|
|
| נשלח ב-10/3/2008 20:32 |
 |
| |
בוגי.
וכבר הבטיח הנביא שלעתיד "ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר".
וכאן המקום לקרוא לבני העם להתאחד, שהרי כששאול נכנע לדברי העם להשאיר את הצאן, אין זה אחדות, אלא כדברי שאול "כי יראתי את העם", אבל לעתיד, כש"אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים", אז "ועפו בכתף פלשתים ימה, יחדו יבוזו את בני קדם, אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם". ובימים ההם יתקיים הכתוב "ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר"
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 20:44 |
|
| |
(חוששני מלפתוח תיבת פנדורה, ובכל זאת)
ר' מיכי,
קבסתן.
אם מרכז הרב כך, שואה מה תהא עליה?
גם היא חילול ה'?
ואם הוא בחר לחלל את שמו בדרך זו, מה לנו ולזה? ומה זה אומר על מושגי 'קידוש' ו'חילול' שלנו בכלל?
ומהי הנחת היסוד שלך בדבר 'מוות ללא סיבה'? מה סיבה בעיניך, ומה אינה סיבה?
מימות אהרן ועד היום שלומי אמוני ישראל נתנו טעם למוות, כל מוות, כשם שנתנו טעם לחיים. אחרת אפשר לסגור את הבסטה וללכת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 20:55 |
|
| |
עם קשר או בלי להערתי הקודמת. נזכרתי בשירו של אליעז כהן:
"שמע אדוני, ישראל עמך ישראל אחד / ואהבת את ישראל עמך / בכל לבבך / ובכל נפשך / ובכל מאודך / והיו הבנים האלה אשר נהרגים עליך כל היום / על לבבך / ושננתם ברקיעיך / ודיברת בם: / בשבתך בביתך / ובלכתך בדרך / ובשכבך ובקומך / וקשרתם לאות על / ידך (ספרות כחולות זרחניות) והיו לטוטפות בין / עיניך (כמו פגיעת הצלפים)/ וכתבתם (בדם) על מזוזות ביתך / ובשעריך"
אדם ירא שמים כתב את המלים האלה. חובש כיפה, נועל סנדלים, כמה אל אלוהיו, אוהב את ארצו ואת עמו, מתגורר בקיבוץ הדתי כפר עציון. המשורר אליעז כהן פירסם את השיר הזה, שנקרא "שמע אדוני", ב"מקור ראשון" בימים הנוראים של ספטמבר 2001. בציבור הדתי עורר השיר תגובות רגשיות מאוד. היו שרגזו על ההתרסה נגד אלוהים, היו שהבינו אותה. כמה רבנים אפילו התקשרו והזמינו אותו לקרוא את השיר בתפילות הימים הנוראים של תשס"ג.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 20:55 |
|
| |
שלויימלע,
אכן השואה היא אבי אבות חילול השם שהיה מעולם. וכך שמעתי להדיא מר' שבתי רפפורט בשם ר' משה פיינשטיין.
ואכן הוא בחר לחלל את שמו בדרך זו, ועל כך אני מלין. מה שזה אומר על מושגי חילול וקידוש שלנו הוא שיש שני דינים בזה (וכבר נדון הדבר כאן בעבר): יש מצב שהוא מצד עצמו מהווה חילול או קידוש השם, ויש מעשה שמהווה חילול או קידוש השם. כאשר שמו הגדול בזוי, וכאשר לומדי תורה מתים בלי סיבה, זהו מצב של חילול השם. מי שעשה אותו הוא הקב"ה עצמו. בהחלט נכון.
ברור שלא היה כאן מעשה של חילול השם של הנרצחים, אך כמובן גם לא מעשה של קידוש השם.
מבחינתי מוות עם סיבה הוא מוות שיש בצדו תועלת גשמית (=הצלת חיים או ערך חשוב מאד ששווה חיים) או רוחנית (=קידוש השם). כאן לא היתה כל תועלת, משום סוג, ולכן היה כאן מוות בלי סיבה ובלי טעם וריח.
ומימות אהרן שלומי אמוני הישראל לא נתנו שום טעם למוות, אלא פשוט שתקו. מי שרוצה להמציא סיבות וטעמים למוות, אם זה מנחם אותו אז לבריאות. אבל לא ניתן למצוא טעם במה שאין נראה בו כל טעם (אלא אם יאלפני מר בינה לראות את התועלת שבמוות הטיפשי הזה. בינתיים אני לא ממש מצליח לראות משהו כזה). ובתירוצים כבר באמת מאסתי.
ולגבי הטעם לחיים, לא שלומי אמוני מישהו נתנו להם טעם, אלא יש להם מצד עצמם. המצאות של טעמים לצורך כזה או אחר הם עניין לפסיכולוגים וללוקחי האופיום להמונים, אך לא לאמונה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 23:46 |
|
| |
ספרן
תודה.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 10:26 |
|
| |
השואה היתה חילול ה' הגדול ביותר, שה' עשה לעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 10:42 |
|
| |
מיכי,
כתבת: וכאשר לומדי תורה מתים בלי סיבה, זהו מצב של חילול השם. מי שעשה אותו הוא הקב"ה עצמו. בהחלט נכון.
הקביעה שלומדי תורה מתים בלי סיבה אין לה על מה שתסמוך - אין לאף בן אנוש היכולת לחשב חישובי שמיים - לפי אחת מהדעות בגמרא -הקב"ה אינו מדקדק בין מי שבעיניך נחשב למקדש השםשמתים כביכול עם סיבה לבין אלה המגיעים אליו כך סתם ותלמודם בידם [ הם נמצאים באותה מחלקה בחזיונו של אחד החכמים, אין תחת ידי כרגע מקורות)] ואין למקדשי השם בתועלת בגשמיות שום יתרון על 'סתם' לומדי תורה - אז אולי עצם העובדה שהמתים הם לומדי תורה - הוא מצב של קידוש השם? אם אתה כבר טוען שהקב"ה עושה את חילול השם - אז אולי ההיפך ? אולי הקב"ה לקח בכוונה את לומדי התורה כדי ששמו יקודש? מספיק לשמוע את הראיון עם הרב וייס ששודר לכל עם ישראל כדי להיווכח שעל ידי מות הבנים היקרים האלה נעשה תיקון תדמיתי ללומדי התורה בכלל, ולישיבת מרכז הרב בפרט כשהרב וייס עומד בראשה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 11:13 |
|
| |
riv:
הקב"ה לקח את השמונה, על מנת ששמו יקודש בראיון טלויזיוני עם הרב ווייס.
וכיצד שמו מקודש? על ידי תיקון תדמיתי ללומדי התורה בכלל ולתלמידי ישיבת מרכז הרב בפרט...
לא עדיף לשכור את שרותיו של רני רהב?...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 11:44 |
|
| |
מיכי וירוחם
כשפלוני עבר עברה להכעיס לדעת הרמב"ם הוא חילל את השם, או מי שלא עמד בנסיון ועבד עבודה זרה, גם הוא חלל את השם
למי נזקף חילול השם שבשואה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 11:58 |
|
| |
בעל,
הרב מיכי הביא כבר חילוק בין מעשה של חילול ה' לבין מצב של חילול ה'. חילול ה' בשואה נוצר ע"י הנאצים ימ"ש שאינם חייבים במצוות, ולפיכך יש כאן אך ורק מצב של חילול ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 12:01 |
|
| |
איש ערבות,
את הטענה שהקב"ה עושה את חילול השם יותר קל לך לקבל?
אני לא מתיימרת לחשב ולדעת חשבונות שמיים, העלתי השערה על סמך דברי חכמים בגמרא שעצם העובדה שהמתים הם לומדי תורה - הוא מצב של קידוש השם -
בתורה שיקול תדמיתי נחשב ללגיטימי, אז למה זה כל כך מופרך בעיניך שהקב"ה לא יעשה שיקול כזה?
לשאלתך, כיצד שמו מקודש, מספיק לקרוא את התגובות לראיון עם הרב וייס..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 12:25 |
|
| |
בעל
יש לפעמים שה' מחלל את שמו בעצמו. כמו בשואה,
אני מאמין בסובב ומסובב. הנאצים ימ"ש היו המסובבים, שום דבר בסדר גודל כזה, ודבר בלתי נתפס כזה, יכול להתרחש, בלי שהמסובב יסובב את המסובב.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 12:51 |
|
| |
מוות על קידוש השם, זוהי הגדרה שאינה נקבעת על ידי הנרצח, אלא על ידי הרוצח.
הנרצח יכול רק לגרום ל'איכות' גבוהה יותר של הקידוש השם.
כל מי שנהרג נרצח או נפל על עצם היותו יהודי, על כל מצווה שהיא לרבות יישוב הארץ, על בטחון וכו' - בין אם הוא נפל בקרב הירואי לאחר שחיסל עשרות קודם לכן, ובין אם היה זה כביכול מוות 'סתמי' לחלוטין - זהו מוות על קידוש השם.
את הערך הזה לא הנהרג קובע כי אם כוונת ההורג.
הנהרג רק יכול לגרום לאיכות גבוהה יותר של מעשיו כמו ההבדל בין אדם שרץ בגופו אל קו האש, ובין אדם שנורה בגבו עת עמל על סיר ארוחת הערב במטבח הגדודי.
________________
"שפעם אחת נמצאה בת מלך הרוגה ומושלכת ברחוב ולא נודע מי הרגה וחשדו בכל היהודים ורצה המלך לשלוח יד בכולם עד שבאו שניים [לולינוס ופפוס שני אחים יהודים בשפל המדרגה מבחינה רוחנית עד שאפילו שינו את שמם לשם יווני] ואמרו [לטרויינוס] שהם הרגוה והצילו את כולם על ידן...
וכשבקש טרויינוס להרוג את לוולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, אמר להם, אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם, יבוא אלוקיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר.
אמרו לו, חנניה מישאל ועזרייה צדיקים גמורים היו, וראויין היו להיעשות להם נס, ונבוכדנצר מלך הגון היה וראוי לעשות נס על ידו, ואותו רשע הדיוט הוא, ואינו ראוי לעשות נס על ידו, ואנו נתחייבנו [ממילא] כליה והריגה למקום [על חטא חייבי מיתות בית דין], ואם אין אתה הורגנו, הרבה הורגים יש למקום והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו שפםוגעין בנו והורגין אותנו, אלא לא מסרנו הקב"ה בידיך אלא שעתיד ליפרע דמנו מידך...
אף על פי כן הרגן מיד...
"ושמעתי [בעולם האמת] שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.
מאן נינהו [מי הם?] - לולינוס ופפוס הרוגי לוד !...
[תענית יח ובבא בתרא י]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 13:14 |
|
| |
איש ערבות,
אין בכוונתי להכנס איתך לויכוח, בפרט לא באשכול זה - אני התייחסתי לטענה שה' עושה את חילול השם - ואני על סמך דברי חכמים מעלה השערה הפוכה שקידוש השם נעשה בעצם העובדה שהמת משתייך לחברת לומדי התורה, ובכך לא רק במותו אלא גם באורחות חייו היומיומיות קידש שם שמיים(רני רהב אמנם יהודי, אבל להיות יהודי בימינו (במדינתינו) הוא לוא דווקא לומד תורה ושומר מצוותיה - ויחי ההבדל הגדול !
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2008 13:37 |
|
| |
[רב יוסף, בנו של ר' יהושוע בן לוי חלה ופרחה נשמתו. כשחזר מעולם האמת אמר לו אביו מה ראית? אמר לו עולם הפוך ראיתי... ואנו (ברש"י בעלי התורה) היאך ראיתנו שם? אמר לו: כשם שאנו חשובים כאן, כך אנו חשובים שם..ושמעתי שהיו אומרים "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" ושמעתי "אשרי הרוגי המלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם"...ופירש המהר"ל "אלו שני דברים כמו עניין אחד הם]
_________________
|
|
|
|
|
