הגדת אוצר מפרשי הגדה

אוהב ספר, הרי גם דבריך כבר נכתבו באשכולינו. לא דיברתי אלא על הסדר והתמצתיות.

ספרות,

שמת לב שביחס לכל הודעת בקורת אתה מתמקד בטענה אחת מתוך שלשה-ארבעה, ומשיב רק עליה? בקורת היא דבר בונה, ואם מי מעורכי ההגדה קורא כאן, אולי יקח את הדברים לתועלתו.

אך לא הבנתי את הדיון בדבר ההשוואה להגדת תורה שלמה. דנו כאן אם יש טענה על העורכים שלא עשו עבודה נאה כעבודת רמ"מ כשר, או שדנו כאן אם הבא לקנות הגדה יעדיף את "הגדה שלמה" או את "אוצר מפרשי ההגדה"? נראה ששני הדיונים הללו מתערבבים זה בזה.

אאל"ט, ראיתי את ההגדה של ר"מ כשר בחנות אתמול.

את לקט פירושי הראשונים שבהגדה שלימה לרמ"כ, ערך ר"ש אשכנזי שיבלחט"א.

זוהי עבודת ליקוט בלבד, ויש לה יתרון על פני "תורת חיים", לפי שעל כל קטע יש כמה פירושים זהים או דומים, והלקט הזה חוסך את יגיעת הקריאה המיותרת.

ומכל בחינה, למרות הביקורת דלעיל על אוצר מפרשיה"ג שנמנו לעיל, אין שום מקום להעמיד חיבור כזה שיש בו בנין ויצירה והיקף חסר תקדים, מול לקט הראשונים שבהגד"ש, מוצלח ככל שיהא. את אוצר מפרשי ההגדה אפשר להעמיד להשוואה רק כאשר בכף המאזנים הנגדית מונחות עשרות הגדות מובחרות, כגון תורת חיים, הגדת בעלי התוספות, אברבנאל, הגדה שלמה, מהר"ל, הגדת הגאונים והרמב"ם, הגדות עם ביאורי האחרונים כגון מעשה ניסים, חת"ס, הנצי"ב ובעל ערוך השלחן וכיו"ב, הגדה שלימה, הגדות בריסק, עיוני ההגדה, והגדות ישיבתיות ועיוניות שונות.

טרם ראיתי בעיון גדול את ההגדה, אך ברור שמי שרוצה להבין את ה"טכסט" ואת היווצרות הטכסט, שהרי בהגדה אין כאן רק בעי' של "פירושים" אלא גם של היקף של הרכבת טכסט, שעד היום לא ברור בדיוק כיצד הורכב והיאך ובידי מי, וממילא עם כל הכבוד לסגנון הפנים תורני של אוצר מפרשי ההגדה, הרי זקוקים גם להבין יותר את הרקע הכללי וכיוצא בהם, ולשם כך הגדת תורה שלימה יחד עם המבואות המביאים טכסטים אחרים ונוסחאות שונים בהיקפם המלא, מאד חשוב. ואיני רואה שאזדקק להגדה אחרת מלבג הגדה שלימה. (יתכן בכלל שלאלו המכירים רק הגיון ישיבתי לא יבינו את זה...)

נכון,  שמבחינת הסככלות רק ישיבתית מסתבר שהגדה זו טובה, אך בהגדה (שלא כמו בכל טכסט קודש ביהדות) יש גם צורך ב"ביקורת הגדה".... מבחינה זו ומהסתכלות תורנית, הרי הגדה שלימה הינה עכשווית וטרם נמצא ממלא מקומה. ומלבד העובדה שההגדה היא בדפוס, הרי באם זה לא בדפוס הרי כמטמונים יש לחפשה לפתוח את הראש.

(יש  גם  גם הגדת גולדשמיד, אך זה נועז מדאי)