בית פורומים עצור כאן חושבים

האם אמונה יכולה להיות ידיעה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/5/2008 00:19 לינק ישיר 

למה אנחנו לא זוכים למה שהשפחה זכתה? כי מכל מי שהיה באותו מעמד אנחנו יכולים אולי להשתוות לסוסים של פרעה. והם לא ראו. כל השאר היו בדרגה הרבה יותר גבוהה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2008 00:38 לינק ישיר 

נוכעיינר
בשולחן ערוך או"ח פותח בדיני השכמת הבוקר, הרמ"א כותב דע לפני מי שאתה שוכב, ושואלים הרי ההלכה היא השכמת הבוקר, מה הרמ"א מדבר על שכיבה?

ענה רבי מאיר מפרמישלאן- אם הולכים לישון כמו סוס, אי אפשר לקום כמו אריה.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/6/2008 14:40 לינק ישיר 

 מה אתם אומרים על כותרת חלופית לאשכול: 
"דע מה לענות לאפיקורוס שבך"

(אגב, למי משוייכת האימרה המקורית?)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/6/2008 15:32 לינק ישיר 

בס"ד
אמונה לא יכולה להיות עיורת אלא תבוא מידיעת השם יתעלה לדעת רבנו הרמב"ם ז"ל הפותח את ספרו משנה תורה בפרק א מהלכות יסוה"ת הלכה א "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת הימצאו". עכ"ל הטהורה.
הרי שמצות האמונה באה מתוך ידיעה וגם בנביא מבואר "וארשתיך לי באמונה וידעת את הוי"ה".וכמו שפירש הגאון מלבי"ם ז"ל שתהיה האמונה מוחשית בידיעה. 

תוקן על ידי shay98 ב- 13/06/2008 15:32:03




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2008 16:03 לינק ישיר 

האם למישהו יש מושג למה הספר החדש של דוקינס נמכר כמו לחמניות טריות. ?האם יש בו חידוש לעומת ספרי אפיקורסים קודמים?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2008 16:47 לינק ישיר 

צענערענע

על איזה ספר חדש מדובר? אלו ספרי  אפיקורסיםאחרים יצאו לאור? ומי זה דוקינס?

משמעות המילים!

אפיקורס זה  יהודי  שלמד תורה ובקי בש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים, ולא עם הארץ, שקורא רק רת הכותרות ,אם בכלל.

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 20/06/2008 16:50:55

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/11/2008 11:47 לינק ישיר 

mdabraham

למאמין יש צורך לבסס  את אמונתו, ואחת הדרכים לעשות זאת היא להטיל ספק בכל המציאות.
 "אני לא מכיר שום דבר שהוא וודאי, ובכל זאת איני ספקן גמור. כלומר אני מקבל בהחלט את קיומן של אמיתות לא וודאיות."
 
והדבר דומה בעיני למי שקודם מצייר את העיגול ולאחר מכן יורה את החץ.

אם מישהו מספר לי שיש חתול מתחת לשולחן, או שיש יבשת אמריקה, או שיש חשמל וכד' - אני יכולה לבדוק את הדברים באופן פשוט בעזרת חושי. אני יכולה לברר אם הדבר נכון או שגוי. איני מקבלת את הטענה כי לא ניתן לסמוך על חושינו ועל כן כל המציאות אינה וודאית. בוודאי שאנו סומכים על חושינו בכל רגע ורגע. השולחן קיים כי אני רואה אותו ומרגישה אותו וכי כל אדם וחיה רואים אותו וחשים אותו. השולחן אינו בדמיוני. השולחן וודאי לחלוטין. כאשר אני הולכת לרופא, אני לא "מאמינה" לו. אני סומכת עליו. זה לא אותו הדבר. אני סומכת שהוא למד רפואה ומוכשר במקצועו, ואני גםן מקוה שהוא יודע מה שהוא עושה ושאינו טועה. אבל ברור לי שיכול להיות שהוא יטעה, או שהתעודה שלו מזוייפת. הדברים ניתנים לבדיקה.

זו נקודת האבחנה בין אמונה בה' לבין אמונה בחושים שלנו - את החושים ניתן לבדוק בדיקה אמפירית. את האמונה כלל לא ניתן. 

יותר מזה, אנו מאמינים בה' בגלל שלא ניתן להפריך את אי קיומו.

אנו מאמינים במציאות בגלל שניתן לאמת או להפריך אותה.

לא ניתן להכניס לאותו הסל את האמונה בה' ואת האמון הבסיסי שלנו בחיי היומיום. אלו שני דברים שונים. זה שמכניסים אותם יחדיו לאותו המקום משרת את הצורך של המאמין למצוא איזה צידוק פילוסופי לאמונתו. איני מסכימה להגינות של שיטה זו.

שמעתי אתמול שיעור של הרב אורי עמוס שרקי, ובו במפורש הוא אומר שברחוב פירוש המילה אמונה הוא דבר שאין לי עליו הוכחות, אבל אין כן הדבר ביהדות, ביהדות מושג האמונה הוא שהתברר לי שדבר מסוים הוא נכון. יותר מזה, לפי רבי יהודה הלוי אסור להאמין ללא הוכחות.

אם כן, לא ניתן להביא לראיה על מהות האמונה את הגישה הטוענת - אנו מטילים ספק בהכל. אנו נדרשים להאמין בכל דבר, וה' הוא אחד מאותם דברים. זהו כלל שגוי!

על מציאות ה' בעולם יש להביא ראיות. אפילו ה' חשב כך! לראיה - ההתגלות בהר סיני - וידעת היום והשבות אל לבבך... למען יאמינו בך... ה' לא דורש אמונה עוורת, אלא הוכיח לבני ישראל את קיומו ואת אמיתותו של משה רבינו. ורק על כך אמונתינו כיהודים מסתמכת.

כאשר אתה בא להוכיח את אמיתות מציאות ה' בעולם, את אמיתות התורה - עליך להוכיח את מעמד הר סיני כאמת היסטורית. אנו לא נדרשים להאמין כי מעמד הר סיני התקיים, אנו נדרשים לדעת כי הוא התקיים כמו שאנו יודעים שהיו פרעונים במצריים, כמו שאנו יודעים שהרומאים שלטו בחלק מהעולם וכו'. אין אנו מטילים ספק כלל בעובדות אלו. למה?

ההתחמקות מלנסות להוכיח את מעמד הר סיני ע"י כל מי שפניתי אליו מוכיחה רק דבר אחד - לא ניתן כלל להוכיח מעמד כזה. כי ספק אם הוא אי פעם התרחש במציאות. הלוואי ויוכיחו את טעותי. הלוואי. הנסיון להתחמק ולבסס את האמונה בה', במשה ובתורה על דברים אחרים מלבד מעמד הר סיני היא דמגוגיה.

ולהתחמקות גוונים רבים.... הפילוסופים אוהבים לקרוא לאילו הדורשים הוכחה זו אמונה ילדותית.... אמונה של טיפשים ופשוטי העם.... שיהיה. המלך הוא עירום ולא תעזור התפלפלות פילוסופית.

אם יש למישהו דרך להוכיח כי היתה התגלות בהר סיני בפני מליוני איש, הוא מוזמן לעשות זאת. אני פתוחה לשמוע.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2008 12:15 לינק ישיר 

הוכחת הכוזרי לאמיתת היהדות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2008 13:05 לינק ישיר 

בעלבעמיו,

ראה את הודעתו של מיימוני באשכול זה שצרפת לינק אליו. הוכחה זו אינה רלוונטית והופרכה כבר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2008 23:25 לינק ישיר 

קפיצת האמונה"

שהצער יכול לשבש את שכלו של אדם עליו, זו אמת ידועה ומעציבה.

שיש בנמצא כוח רצון כביר היכול למשוך כנגד הרוח הסועה ולהציל את שכלו של אדם מאבדן, ואפילו הוא נשאר זר ומשונה מעט, אף זאת אנו יודעים. אינני מזלזל בכך כלל ועיקר, אך עדיין מצויים אנו בתחום ההערכות האנושיות.

אפס, להינתק כליל מעגלת השכל, ועל ידי כך מכל דבר סופי אשר השכל הוא המתווך להשגתו, ואחר כך, בכח האבסורד להשיג כל דבר סופי מחדש – לנוכח זאת אני תדהמה, אך בזה אינני אומר כי האמונה נחותה היא, נהפוך הוא, היא פלא ואין אחר.

הדיאלקטיקה שבאמונה היא הדקה והמרשימה מכל, היא נושאת בחובה קפיצה, התרוממות, אשר אותה אינני יכול להשיג בפועל, אלא בתפיסה בלבד.

זאת אינני יכול לעשות: את המופלא, את הבלתי אפשרי, יכול אני רק להימלא פליאה נכחו.

את אברהם אינני יכול להבין. במובן מסוים אינני יכול לקבל ממנו מאומה זולתי השתאות.

הפאראדוכס

האמונה היא אכן פאראדוכס נורא ועצום, פאראדוכס  אשר מכוחו מעשה רע הופך להיות פועל שבקדושה הנושא חן בעיני אלוהים, פאראדוכס המחזיר את יצחק לאברהם אביו, ואשר שום מחשבה אינה יכולה להקיף, כי האמונה מתחלת לפעול בדיוק שם, היכן שהחשיבה נפסקת.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/11/2008 10:32 לינק ישיר 

מישקולצר
פאראדוכס המחזיר את יצחק לאברהם אביו, ואשר שום מחשבה אינה יכולה להקיף


אבל לפי מה שכתוב בתורה, יצחק אחרי העקדה, ברח מאביו, העובדה שהוא לא חוזר ויורד אתו מההר, הרף הבטחתו של אברהם,- ונשתחוה ונשובה אליכם, התורה כותבת רק וישב אברהם.
משום מה בהלויה על אמו. אנו לא רואיםאותו בין המספידים והמתאבלים, הוא חוזר לאחר זמן רב, ושוב התורה אינה מפגישה בין האב לבן.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/7/2011 08:28 לינק ישיר 

[האם אמונה באלוהים היא רציונלית?
ד"ר מיכאל אברהם לא חושב שאמונה באלוהים עומדת בניגוד לחשיבה רציונלית, אלא להפך: תמונת עולם רציונלית מוליכה לאמונה, עד כדי כך שלא ניתן להיות אתאיסט ורציונלי. חלק ראשון בסדרת כתבות שתבקש לבחון את הקשר בין מדע לאמונה. והפעם: מהי אמונה ואיך מבססים אותה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4095282,00.html]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/7/2011 20:48 לינק ישיר 
הערה מעשית בענינה של האמונה הידיעה והמעשה

שלום,
כותב ירוחמשמ : האמונה היא הרבה יותר חזקה מכל אמת אוביקטיבית!

חוזקה של האמונה נובע מן הביטחון הרב, הודאות והשלמות שהיא מעניקה למאמין.
היא משמשת מורה דרך נאמן בשביל המכשולים של המציאות, מצווה מה לעשות ומספקת נחמה רבה.

לאחר שרשמנו כמה מן היתרונות הגדולים של אותה אמונה, נזכיר לקורא העולץ כי תכונות אמונה אלו שלחו אנשים אל המדורות ואל החרב ואל הסקילה. כלומר, אלו תכונות מצוינות עבור החזק אבל מאד לא סימפטיות עבור החלש.

חוזקה של האמונה המדוברת כאן נובעת מהעדר מוחלט של כל ביקורת, וכושרו של המאמין להחזיק בדעות  הזויות לחלוטין, כשהוא אוטם אזניו משמוע, עוצם עיניו מראות...אכן אמונה חזקה מכל אמת אוביקטיבית!

קיימת כמובן גם אמונה אחרת, אמונה רודפת אמת, חסרת ביטחון, נעדרת ודאות ושלמות, אינה מסלקת מכשולים, גם נחמה אין בה. אמונה העומדת למשפט, לברור מתמיד.

אחר הדברים הרציניים ראוי גם לצחוק מעט. הנה כוחה של האמונה ב 'בית ההיסתדרות'.
http://www.youtube.com/watch?v=nDkfzZimYI0

ושוב אל המישור הרציני.
 

קריטיאס ( 403-455 לפני הספירה ), מתיחס על סולון, וקרובו של אפלטון מצד אמו, היה אדם מבריק, שהתבלט באתונה לקראת סוף המאה החמישית כסופיסט, מדינאי אוליגרכי ומשורר. ב 404 היה אחד מ 30 הטירנים. הוא נהרג בידי הדמוקרטים בשנת 403 לפנה'ס. כסנופון: 'לא היה כמוהו גזלן וחמסן'.

הקטע לקוח ממחזה הסטירים 'סיסיפוס'. הוא בא כדוגמה לדעות שרווחו בשאלת האלים, בענין מקומה של התרבות כתרמית ובענין החוק, 'נומוס'.



קריטיאס / פרגמנט מתוך סיסיפוס

 

 

היו ימים בהם אנוש חי ללא חוק,

וכמו חיה כפף עצמו לפני הכח,

פרס לא ניתן אז לצדיק,

והרשע היה פטור מעונש.

רק אחר כך, זו דעתי, בני האדם

קבעו חוקים, הצדק נעשה שליט

כדי לכבוש לעבד את האלימות

ולהקפיד שכל פושע יענש.

אך מכיון שהחוקים מנעו אמנם

פשיעה גלויה, אך בני אדם עוד נהגו

לפעול באלימות בסתר, משום כך

לדעתי, אותה שעה, חכם אחד

המציא לבני תמותה יראת אלים

כדי להפחיד את הרשעים, כשהם בסתר

עושים, אומרים, ואף חושבים דבר מה.

זו הסיבה איפא להכנסת האל.

זה כח, לדבריו, שחי לנצח,

שומע בשכלו וגם רואה. תבונה

יש לו לאין ערוך, טבעו הוא אלהי,

הוא מאזין לכל מילה של בני אדם,

ומסוגל לראות כל מעשה,

אפילו בדממה תחרוש מזימתך

לא תתחמק מן האלים. הן תבונתם

היא עלאית. באמרים כאלה

הקנה להם תורה מתקתקה,

מסתיר את האמת בטיעונים של שקר.

והוא קבע שהאלים גרים למעלה

כדי להכות יותר את בני האדם בפחד,

משם, כך הוא ידע, באות החרדות,

משם הגמול ליצורים האומללים,

מן הקמרון השמימי שבו נראו

ברקים ונשמעו קולות הנפץ של

הרעם, שם פני הרקיע המכוכב,

בנין מופלא של האומן הטוב - הזמן,

שבו פוסע גוש השמש המלובן

המטר יורד ממנו אל הארץ.

סגר אם כן את בני אדם במעגל

פחדים כאלה, והתקין בטיעוניו

מקום נאה למגורי האל,

שם קץ לאי הסדר והשליט חוקים.

- - - - - - - - - - - - - - - -

כך בעיני, לראשונה פלוני שכנע

את בני אנוש לחשוב שקימים אלים.

 

(דילס-קרנץ, קטע 25)

תר. אהרן שבתאי

 

 

 נומוס = חוק.  [מכאן בעברית: נימוס]

מושג שבאופן מסורתי מציין את היוונים בניגוד לברברים. כשדמרטוס, המלך המודח של ספרטה, משוחח עם מלך פרס, ערב הפלישה ליוון, ומנסה לאפיין את בני מולדתו, הוא אומר: 'כציבור הם הגבורים בכל בני האדם, יען בהיותם חופשיים, אינם חופשיים בכל דבר. כי עליהם עומד אדון (דספוטס) החוק, אשר מפניו הם יראים עוד יותר מאשר אנשיך מפניך'(הרודוטוס, ספר ז' 104).

 

נומוס = מנהג.

הוא משתנה במקומות שונים, בעמים שונים.

באתונה של 431 לפנה'ס החוק הוא (כדברי יסון) קודם כל תריס בפני האלימות. התנהגותו של יסון (במחזה מדיאה) היא דוגמה להפרת החוק ושמוש חלקי ותועלתי בו.

הקיקלופ טוען שהחוקים אינם אלא קישוט ושילכו לעזאזל (אורפידס, קיקלופ, שורות 340-338).

תרסימכוס טוען שהחוק אינו אלא מה שבעלי הכוח והשלטון מחוקקים לתועלתם ( אפלטון, פוליטאה, כרך ב ע' 176).

 

מתוך הערה 538 של א.שבתאי לתרגום מדיאה.

עודד 






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/7/2011 21:27 לינק ישיר 

שתי הערות:
1. לפני איזה זמן עלה בדעתי, שאולי אמונה היא מלשון אימונים: להתאמן. להתאמן בקיום תומ"צ.
2. (אמונה סתמית בקיום בורא ואפילו באמיתת תומ"צ, בלי הקיום, היא נעדרת כל ערך (וליבוביץ הרי מרבה לטעון כך בכל כוחו).
ופה יש תרתי דסתרי: מצד אחד, בלי האמונה הבסיסית, למה בכלל לקיים? מצד שני כל עובדה שבעולם, גם אם תוכח, אינה יכולה להביא לידי הקיום. אלא בהכרח שעניין האמונה ועניין הקיום (שהם שני חלקים בלתי נפרדים זה מזה) הן פונקציה של הכרעה ערכית שאדם מכריע על עצמו. 
ודומני שבכל זאת על ידי לימוד והתבוננות ("אימונים מחשבתיים"), אפשר בהחלט להשפיע על מהות ההכרעה הערכית שאדם יכריע. אדם שיהגה כל זמנו וכל עיתות בתורות ההומניזם, סביר שיהיה הומניסט. הקומניזים, סביר שיהיה קומוניסט. היינו, שיכריע שרוצה לחיות לפי הפרוגרמה הזו בחיים.
ואולי זהו צו האמונה (וידועה השאלה איך אפשר בכלל לצוות על אמונה): על ידי הלימוד וההתבוננות במגוון רחב וכולל של הדברים שמביאים לידי אמונה בה' ובתורה ובצורך לקיימה - בזה האדם מקיים את האמונה: מתאמן הוא לקיים מצוות התורה וסופו שיהיה עובד ה'.
ואני אמרתי בחפזי. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/7/2011 21:42 לינק ישיר 

"משום כך לדעתי, אותה שעה, חכם אחד המציא לבני תמותה יראת אלים כדי להפחיד את הרשעים, כשהם בסתר עושים, אומרים, ואף חושבים דבר מה. זו הסיבה איפא להכנסת האל"



לעודד

ומה עמדתך בענין?
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם אמונה יכולה להיות ידיעה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 6 7 8 ... 12 13 14 לדף הבא סך הכל 14 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.