המבול - היווצרות הים השחור ממנו מול הסיפור המקראי

אבל אתה שוכח שיש אינספור הזדמנויות להצליב בין שיטות תיארוך שונות, כש--ההצלבות הללו-- נשלחות למעבדות שונות, ואתה גם שוכח שדרך ההצלבות הללו, גם ניתן לראות מתי ישנה טעות..   יש תמיד אפשרות שדגימות מזוהמות של DNA יתנו לך תוצאות שגויות, זה עדיין לא מבסס אצלך את הצורך לדבר על כך שכל ה--מתודולוגיה-- שגויה, וזה עדיין לא תירוץ לפסול את הרפואה המודרנית ולטעון שמדובר בקונספירציה, נכון? אז למה כשמדברים למשל על פחמן 14, שהוא לבדו הוצלב מול שיטות תיארוך נוספות לתקופות הרבה יותר גדולות מ5000 שנה. (שאגב בנסיבות מסויימות כמו מתחת למים, --הוכח-- שהשיטה לא יעילה מכיוון שהתהליך שפחמן 14 נקלט, לא תקף מתחת למים (ולכן גם בהצלבה עיוורת  זה מה שיתקבל.. זה אומר ש'שיטות התיארוך הם נלעגות ומבססות על שקרים'? נו באמת.. שלא לדבר על  הרבה מאוד שיטות תיארוך עם זמן מחצית חיים --הרבה-- יותר גדול, שכויילו באופן בלתי תלוי מול --סדר-- של שכבות גיאולוגיות, ושבאים בחפיפה אחת מול כל ה--מתודולוגיה-- של המדע הזה  ומול הרבה מאוד שיטות תיארוך אחרות, וכשכל שיטת תיארוך כויילה תחת הסבר פיזיקלי ש--לוקח בחשבון-- את הנסיבות השונות ונבדק לאורך הזמן תחת הצלבות בלתי תלויות. (בכל זאת, אנחנו לא בתקופתו של אריסטו, הרי יש את הכלים לבדוק) מה אז? האם אפשר לדבר על 'אקסטרפולציה'? או שאז אנחנו עוברים ל-'קונספירציה'..? שעל פיה: הגיאולוגיה, קוסמולוגיה, פאליאונטולוגיה, כימיה, אסטרופיזיקה, גיאופיזיקה, סטרטיגרפיה, ביולוגיה  הם פשוט עיוות של התוצאות ושימוש מטופש בשיטות שהוכחו, כויילו ונבדקו.ומשום כך העניין חוזר לכך, שאנחנו כבר לא, למרבה השמחה, בתקופתו של אריסטו. וזה חוזר  למה שכתבתי בתגובתי הקודמת.

1. המסורת המקראית.
2. העובדה שההיסטוריה האנושית המקובלת לא עולה על מספר אלפי שנים[1].
3. העמדה הבריאתנית גורסת כך: היתה בריאה. עצם הבריאה מעידה על בורא. מכיוון שיש בריאה ויש בורא, אין אנו חייבים לקבל תיאוריות הגורסות שגרם השמים X לקח לו X שנים להגיע לשם, או תיאוריה הגורסת שבשביל שייווצר יונק עילאי כדוגמת האדם צריך X שנים. אלא המודל הבריאתני מבאר זאת בצורה טובה יותר, שהבריאה בקומתה ובצביונה נבראה. לפיכך, המודל הבריאתני תמיד יהיה פשוט וטוב יותר, וידוע במדע שמודל שמבאר וכולל כמה שיותר עובדות בפחות הסברים, הוא מודל עדיף.   
4. מסורת חוצת עמים וגבולות על קטסטרופה עולמית שמחתה כל חי[2], ושנותנת לנו הסבר לשכבות הגיאולוגיות, ממצאי המאובנים, עידן הקרח וכו'. 

אינני מכיר שום הוכחה לגילו של העולם (ובוודאי לא לגילו המבוגר של העולם), אלא את המודל התיאורטי המשמש לבאר את הממצאים, שעליהם אין מחלוקת. בעיקרו של דבר הם כדלהלן:

1. אסטרונומיה: גרמי שמים מרוחקים X שנות אור מאיתנו, ולפיכך לקח להם X שנים להגיע לשם, לפי קצב משוער.
2. ביולוגיה (הנחת המבוקש): בשביל שתהליך אבולוציוני יתרחש, דרוש זמן רב מאוד, ומכיוון שאנשי דת האבולוציה מניחים שהתהליך האבולוציוני אכן התרחש, ממילא צריך לתת לו את הזמן הרב הדרוש לכך.
3. גיאולוגיה ("ההווה הוא המפתח לעבר"): "מעקרון האחידות נגזר שתהליכים גיאולוגיים קדומים, כמו התרוממות של שלשלות הרים, או הרבדה (sedimentation), כלומר תהליך הצטברות של משקעים בשכבות, התרחשו באופן דומה ובקצב דומה לתהליכים זהים הנצפים כיום. אתרי הפעילות הגיאולוגית אמנם השתנו במהלך הזמן, אך התהליכים עצמם נותרו דומים"[1].
4. בדיקות רדיו-אקטיביות: ניקח לדוגמה את הפחמן 14. השיטה אמורה לעבוד כדלהלן: המדענים גילו שאצל בני-אדם ובעלי-חיים מצוי יסוד שאותו כינו בשם "פחמן 14". כל עוד האורגניזם חי, הוא שומר על יחס מסוים של "פחמן 14" בגופו. אך כאשר האורגניזם מת, אלמנט "הפחמן 14" מתחיל לדעוך, כאשר כמות הדעיכה שומרת על מומנט קבוע. ואז מתבצע חישוב של אקסטרפולציה: אנו בוחנים את כמות "הפחמן 14" שנשארה בגוף האורגניזם, ואז מחשבים לאחור, כמה זמן היה צריך לקחת, בשביל שכמות כזו תישאר בגופו.