מהי דמוקרטיה הראויה לשמה?

ע"פ דברים שאמר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בשולחנו הטהור ביום ב' דשבועות לרגל הילולא דמשיח ה' דוד המע"ה ואור שבעת הימים הבעש"ט הק' שהגאולה תבוא מכך שיהיו כל העמים בבחינת "ויחן כנגד ההר" כאיש אחד בלב אחד. גאולה זו תהיה מאתערותא דלעילא שתישק יחדיו באתערותא דלתתא. על כל זה יש להתפלל שבחירת מיסטר אובמה תסייע לדבר בין מצד שזה יפחית את ריחוק המיעוטים ומצד שני שהשלטון יהפוך לבלתי חשוב כעבודות המיעוטים וכמו שטען הברק כאן שדבר העם ישמע ביתר שאת והפוליטיקאים לא יהיו רשכבהגים אלא משרתי העם כיה"ר בב"א.

חסיד, אמן!

לאחרונה התפרסם סיפור על מי שהציע למכירה באיביי את קולו בבחירות לנשיאות. הוא נעצר כי במדינת מינסוטה זה נחשב לפשע להציע, למכור או לקנות קול בבחירות. הנימוק הניתן הוא כי זו פגיעה בדמוקרטיה משום שההצבעה צריכה להיות על פי ערך הניתן לרעיון כרעיון טוב ולא לפי חמשת הדולר הניתנים למצביע.

אני חש שיש כאן נקודה אוביקטיבית אבל אני מתקשה להסביר אותה לעצמי. הלא כל מצביע מסיבה כל שהיא, הרי "הרעיון הטוב" שבגללו מצביע הבוחר הוא כזה מפני שהוא טוב לו לחייו כולל ולרוב בעיקר חיי הכלכלה. אז מה אם חמש דולר עושים לו את זה שמועמד אחד הוא עבורו טוב יותר מהשני? תגידו שאולי במאזני משקל הבחירה מונחים דברים ששוים יותר מחמש דולר, אז זו רק שאלה של כמות?

1. החוק עושה רושם כאילו יש חובה לשחק אותה "אידיאליסט"
2. אם אחד יצביע בעד מועמד כי הוא יתן לו לבקר חינם בבית הלבן, הרי לא יעצרו אותו!

אני חושב שאם "נשפץ" את הנימוק ונאמר שחוששים שהמועמד שיחלק יותר כסף יעלה לשלטון זה יובן טוב יותר. זאת אומרת
שמיידיות התשלום של המועמד לבוחר עלול לגרום לו לוותר על ערכים חשובים יותר מפני שהם לא מידיים כל כך. זה דווקא מתקבל על הדעת אבל זו לא פגיעה בדמוקרטיה! הייתי אומר הפוך זו הגבלת הדמוקרטיה בגלל חולשת האדם לרוץ למיידי קטן הערך על חשבון הארוך טווח יותר למרות שערכו גבוה!

מה אתם אומרים?

_________________

אילו הייתי יודע שנותן ההשראה לבעל הניק מגיע לדרגת חכמתו של בעל הניק, הייתי מצביע עבורו (כלומר קונה קול של בעל זכות).

באדיב המאדיב -

מקור הפזמון "יעס ווי קאן" אצל בוב הבנאי
http://www.youtube.com/watch?v=3IWKhYQarJU

_________________

בברכה

http://www.biu.ac.il/JH/Responsa/COTAR/srch/ktv_srch2679_frm_1.htm

בוגיעלון: משאל-עם נוגד לדמוקרטיה? 18/10/2004

אני תמיה אם יוכל מי מהכותבים להסביר את הטענה שמשאל פוגע בדמוקרטיה (אולי ספורטאי הלשון שלא חסרים כאן). לא שאני חושד את המדינאים שלנו שהם מתכוונים לזה ברצינות ללא אינטרסים פרטים, אבל בכל זאת מענין לדעת אם בעלי חשיבה ישרה יכולים למצוא מקום לטענה כזו. (הדתיים אמנם רועדים ש'אין לדבר סוף', אבל הרי הערכים שלהם אינם דמוקרטיים.)
________

חבצל_ת:

אני אקפוץ למים, בוגי, למרות שבקליפת אגוז יש לומר, בתשובה לשאלתך, שיש פנים לכאן ולכאן.

יש שיטות, כמו זו השוויצרית, בהן משאל עם הוא הכלי החוקי\חוקתי לקבלת החלטות. אז ודאי שהוא כלי משחק יסודי במשטר הדמוקרטי.

אולם ברוב השיטות הפרלמנטריות, נבחר פרלמנט לתקופה מסויימת, ואיתו, כך או אחרת, ממשלה, ולתקופת כהונתם המשחק הדמוקרטי מתנהל בהן, באמצעות הצבעת נציגי העם. הטענה היא ש"משאל העם" הוא הבחירות, ואם העם אינו מרוצה, ישנה את הרכב הפרלמנט\יחליף את הממשלה בבחירות הבאות. בשיטות כאלה יש התנגדות מסויימת למשאלי עם (בדרך כלל על ידי החוששים מהתוצאה...), למרות שהטענה שהם מנוגדים לדמוקרטיה מוזרה במקצת, האמת היא שהם מנוגדים לשיטה הדמוקרטית הנוהגת.

הטענות המרכזיות נגד הדמוקרטיות של משאלי עם הן (א) שהשאלות מנוסחות על ידי השלטון, שיכול ממילא להוביל לתוצאה כרצונו באמצעות להטטנות מילולית, ו(ב) שמשנבחרו נציגיו הדמוקרטיים של העם לפרלמנט, להם המומחיות והפרספקטיבה המתאימים לקבלת החלטות.

תומכי משאלי עם (שבדרך כלל צצים, לגבי סוגיה ספציפית, כאשר מסתמן לשיטתם כשלון בפרלמנט) טוענים (א) שנציגים פרלמנטריים נבחרים על סמך מצעם לגבי קשת רחבה של נושאים, ואפשר שהבוחרים לא נתנו דעתם לעמדתם לגבי הסוגיה הספציפית דנא, ו(ב) שמשאל עם הוא חגיגת הדמוקרטיה האמיתית (ובכך הם מערערים על יסודותיו של המשטר הפרלמנטרי).

אילו היו שישים שניות על משאלי עם והשיטה הדמוקרטית...
_______

בוגיעלון:

חבצלת

תודה. חיזקת את השאלה שלי, כי שתי הטענות שהבאת נגד משאלי עם אינן תקיפות מספיק. הטענה השניה 'שמשנבחרו נציגיו הדמוקרטיים של העם לפרלמנט, להם המומחיות והפרספקטיבה המתאימים לקבלת החלטות', היא פשוט אנטי-דמוקרטית ולא מסתמכת בנימוק הגיוני. מה זה כמו אדמורים שמהרגע שהם נבחרים יורדת עליהם רוח קודש מהשמים? דוקא בטענות בעד משאלי עם שכתבת בהמשך יש את הדחיה ההגיונית לטענה זו.

הטענה הראשונה 'שהשאלות מנוסחות על ידי השלטון, שיכול ממילא להוביל לתוצאה כרצונו באמצעות להטטנות מילולית', אינה דוחה את צדקת הרעיון הדמוקרטי של משאל עם, אלא מביעה הערה חשובה שהניסוח צריך להיקבע לא רק לפי השלטון אלא גם לפי האופוזיציה.

לברק_אובמה -

"התנועה לאיכות השלטון טענה, כי חלוקת כספים לבוחרים פוטנציאליים הינה, לדעת התנועה, מעשה פסול, וכי בכוונתה לשמור על הדמוקרטיה הישראלית ולוודא כי האזרחים הניגשים לקלפי ביום בחירות יצביעו על פי מצפונם ודעותיהם בלבד, מבלי שמתת כסף משפיעה על שיקוליהם."
http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3097346,00.html

_________________

בברכה

לינקי, תודה ששלית את האשכול שפתחתי לפני כ 4 שנים. הדברים האלה מתחברים לדברים שלי שלינקקת למעלה בעמוד הראשון מאשכול "שינוי דתית", שנשאר לצערנו כפי שכינה אותו שם מורי פרופ' אידגי: 'אשכול הזוי'.

(ברק, אני מצטרף לבוהן של יהוסף!)

תודה על הבהונות ותודה על הלינק.

ניסוח הכתבה: "לשמור על הדמוקרטיה הישראלית ולוודא כי ... יצביעו על פי מצפונם ודעותיהם בלבד, מבלי שמתת כסף משפיעה על שיקוליהם". נשמע מכאן זיהוי השפעת מתת הכסף כחיסרון בדמוקרטיה בעוד כאמור לעיל, אינה אלא פגיעה באינטרסים של העם על ידי צמצום האינטרס למתת כסף מיידית. כמובן שיש לפרש את הכוונה ב"לשמור על הדמוקרטיה" לשמירתה מניצול לרעה או לשמירתה מפני הסכנה לקיומה שעלולה לצמוח מדרישות לצורות שלטון אחרות עקב מצב של קנית קולות, אבל זה מתאים כפירוש לתלמוד ולא לכתבה בת ימינו.

_________________

YES WE CAN

ברק

הנה ציטוט מדברי אוהד קמין שקבלתי:

צבע הסקר
בסקר שנעשה בקרב שחורים בארה"ב נסתבר כי 92% מהם תומכים במועמדותו של ברק אובאמה לנשיאות. בהקשר זה, האם לא יהיה זה משום גזענות להניח כי תמיכה מקיפה כל כך במועמד זה מצד מגזר זה קשורה להתאמה בין צבע עורו לצבע עורם של הנשאלים?

מבחינת התקינות הפוליטית, האלטרנטיבה היא, שמספר גבוה זה של תומכים פשוט מסכימים עם עמדותיו הפוליטיות של המועמד, בלי קשר לצבע עורו. אבל אי אפשר, בהקשר זה, להתעלם מהשאלה המציקה, איך קרה שנעשה בכלל סקר פוליטי שהבחין בצבע עורו של הנשאל בו?
אוהד קמין

בכל אופן ברור שהרבה משחומי העור מצביעים עבורך בגלל צבע עורך או ליתר דיוק בגלל מה שבחירתך תגרום למעמדם בעיני כלל הציבור המושפע מאסוסיאציה של צבע העור. אף אחד לא יעלה על דעתו לעצור ו/או לאסור את הבוחר מחמת צבע עור ולא על פי 'מצפונו ודעותיו' או לקנוס מועמד שיצבע את עורו כדי למשוך קולות שלא על פי 'מצפון ודעות'.

מה שכתבת שעוול קנית הקולות הוא צמצום האינטרס הוא הגיוני כל שהסכום קטן יחסית לערך 'המצפון והדעת', אב מה יהיה אם מועמד ישלם עבור כל קול מיליון דולר. וכי לא ראוי להצביע עבור מועמד שעושה את העם למליונרים עוד טרם עלה לשלטון?

לכן אני חושב שכל הענין הוא ששוחד ממון שונה כי טבע האדם מפתח 'תאות ממון' והיא מעוורת יותר מאשר 'נגיעות' אחרות. אני חושב שכן הדין לגבי פסול עד ו/או דיין שלשוחד ממון יש יותר משקל מאינטרס ברור אחר (ואולי אפילו מאוהב ושונא שהם גם פסולים אבל דומני פחות מהמשוחד בממון ממשי).

בוגי,

יש הבדל בין בחירה מחמת אינטרס ממון לבין בחירה מחמת כל אינטרס אחר גם בלי ההבדל שבגלל "גסות" הממון שהבנתי שאתה דוגל בו. כל בחירה מחמת אינטרס אחר משנה את המדיניות של הממשל או של המדינה בכלל. ההצבעה בגלל צבע עורי היא הצבעה עבור הפחתת היחס הגזעני שקיים עדיין ברמות שונות במדינה. משום כך לדעתי אין הטענה כי לולא צבע עורי לא הייתי מועמד פופולרי (או אקזוטי איך שכינה אותי פאט בוקאנאן) שלילית, גם אם היא נכונה. בחירה מחמת צבע עורי משמעותה הפחתת היחס הגזעני שהוא טבעי עדיין גם אם רק ברמה נמוכה (ראה ספרי "חלומות מאבי").

_________________

YES WE CAN

בנאום הפרידה שלו אמר גורג' ושינגטון שרוח המפלגתיות יכולה להיות האויב הגרוע ביותר של הדמוקרטיה ומכשול גדול בדרכה של הממשלה לעשות את מלאכתה. אנו עדים לבעיה הזו במלוא עוצמתה מעיר הבירה הנושאת את שמו עד לבירת כל מדינה ומדינה שבפדרציה שלנו. מי כמוני יודעת את המאבק הלא קל בכלל שהיה לי בתוך מפלגתי במדינתי. לכן, ברק, אני מסכימה איתך על הצורך בתיקון יסודות המבנה הדמוקרטי של מוסדות המדינה. חשוב לדעת שלשם כך נצטרך ליוזמה משותפת ושיתוף פעולה בכל צעד בין המפלגות, כי אם יהחיה נושא זה לנחלת מפלגה מסוימת הרי נכרת הענף עליו יושב הרעיון.

(סי יו לייטר, צריכה להכין את נאום ההתקבלות.)

תוקן על ידי שרה_פיילין ב- 03/09/2008 23:25:03