לא ניתן לצפות מ"נסיך" רוויזיוניסטי מהבית, ענווה טבעית בהנהגת תנועת ההמשך כמו ענוות שחור קנייתי (kenya) מבית עבדים, בהנהגת ארה"ב.
נשלח ב-15/12/2008 17:33
תודה
_________________
YES WE CAN
נשלח ב-15/12/2008 23:35
בחירות אישיות או מפלגתיות
לענ"ד, אחת הבעיות העיקריות בדמוקרטיה הישראלית היא המערכת המפלגתית.
על-פי התורה, יש לבחור אנשים על-פי תכונות האישיות שלהם, כמו שנאמר בדברים "הבו לכם אנשים חכמים, נבונים, וידועים לשבטיכם, ואשימם בראשיכם", ונאמר בשמות "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי א-להים, אנשי אמת, שונאי בצע". אולם השיטה המפלגתית מחייבת אותנו לבחור ברשימות מועמדים, שחלקם חכמים וחלקם לא, חלקם יראי א-להים וחלקם לא.
כדי להגיע למקום ריאלי ברשימת מועמדים, אדם צריך לפתח תכונות שאינן מתאימות לתכונות הנדרשות להנהגת מדינה. במקרים רבים הדבר גורם לשוחד או חנופה, ראו למשל כתבה על מרכז הליכוד: http://www.nrg.co.il/online/19/ART/1/881/939/050.html
הקמת מפלגות שנלחמות זו בזו גם מנוגדת למצוה "לא תתגודדו" - "לא תעשו אגודות אגודות".
מכל הסיבות הללו, אני מנסה עכשיו לחשוב על שיטת בחירות שבה יהיה אפשר להצביע ישירות עבור אנשים, ולא עבור מפלגות:
הצעה א. בכל קלפי נמצאת רשימת כל המועמדים, כל אזרח מסמן בעד מספר מסויים של מועמדים (נגיד 15), מסכמים את מספר הקולות שצבר כל מועמד, ו-120 המועמדים הראשונים נכנסים לכנסת. - חיסרון: ייתכן עיוות בייצוג - במקרה הקיצוני, ייתכן שאדם אחד יקבל 90% מהקולות, ועוד 119 מועמדים יתחלקו ב-10% הנותרים, אבל בכנסת, לזה שקיבל 90% מהקולות יהיה רק קול אחד. - חיסרון: יות ר מדי קלפים בכל קלפי, עלול לבלבל את הבוחרים.
הצעה ב. האזרחים יחולקו ל-120 קבוצות שוות, למשל לפי איזור מגורים. כל מועמד יתמודד בקבוצה המתאימה לו לפי מקום מגוריו. בכל קלפי יהיו רק הפתקים המתאימים לאיזור זה. הקולות בכל איזור יסוכמו נפרד, כל איזור ישלח ח"כ אחד לכנסת. שיטה מעין זאת מקובלת ברוב המדינות הדמוקרטיות בעולם (74 מתוך 77, לפי הספר "משטר ומדינה בישראל על-פי התורה"). - חיסרון: קשה לחלק את הארץ ל-120 איזורים בצורה שתהיה גם הוגנת וגם יעילה. - חיסרון: ניתן להשפיע על תוצאות הבחירות על-ידי שינוי החלוקה, למשל, ניתן לחלק את הארץ כך שברוב האיזורים יהיו 40% ימנים ו-60% שמאלנים, ובשאר האיזורים יהיו 100% ימנים, וכך ייווצר עיוות לטובת השמאל (שמעתי פעם שזה היה המצב באנגליה - היה רוב לשמרנים למרות שרוב המצביעים תמכו בלייבור). - חיסרון: אם באיזור מסוים יש כמה מועמדים מוכשרים, הם חייבים להתמודד זה מול זה, רק אחד מהם ייבחר, והמדינה עלולה להפסיד.
הצעה ג. האזרחים יחולקו לקלפיות בחלוקה גיאוגרפית כמו היום. הקלפיות יחולקו ל-120 קבוצות בהגרלה אקראית. כל מועמד יבחר מספר בין 1 ל-120 שיקבע באיזו קבוצה יתמודד. ההתאמה בין הקבוצות של המועמדים לקבוצות של הקלפיות תיקבע גם-כן בהגרלה (לדוגמה, "קלפיות 437, 657, 859, 324 מתאימות לקבוצת-מועמדים מספר 89"). כל אזרח יקבל לביתו, יחד עם ה"הודעה לבוחר" שבה רשום מספר הקלפי שלו, את רשימת המועמדים המתמודדים בקבוצה זו, כך שיוכל ללמוד עליהם לפני הבחירות ולהחליט למי להצביע. בכל קלפי יהיו רק הפתקים המתאימים למועמדים בקבוצה זו, למשל, אם 480 איש הציגו את מועמדותם, אז בכל קבוצה יהיו בממוצע 4 מועמדים, שמתוכם ייבחר ח"כ אחד.
הצעות נוספות?
נשלח ב-16/12/2008 01:17
יש לי הצעה נוספת - את שיטות ההצבעה האלה כבר כבר המציאו עבורנו, עכשיו בוא נמציא את הגלגל.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-16/12/2008 09:11
אראל,
שיטת בחירה אישית איננה מבטלת את המפלגות, משום שמפלגה (בהנחה שקיומה אינו אסור לפי החוק...) רשאית להציג את מועמדיה, ובוודאי תהיה לו עדיפות פוליטית וכלכלית על מועמד עצמאי.
הדרך לבחור נבחרים טובים היא ליצור שיטה שתתן עדיפות לבוחרים טובים.
נשלח ב-17/12/2008 02:36
השכן: באיזו מדינה משתמשים בהצעה ג (התאמה אקראית בין מועמד לבין איזורי בחירה)?
אידך גיסא: הבחירות לראשות הרשויות המקומיות הן אישיות. בחלק מהערים נבחרים אנשים שהם חלק ממפלגות ונהנים מתמיכת מנגנוני המפלגות, אבל בערים אחרות נבחרים אנשים עצמאיים, מה שמוכיח שהמנגנון המפלגתי לא עושה את כל העבודה. האזרחים מסוגלים גם לבחור באדם שאין מפלגה מאחריו, אם רק נותנים להם הזדמנות.
מעבר לזה, הבחירות האישיות מאפשרות לאזרחים לבחור אנשים שנראים בעיניהם טובים, גם אם הם שייכים למפלגה שהם מתנגדים לה. למשל, אני בטוח שבתל-אביב יש רק מעטים שתומכים במפלגת חד"ש, ובכל-זאת היו רבים שהצביעו בעד דב חנין, כנראה משום שהם רואים בו אדם ראוי.
לגבי "עדיפות לבוחרים טובים", זה בערך מה שקורה בבג"ץ - רוב הבוחרים את השופטים הם השופטים עצמם, והם "טובים" שהרי הם נבחרו על-ידי השופטים הקודמים, שגם הם היו "טובים", וכן הלאה. הם לא מוכנים לתת לציבור להשתתף בבחירת השופטים, שהרי הציבור הוא טיפש, רק השופטים עצמם הם מספיק חכמים כדי לבחור שופטים.
בלאס וגאס מוכרע מי יעשיר ומי יעני בגורל.
בארצו של סגל - יוכרע מי ישפל ומי ירום בגורל.
ישנה תכונה ידועה של דיונים בשיטת ממשל - בתחילתם מונים את מגרעות הדמוקרטיה, ואזי קופצים לפתרונות מתחום ההסטוריה: מלוכה, דיקטטורה של מפלגה אחת ["הטובים בוחרים" - פחחח, הרי "הטובים" הם "אני ומי שחושב כמוני"], או אוליגרכיה. אחרי שמגיעים באנחה למסקנה שאין ברירה חייבים דמוקרטיה [כולל ציטוט-חובה של האימרה שזו השטה הגרועה מכולן], מציעים להחליף את שיטת הממשל הנוהגת בארץ, לאחת הנוהגת בחו"ל כלשהו - נשיאותית, אזורית, אישית - כל צורת ממשל תוצרת חוץ עדיפה על זו שאנחנו מכירים מקרוב, שהרי הדשא של השכן תמיד יותר ירוק.
בתחילה מומלץ להוגי הדעות דכאן, לקרוא קצת מאמרי עיתונות ו/או דפי אינטרנט מחו"ל. אותן תלונות על הפוליטיקה [ראו מקרה מושל אילינוי והשוחד], אותן תלונות על צורת הממשל, ואותו פתרון - הבה ונחליף משהו. את שיטת הבחירות, את שיטת הממשל, את העם. העיקר להחליף.
בהמשך מומלץ, לחפש בגוגל מאמרים של חובבי שינויים מחו"ל, שממליצים על הדוגמא הישראלית הייחודית [בעיקר בגלל היעדר איזורי בחירה ופרלמנט ללא בית עליון], כשיטת ממשל יציבה ודמוקרטית. תתפלאו מה תמצאו.
אחר כך כדאי להנמיך את מפלס ההתלהבות, ולהזכר בשינויים שנעשו כאן בעשור הקודם, עם המעבר לשיטת בחירה ישירה. שינוי לשם שינוי, שלא שינה כלום. וגם לא ביטולו.
המסקנה היחידה האפשרית היא, ששיטת הממשל ו/או שיטת הבחירות אינן גורם באיכות הממשל או בטיב הנבחרים.
אולמרט כניקסון, ציפי כהילארי, אריק שרון כפוטין. השיטה אינה יוצרת מציאות.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-22/12/2008 21:47
"מומלץ, לחפש בגוגל מאמרים של חובבי שינויים מחו"ל, שממליצים על הדוגמא הישראלית הייחודית" - נראה שאתה כבר מצאת. אם כך, אולי תחסוך לנו את החיפוש ותביא קישורים למאמרים? זה נשמע מעניין.
באופן כללי, בוודאי ששיטת בחירות יכולה להשפיע, הדבר אף נחקר מבחינה מדעית, חלק גדול מתורת המשחקים עוסק בנושאים מסוג זה. מבחינה מתמטית, בחירות זה סוג של משחק. כמו שחוקי המשחק עשויים להשפיע על אופי המשחק ולפעמים גם על התוצאות, כך חוקי המשחק הדמוקרטי עשויים להשפיע.
מה שכתבת "ולהזכר בשינויים שנעשו כאן בעשור הקודם, עם המעבר לשיטת בחירה ישירה. שינוי לשם שינוי, שלא שינה כלום. וגם לא ביטולו" - אם הוא לא שינה כלום, מדוע כל כך הרבה אנשים תמכו בביטולו? כנראה שעבורם, לפחות, זה כן שינה.
נשלח ב-23/12/2008 02:24
גם אם שיטת הבחירות אינה מכרעת כהוא זה לאיכות הממשל, עדיין היא משמעותית לתחושתו של הבוחר.
כמו שזכות הבוחר להלין על שיטת הממשל כך הוא ביכולתו לדרוש לחוש בנוח יותר בדרך הקמת הממשל, זכותו לדרוש ששיטת הממשל ודרך בחירתו יהיו בצורה הנראית בעיניו כלגטימית/דמוקרטית/מוסרית/אתית/שיוויונית/ראויה/אמינה וכו'. מסתבר שבעקיפין זה ישפיע על הממשל בפועל, לא מפני שכך יבחרו מועמדים ראויים יותר, אלא בגלל שהציבור יתן יותר אמון בממשל מה שישפיע על פעולותיו בשלב כלשהו. ממשלה שמקבלת את אימון הציבור תיפקודה פחות לוקה בחסר, היא איננה נדרשת להתעסק ביחצ"נות יומם וליל והיא יכולה להפנות את יהבה לעניינים משמעותיים וחשובים באמת ולא להתעסק בתעמולה ובתקשורת יומם וליל.
_________________
נשלח ב-23/12/2008 10:14
אני אישית לא יודע איך בדיוק תשפיע שיטת הממשל על איכות השלטון, מה שחשוב לי הוא ששיטת הממשל תאפשר לי לקיים את מצוות הבחירה בצורה הטובה ביותר. על-פי התורה יש לבחור אנשים בעלי תכונות מסויימות, והשיטה הנוכחית לא מאפשרת לי לבחור אנשים אלא רק רשימות של אנשים, שחלקם טובים וחלקם פחות. לכן אני מעדיף בחירות אישיות.
השאלה אם יהיה איזור בחירה אחד או כמה איזורים, בית מחוקקים אחד או שני בתים וכו' - פחות חשובות בעיניי.
בחודשים הקרובים יתמודד ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון עם אתגרים פוליטיים וכלכליים חסרי תקדים. פרופ' ורנון בוגדנור, מרצה באוניברסיטת אוקספורד ופרשן ב־BBC, משוכנע כי קמרון, תלמידו לשעבר, יעמוד במשימה
