|
|
| נשלח ב-4/4/2008 09:36 |
 |
| |
סימ, הפירוש המחודש הוא של הערוך השולחן בספרו ובהגדתו. גם אותי זה תפס. ברור שזה רק עוד ווארט [יפה במיוחד בעיני], ולא עיקר הפשט. ולפי ראות עיני גם לא השתמע מה"אוצר" אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2008 09:37 |
|
| |
ווארט מיוחד. אבל הם באוצר מציגים זאת כפירוש הפשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2008 12:25 |
|
| |
סימ, איני חושב כך. הרי פירושו הפשוט של 'מה נשתנה' ידוע לכל תינוק דלא חכים ולא טיפש. לא את פירוש זה צריכים בעלי ה"אוצר" להשמיענו. כשהם כותבים 'ויש שכתב', הכוונה שיש מי שפירש נגד המשמעות הפשוטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2008 13:06 |
|
| |
הפשעטל הזה עוקר את עיקרה של ההגדה, שהיא צריכה להיות בדרך של שואל ומשיב.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2008 22:40 |
|
| |
שבוע טוב. לא הבנתי את המתמיהים שלפני. בהגדה הנ"ל [אוצר מפרשי ההגדה] הביאור הראשון לקטע 'מה נשתנה' הוא - שכך הוא דרך שאלה ותשובה והוא ע"פ הכתוב והי' כי ישאלך בנך וכו' ורק לאחמ"כ מוזכר הפירוש ש'מה' הוא מלשון התפעלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 01:43 |
|
| |
אילפא, אני מבין שאתה מבין את כוונת הערוה"ש ש'מה נשתנה' אינו דרך שאלה ותשובה, כהבנת לבנוני. קרא נא את דברי הערוה"ש בתוכ"ד. [ראיתי רק בערוה"ש ולא ב'ליל שימורים']. ברור שהוא הבין את כל ה'מה נשתנה' כדרך שאלה ותשובה. כך שהקטע הראשון שם אינו סותר את דבריו. אלא שכאמור אין צורך לפרש את הפירוש הפשוט של דרך שאלה ותשובה, כמו שלעז סימ.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 02:15 |
|
| |
אמנם ה"אוצר" יפה הוא מאד, כפי שציינו כאן רוב הכותבים. כמו כן הינו מלא תוכן, "יצירה" שאף פעם לא נראתה כמוה בעולם הוצאת ההגדות.
אבל ה"אוצר" כמו ה"אוצר מפרשי התלמוד" איננו ספר שעונה על צפיותיו. איננו ספר שיכול לעלות על שולחן ליל הסדר ולשמש בתור מה שמוציאיו מתימרים להציגו.
אין הוא אלא ליקוט נאה של כל מיני פירושים נחמדים (וגם כאלו שלא) על פי פשט, שלא מועילים לאף אחד כשהוא באמצע לקרוא בהגדה ולא באמצע לימודו.
הספר גם כתוב בצורה של: יש שפירש וכו' ויש שכתב וכו' ויש וכו' ויש וכו'.
לגמרי התחרטתי מקנייתי את הספר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 02:47 |
|
| |
אני מצטרף לאלו האומרים שההגדה אינה שימושית לליל הסדר, כלל ועיקר.
כמה סיבות לדבר.
1) ההגדה מנותקת לחלוטין מהפירושים.
2). אין הלכות בכלל.
3) בליל של פירושים מכל הסוגים והמינים. בלי שום פרופורציות לראשונים, פשטנים, דרשנים, חסידיים, מוסריים. הכל מעורבב בבלנדר ידני/מיכני.
4) כתוב קצר מדאי בשביל עיון בערב החג ממש, או תוך כדי קריאת ההגדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 02:57 |
|
| |
הנני ממש מזרהה עם דבריך "רב גדול"
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 12:35 |
|
| |
הטענות על השימושיות של ההגדה בליל הסדר תלויות באופי ליל הסדר אצל כל אחד, יש שבעל הבית מתעכב וכדומה ואפשר לעיין בינתיים וכן להיפך.
אני דווקא ציפיתי להגדה מעין זו שתכלול הכל ותאפשר להקיף במהירות.
אמנם חסרון של הלכות מפריע, אבל נראה לי שאקנה אעפ"כ.
סתם כך, הסגנון של 'יש שפירש/שכתב' צריך כבר לעבור מן העולם, למה אני צריך קודם לקרוא מה שהוא כתב ואחר כך לגלות שאין לו סמכות לחדש כזה דבר...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 12:45 |
|
| |
"למה אני צריך קודם לקרוא מה שהוא כתב ואחר כך לגלות שאין לו סמכות לחדש כזה דבר... "
לאחר עיון, נא הבא דוגמאות לתועלת הרבים, בצירוף תיאורו של קנה המידה שבידך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 14:51 |
|
| |
זו טענה כללית ועקרונית ('סתם כך'), הסגנון קיים בספרים רבים ואין טעם בדוגמאות
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 15:17 |
|
| |
אפודיי,
כיצד אתה באת מחליט למי יש סמכות או לא? אתה הולפ לפי קני המדה של מי שמעתיקי ליטאי למשל? רשכבה"ג למשל? שייך לבריסק? שייך לחסידים דוקא? הוא בעל רוה"ק? הקהל רוצה לדעת כיצד אתה מגיע למסקנות כאלו. ואיזו סמכות זקוקה לאדם להגיד פירוש בהגדה? וכמה קשה לעיין שניה בהערה לגלות את הסוד אם הואט סמכותי או לא? פעם אמרו קבל את האמת מי שאמרה, היום האמת הינה אוייבקיטבית - לפי ה"גברא".
|
|
|
|
|
