| נשלח ב-4/3/2008 09:24 |
 |
| |
שמחת פורים אמיתית
האשכול הזה ינסה לעסוק יותר בבעיה ובניסיונות הגדרתה ופיתרונות אפשריים עליה מאשר בדיון פילוסופי- הלכתי נטו.
קיבלתי הודעה מאחד מחברי הקהילה, המודיע שאחרי קריאת המגילה בערב פורים יהיה ליצן שיבדר את הילדים. התגובה הראשונית הייתה מחאה פנימית על הרדידות והניסיון הזול למצוא בידור להמונים. זה הזכיר לי את אותו ליל שבועות, כשהלכתי לבית הכנסת וראיתי מישהי מהקהילה ולראשה זר גדול קלוע מפרחים. כך היא בחרה לנכון ללמוד את מסכת ביכורים.
אבל, הבעיה של איך לשמוח היא לא רק נחלת הציבור הדת"ל. גדלתי בין אחי החרדים, והבעיה שם לא יותר פשוטה : הילדים נשלחים לזרוק נפצים, ולמחות את זכר המן בספריי ובהוללות רדודה לא פחות, כמו גם בהיזק לרכוש (ולקיים את מצוותו של תרומת הדשן בפורים).
בישיבות (ההסדר) מארגנים מסיבת פורים בליל פורים. שותים, משתכרים רוקדים. יש מצווה להיות שמח בפורים. אם למישהו הריקוד גורם לקטליזטור לשמחה, מוטב לו. ומה יעשה מי שמוסיקה קלאסית גורמת לו קטליזטור לשמחה?
בפורים, בשונה משאר יו"ט, מעיקר הדין אין הגדרות במה לשמוח, אלא רק להיות שמח. א"כ הבעיה כאן גדולה יותר : מדובר על השמחה עצמה. נדמה לי שגם בישיבות לא במשהו על הבעיה הקיומית שבעצם השמחה הזו, אלא רק הלבישו אותה במחלצות ישיבתיות, מותרות, שאינן עונות ולו במשהו על מהות היום. ובישיבות החרדיות המצב לא טוב יותר, ושם ההחפצה גדולה אף יותר : עישון, קיא וכו'.
מהי אפוא שמחה אמיתית? הפעם היחידה שהשתתפתי במה שדומה היה לשמחה אמיתית היה במסיבה של הכולל שלנו, כשהשמחה לא הייתה לא ביין ולא בבשר, אלא בדעת. עברו שם מהברקה להברקה, את אותן הסוגיות שלמדנו ביום יום פתאום ראינו שאפשר לראות באור היתולי, נקודת מבט אחרת לגמרי. זו הייתה שמחה של דעת, והיא היא השמחה האמיתית, אבל מה יעשו המון העם? איך מארגנים בקהילה שמחה אמיתית? שיעור על דיני פורים, חיקויים ודומיהם – לא יפתרו את הבעיה. כיצד גורמים להמון העם שמחה אמיתית של מצווה, בלי שכרות ובלי רדידות?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 09:30 |
|
| |
רבה ורבי
זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי. איבסום. קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר
בעי רחמי ואחייה. לשנה, אמר ליה, ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי.
אמר ליה, לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (גמ מגילה)
זה רדוד בעיניך?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 09:33 |
|
| |
ההסבר הפשוט הוא לא רדוד, הוא בלתי אפשרי. גם לרצוח מותר?
ההסבר של הרבי מלובביץ' לעניין (נדמה לי בלקו"ש לו) מביא עומק נפלא לעניין. אבל זה לא להמון.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 09:42 |
|
| |
.
אוי, ליטוואק, מתי הוא שמח? שמח רק כשעצוב?
אתה מנסה להיות בשני מקומות שונים בעת ובעונה אחת. ביד ימין אתה רוצה לאחוז בכך שאתה אחד מהאליטה, ששמחתו היא רק בדעת, במעבר מהברקה להברקה על הסוגיות הנלמדות. ביד שמאל, מנגד, אתה רוצה למצוא מכנה משותף בו יוכלו לשמוח כל בני ההמון הפשוטים, אלו ששמחתם אינה נעלה כשלך, אלא הם שמחים בבשר וביין.
תעשה מנגל ותאמר עליו דברי תורה, ובא לציון מועל!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 09:49 |
|
| |
אני שואל איך מארגנים שמחה טובה, ממוצעת, שבה כולם יכולים להנות, ואין בה רדידות (עד כמה שאפשר) לפחות ברמה של עישון, שתייה, טפשות. וכל זה בתנאי שההצעה שתתן לי גורמת לשמחה לציבור כולו.
ונדמה לי שגם בשר ויין לא גורם לשמחה כ"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 10:05 |
|
| |
mcahn
הוא לא רדוד אני מסכימה איתך, אבל למה הוא בלתי אפשרי? זה לא שמותר לרצוח - במצב של שכרות כשהאדם מאבד הכרתו עד דלא ידע יש סבירות גבוהה לאלימות שיכולה להוביל לרצח -
ולדעתי, לגבי הגמרא בעומק הפשט אפילו רבא ורבי זירא שיש ביכולתם לחולל ניסים ולהחיות מתים לא יקחו יותר את הסיכון להשתכר יותר מפני שניסים אינם קורים כל יום - ואם אדם אינו מפיק מטעויותיו לקחים יכול מאוד להיות שהנס לא יפעל יותר - מקל וחומר בני אדם שהם לא בדרגתם של רבא ורבי שאינם יכולים להחזיר דברים לקדמותם במקרה של קלקול מבלי להתכוון בשעת השכרות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 10:19 |
|
| |
יין ישמח לבב אנוש, ומידתיות בכל דבר היא מילת מפתח המפרידה בין השמחה לבין האבל
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 11:48 |
|
| |
MCAHN
אחרי המסיבה עם הליצן נפתח דיון מעמיק בפורום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 11:56 |
|
| |
מכאן
אני שואל איך מארגנים שמחה טובה, ממוצעת, שבה כולם יכולים להנות,????
ואני שואל איך אפשר בכלל להעלות על הדעת שאלה כזאת????
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:01 |
|
| |
mcahn
מה יש לך נגד עישות שתייה וכו' ? לכל זמן ועת לכל חפץ. בכל ימות השנה אינני מושך ידי מהברקות וסוגיות , אבל כאשר מגיע עידן חדוותא , אני מגלה שאין שמחה אלא בשתייה ליצנות וניבולי פה . לדעתי , הבעיה היא שכשהקהילה מביאה ליצן יש לזה את הפרצוף של הקהילה . למי יש חשק לצחוק עם כל הקהילה , הזקנים עם הנערים , לזה צריך קבוצה מצומצמת של ידידים שמרגישים אתם משוחררים. אמנם כשאין קבוצה כזאת , יכול להיות מר מאד.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:02 |
|
| |
ריב,
הפירוש שלך הוא הפשט. אבל בעיני זה נראה בלתי אפשרי.
מואדיב,
אני רואה שהבעיה היא לא נחלת חלקי בלבד (קאי בין על עצם הבעיה ובין על הצורך להתנצל שזה לא מתחסד וכו'). הפיתרון שלה הוא טוב תמיד, אבל לא קשור דווקא לפורים. אני שואל אם יש משהו אותנטי יותר, וביתר פירוט : אם המסיבה עם הליצן אכן עלולה לפתוח איזה שהוא דיון מעמיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:29 |
|
| |
MCAHN
ידוע ששאלו את ר' יאוליש מתי ליטבאק שמח בפורים וענה כאשר מגיעים לפסוקים בניגון של איכה
ושוב שאל שא"כ יקראו את כל המגילה בניגון של איכה וענה שעל הוללות לא נצטווינו.
וברצינות,
לענ"ד בן אדם לא נמדד ביצר הטוב שלו אלא דווקא ביצר הרע.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:40 |
|
| |
| mcahn כתב: |  | ריב,
הפירוש שלך הוא הפשט. אבל בעיני זה נראה בלתי אפשרי.
מואדיב,
אני רואה שהבעיה היא לא נחלת חלקי בלבד (קאי בין על עצם הבעיה ובין על הצורך להתנצל שזה לא מתחסד וכו'). הפיתרון שלה הוא טוב תמיד, אבל לא קשור דווקא לפורים. אני שואל אם יש משהו אותנטי יותר, וביתר פירוט : אם המסיבה עם הליצן אכן עלולה לפתוח איזה שהוא דיון מעמיק.
|
|
אינני זוכר בשם מי זה נמסר, אולם זה היה אותו אחד שאמר שהמצוה הקשה ביותר במהלך השנה, היא "ושמחת בחגך" - היאך יכול אדם לשמוח על פי ציווי?
אין לי אלא לומר שאני מזדהה מאד עם הבעיה, לאו דוקא עם הגעגוע לשמחה מסוג מסויים בלבד.
כד הווינא טליא, גרתי תקופה מסויימת במושב שהוקם על ידי בוגרי ישיבת מרכז. ביום הפורים, בשעת הצהרים, התכנסנו כל זכרי המושב לבית הכנסת. דומני כי היו אז רק שני יצורים ממין זכר שהיו פכחים בכל המושב; רכז הבטחון ואנוכי. את רוב זמני באותו החג ביליתי בהרמת שיכורים שברכיהם פקו, ובנסיונות להבריא חבר טוב שהקיא את נשמתו והרגיש רע מאד. דברי התורה שמרא דאתרא שפך באזני מתוך שכרותו היו מדהימים, כולל הטפת המוסר שלו כלפי על כך שאני "אתה הולך יציב מדי - לא שתית דייך!".
אבל אני מקובלני מאבא מארי ז"ל, שאין חובה קדושה לשתות יין, ביחוד מי שלא שותה יין כל השנה. אבי היה הולך לישון, ומקיים בשנתו את "עד דלא ידע".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2008 23:22 |
|
| |
למה המשנה לא כותבת איזו מגילה?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2008 23:47 |
|
| |
אתה יהודי אמיתי, על שאלה בשאלה.
רק לאחר שנתנו את השם מגילה למגילת אסתר, רק הרבה זמן אחר כך נתנו שם מגילה ליתר.
אבל השאלה שלי נשארה. תחשוב קצת.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
