פקודי

אגב, "גיליתי" בעקבות רש"י (כו, כג) מאיפה חז"ל הניחו בפשטות שעובי הקרשים היה אמה, ולא כמה ס"מ, כמו שהציע יש3 כדי להימלט מבעיית הכובד.
פשוט הקיר המערבי (=הרוחבי) של המשכן היה עשוי מ- 8 קרשים X אמה וחצי = 12 אמות רוחב. אלא שלפי חז"ל רוחב המשכן היה 10 אמות* והתורה דרשה "וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ" - ומכאן ששני הקרשים הקיצוניים היו צריכים לחפוף לקיר הצפוני והדרומי. האפשרות היחידה היא שעובי הקרשים היה אמה, מש"ל.

* וא"ת זו מנלן? הרי אנחנו כחוקרי מקרא מחויבים רק לפשט הפסוקים?...
אז מסתבר שלפי הפשט, המצב יותר גרוע (מבחינת יש3:) – כי לפי פשט הפסוקים, רוחב המשכן היה רק 8 אמות – שהרי מפורש כי "אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה" ואחר כך מוסבר לנו ש"הָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל יִהְיֶה סָרוּחַ עַל צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן" >> תוריד 2 אמות מ- 30 ותגיע ל- 28 >> ומכיוון שגובה הקרשים הוא 10 >> כפול שני צדדים = 20 >> יוצא שהרוחב הוא 8.
עכשיו לך תכניס 8 קרשים של אמה וחצי ב- 8 אמות רוחב, בלי לבלוט מהצדדים... יוצא לפי פשט הפסוקים הנ"ל שעובי הקרשים היה יותר מ-2 אמות... אלא שזה יוצר בעיות אחרות כמובן ואכמ"ל – ומכאן שכנראה חז"ל צדקו בהנחתם.
בקיצור, יש3, עליך נאמר "מאן דלא ידע פרושי קראי מותיב תיובתא לנדב השנרבאי?!" 

תוקן על ידי אברם_העברי ב- 14/03/2019 06:36:50

ונקודה נוספת, אגב יריעות המשכן - למשכן היו שלושה כיסויים: עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר... יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת... מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה"
עכשיו, כל זה היה מונח על הקרשים – אין לי מושג לחשב את המשקל של כל היריעות, אבל ברור שזה משקל עצום שנוטה "למשוך" את הקרשים למרכז – אם העובי שלהם היה כמו של דיקט, הם היו מתעקמים, הלא כן?

גילוי מרעיש!
הבנאדם אומר שהוא התעמק בעניין ואפילו רש"י הוא לא קרא.
בפסוקים לא כתוב שיש במערב 8 קרשים. כתוב שיש במערב 6 קרשים, ועוד שני קרשים בפינות, וזה יוצא בסך הכול 8. כל מי שקורא מבין שקרשי הפינות שונים מששת הקרשים האחרים, ותפקידם העיקרי הוא לחבר בין שתי הצלעות הסמוכות, ועל זה נאמר ויהיו תאומים מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת.
מה גודלם של קרשים אלה אכן לא נאמר, ואם מישהו רוצה לתמוה על זה, לא אמנע זאת ממנו. אז אכן את רוחבם צריך ללמוד מגודלו הכללי של המשכן.
אפשר להניח כדבר סביר שרוחבו 10 אמות כך שקה"ק יצא רבוע אף שהדבר אינו כתוב מפורשות. אפשר גם להניח שקרשי הקישור הם קטנים יחסית, וגם מזה אפשר להגיע ל-10.

יריעות עיזים שנסתבך בהן אברם אינם כלל עניין לחישוב הרוחב. פשוט צריך לדעת מה פירוש המילה 'משכן' בפסוקים באופן עקבי, והכול אש"ה. מי שלא קרא, ובוודאי שלא שנה, עדיף שלא ינסה להקשות קושיות. אני מציע לאברם שיתחיל מקריאת הפסוקים, ואח"כ אפשר גם רש"י ועוד מפרשים, ואז בסוף יבוא לספר לנו כמה הוא התעמק בזה.

אף אחד לא אמר עובי של דיקט. עובי של 2 ס"מ לדעתי יספיק. אם אתה רוצה תגדיל קצת.

רק ליתר הבהרה (כי אברם מאוד מתקשה בהבנה בזמן האחרון):
יש כאן שתי טענות בלתי תלויות:
1. הקרשים היו דקים.
2. הקרשים במקוצעות המשכן היו ברוחב שונה מהשאר.
אם רוצים שכל הקרשים יהיו אותו דבר, אז זה גם אפשרי ואז יצא משכן של 12 אמות.

וסליחה על הכתישה של אברם, אבל גם אם הוא היה יודע לקרוא את הפסוקים לגבי יריעות האוהל, הרי שמה שיצא לו הוא שרוחב המשכן *כולל* עובי הקרשים הוא 8 אמות. אז מזה הוא מנסה לגזור שהקרשים היו עבים יותר, מסתבר שיש פה איזו בעיה ביכולות המתמטיות...
ואיך בסוף הוא מסיק שאם הוא לא מבין את פשט הפסוקים חז"ל צדקו? נשגב מבינתי.

אברם
לקחת יריעה באורך 28 אמה, נתת 10 אמות לאורך כל קרש, ונשאר לך 8 אמות לרוחב הגג. רוחב הגג הזה כולל גם את עובי הקרשים.
מילא שד"ר למקרא עושה כל כך הרבה טעויות פשוטות בפסוקים, אני מצפה ממתכנת שיהיה מסוגל לעשות חישובים של כיתה א'.

אתה חושב שהבריח היה בתוך עובי הקרשים?
תכף גם תגיד לי שהיה בריח תיכון אחד שהתעקם באמצע כי ככה כתוב בחז"ל.
פשוט מדהים!