך!
אני אישית חוזר בתשובה ואני קורא את הספר זהר על התורה עם פירוש זיו הזהר, רציתי לומר שממש אני נהנה מכל רגע עם המחבר המופלג הזה.
איך הוא חיבר וקיבץ את כל המאמרים מהזהר הקודש ועשה מהם צירופים
שיוכלו הקוראים והמעיינים להיכנס אל הפרדס וזה השער והפתח לכל באיה אשר
יבואו באמת ויושר!
נורא נהנתי...
רציתי לשאול אם תוכלו לתת לי עוד ספרים ממולצים שקראתם של המחבר הנ'ל שאוכל לקרוא ולהתקדש בעבודתו יתברך.
תודה לכולם שבת שלום!
אלעד נ.
נ.ב
שכחתי לומר באופן ישיר שאני חדש באתר פה אז אשמח להצעות ולטיפים
תודה מראש
הודעה של *נישטאיך*
אם ל"רבי" זה כוונתך, ראה את כל מאמרו של פרופסור מאיר בר-אילן:
"נפלאות ר' יהודה יודיל רוזנברג"
http://faculty.biu.ac.il/~testsm/golem.html
מפתיחת המאמר:
ר'
יהודה יודיל רוזנברג נולד בפולין בשנת תר"ך, שימש כרב בכמה מקומות בפולין
(טארלא, לודז', ורשה), ולאחר מכן היגר לקנדה (טורונטו, מונטריאול), שם
נפטר בכ"ו תשרי תרצ"ו. פרטים שונים מחייו וחיי בני משפחתו ניתן לדלות
מספריו, וכבר נכתבו תולדותיו בידי מכיריו וחוקריו, עד כי ניתן לומר כי הוא
מוכר יותר מרוב בני דורו. רב זה, שבעל כשרון היה, וסופר פורה, חיבר לא מעט
ספרים, ומהם שזכו לכמה מהדורות, וביבליוגראפיה מוערת של כתביו נתונה בנספח
למאמר זה.
פרסומו
העיקרי של רוזנברג בא לו בשל שני דברים: הוא הוציא ספר בשם 'נפלאות מהר"ל'
(פיעטרקוב תרס"ט), בו מצוי תיאור ספרותי (היסטורי), של הצלתם של יהודי
פראג מעלילות דם בידי המהר"ל והגולם שיצר. הספר כתוב בסגנון הספור הקצר,
וניכר מתוכו שהמחבר היה בעל חוש ספרותי מעולה, אף אם לשונו העברית אינה
קולחת. ספר אחר משל רב זה, ידוע לא פחות, הוא תרגומו החלקי לעברית של
הזוהר. המאמר להלן נועד לבחון היבט מסוים ממפעלו הספרותי של רוזנברג:
כתיבתו הפסיאודואפיגראפית.
למתקשים בקריאת המאמר והמקורות שבקישור:
המאמר "נפלאות ר' יהודה יודיל רוזנברג" פורסם ב"עלי ספר" יט, (תשס"א), עמ' 184-173
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2008 19:45 |
|
| |
תודה רבה על העזרה...
אודה לכם אם אצליח לדלות עוד פרטים מהמחבר הנ'ל או להוריד את ספריו.
שבוע טוב
אלעד נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2008 17:45 |
|
| |
אשכול שהועבר:
*chouteng* כתב:
האם ספר צור דבש הוא המצאה של ר' יודל רוזנברג
בספר
זהר על התורה לר' יודל רוזנברג בסוף ח"א מביא לספר צור דבש כמות שיראה
הרואה בצילום המצורף. לא הצלחתי למצוא ספר זה בשום מאגר או קטלוג. האם ספר
זה הומצאה בידי ר' יודל רוזנברג או שיש כאן איזה שהוא טעות סופר?

___
*מציץומליץ* כתב:
רק שלא יהיה כאן פלפולים כמו באשכול מספר זכרונותיו של רב ליטאי....
ברור שזה עוד בדיה מבית היוצר של הגולם מפראג, הגדת מהר"ל, אבני החושן ונפלאות השיפולער זיידא.
וחבל על הטרחה שטרחת לבדוק.
לאחרונה גם מישהו טרח לציין זאת באחד מקבצי אור ישראל מאנסי, ואולי אפילו הזכירו את זה באשכול שהיה כאן לאחרונה על הרב המחבר.
___
|
|
|
|
|