|
|
| נשלח ב-17/4/2015 16:08 |
 |
| |
הערות נוסח לפרשת תזריע:
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2015 16:29 |
|
| |
אברם
אתה קורא יוונית או מביא את ה-70 מתרגום לעברית?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2015 17:28 |
|
| |
אני קורא יוונית, אבל בד"כ לא מבין... :)
אני מביא מתוך מהדורת BHS של התנ"ך, המפרטת באפראט את הערות הנוסח + מדי פעם מסתכל לבדוק בתרגום היווני בעצמי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2015 20:57 |
|
| |
ומנין ל-BHS שהשבעים גורס לוג שמן אחד? הוא בד"כ שומר על סדר המילים המקורי וכאן חורג (הרי יחסות המילים לא שונות בשני הניסוחים)?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2015 21:35 |
|
| |
שאלה טובה! תה"ש אמנם תרגם:
καὶ κοτύλην ἐλαίου μίαν
המילים המודגשות בסוף הן "שמן אחד" אבל אולי אין מוקדם ומאוחר בתה"ש?
ולכן יגעתי ומצאתי בפרשה הבאה פסוק בו המילה "אחד" מופיעה כמו אצלנו, לפני ולא בסוף (וי' טז ה): "וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה" ותה"ש תרגם:
κριὸν ἕνα εἰς ὁλοκαύτωμα
כאן המילה המודגשת היא "אחד" והיא מופיעה לפני המילה "לעולה", ומכאן שיש מוקדם ומאוחר בתה"ש, מש"ל (אם כי אצלנו "אחד" מוסב על השמן שאחריו, ושם על האיל שלפניו, וצ"ע).
כעת עלינו להתענות על חוסר באמונת חכמים, שפקפקנו בדבריהם בקדושים של ה- BHS...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2015 22:01 |
|
| |
ראשית, על פי ידיעותיי (המעטות) לא אמורה להיות אחידת בתרגום השבעים, כך שא"א ללמוד מפס' אחד (אבל תקן אותי אם אני טועה).
שנית, ""שמן" הוא גניטיב, ו"לעולה" (לפחות בעברית) הוא דאטיב. הדאטיב לא אמור להופיע בין השם לתוארו, מה שאין כן הגניטיב (הידע שלי הוא מלטינית, ובעניין זה אני משער שלא אמור להיות הבדל, אבל תקנני אם אני טועה). גם בלי כל הלפירה הדקדוקית הזו שלי, "איל אחד לעולה" הוא סדר רגיל, ואילו "לג אחד שמן" הוא סדר לא רגיל, כך שאם אין סדר ב-70 צפוי שישנו דווקא את זה.
[משה ציפור מתכוון להשלים את העבודה שלו על ה-70 לכל התורה?)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2015 23:44 |
|
| |
א. אכן אין אחידות ולכן השאלה שלך היא טובה.
ב. . לגבי מיקום המילה במשפט ביחסות שונות - קטונתי מלדעת דקדוק יווני ברמה הזו, אבל מה שכן, תה"ש מתרגם בד"כ מילולית גם ברמת סדר המילים, ולא מתאים עצמו לדקדוק היווני הקלאסי (כך למדתי מפרופ' ציפור).
ג. ואם הזכרת את ציפור, הוא אכן אמור להוציא בקרוב מבוא לתה"ש לספר ויקרא, ששמו המדעי יהיה: זכיתי לקבל את זה בעברית אז אשלח לך בפרטי:
M. A. Zippor, "Leviticus, LXX", in: The Textual History of the Bible. Vol. 1: E. Tov (ed.), The Hebrew Bible (in print)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2016 17:45 |
|
| |
יב,ד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ.
בכל הטומאות שבפרשת שמיני, תזריע מצורע לא מוזכר איסור כניסה למקדש, קר כאן. מדוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2016 18:53 |
|
| |
כי כאן היא טהורה חוץ מהאיסור לבוא למקדש ולגעת בקודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2016 20:07 |
|
| |
והיכן למדנו שטמא אסור להכנס למקדש.
מעניין שגם בפרשת צו איסור של טמא לאכול בקדשים נאמר רק בפרשת שלמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2016 20:53 |
|
| |
וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זה וכל טמא לנפש.
זה גם הרקע של הבאת קורבן 'אשם תלוי' נפש אשר תגע בגל דבר טמא... ולא ידע
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2016 21:00 |
|
| |
ומדוע באמת דינים אלו לא נאמרו בפרשיות ויקרא?
הפשט בפסוקים בפרשת נשוא הוא לא מהמקדש אלא מהמחנה (אני מכיר את רש"י שם).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2016 21:36 |
|
| |
גם לגבי טומאת מת נאמר "את מקדש ה' טמא" ולכאורה מדובר במי שנכנס למקדש.
מכל מה שהעלינו נראה לי שאפשר להבין שהאיסור על טמא להיכנס למשכן/מקדש הוא דבר ברור מאליו. כשמדברים על שילוח טמאים יש צורך לומר שישולחו מהמחנה אבל לא צריך לומר מהמקדש. על מי שהיא במצב ביניים נאמר שאסור לה להיכנס למקדש, אבל על שאר טמאים זה ברור. על טמא מת נאמר שאם הוא לא התחטא אז הוא טימא את המקדש ודינו כרת, אך לא נאמר שאסור לו להיכנס. נדמה לי גם שלא נאמר שטמא אינו יכול להקריב קורבן פסח, ובכל זאת לאנשים אשר היו טמאים לנפש אדם היה ברור שהם לא יכולים להקריב והם התלוננו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2016 08:49 |
|
| |
יש
בפשטות בפרשת חוקת משמע שעצם המציאות של טמא מת שלא נטהר, זוהי טומאת משכן ה'.
מסקנה העולה מדברינו היא שטומאה היא סטטוס, ומי שבסטטוס הזה ברור שאין לו להכנס למשכן, ואולי שעצם נוכחותתו היא טומאה. ולכן ההדגשה היא על ימי טוהר ועל זבח השלמים שהוא נאכל לבעלים ואינו קדוש כמו יתר הקרבנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2016 08:58 |
|
| |
אני לא חושב שזה הפשט בחוקת. ממש לא ברור מה זה "לא נטהר" - יום? שבוע? בכלל הגישה שפשט הוא רק מה שכתוב בפסוק איננה נכונה. זה ברור שיש דברים שלא כתובים ואמורים לדעת אותם לבד. הבעיה היא שלפעמים אנחנו לא יודעים אותם.
|
|
|
|
|
