|
|
| נשלח ב-6/4/2008 17:59 |
 |
| |
אתנחתא,
לא החלטתי, ולא התכוונתי דווקא להגדה אלא לעצם הסגנון, וכשאני מעונין לעבור על איזה ספר במהירות מפריע לי לבדוק בהערה, ונראה לי שלכל אחד יש את הקנה מידה שלו לבחור על מי הוא סומך ועד כמה בלי קשר להיום או לפעם.
רצת מהר, קח אתנחתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2008 23:18 |
|
| |
י_לבנוני, ה'פשעטל' הזה איננו עוקר שום כלל ועיקר - אא"כ מישהו סבור שעיקר השאלות והתשובות אמור להיות סביב הצדדים החיצוניים של הסדר. לפי ה'פשעטל' הזה הדבר מובן, שכל ה'מה נשתנה' נועד להצביע [ולמקד את הילדים] על כל המוזר והשונה שבלילה הזה, וזאת כהקדמה לשאלה המרכזית שהם אמורים לשאול ממילא, וזו איננה מה אלא מדוע; ודוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2008 09:51 |
|
| |
ספרן
<"ראיתי שם חידוש של השפת אמת (ומציינים גם ללב שמחה) שהמעשה ברבי אליעזר וכו' שהיו מסובין, לא ארע כלל בליל הסדר עיי"ש כיצד מתרץ לפ"ז קושיות רבות. יש גם איזכור של אדמורי"ם נוספים">
לסיפור מסיבת ארבעת החכמים אין מקור בספרות התנאית, מלבד הסיפור דומה על רבן גמליאל והזקנים בתוספתא פסחים (ליברמן) פרק י הלכה יב:
"מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש".
סיפור ההגדה היה בבני ברק, ואילו סיפור התוספתא היה בלוד.
שתי אצבעות על המפה.
העובדה שזה לא היה בליל הסדר מסביר איך הם היו בלא משפחותיהם.
<"תלמידו הרב יצחק אריאלי">
תלמידו הרב יצחק אריאלי הושחר והוכשר, כך הבנתי ממה שמעמודי השער של המהדורות החדשות של "עינים למשפט" הושמט כל זכר לעברו ומרכז הרב.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/04/2008 9:57:16
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2008 17:36 |
|
| |
סוף סוף קניתי והתחלתי לעיין.
את המעלות הנאות כבר ציינו לעיל, ואני בא כאן עם שאלה קטנה שהיא גדולה עבורי, ולא על מנת לבקר אלא על מנת לפתוח נושא לדיון.
בעמ' 81 (ראוי לשבח! מיספור במספרים ולא באותיות!) ד"ה שבכל הלילות מביאים
אפילו עבד ובן אצל אביו שאין דרכם להסב כל השנה.
ובהערה: שיבולי הלקט.
והנה, בעניותי לא זכור לי שדיברו ראשונים ופוסקים מהמעט שהיכרתי בענין הסבה לעבד (וכמעט לא היה נ"מ לדבר פרט להגדיל תורה ולהאדיר). וחיפשתי בפרוייקט השו"ת ולא מצאתי את הנושא בשיבולי הלקט (ונראה שדיני הסבה שם בסימן ריח.
ואני מעתיק לשונו
ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח
אחד אנשים ואחד נשים צריכין הסיבה ואשה אצל בעלה אינה צריכה הסיבה ואם היא אשה חשובה צריכה הסיבה בן אצל אביו צריך הסיבה תלמיד אצל רבו המלמדו תורה אינו צריך הסיבה ואם מלמדו אומנות צריך הסיבה וכן השמש צריך הסיבה.
)
ואין שם עבד כלל.
ובר מן דין לא ברור לי מהיכן נדון לחייב עבד בהסבה. וכי אין זה הטעם שאשה פטורה שאין דרכה להסב, ועבד לא יסב שהוא דרך חירות, ואין עבד נוהג דרך חירות בפני אדונו ( ואינו מניח תפילין, שאז מחזיקים אותו ששוחרר) ושמא ליל פסח שאני?
יסולח לי על בורותי ותאירו עיני.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2008 18:13 |
|
| |
מיימוני,
שמש=עבד=משרת. אכן הלשון מטעה וראוי להחליף.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2008 18:20 |
|
| |
וכמובן, אין הכונה להל' הסיבה בשבלי הלקט, כי אם לפירוש 'שבלי הלקט' על ההגדה, שם מופיעה הלשון הנ"ל, אם כי 'שמש' תמור 'עבד'.
ובענין עבד, דנו האחרונים באריכות, ראה בית יוסף סי' תעב מירושלמי, ועל דבריו: חק יעקב, פרי חדש ופרי מגדים שם באריכות.
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2010 10:53 |
|
| |
ימחלו לי נא חברי הבית שאני פוסח כעת על ימי הפורים ועוסק בעניני פסח.
בעקבות ההמלצות החמות קניתי גם אני את ההגדה וערבה לחכי עד לאחת. (אקווה בהמשך, בהתקרב ימי הפסח לצרף כמה הערות קלות)
אבל לדעתי דבר אחד ראוי מאד לתקן ולשכלל בהגדה זו. כידוע רבים וטובים אינם מספיקים לעיין בהגה קודם לפסח וכך תוך כדי אמירתה הם מעיינים במפרשים כדי למצוא מזור לקושיות שעולות בעיניהם.
דא עקא שבאוצר מובא על כל קטע וקטע הערות שנות המטפלות בשאלות שונות. ובשעת חפזון קשה מאד למצוא היכן, אם בכלל, מתייחסים לשאלה שמטרידה כעת את הקורא.
ניתן לדעתי להקל על הקוראים אם בצדו של כל מקטע יינתנו חלוניות המתמצתות את האמור בקטע. (כעין שעשו מכון ירושלים עצמם למנחת חינוך וכעין שעשו מדפיסי פלדהיים לספר דרך ה' וכעין שעשו מהדירי הקיצור שלחן ערוך בהוצאת אורות חיים תשמ"ט)
נראה לי שבעבודה מאומצת ניתן יהיה להשלים את המלאכה עוד קודם הפסח. ומשום כך הזדרזתי לפרסם כאן את הדברים אולי יזכו לפול על אוזניים כרויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2010 12:20 |
|
| |
אלייעזר,
( אינני יודע על איזו מהדורת דרך ה' כוונתך. מ"מ בכמה מהן שברשותי, מועתקות הכותרות צד כלשונן מעבודתו של ר' יוסף ביגון הי"ד בילקוט ידיעות אמת.
לגבי ההגדה הנזכרת, ניתן גם לפתור בד"א: עריכת פירוש מתומצת מה"אוצר" העשיר בקיצור נמרץ, והעיקר, הדפסתו בשולי טקסט ההגדה הנאה עצמו אשר מופיע בראשה. )
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 07:01 |
|
| |
[הצדק אתך. בדקתי במהדורה שתח"י (ירושלים תשנ"ו) ושם מצוין בפירוש שמהדורתם מבוססת (בשינוים קלים) על מהד' ורשה תרצ"ה שנערכה ע"י ר' יוסף ביגון.]
לגופה של הצעה. לטעמי הצעתי שלי יעילה יותר אבל גם אם לא הרי שכמדומה לי כי הזמן הקצר נוטה יותר להצעתי מלזו של כבודו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 11:22 |
|
| |
"הזמן הקצר נוטה" - הנך באמת מאמין שמישהו יקח את אחת ההצעות כהנחיה אופרטיבית לשנה זו ?!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 16:18 |
|
| |
לאלייעזר
הן הגדת הראשונים של מוסד הרב קוק והן הגדת אוצר מפרשי ההגדה של מכון ירושלים הן הגדות נפלאות עד למאד. הערותיך על הקושי בעיון בהם תוך כדי אמירת ההגדה צודקות מאד. הגדת המדרש המבואר שיצא לאור בימים אלו, הביאה פתרון מעולה להערותיך. על כל קטעי ההגדה יש מבוא כדוגמאות שהזכרת והן הפירוש על ההגדה שכל דברי הראשונים מתומצתים בה, הופכות את ההגדה הזו לזמינה ושמישה תוך כדי אמירת הסדר.
( בנוסף לזה יש בהגדה מדור הנקרא "יינו של מדרש" המסודר על סדר ההגדה, והמתמצת מאות מדרשים באופן קצר שאפשר לעבור עליהם תוך כדי אמירת ההגדה. וכן מדור נוסף של תרגום שיר השירים המבואר)
שווה עיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2010 10:23 |
|
| |
כיון שעברו כמה ימים לאחר שהגדת 'רזא דאגדתא' או משהו כזה הגיע לחנויות, והעובדה לא נרשמה כאן בפורום, אראה חובה לעצמי לבשר על כך. ובכן, מדובר בהגדה של פסח מבית היוצר הוצאת שבתי פרנקל, על כל המאפיינים. בעיקרו מדובר ברעיון דומה לאוצר מפרשי ההגדה - ליקוט מדברי המפרשים כראות עיני העורך וכטוב בעיניו, אלא שכמות הפירושים קטן יחסית, ולדבריהם ראו להצמד פחות או יותר ללשונו המקורי, העימוד משובב נפש ומשרה נעימות, כמובן שבסוף בא צילום כמה פרקים מהרמב"ם וספר המפתח. דא עקא, שמתוך התנשאות אופיינית מטופשת לא צויינו שמות העוסקים במלאכה, ומי שלא חפצה נפשו לתת אימון בהוצאה הנפלאה והמכובדת, ישב בסדרו של הליל ויכסס ציפורניו מתוך מבוכה גמורה.
אגב, בהקדמה שם מופיעה משפטו של "אחד מגדולי הדור" שאמר ביידיש איזה משפט שמובנו שכיום לא שייך לתאר את הדור בלי הסט רמב"ם שלהם. עוד יומרה חסרת טעם. וכי על כולנו לנחש במי מדובר, ואם לאו - מדוע שלא יחסכו מאיתנו את תחושת הנחיתות על שאיננו שייכים לגילדה המכובדת שבין רחוב רשב"ם לרחוב דסלר?
|
|
|
|
|
