|
|
| נשלח ב-10/3/2008 21:46 |
|
| |
למען הנזקקים אתרגם משפט אחד מהקטע שבאידיש:
הרה"ג פוגרמנסקי נחשב לעילוי הגדול ביותר שהוציאו הישיבות מקרבן מאז שנות המלחמה [הראשונה].
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 07:31 |
|
| |
יישר כח גדול.
אין תאריך על הכתבות האלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 12:43 |
|
| |
הסריקות מתוך ה"אונזער שטימע". הידיעה בתאריך כח אייר תרצב, והמודעות בתאריך יח תמוז תרצב.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2008 17:51 |
|
| |
נדפסו ממנו ד"ת בספר הזיכרון - הגר"א פלצינסקי זצ"ל
'משלחן מלכים' שבאשכול סמוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2008 07:48 |
|
| |
יישר כח
עדיין אין לנו קורות חייו ותמונתו.
באיזה גיל פגש בו ר' אליהו לופיאן ואיך זיהה אצלו את הפוטנציאל ?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2008 08:45 |
|
| |
תמונתו מופיעה בספרו של ר' ישראל שורין (ז"ל), מורי האומה. זו התמונה היחידה המוכרת. אם לחכםבעיניו יש תמונות נוספות, אנא שלא ימנע טוב מבעליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2008 09:14 |
|
| |
בספרי הסיפורים של רבי שלום שבדרון (שאל אביך ויגדך) יש עליו כמה סיפורים מפליאים. אם אינני טועה מסופר שם שהיה בע"ת (במובן המקובל כיום).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2008 20:33 |
|
| |
מלב אליהו: ר' מוטל פגש בר' אליה לופיאן בגיל 14 לערך, בעת דרשה של האחרון בעיירה טבריג במערב ליטא בתקופת מלחה"ע הראשונה. לאחר שהתרשם מהדרשה, ביקש לבקר בקלם אך רק לזמן קצוב הואיל והיה לו עסק של צבעים (מה לעשות, לא היו ירקנים בליטא בין היהודים), שרצה לפתחו.
נראה לי שלא היה סיפק בידי ר' אליה להתרשם מכשרונו של הצעיר, ומה שבאמת הרשים והדאיג אותו גם יחד היה ייחוסו - נכדו של הגאון ר' חיים ינובר, ושכך עלה לנכדו...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2008 07:17 |
|
| |
מי היה ר' חיים ינובר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2008 09:05 |
|
| |
אינני זוכר כרגע היכן היו רשומים פרטים אודותיו. בלב אליהו הוא הוגדר כאחד "מגאוני ליטא". על כל פנים, אם ר' אליה התרשם מייחוס זה, כנראה שהיו דברים בגו. וגאונות הנכד תבוא ותעיד על גאונות סבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 12:41 |
|
| |
איקלע לידי אתמול ספר יפה שיצא לאחרונה לאור על הרב שלמה מן ההר זצ"ל רבה של בית וגן.
ספר שכתבה בתו , ועשתה עבודה יפה מאד.
והנה שם יש עמוד על הרב פוגרמנסקי שהרב מן ההר היה תלמיד שלו תקופה מסויימת
סרקתי את העמודים, אני מקוה שזה יצא קריא
בא נראה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 20:31 |
|
| |
זו אכן התמונה הנפוצה של ר' מוטל.
אולי העבודה של הבת, פועה שטיינר, אכן יפה, אבל מדוע הביאה את התיאור המלא מלב אליהו מבלי לציין את המקור?בטוחני שאיזכורו לא היה פוגע ברצף הסיפורי, והיה אף מציל אותה מלהיכשל בעוון גניבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2008 17:20 |
|
| |
כמדומני שהביאה שם בסוף הספר בצורה מסודרת מהיכן לקחה כל דבר ומסתמא גם כתבה שלקחה את הקטע הזה מלב אליהו.
זה ממש מילה במילה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2008 23:13 |
|
| |
לא, היא כתבה זאת בצורה ספרותית יותר, אבל העובדות וסדר הדברים דומים. אם אכן ציינה את מקורותיה בסוף הספר - אני חוזר בי.
ניתן לקרוא דברים מעניינים אודות ר' מוטל בספרו של יצחק גיברלטר, יסור ייסרני, שם הוא כותב מעדותו האישית אודות הקפדתו הקיצונית של ר' מוטל בענייני שעטנז (למרות שהספר כולל אי דיוקים, מומלץ לקנותו הואיל והוא כולל תיאורים של דמויות מ"השורה השניה" שכמעט ואינן נזכרות בספרים של דורנו. מי שיכול, רצוי כי יקנהו אישית מהמחבר בבני-ברק, ויזכה אולי אגב אורחא לשיחה מרתקת מפיו).
אגב, מצאתי את המקור אודות סבו של ר' מוטל (יהדות ליטא, חלק ג', עמ' 72). היה זה ר' חיים סגל (1914-1845), למד בסלבודקה ושימש כרב בעיירות סודארג, ראצקי וינובה. בעיירה האחרונה שימש כרב שנים רבות (21 או 30 שנה), ולכן גם כונה "ר' חיים ינובר". ספרו שו"ת "אורח לחיים" על שו"ע וסוגיות בש"ס יצא במהדורת צילום בתשמ"ג.
|
|
|
|
|