|
|
| נשלח ב-26/12/2010 09:16 |
|
| |
השבת ראיתי בספקו של גדליה אלון 'מחקרים בתולדות ישראל' (והספר אינו כעת תחת ידי) שהיו גישות בהלכה שטומאה היא כמו איסור ולכן יש להטהר מיידית מטומאה, ולדעתו הם נסמכו על פרשת שמיני. הו אמביא הרבה ראיות מהמשניות שכך משמע מהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 21:01 |
|
| |
שבוע טוב לכולם,
קיבלתי פעם על הראש איך אני מעז לומר שדיבור האלוקים בזמן התנ"ך לאו דווקא היית דיבור ממש,
כאן http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=5&topic_id=2302972&forum_id=1364 בפרשת חיי שרה,
וכתבתי שם כך:
חשבתי הרבה השבת האם לכתוב כאן בעניין אבל אני לא יכול להתאפק, והנה,
אליעזר עבד אברהם עושה איזה גורל ודיי מצליח לו וגם משכנע את משפחתה של רבקה אמנו, והנה הם אומרים לא פחות ולא יותר שזה דבר האלוקים,
והנה הפסוק: (נא) הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקוָק:
האם אין כאן ראיה שזה היה דרכו של נבואה בזמנם ?
האם זה נקרא דבר השם ? מתי השם אומר\דיבר ?
כאמור אין דיבור מהאלוקים אז איך משפחת רבקה אומרים כאשר דיבר האלוקים ??
השבת שמחתי מאוד שמצאתי לי חבר בעניין והוא הרמב"ן,
כידוע יש בלגן שלם במפרשים מתי אמר האלוקים "בקרובי אקדש" משה רבינו אומר אֶל אַהֲרן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקוָק לֵאמר בִּקְרבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדּם אַהֲרן:
וראו מה אומר הרמב"ן (זה פשוט ענק ענק והוא מצטט את הפסוק שלי כראיה)
" ולדעתי בדרך הפשט אין צורך לכל זה, כי דבר השם, גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדבור יאמר בכל אלה, דברתי אני עם לבי (קהלת א טז), חשבתי מחשבה זו. וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה ד), זה הענין, על דבר הכסף (בראשית מג יח). וכן ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה' (שם כד נא), גזר"
(זה עלה לי שני בבקבוקי יין בליל שבת מרוב שמחה על הרמב"ן הזה)
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 21:11 |
|
| |
מקס מי נתן לך על הראש? ה' דיבר ממש בתקופת התנ"ך וה' מדבר ממש גם בתקופתנו, הבעיה היא שלא כל אחד קולט את דיבוריו ושידוריו, בעיקר אלו שמרבים להזכיר את רצון ה' בהודעותיהם ובדרשותיהם חוצבי הלהבה.
הים שאל אותי יהודי חשוב לאחר קריאת התורה חידה, לא אכלתי מימי גמל ולא חזיר אבל טעמם שווה. איך? מי יודע את התשובה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 21:56 |
|
| |
הוא אשר דבר (י:ג) פירש"י:היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט מג). אל תקרי בכבודי אלא במכובדי. אמר לו משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך:
?? שם, פסוק יב: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים
וברש"י:מן המיתה. מלמד שאף עליהם נקנסה מיתה על עון העגל, הוא שנאמר (דברים ט כ) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו, ואין השמדה אלא כלוי בנים, שנאמר (עמוס ב ט) ואשמיד פריו ממעל, ותפלתו של משה בטלה מחצה, שנאמר (דברים ט כ) ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא: האם הם היו ילדים קטנים שמתים בחטא אביהם? יא:ח מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם:
איסור המגע (ע' ברש"י, ובפשטות יש כאן איסור טומאה ואכמ"ל) נובע מהטומאה ובהמשך: (י) וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם: (יא) וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ:
מה משמעות שיקוץ הנבלה כאן, האם יש טומאה לבעלי חיים שבמים?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 22:31 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס מי נתן לך על הראש?
הים שאל אותי יהודי חשוב לאחר קריאת התורה חידה,לא אכלתי מימי גמל ולא חזיר אבל טעמם שווה. איך? מי יודע את התשובה? |
|
ירוחם: שבוע טוב לך,
אני דורש פה ושם בציבור\בשמחות, ולפעמים אני זורק פה ושם את דעתי בעניין הנבואה,
ואז אני מקבל על הראש, (אבל אל דאגה, התלמידי החכמים האמיתים מבינים אותי ותומכים בי)
לגבי גמל: לא נראה לי שבמציאות הטעם שלהם שווה, כי היינו רואים גידול גמלים לשם אכילה,
אבל בוא נשמע את הוורט שלך,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 22:40 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | :האם הם היו ילדים קטנים שמתים בחטא אביהם? |
|
עושים מעשה אבותיהם,
וחז"ל אומרים\מרמזים שהיו מורדים בהנהגה, (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד א)
וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקדוש ברוך הוא: הנראה מי קובר את מי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 23:01 |
|
| |
מקס השאלה של בעל היתה על איתמר ואלעזר הנותרים לפי רש"י שגם להם הגיה מות?- ולא על נדב ואביהו.
החידה היתה כאמור של אחד המתפללים ששאל אןתי מיד לאחר קריאת התורה- והתשובה היא -כי הטעם גם על החזיר וגם על הגמל הוא תלישה קטנה, ועל כך הוא אמר שטעמם שוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 20:30 |
|
| |
ועוד שאלה בנושא נדב ואביהוא עונש ראינו, אך היכן שמענו אזהרה ועונש?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 21:55 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | ועוד שאלה בנושא נדב ואביהוא עונש ראינו, אך היכן שמענו אזהרה ועונש? |
|
בעל:
ממתי עונש שמים צריך אזהרה ? חוץ מזה שויתר להם במעמד הר סיני על ויאכלו וישתו ושם כן היית אזהרה,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 22:08 |
|
| |
האם הגמרא אינה שואלת על כרת 'אין עונשין מן הדין, ענש שמענו אזהרה מנין'?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 23:48 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | האם הגמרא אינה שואלת על כרת 'אין עונשין מן הדין, ענש שמענו אזהרה מנין'? |
|
אבן עזרא דברים פרק כד
(טז) ותועי רוח שאלו, איך אמר הכתוב לא יומתו אבות, ובמקום אחר אמר פוקד עון אבות (שמ' כ' ה)? ושאלתם תהו, כי לא יומתו אבות על בנים - מצוה על ישראל, ופוקד עון אבות - על בנים הוא הפוקד.
רשב"ם דברים פרק כד
(טז) ובנים לא יומתו על אבות - בבית דין. כדכת' ואת בני המכים לא המית ככתוב [וגו'] לא יומתו וגו'. אבל הקב"ה פוקד עון אבות על בנים, כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, וכדכת' אבות יאכלו בוסר ושיני [ה]בנים תקהינה, לאבד נחלת אבות. אבל לא על ידי בית דין:
הם פשוט חוק טבע, כמו מי שקופץ לאש ונשרף,
שבאים לדרוש עונש בידי אדם ?! אז אפשר לדרוש צדק ומוסר,
מה שאין כן כלפי האלוקים שהוא פועל אך ורק בחוקי הטבע ?! אז איך ברצונך לדרוש אזהרה ?????
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2012 21:26 |
|
| |
שבוע טוב וקיץ בריא וטוב. ויקרא פרק ט (ב) וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְקֹוָק:
(ג) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה:
למה החטאת של אהרון הוא עגל ואיל לעולה
ואצל בני ישראל העולה הוא העגל? ויקרא פרק ט (ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְקֹוָק:מה בדיוק אמר משה? מה ציוה ה'?
מה בדיוק ציוה ה' לעשות? ויקרא פרק י א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם:
(ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְקֹוָק:
בהמשך למה שכתבתי בעבר- נכון ה' לא ציוה! אבל הוא גם לא אסר ? ויקרא פרק י (ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן:
האם הפרוש של וידום- בא מאותו שורש של דממה? אזי הפרוש של וישתוק אהרון לא מדויק- מצאנו - קול דממה דקה- ויקרא פרק י (יב) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים
למה נותרים? למה לא הנשארים- כמו שמצאנו אצל נח .
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 00:37 |
|
| |
לגבי השאלה הראשונה רבינו בחיי מסביר שהחטא של אהרון בעגל היה עשייה בידים ולא שהוא חטא במחשבה ולכן הוא הביא חטאת. לעומת זאת העם חטא במחשבה ולכן הביא עולה שכידוע מכפרת על חטא המחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 08:46 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  |
בהמשך לשאלה בעמוד קודם:
<אנחנו מבחינים בין טומאה של מאכלות טמאים כגון שרצים ורמשים לבין טומאה במובן של טומאה וטהרה גבי קדשים וכו'.
אולם בפרשתנו משתמע ששני נושאים אלו הם אותו נושא, לדוגמא:
יא,ח מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תגעו; טמאים הם, לכם
הגמל נאסר לאכילה כי הוא טמא, משמע שאיסור מאכלות אסורות ודיני טמאה וטהרה חד הם. האם נלמד מכאן שאסור להטמא כמו שאסור לאכול בהמות טמאות?
בכל הטומאות כאן מוזכר שטהרה היא בהעארב שמש? לאן נעלם דין טבול יום?
|
|
ראיתי השבת באבן עזרא שכתב שמי שנוגע בנבלה בזדון, לוקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2013 12:04 |
|
| |
פרק י פסוק טז:
וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר. מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְ-הוָה. הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי. וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם לִפְנֵי יְ-הוָה וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְ-הוָה. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. על איזה שעיר מדובר כאן? לכאורה עולה מההקשר שמדובר בשעיר שהוזכר בתחילת הפרשה, אולם רש"י פירש שמדובר בשעיר ראש חודש, כדי להסביר את ההמשך שמדובר בקדשי דורות ולא בקדשי שעה, כי קדשי שעה נאכלו למרות האנינות, וגם כי רק הוא בא לכפרה (ראו בפסוק יז). בהמשך פירש רש"י שאין אנינות אלא ביום אבל בלילה כבר אין אנינות ומותר לאכול קדשים, מדוע אם כן נשרף השעיר ולא אכלו אותו בלילה? ועוד שלכאורה מהפסוקים לעיל משמע שכלל לא חלו עליהם דיני אבלות ומדוע הם לא אכלו את החטאת?
וחישוב נוסף, כמה בשר אהרן ובניו אכלו באותו יום?
 |
|
|
|
|
|