יארצייט ר יעקב קמינצקי

הרב יעקב קמינֶצקי היה
מגדולי ה תורה ב ארצות
הברית , במחצית השניה
של המאה העשרים. הרב
קמינצקי היה גם ראש
ישיבת תורה ודעת ב ניו
יורק וחבר ב מועצת גדולי
התורה ב אמריקה .


תוכן עניינים

1 תולדותיו

2 תורתו

3 פעילותו הציבורית

4 בניו

5 ספריו


תולדותיו
הרב יעקב קמינצקי נולד
בעיירה קאלושקובה שב
רוסיה הלבנה , ב שבת - כ'
באדר א' ה'תרנ"א ( 28
בפברואר 1891 ), לאביו ר'
בנימין. בילדותו למד
בתלמוד התורה המקומי
והתבלט שם בכשרונותיו
ובתפיסתו המהירה. בגיל
אחת עשרה נשלח ללמוד
אצל למדני מינסק ושם
שקד על תלמודו במשך
כמה שנים.
בגיל חמש עשרה עבר
ללמוד ב ישיבת כנסת
ישראל בסלבודקה , פרבר
של קובנא , שם התקרב
לרבי נתן צבי פינקל -
ה"סבא" מסלבודקה.
בשנים אלו נהג רבי יעקב
לשמוע שיעורים גם מפיו
של רבי ברוך בער
לייבוביץ , בישיבת כנסת
בית יצחק שהייתה אז
בסלבודקה. במהלך
לימודיו בסלבודקה, נהג
רבי יעקב לנסוע מידי פעם
לשמוע שיעורים מגדולי
תורה אחרים: רבי איסר
זלמן מלצר ב סלוצק , רבי
זלמן סנדר כהנא שפירא ב
קריניק ורבי דוד טביל
דיינובסקי ב מאלץ' .
בתחילת מלחמת העולם
הראשונה נדד רבי יעקב
למינסק, ומשם לקריניק, ל
ביאליסטוק ול טיקטין .
לאחר מכן עבר ל לומז'ה ,
שם נתקבל לישיבתו של
רבי יחיאל מרדכי גורדון .
עם סיומה של המלחמה,
עבר רבי יעקב ל קרמנצ'וג ,
שם נשא את איטא עטיל,
בתו של ה משגיח בישיבת
סלבודקה - רבי דב הירש
הלר, ב כ"ב בסיון ה'תרע"ט
. (חתנו הגדול של רבי דב
הירש, היה רבי אברהם
גרודז'ינסקי ). שם נולדו לו
שלושת ילדיו הראשונים.
לאחר חתונתו שב רבי
יעקב ללמוד בסלבודקה.
לאחר תקופה עבר ללמוד
ב קלם , וכאשר נפתח ה כולל
בסלבודקה על ידי רבי
אייזיק שר , עבר רבי יעקב
לכולל זה ולמד שם חמש
שנים.
בשנת ה'תרפ"ו ( 1926 )
התמנה רבי יעקב ל רב
בעיירה ה ליטאית ציטביאן .
הוא כיהן בתפקיד זה
במשך אחת עשרה שנים.
בציטביאן נולדו לו שלשה
ילדים נוספים.
בסוף שנת ה'תרצ"ז ( 1937
) עקר רבי יעקב ל ארצות
הברית שב אמריקה . שם
הוא כיהן ברבנות במספר
ערים: בתחילה מילא את
מקום הרב ב סיאטל שב
וושינגטון , במשך כמה
חדשים. לאחר מכן נתמנה
לרב ב טורונטו שב קנדה ,
שם כיהן כשבע שנים, למן
ה'תרצ"ח ( 1938 ) ועד
ה'תש"ה ( 1945 ).
בשנת ה'תש"ה חל מפנה
בחיו של רבי יעקב. ע"פ
בקשתו של הרב שרגא
פייבל מנדלוביץ' , הוא עזב
את רבנות טורונטו והחל
לכהן כ ר"מ בישיבת
"מתיבתא תורה ודעת"
שבניו יורק, במקומו של
ראש הישיבה שנפטר - רבי
שלמה היימן . בשנת
ה'תש"ח ( 1948 ) נתמנה
רבי יעקב לראשות
הישיבה. בתפקידיו אלה
כיהן עד שנת ה'תשכ"ז (
1967 ) .
לאחר פרישתו מראשות
הישיבה, עבר רבי יעקב
לעיירה מונסי שב מדינת ניו
יורק , שם חי עד פטירתו.
בתקופה זו השקיע את
כוחותיו ב הוצאה לאור של
ספריו. בשנותיו האחרונות
נהג להתגורר בחודשי
החורף ב מיאמי ביץ' שב
פלורידה .
בשנת ה'תשמ"ד ( 1984 )
עבר רבי יעקב אירוע מוחי
, והוא עבר להתגורר בבית
בתו ב בולטימור . נפטר ב
כ"ט באדר א' ה'תשמ"ו ( 10
במרץ 1986 ), ונטמן ב
ברוקלין שבניו יורק.
תורתו
רבי יעקב קמינצקי היה
תלמיד חכם, בעל היקף
בכל חלקי ה תורה . אהבתו
ללימוד לא ידעה שובעה.
גם בהיותו מעל גיל 90,
היה עוסק בתורה
בהתלהבות, ומנגן את ניגון
הגמרא המסורתי. אהבה זו
הביאה אותו לידיעה
עצומה ב תלמוד וב פוסקים .
שיטתו בלימוד התורה
הייתה שיטה מקיפה,
יסודית ועמקנית. הוא סבר
כי על הלומדים להתמקד
בראש ובראשונה בדברי
התלמוד וה ראשונים , ורק
לאחר מכן בדברי ה
אחרונים , דבר שאינו כה
מובן מאליו בקרב אי אלו
לומדים. כמו כן טען כי
מוטל על הלומד לרכוש
בקיאות מקיפה, בטרם
יעסוק בפלפולים תורניים.
כשרונותיו הברוכים סייעו
לו רבות בהגעה לגדלותו
התורנית. זכרונו היה
מדהים, ופעם ציטט בעל
פה פיסקה ארוכה מתוך
הספר פרי מגדים , במענה
לשאלה של תלמידו.
הוא גילה ידיעה והבנה אף
בנושאים שלא רבים
עוסקים בהם, כגון בשיטת
הרמב"ם בחישוב מולד
הלבנה . מלבד היותו ראש
ישיבה, המלמד את
המסכתות הנהוגות
בישיבות, הוא עסק גם
בהוראת איסור והיתר ,
ומסר אף שיעורים קבועים
ב מסכת חולין , במסגרת
קורס לקבלת סמיכה .
ידיעות מקיפות היו לו אף
ב דקדוק לשון הקודש , וב
היסטוריה של עם ישראל .
מלבד שיעוריו בישיבה,
מסר רבי יעקב שיעורים
רבים נוספים: שיעור
לקבוצה מצומצמת
מתלמידיו, בו לימד בכל
שבוע שני דפי גמרא , עם
פירושיהם של ה רי"ף וה
רא"ש , דרך פסיקותיהם
של ה טור וה שולחן ערוך ,
עד פסיקת ה הלכה למעשה.
שיעור אחר שנמסר אחת
לשבוע לקבוצה זו, היה על
חומר עיוני מתוך הנושאים
שעסקו בהם באותו שבוע.
ב שבתות היה מוסר שיעור
ב משנה ברורה , לפני
קריאת התורה . מלבד
שיעורים אלו, מסר רבי
יעקב שיעורי מוסר
שהתמקדו בעיקר בלימוד
הספרים מסילת ישרים ,
חובות הלבבות ועוד.
פעילותו
הציבורית
בשנת ה'תש"ט ( 1949 )
הוקמה מועצת גדולי
התורה של אגודת ישראל
באמריקה. רבי יעקב
קמינצקי היה אחד
מחמישה עשר חבריה.
יו"ר המועצה היה רבי
אהרון קוטלר , שהנהיג את
עולם התורה באמריקה
בתקופה שלאחר השואה.
רבי אהרון היה נוהג
להתייעץ רבות עם רבי
יעקב, ולחכות לחוות דעתו
בטרם כל הכרעה
משמעותית של המועצה.
עם פטירתו של רבי אהרון
בשנת ה'תשכ"ג ( 1963 ),
הוכר רבי יעקב, יחד עם
רעהו רבי משה פיינשטיין ,
כמנהיג עולם התורה
והקבוצה היהודית
האורתודוכסית בארצות
הברית וקנדה. בתפקיד לא
רשמי אך משמעותי זה,
שימש רבי יעקב עד
פטירתו. שאלות רבות
חשיבות הונחו לפתחו,
כגון: הפעילות לשחרורו
של רבי יצחק הוטנר ,
ששהה במטוס שנחטף על
ידי אש"ף ב- 1970 .
במסגרת תפקידו זה, עסק
רבי יעקב רבות בנושאי
חינוך . הוא עודד ודחף
להקמתם של כוללים רבים,
הקים תלמוד תורה עבור
בני המהגרים מ ברית
המועצות , והכריע רבות
בשאלות שנשאל על ידי
ארגון תורה ומסורה - רשת
בתי ספר תורניים, ועל ידי
אגודת ישראל
האמריקאית.
אחת מפעולותיו
הציבוריות החשובות
הייתה תמיכתו בהקמת
וביסוס החינוך העצמאי ב
ארץ ישראל . בתחילה פעל
לצדו של רבי אהרון
קוטלר, ולאחר פטירתו של
זה, נתמנה רבי יעקב ליו"ר
הארגון בארצות הברית.
במהלך ביקוריו בישראל,
היה נוסע לבקר את בתי
הספר של הרשת, שהיו
פזורים ביישובים רחוקים,
כדי לעמוד מקרוב על
פעילותם החינוכית
והתורנית.
כאשר נאבקה ה יהדות
החרדית בישראל נגד
ניתוחי המתים שהיו
מותרים ע"פ החוק ללא
צורך בהסכמת הנפטר או
משפחתו, נרתם רבי יעקב
למאבק בכל כוחותיו.
בשנות השבעים של המאה
העשרים היו נפוצים מאוד
ניתוחים שכאלו, דבר
המנוגד לעמדת ההלכה
היהודית. יהודים דתיים
וחרדיים רבים חששו
להתאשפז ב בתי חולים
שמא ינותחו לאחר מותם.
אגודת ישראל בישראל
ובארצות הברית, הפעילה
מערכת של מחאה נמרצת
נגד ממשלת ישראל ,
בדרישה נחרצת לתיקון
החוק, באופן שלא ינותחו
מתים ללא הסכמת או
הסכמת משפחתם. רבי
יעקב השתתף בעצרות
מחאה אלו, ונאם בהם
נאומים מרשימים כנגד
תופעה זו. במקביל הוא
השתתף בפגישה שנערכה
עם ראש הממשלה לוי
אשכול בנושא זה. (בסופו
של דבר תוקן החוק לאחר
המהפך בשלטון , כאשר
נתמנה מנחם בגין לראשות
הממשלה, וצירף את אגודת
ישראל ל קואליציה
שבראשותו).
בניו
לרבי יעקב קמינצקי כמה
בנים ובנות. חלקם
מפורסמים בזכות עצמם:
הרב שמואל קמינצקי - בנו
הבכור. כיום ראש ישיבת
פילדלפיה וחבר מועצת
גדולי התורה בארצות
הברית.

הרב נתן קמינצקי - מחבר
ספרים אחדים, ביניהם
הספר עשייתו של גדול
שעמד במרכזו של פולמוס
סוער, מצד קבוצות
מסוימות בציבור החרדי.
ספריו
" עיונים במקרא " - על
פרשיות התורה - ביאורים
ופירושים שנאספו מתוך
כתביו, ניו יורק, תשמ"ד
(1984).

" אמת ליעקב " - עיונים
במקרא - ביאורים
ופירושים שנאספו מתוך
כתביו, ניו יורק, תשמ"ו
(1986).

" אמת ליעקב " - על הש"ס.

(מתוך ויקיפדיה) תוקן על ידי - ניוטרל - 06/03/2008 17:01:31

1. במגילת אסתר לא מוזכר שם שמים. אך דורשי רשומות אמרו שהוא רמוז במקומות שונים. אחד המקומות הוא 'ותאמר אסתר אם-על-המלך טוב, י בוא ה מלך ו המן ה יום אל- המשתה אשר-עשיתי לו" (אסתר ה, ד). והדבר פלא שנרמז שמו של הקב"ה בשם של טפש ושל רשע. שמעתי בשם הגאון הרב יעקב קמינצקי זצ"ל, שרגע זה, שאסתר הזמינה את המלך והמן למשתה, הוא היה הרגע הקשה ביותר לכל היהודים. שהרי ידעו ש'אחות לנו בבית המלך',[ראה מגילה טו,ב] והמלכה ודאי תציל אותנו. אך לפתע התברר שגם אחותינו המלכה מחניפה לרשע, להמן, ובוגדת בעם ישראל. זה היה הרגע הכי קשה ושובר. לכן דווקא שם רמוז שמו של הקב"ה, לומר לכולם - בכל מצב, גם במצב הקשה ביותר, הכל בהשגחה פרטית של הקב"ה על עם ישראל. הכל מהלך א - לוקי לטובת ישראל.

כתוב בשיר השירים פסוק: "כפלח הרימון רקתך" ודרשו חז"ל על כך במדרש: שאפילו הריקנין שבעם ישראל מלאים מצוות כמו רימון ! נקשה ע"פ דברי הרב יעקב קמינצקי.. מדוע נמשלו הרשעים לרימון ? ? ? ותירץ הרב כך: על כל פרי ופרי שאוכלים ניתן לדעת ע"פ מראהו החיצוני אם הוא בשל או שהוא בוסר.. אך אצל הרימון - שהוא נראה מבחוץ בעל קליפה קשה ויבישה.. אנו נחשוב שאין בו כלום אך מתי שפותחים את הרימון מתגלה פרי עסיסי ומתוק ! כך הוא הדבר בריקנים שבישראל : נראה לאדם המסתכל מבחוץ כי הם יבקשים וקשים כמו הקליפה החיצונית שלהם, אבך באמת בפנים מסתתרת נפש יהודית קדושה! (לקחתי מהספר "אלו הם מועדיי")