משנת הרמב"ם בדורנו: דרך ללא מוצא?

 לאחרונה נתחדדה אצלי איזו מחשבה על חיים דתיים בכלל ועל הכתות השונות של אנשים יוצרים (במובן הדתי) בפרט. מתוך כך התחלתי לחשוב על משנת הרמב"ם ועל הרלונטיות שלה לדורנו.

אם נסתכל על, נאמר, הדתות המונותיאיסטיות בימי הביניים, ונוציא מכלל חשבון את המאמינים הלא יצירתיים (כלומר כאלו שאינם מחדשים שום דבר אלא רק שומרים על הפרקטיקה של הדת) ואת כל סוגי האופורטוניסטים/נוכלים/קשקשנים שתמיד ייטפלו לדת – בעיקר כאשר אפשר להרויח ממנה משהו – נגלה שנשארנו עם שלשה סוגי אנשים.

מי יגלה עפר מעיניו של הרמב"ם ויראה איך תורתו מוכחת קבל עם ועדה מול עיני עשרות מיליוני אנשים בניגוד לכל אותם שמאמינים בכל מיני כוחות כישוף ומאגיה שחורה...

http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/713/537.html

בעצם סליחה אולי הודעה זו לא באשכול זה.. אפשר להעביר?

תוקן על ידי mosheudt ב- 24/03/2008 18:38:49

אנשים,

הייתי מציע להעביר את הדיון על ר"ש טל, שמועד לעורר אמוציות ולהחריד שדים מבקבוקם, לאשכול אחר. קיים כאן אשכול העוסק בדמותו של הרב טל, שבו גם אני הקטן הארכתי למעניתי, וכדאי להעביר את הויכוח לשם דחוף, לפני שנמצא עצמנו  מפלפלים  בשאלה מי ניהל את המו"מ על מעברה של ישיבת תורת החיים ליד בנימין ומתי.

אם יש כאן דוגמה קונקרטית של שיטה ההולכת בעקבות הרמב"ם ויוצרת רעיונות חדשים על פי הקוים שהוא הציב - לחיי. אם לא הויכוח לגופו של אדם סתם יסיט את הענין.

שנרב
כתבת:
<אם נחזור לרמב"ם האורגינלי, או לדרך הפילוסופים: נראה לי שהדרך הזו פשוט גוועה משום מה.>
למה משום מה? נראה שדי ברור מדוע. הרי הרמב"ם הניח שחכמת התורה באמת היא הפילוסופיה האריסטוטלית שהוא המדע המחולט, ואין צורך להאריך כאן במה שהוא חלק עליה, אבל כשהגישה הזו כשלה, מה טעם לנסות לשלב את היהדות עם מדע אחר שיתכן וגם הוא יוחלף מחר?

נדב

בהחלט יש כאן כמה אנשים, שחותרים להשיג דעת אלוקים מושכלת ורואים בניתוח תיאולגי התקדמות רוחנית. (אני הקטן שואף לזה כל הזמן ודומני שפרסמתי כאן כמה דברים פעוטים העשויים להמנות על הכיוון הזה)

ואולי צריך לשאול האם הדת בכללה אינה נמצאת על דרך ללא מוצא? האם יכולה דת כמו היהדות האורתודוכסית להתקיים מבלי להיות מבוססת על הסתגרות מפני העולם ועל התכחשות לתבונה? או שצודקים החרדים , זה מתחיל בהבעת ביקורת ובפתיחות קלה פה ושם ומסתיים בכפירה בעיקר.

האם יכול אדם להיות פלורליסט ולתת מקום לדתות ודעות אחרות מבלי שזה יגרע מהמחויבות שלו לדת כזו תובענית? ולאידך גיסא , האם יכול אדם שמוח לו בקדקוד לחשוב שאמיתות היסוד של הדת האורתודכסית הם אמת אובייקטיבת ומוחלטת בעוד שאר הדתות והדעות הם שקר גמור?

יש לי מחשבה שמה שגורם להקצנה המתמדת הוא שבני אדם שפתוחים מספיק לבקר , אמונתם מעורערת אצלם והם מרגישים שאין הם יכולים למשוך לכיוונם כאשר הם מפקפקים בהנחות היסוד , לכן הזירה מופקרת לאלה השלמים באמונתם שהם בדרך כלל קנאים וצרי אופק. 

_________________

נדב,
ראשית יש להבחין בין שני סוגי תלמידים (וידועים הדברים ביחס לחזו"א): יש חזונאישניקים שעושיםכל מה שהחזו"א אמר. ויש חזונאישניקים שעושים מה שהם עצמם חושבים, כמו שהחזו"א עצמו עשה והורה לעשות (ויש לדון האם עשיית מה שאתה חושב כי החזו"א אמר שיש לעשות את מה שאתה חושב היא אכן חזונאישניקיות אמיתית או לא. אני נוטה לחשוב שלא).
כך גם לגבי הרמב"ם. יש רמבמיסטים שחונטים את דבריו ומקיימים אותם ככתבם ומאמינים בהם כלשונם. ויש שממשיכים הלאה לחשוב וליצור.
אני מבין שאתה מחפש כאלו מהסוג השני, ולא הבנתי מדוע אתה חושב שאין כאלו? האם לא נוצרות שיטות חדשות במחשבה ובעבודה בימינו? לענ"ד בהחלט כן, ובגדול. אמנם הן לא בהכרח הולכות בדרכו של הרמב"ם, אבל כזכור אנחנו מחפשים רמבמיסטים מהסוג השני.
האם אתה מחפש דווקא סינתזות ספציפיות עם תחומי מדע עדכניים ומציאת משמעות שלהם לדבקות בה', כאן דומני שכבר התפכחנו מגישתו של הרמב"ם, וגם בזה אנחנו רמבמיסטים מהסוג השני. אלו שמתרוצצים למצוא את הקב"ה בכל גילוי חדש של הפיסיקה או הביולוגיה בד"כ מדברים שטויות ועניינם הוא אפולוגטיקה. הרמב"ם התייחס למדע (ולפילוסופיה) של זמנו כאמת הכרחית וסופית, ואנחנו יותר חכמים ממנו בעניין זה. אני לא רואה סיבה להמשיך את דרכו בעניין הזה.
לכן גם אין טעם לשאול את שאלת בעל בעמיו, מה הדין בחשיבה האריסטוטלית שנכנסה אצלו לספרו ההלכתי וכבר אבד עליה הכלח.

_________________

מיכי

שנרב,

הרב סולוביצ'יק הפך את 'הכרת המציאות' (כלומר, לדבריו, לימוד מדע ופילוסופיה) כמרכיב הכרחי באיש ההלכה, וזו בהחלט פרשנות שמנסה להחדיר את משנת הרמב"ם גם כיום (והאריך בכך רביצקי במאמר שכתב לפני שנים רבות על משנת הגרי"ד ופורסם בספרו של רביצקי 'חירות על הלוחות'). יש תיאור יפה של הרב לאם, תלמידו של הגרי"ד (בהקדמה לספר מאמרים שלו שיצא בזמנו במוסד הרב קוק), על כך שהלה היה אומר לתלמידיו שת"ח צריך להתעניין בהכל, לרבות במבנה עינו של היתוש - כחלק ממצוות ת"ת, כיון שלכל תופעה בעולם יש בסופו של דבר יחס הלכתי.

כמו כן ראיתי לפני כמה שנים ספר על משנת הרמב"ם שנכתב ע"י פרופ' למחשבת ישראל באחת האוניברסיטאות האמריקאיות (שמו קנת סטיסקין או משהו דומה), ואף יצא בעברית, ספר שנכתב מתוך שכנוע עמוק של מחברו ברלבנטיות של משנת הרמב"ם בימינו והוא אף מנסה להתאים אותה למגמות דתיות רווחות (למשל הדגשת אלמנט החוויה).

וכמובן עצכח...