|
|
| נשלח ב-28/3/2015 23:15 |
 |
| |
אריאל
צדקת לא כתוב- אבל בן 120 העולה מהערבה לפסגת הר נבו מעלה די תלול -עם ביקרת שם- כ800 מטר גובה. ומשה עולה את זה כפי המסופר לבדו, לא הייתי מכנה אותו תשוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2015 23:36 |
|
| |
בכל אופן, כל זה על דרך הוורט, אני לא יודע מה הטעם האמיתי אבל אני מנחש שהוא דקדוקי כמ"ש לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 00:00 |
|
| |
יש לנו כלל אם בכל הפעמים השלשלת מסמן היסוס או התלבטות. למה כאן זה יהיה שונה? אתה לא מסכים זה בסדר גמור, אבל אתה לא יכול לדחות את זה בקש. כי זה לא מתאים להשקפתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 00:01 |
|
| |
מה המקור לכלל הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 10:26 |
|
| |
הכלל הזה הוא אחד מהמידות שהתורה נדרשת בהם נקרא -גזירה שוה.
נאמר כאן.. ונאמר שם... מה שם זה ....אף כאן זה.... עיין בבע"ט איך הוא לומד ממילים זהות במסורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 10:55 |
|
| |
אז אתה דורש גזרה שווה מעצמך? נחמד. מופנה לצד אחד? מופנה לשני צדדים?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 11:05 |
|
| |
אריאל
אני מכיר אותך לא מהיום לכן אני עונה לך להבלים שכתבת. הגזירה שווא היא על סיבת הטעם. של השלשלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2015 15:53 |
|
| |
אני משער שההדגשה ב"וישחט" היא משום שזה קרבן המילואים - ולא משום שהוא האחרון אלא שהוא היחיד שנקרא "איל המילואים" - האחרים אינם מיוחדים למילואים. כמובן שזה לא מפריך את תשובתו של ירוחם, אלא אדרבה, עשוי לתמוך בה.
אריאל
הטעמים הנדירים (שלשלת קרני פרה וכו'), אני משער שבאו להדגיש דברים, אחרת איך אתה מסביר שם כ"כ נדירים? אני משער שגם טעמים אחרים הותאמו לחלקי משפט מתאימים מבחינה נושאית ולא רק מבחינה דקדוקית. כך התחושה שלי לאחר מעקב אחרי הטעמים, למרות שקשה לקבוע בזה כללים, וצריך לעקוב אחרי זה הרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 21:53 |
|
| |
מישהו יכול אולי להסביר לי את מה שמאוד קשה לי. צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר. להלן בפרשה יש "וזאת תורת המנחה" עם הלכות מנחה, הגשה למזבח וכו' "וזאת תורת החטאת" עם הלכות של חטאת. מה יש בפסוק של עולה משהו המייחד איזשהו הלכה לקרבן עולה?? הלא גם חלבים ואימורים של שאר הקרבנות אפשר להקטיר אותם כל הלילה, ומה הקשר בין דין זה לקרבן עולה דווקא? אשמח מאוד לשמוע תשובה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 23:04 |
|
| |
יש כללים לטעמים והם די עובדים לפי זה. מי שרוצה את סיכום הכללים יש של הרב ברויאר. זה מאוד מייגע, אבל ככל הידוע לי זה אמור לעבוד. בגדול, דרישת טעמי הטעמים היא לא יותר מוורט / רמז / קבלה רצופה מסיני שכך כוונת הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 08:45 |
|
| |
תמניא - ראה בנציב במקום שהרגיש בזה
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 09:13 |
|
| |
תמניא
שים לב שגם בפרשת ויקרא נאמרה עריכת העצים רק לגבי העולה. יתרה מכך, רק לגבי העולה נאמר שעורכים אותה על העצים אשר על האש, ובשאר העצים לא מוזכרים. בקרבן השלמים הראשון נאמר על העולה אשר על העצים אשר על האש, ושוב רואים שהעולה קשורה לעצים. נראה שפרקים ו-ז עוסקים בעיקר באכילת הקרבן, ובעולה האכילה היא אכילת גבוה והיא צריכה עצים. לעומת זאת אימורים כנראה לא צריכים עצים (לולא דמסתפינא הייתי אומר שכך צריכה להיות ממש ההלכה שאימורים אפשר להקטיר גם בלי עצים). יש לזה גם השפעה על ההל' ברמב"ם, שפסק שבכל הקרבנות זוק את האימורים, ובעולה זורק ואח"כ מסדר. לחילוק הזה אין מקור בחז"ל והם לומדים גם את הזריקה וגם את העריכה ביחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 15:56 |
|
| |
תמניא
תשובה מלאה אין לי, אבל אני משער ש"זאת תורת העולה" נסוב על "וערך עליה העולה" שבסוף הפרשה (כלומר סוף ה"פרשה הפתוחה"), ובא לומר שתרומת הדשן קודמת לעולה, אפילו עולת התמיד, כלומר שגם בעבודות הקבועות שהיו במקדש קודם שבאים אנשים להקריב קרבנות, קרבן על המזבח - כבר הקרבן הראשון - דהיינו עולה - מחייב שתקדם לו תרומת הדשן.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2017 09:39 |
|
| |
כהכנה לפרשת צו ותיאור חנוכת המשכן שבמרכזה, מצ"ב השוואה (כולל סרט) לטקס הינדי דומה לאל האש, שנערך בהודו לפני 40 שנה – קילורין לעיניים! מהודוּ ועד סינַי – פָּרלֶלומניה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2017 11:16 |
|
| |
אברם
ממליץ לך על המטוטלת של פוקו של אומברטו אקו.
דחוף!
|
|
|
|
|
