הכנה נפשית\ בשלות.. למה התכוון המשורר?

הלואו, בוקר טוב!
על זה בדיוק דיברתי כשניסיתי להבין מתי הפחד מה"מוגבלות" שבנישואין פג.
אבל אם השאלה מנוסחת בצורה שונה, אולי יהיו תגובות יותר מחכימות, הא?

מישהי. להתחתן זו לא חוכמה. יש לי חברות שהתחתנו ממש מוקדם. באמצע שנת שירות או ממש בסופה. ואת יודעת מה? אני לא חושבת שזה חכם כ"כ.
 תראי- אין ספק שיש המון סיבות לרצות להתחתן מוקדם. החברות שלי שהתחתנו הן בנות שתמיד חלמו להתחתן. כבר מכיתה ח הן היו שמות מטפחות על הראש, הולכות בכל הזדמנות לישיבה ומסתכלות על הבחורים שם וכל הדברים האלו. ואת יודעת מה? לא פלא שהן התחתנו מהר כ"כ. הם ילדות בראש. כשאומרים להן חתונה הם חושבים על "שמלת כלה" ולא על החיים אח"כ. לא פלא שכבר בדייט הראשון הם "ידעו שהם נועדו אחד לשני ויתחתנו" כי הן חיות בסרט. וכל גבר שהיה יוצא איתן היה מוצא חן בעינהן. ולא כי הן טיפשות. פשוט הן ילדות עדיין בראש.
אני עכשיו ממש אוטוטו בת 21 ואני ממש ממש ממש לא מה שהייתי בגיל 18. פשוט לא.
אין ספק שאם הייתי מתחתנת אז הייתי מוצאת את עצמי עם בחור שיש לו תכונות אחרות ממה שנראות לי היום תכונות חשובות. זה היה יכול להיות קטלני.
אז נכון שיש בנות בוגרות לגילן. אבל אין הרבה. מוכנות כולן מרגישות כי גיל 18 זה כבר גדול ורוצים להתחיל חיים חדשים ומרגישים חסרים משהו.  רוצים כבר את "החצי השני" וזה באמת מרגיש ריקנות להיות לבד. גם אם אתם עם המון חברות כל הזמן.
אבל אני חושבת שכדאי לחכות קצת. כשמתחילים את החיים האמיתיים מגלים תובנות חדשות על העולם. יוצאים מה"בועה" וקולטים שלא רוצים את העילוי אלא את השמח, אכפתי, רגיש, עוזר וכ"ו..
אני לא נכנסת לחייםן של החברות שלי ואני לא מפקפקת באושר שלהם לרגע. אבל אני חושבת שהן טיפוסים שיהיו מרוצים כל החיים ממה שיש להם כי הן לא בררניות או שאין להם ציפיות גבוהות. אם את מבינה למה אני מתכוונת...

אני חושבת שמוכנות ובשלות לחיי נישואין לרוב תלויה בחברה ובהשקפת עולמה, ולכן לא הגיל הוא הקובע כאן, בחברה חילונית נורמאטיבית אני מניחה שלא תמצאי בחורות בנות 16 17 שיהיו מוכנות לחיי נישואין, לפי השקפת החברה הזאת, הן עדיין ילדות קטנות - הן עוד לא הספיקו לחיות, והתחייבות לחיים לצד משהו אחד היא לא משהו שנראה באופק, ואילו בחלק מן החברות החרדיות הסגורות או אפילו בחברות העולים מבוכרה וכדו' תמצאי בחורות, ממש ילדות קטנות שמתנהגות ממש כמו נשים בוגרות ומוכנות 'להתחיל את החיים' ולהינשא...
אני מניחה שהרגשת המוכנות והבשלות וכו' נקבעת על פי החברה, זה לא שצריך להבין דברים לפני 'שנכנסים לעול הנישואים', צריך להרגיש מוכנים......

בכל מקרה לא ממש הבנתי את שאלתך..... אם תוכלי להסביר אותה, אולי אוכל לענות יותר לעניין....

עשניכרצונו - יש דברים בגו...

עשני- גם אני ממש לא בעד נישואין בגיל צעיר..ואני לא מכירה הרבה שעושות את זה..
קוריצה- זה נכון שזה תלוי גם (אולי בעיקר)בהשקפת עולם..
אז מה גורם לימשהו לחשוב שהוא עדיין לא מכון בגיל שבו הסביבה מצפה שכן?..
תמי.- אפשר לנסח את השאלה גם ככה :)

mishehi18

זאת שאלה טובה, אבל כרגע אין לי ממש תשובה עליה, עוד לא יצא לי להתקל במצב הזה, אני רק יכולה להניח שאותה אחת שמרגישה שהיא לא מוכנה עדיין לחיי נישואין, היא אחת משתיים או שהיא עדיין מחפשת ובונה את עצמה, דבר חיוני ביותר לעשות לפני שמתחילים לחפש את 'המיועד'... , או שהיא בעלת השקפת עולם קצת שונה מהסובבים אותה, והיא צריכה למצוא את הכיוון שנכון בשבילה בו היא גם תוכל למצוא את הבחור שנכון בשבילה...

בכל מקרה כל עניין לגופו....

הי קוריצה, קלעת בול!
כלומר, סליחה. התכוונתי לומר- שמה שכתבת ממש תפור עלי, ככה שעכשיו אני מתחילה להבין מה הבעיה שהיתה לי עם נישואים בגיל צעיר.
וואו, כמים קרים על נפש עייפה.
תודה.
:)

בנישואין צריך לדעת לוותר.
יש גיל שאתה עוד לא מוכן נפשית לויתורים. זאת אומרת גם אם תוותר, אתה תרגיש שאתה מוותר.
עד שאדם לא מפנים שהויתור זה לא שהוא "מוותר", זה שהוא נותן לעצמו, הוא לא בשל.
ובכך נענתה השאלה שלך , מישהי18.
זה הבשלות עליה כולם מדברים.
וגירושים קורים בגלל כל מיני וסיבות שלא קשורים לבשלות.
עד כאן דברי הקדושים.

אוקי..מידות במילה אחת
מידת וויתור בשתי מילים
ותודה על התשובה:)