|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:19 |
 |
| |
העירוב
THE ERUV
PAGE 3
1 2 3 4 5
HOME ראשי
כדי לדעת העירוב בכל מקום בעולם
כשאתה מבקר שם תעשה קליק כאן
ERUV LINKS
ספרים על עניני עירוב
ספרים גדולים וקטנים מגדולי עולם מדורות הקודמים, ולהבחל"ח בדורינו אנו בענין תיקון עירובין איך שלחמו מלחמת ה' ברמה נגד העמלקים והצדוקים שאינם מודים בעירוב, שלחמו בכל כוחם להרוס העירובין בכל תפוצות ישראל
|
א. ספר תיקון שבת, 96 עמודים.
ב. ספר תיקון עירובין בעיר מאנהעטען, 191 עמודים.
ג. ספר על מצות עירוב, 296 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק א'
583 עמודים
|
|
ד. אום אני חומה – משנה הלכות, 464 עמודים.
ה. תיקוני עירובין כהלכה, 101 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ב'
565 עמודים
|
|
ו. ליסט מוועד העירוב דבארא פארק, 566 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ג'
566 עמודים
|
|
ז. ירחון מלחמת הדת, 72 עמודים.
ח. ליסט 400 עיירות שהיו בהם עירובין, 3 עמודים.
ט. ספר חי אנכי לעולם, 152עמודים.
י. תלמוד בבלי "מתיבתא", מסכת עירובין, מהדורת דוגמא 28 עמודים.
יא. תלמוד בבלי "מתיבתא" עירובין חלק ב', מסכת עירובין, 164 עמודים.
יב. המאור המבואר, מאות תמונות צבעוניות, 16 עמודים.
יג. ספר מאז ומקדם, 37 עמודים.
יד. ספר שמחים לשמרו 61 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ד'
527 עמודים
|
|
טו. ספר תיו יהושע - עירוב והוצאה, 68 עמודים.
טז. ספר תיו יהושע והוא שלחן ערוך של תורת שבת, 27 עמודים.
יז. אור ישראל - מדור מיוחד לערוב עירובו, בירורי הלכה בענין העירוב בבארא פארק, אדר ב' תש"ס, שנה ה' גליון ג' (יט). 101 עמודים.
יח. אור ישראל - המשך מדור מיוחד לערוב עירובו בירורי הלכה בענין העירוב בבארא פארק סיון תש"ס, שנה ה' גליון ד' (כ). 66 עמודים.
יט. הצדוקים בהלכה, 69 עמודים.
כ. שאלות ותשובות "בית אב" תנינא, 171 עמודים.
כא. קונטרס העירוב דקענסינגטאן, 65 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ה'
567 עמודים
|
|
כב. קול קורא'ס וקונטרסים ממספר: 1001 עד מספר 1205,
568 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ו'
568 עמודים.
|
|
כג. קול קורא'ס וקונטרסים ממספר: 1401 עד מספר 1434, 397 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ז'
397 עמודים.
|
|
כד. קול קורא'ס וקונטרסים ממספר: 1435 עד מספר 1458,
385 עמודים.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ח'
385 עמודים.
|
|
כה. כה. י"ד ספרים מהגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר
שליט"א, 403 עמודים, ברוקלין נ"י תשס"ו לפ"ק
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ט'
403 עמודים.
|
|
כו. כו. ל"א ספרים מהגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר
שליט"א, 392 עמודים, ברוקלין נ"י תשס"ו לפ"ק
|
קובץ ספרי עירוב
חלק י'
392 עמודים.
|
|
תיקון שבת על הלכות עירובין
|
ספר
תיקון שבת
|
|
|
ספר
עירוב והוצאה
|
|
|
ספר
תיו יהושע והוא
שלחן ערוך
של
תורת שבת
|
|
|
קונטרס תיקון עירובין בעיר מאנהעטן
|
|
|
ספר
על מצות עירוב
|
|
|
ספר
תיקוני עירובין כהלכה
|
|
|
ספר
אום אני חומה
משנה הלכות
|
|
דבר המערכת. – קול קורא פון וועד למען תיקון עירובין להציל אלפים מישראל שומרי תורה ומצות מחילול שבת קודש. – חלק מהרבנים הגה"צ שהסכימו לתקן עירובין בעירינו עוד בשנת תש"ך. 42 שמות הרבנים הגאוה"צ זצ"ל ולהבחל"ח שליט"א, חתימות ומכתבים ותשובות, ועוד.
ושם רואים כי כל הרבנים הגאונים והרבה מהם תלמידי רבינו הק' מסאטמאר זי"ע שכותבים בשמו שצוה לעשות עירוב בברוקלין, ומהם כתבו התשובות כשרבינו הק' זי"ע היה עוד בחיים חיותו, ולא היה אחד שיפקפק בזה, ובבוקר אחד קם איש בליעל [מראשי הערב רב] על הצד השמאלי (אויפגעשטאנען אויף די לינקע זייט), וקנה את הרבנים שיכתבו ויתנו עידותן כאילו רביה"ק מסאטמאר זי"ע היה צדוקי וזקן ממרא, שנלחם לעקור תורת עירובין, (עיין בשו"ת הרא"ש), [וכבר כתב רביה"ק ברוח שיש אנשי בליעל שאומרים בשמו מה שלא עלה על דעתו, וכ"ז היה אף בחיים חיותו, וק"ו ב"ב של ק"ו, אחר פטירתו], והיה לו חסיד אחד מחלל שבת בפרהסיא, ונתן לו עשרות מיליוני דולרים לקנות את הרבנים בעד הרבה כסף [כי כוח הפועל בנפעל, וכסף הזה שבא מחילול שבת, עזר לחלל את השבת], בשנה הנ"ל.
|
ירחון אסיפת זקנים
טבת תשמ"א
יצא לאור על ידי ועד העולמי למען תיקון עירובין ברוקלין ניו יארק
|
|
|
ספר
חי אנכי לעולם
דעתו האמיתית של רבינו הקדוש רבן
ישראל מרן מסאטמאר זי"ע
בנוגע מצות תיקון עירובין בעיר ניו יארק יע"א
יצא לאור על ידי התאחדות תלמידי רבינו הקדוש מסאטמאר זצוקללה"ה
ברוקלין ניו יארק,
ניסן תשס"ג
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:20 |
|
| |
|
|
ספר
חי אנכי לעולם
דעתו האמיתית של רבינו הקדוש רבן
ישראל מרן מסאטמאר זי"ע
בנוגע מצות תיקון עירובין בעיר ניו יארק יע"א
יצא לאור על ידי התאחדות תלמידי רבינו הקדוש מסאטמאר זצוקללה"ה
ברוקלין ניו יארק,
ניסן תשס"ג
|
|
רשימת הדברים שאפשר לקבל על ידי הפאקס של
וועד העירוב דבארא פארק
ראש חודש תמוז תש"ס
בליסט הזה אפשר לראות דברי תורה וברורי הלכה של מאות גדולי ישראל האיך שביררו כל עניני עירוב להלכה ולמעשה
|
ליסט מוועד העירוב דבארא פארק
|
|
דער עירוב
|
ירחון מלחמת הדת
|
|
ליסט של 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירובין, ומובאים ב' 1500 ספרי שאלות ותשובות המוחים נגד עירובין מינות נזרקה בהם.
|
ליסט 400 עיירות שהיו בהם עירובין
|
|
|
תלמוד בבלי
מתיבתא עירובין
מסכת עירובין
מהדורת דוגמא
|
|
|
תלמוד בבלי
מתיבתא עירובין
מסכת עירובין
חלק ב'
|
|
|
המאור המבואר מאות תמונות צבעוניות
לבאר ולהאיר את סוגיות מסכת עירובין
ולקרבן אל דעת הלומד באופן מוחשי
|
|
|
קונטרס
מאז ומקדם
|
|
|
שמחים לשמרו
|
|
|
אור ישראל
מדור מיוחד
לערוב עירובו
בירורי הלכה בענין העירוב בבארא פארק
אדר ב' תש"ס, שנה ה' גליון ג' (יט)
|
|
|
אור ישראל
המשך מדור מיוחד
לערוב עירובו
בירורי הלכה בענין העירוב בבארא פארק
סיון תש"ס, שנה ה' גליון ד' (כ)
|
|
בו יבואר שהלוחם נגד עירוב הוא צדוקי מין וכופר בעיקר, ואם היה בימי הסנהדרין היו ממיתין אותו, כי אתם באים לעקור תלמוד שסידר רב אשי, ולחלוק על כל הגדולים שהיו עד היום הזה, אותם שמתו ז"ל ואת אשר חיים עד הנה, לכן חזור בך ואל תיטוש תורת משה רבינו עליו השלום, (לשון הרא"ש ז"ל). אתם חולקים על העירוב אבל תדעו שאתם גם כן נושאים, שמינות וכפירה נזרקה בכם רח"ל.
|
קונטרס הצדוקים בהלכה
יצא לאור ע"י הרב יצחק יעקב מאשקאוויטש מח"ס ''בית יצחק'' על מסכת עירובין ברוקלין נוא יארק חודש אייר שנת תשס"ג לפ"ק.
|
|
שו"ת בית אב תנינא והוא קונטרס כרם אב יותר ממאה ועשר פסקים לדינא רובם ככולם בדיני עירובין, מהגה"צ רבי אברהם אהרן יודעלאוויץ זצ"ל, רב ואב"ד דק"ק באסטאן, ניויארק תרע"ט.
|
1001
|
|
קונטרס העירוב דקענסינגטאן, ברוקלין נ"י, שמחים לשומרו ולערב עירובו, י"ל על ידי "וועד העירוב דקענסינגטאן", ניסן תשס"ד
|
1002
|
|
מודעה – נ.ש.
|
1003
|
|
חובת השעה – השרידים אשר לא כרעו לבעל – הוספות והבהרות נחוצות.
|
1004
|
|
קהילות וועבסטער – פאסטער הצדוקי המין נ.ש.
|
1005
|
|
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת ולקורעי עונג.
|
1006
|
|
היו לא תהי' – האפיקורס נ.ש.
|
1007
|
|
has this man harassed you?
|
1008
|
|
להתוודע ולהגלות – מוועד העירוב דבארא פארק.
|
1009
|
|
מה נשתנה?
|
1010
|
|
כאַפּט'ס איהם – אַכטונג אַכטונג
|
1011
|
|
היכונו למוצאי שבת – המארגנים.
|
1012
|
|
תורה – תורה הקדושה... הכואבים והמוחים בכל התוקף על חילול תורתינו הקדושה וחכמיה ז"ל.
|
1013
|
|
יידישע מאַמעס! – נגד נ.ש.
|
1014
|
|
נ.ש. המבואר.
|
1015
|
|
נ.ש. – איש צער ואויב המן הרע הזה.
|
1016
|
|
הבהרת דברים – האמת יורה דרכו.
|
1017
|
|
מודעה – הרשע האפיקורס המין – נ.ש.
|
1018
|
|
מודעה – נמרוד וחבריו.
|
1019
|
|
אַ האַלבער אמת – איז אַנדערהאַלבן מאָל שקר!
|
1020
|
|
בן תרח? – בלעם בן בעור נ.ש.
|
1021
|
|
אשריך – נ.ש.
|
1022
|
|
מחאה נמרצה נגד מחריבי קרתא.
|
1023
|
|
קול קורא – לזהירות ממודעות שתדלנים בחתימות רבנים.
|
1024
|
|
מכתב – לכבוד הני ליצים בריוני רשיעי חברי כת שאינם מודים בעירוב.
|
1025
|
|
מכתב גלוי לוועד העירוב – עש"ק לסדר "ויגשו לשבור".
|
1026
|
|
קהל צמח צדיק – וויזניץ בורו פארק – הבהרת דברים.
|
1027
|
|
כל חמירא – דחזיתי לר'... נ.ש.
|
1028
|
|
חמדת שאול – תשובה.
|
1029
|
|
מכתב מהגאון הצדיק ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר. – ענגליש.
|
1030
|
|
מכתב מהגאון הצדיק ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר. – אל כבוד קדושת האדמו"ר ממונקאטש שליט"א.
|
1031
|
|
עירוב בברוקלין – ענגליש.
|
1032
|
|
קריאת קודש – דעת תורה מהרבנים הגאונים המובהקים עמודי ההוראה מנהיגי ומאורי ישראל שליט"א, אודות תיקון העירוב בשכונת בארא פארק.
|
1033
|
|
מחאה נמרצה – א' קרח תשס"א. תלמידיו מבית תלמוד להוראה.
|
1034
|
|
מודעה חשובה – וועד העירוב דשכונת וועבסטער – פאסטער.
|
1035
|
|
מודעה חשובה – ואזהרה חמורה בשם 200 משפחות דשכונת וועבסטער – פאסטער.
|
1036
|
|
דלתות? – פאַרוואָס מאַכן נישט – זיי, די שלום זיכער'ס – קיין "דלתות".
|
1037
|
|
לעשות את השבת לדורותם.
|
1038
|
|
Shame.
|
1039
|
|
Please stop already!
|
1040
|
|
An open letter.
|
1041
|
|
Yes, we are laymen!
|
1042
|
|
להסיר מכשול – ב' דחול המועד פסח תשס"א.
|
1043
|
|
ראַשענדיקע נייעס!!! – עפרא לפומייהו של הני צדוקים.
|
1044
|
|
מכתב – הרב יושע צבי הלוי יונגרייז.
|
1045
|
|
השלמות נחוצות – הנוגע הלכה למעשה.
|
1046
|
|
לאפרושי מאיסורא! – ערב סוכות תשס"א, בני תורה דבארא פארק.
|
1047
|
|
שיחה – עם הרה"ג ר' טובי' גאלדשטיין שליט"א, בענין תיקון עירובין בעיר מאַנהעטען
|
1048
|
|
תחומי העירוב תשס"א. – בארא פארק.
|
1049
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:22 |
|
| |
|
בירור דין העירוב בבארא פארק, שהעירוב כשר ומהודר ע"פ שיטת השו"ע והפוסקים, [וגם עפ"י שיטת הגר"ם פיינשטיין זצ"ל]. נכתב ע"י אחד הרבנים שליט"א, פרשת בשלח תש"ס לפ"ק.
|
1401
|
|
תשובה גלוי' על המכתב גלוי על ידי דרשת פסח שני מאת ראש הלוחמים וגוזר הגזירות נגד תיקון עירובין הרה"ג ר' משה ביק ז"ל רב דקהל בני משה בארא פארק. - אשר דרש בקאנווענשען של התאחדות הרבנים דארה"ב וקאנאדא ביום ד' פ' אמור, י"ד אייר פסח שני.- עם הערות והארות על ידי אחד הרבנים. י"ל ערש"ק בחקותי שנת תש"ס לפ"ק.
|
1402
|
|
תשובה ב' מהרה"ג ר' יצחק הלוי מאנדל שליט"א דומ"ץ בקרית יואל יצ"ו א) ג' מחיצות המקיפות את העיר, ב) עומד מרובה על הפרוץ. ג) ס' רבוא עוברין בו. ד) סילוף דעת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ועדות שאמר להרבנית שלא לחוש כלל ולצאת עם תכשיטין לרחוב.
|
1403
|
|
תשובה מהאדמו"ר מאונגוואר שליט"א בעל שו"ת משנה הלכות י"ט חלקים. לכבוד מרנן ורבנן וכו' בעיר בארא פארק והקהילות הקדושות.
בבארא פארק.
|
1404
|
|
רשימת הדברים שאפשר לקבל על ידי הפאקס של וועד העירוב דבארא פארק, ר"ח אייר שנת תש"ס לפ"ק. 718 – 438 - 7411
|
1405
|
|
שו"ת שבט הלוי או"ח סימן מ"א
|
1406
|
|
שו"ת באר משה סימן מ'
|
1407
|
|
בירור שוטת הפוסקים דבין אנשים המוחים בעירוב אם יכולין לזכות להם הפת בע"כ, על ידי גדולי הרבנים שליט"א, בא"פ אדר א' תש"ס.
|
1408
|
|
מכתב אל כבוד העסקנים הדגולים חברי וועד העירוב ד'בארא פארק, מתלמידי מרן הג' בעל שבט הלוי שליט"א
|
1409
|
|
ספר ישיב משה או"ח דף נ"ז, בענין ס' ריבוא.
|
1410
|
|
מכתב מהרב ישראל פינחס הלוי גארניש שליט"א.
|
1411
|
|
שו"ת דברי יציב סימן קע"ב, בדין גדר רשות הרבים.
|
1412
|
|
שו"ת דברי יציב סימן קע"ג, בדין תיקון עירוב בעיירות גדולות.
|
1413
|
|
תשובת מהר"ם ביק
|
1414
|
|
מספר ערוך השלחן סימן קס"ב, דברים שבני מבוי כופין זה את זה.
|
1415
|
|
תשובות איברא, כתבי הגרי"א הענקין זצ"ל, על חיבור תיקון עירובין
|
1416
|
|
ספר תולדות שמואל מצוה לט, המוציא מרשות לרשות
|
1417
|
|
העירוב בבורו פארק, תמצית יסודי ההיתר לסדר עירוב בבארא פארק
|
1418
|
|
די לעצטע עירוב נייעס, גליון פרייטיג במדבר כט אייר שנת תש"ס לפ"ק
|
1419
|
|
דעת תורה גדולי הרבנים שליט"א על מצות עירוב בשכונותינו בא"פ, עש"ק פרשת ויחי תש"ס לפ"ק
|
1420
|
|
הבעלות על מושל העיר על קרקעות במדינתינו נוא יארק, ענגליש
|
1421
|
|
תשובה בדין העירוב הנעשה בבארא פארק, ובה יתיישבו קושיית המשנת ר' אהרן על החזו"א, ויתבאר דדעת החזון איש בענין מחיצות העיר אינה שיטה יחידאה אלא שכן היא דעת גדולי הפוסקים הקודמים. מאת הרה"ג ר' דוד גליק שליט"א חבר הכולל שערי יושר ב"פ
|
1422
|
|
תשובה מהרה"ג ר' אברהם גראס דקהל אורחות חיים ברוקלין נ"י ב' בשלח תש"ס ברוקלין, להרה"ג א.א. קוויאט שליט"א
|
1423
|
|
תשובת הגאון ר' ישראל אברהם אבא קריגער זצ"ל רב בקהלת קאשערדארי, ליטא, פראנקפורט דמיין, ועוד. בירור מקיף ומעמיק בענינים, א) אם יש שאינם חפצים לעשות מחיצות, ב) אם יש מחיצות ואינן רוצין לערב, ג) אם אין מסכימים להיתר, ד) אם אין רוצים להשתתף ביחד בעירובי חצירות. מתוך ספר תענוגי ישראל
|
1424
|
|
דעת תורה גדולי הרבנים שליט"א על מצות עירוב בשכונותינו בא"פ, עש"ק פרשת וארא ר"ח שבט תש"ס לפ"ק
|
1425
|
|
קונטרס בירור השיטות בענין עירובין בעיירות גדולות.
|
1426
|
|
השתלשלות עשיית העירוב בוויליאמסבורג, ע"י כ"ק הרה"צ אדמו"ר מראצפערט זצ"ל, ח"א טבת תש"ס לפ"ק.
|
1427
|
|
שאלות ותשובות וועגען אונזער עירוב אין בארא פארק, י"ל ע"י קבוצת בני כוללים ערב שבת הגדול תש"ס.
|
1428
|
|
קונטרס גן יצחק בענין עירובין בעיירות גדולות, נערך ע"י מנחם נחום יצחק גרויז, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, שבט תש"ס לפ"ק.
|
1429
|
|
קונטרס כת שקרנים, יתבאר רק חלק מהשקרים שמפרסמים מתנגדי העירוב. מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. חשון תשס"א.
|
1430
|
|
|
|
|
חודש בחדשו, יו"ל על ידי איחוד חסידי מונקאטש שנה ז' חודש סיון תש"ס, גליון ע"ה, בענין עירוב וצורת הפתח.
|
1432
|
|
שו"ת מהר"ם ביק חלק או"ח כרך א'.
|
1433
|
|
|
|
|
קונטרס עירוב דקענסינגטאן, באנגלית, אישור והכשר על העירוב עם תמונות, י"ל על יד וועד העירוב דקענסינגטאן, ברוקלין נ"י עש"ק זכור תשס"ד
|
1435
|
|
ביאור דעת הגר"ם פיינשטיין זצ"ל בענין עירובין ועוד, שבט תשס"ד
|
1436
|
|
דבר ה', אל כבוד האדמו"ר מוויזניץ שליט"א. מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. חשון תשס"א
|
1437
|
|
בירור בענין שיתוף ועירוב היכא שיש דיורים ישראלים שאינם מסכימים לזה. מהגאון רבי אליעזר ליפא הלוי מיללער שליט"א, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, ניסן תשס"א.
|
1438
|
|
מחלוקת לשם שמים, בו יבואר יסוד ושורש חילוקי הדיעות בין חסידי ומתנגדי תיקון עירובין בעיירות ישראל והטלטול בהן, העתיקה 200 שנים ומשם נפרדו והיו לשתי מחנות ישראל, אדר ב' תש"ס לפ"ק
|
1439
|
|
חוט המשולש, לרגל חגיגת ג' שנים להקמת העירוב פה עירונו בארא פארק יצ"ו, מוצאי שב"ק ויחי תשס"ג לפ"ג
|
1440
|
|
קונטרס בענין עירובין, מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. חשון תש"ס, ברוקלין נ"י.
|
1441
|
|
דבר ה' דעת תורה, מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. אלול תש"ס, ברוקלין נ"י.
|
1442
|
|
אשר קדשנו במצותיו וציונו "על מצות עירוב", דברי חכמים כדברונות על ענין תיקון עירובין קדושתה וסגולתה, ר"ח כסליו תש"ס לפ"ק.
|
1443
|
|
Selected Essays' By Rabbi Shiah T. Director,
Adar 5761
|
1444
|
|
תשובה על דבר המוחין ואינם משתתפים בזיכוי הפת אי מעכבין בזה את העירוב, מאת הרה"ג רבי יצחק אייזיק ראטה שליט"א בן האדמו"ר מקארלסבורג שליט"א, עש"ק פרשת שלח תש"ס לפ"ק.
|
1445
|
|
הגהות על תוספתא מסכת עירובין, מרבינו רבי אליהו מווילנא זצ"ל, נדפס בירחון אור ישראל, קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי ניו יארק, תמוז תשס"א, שנה ו' גליון ד' (כד).
|
1446
|
|
בענין עירוב בבארא פארק, שלו' מאן, אנווערפן-בעלגי'. נדפס בירחון אור ישראל, קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי ניו יארק, תמוז תשס"א, שנה ו' גליון ד' (כד)
|
1447
|
|
תשובה מהגה"צ רבי אריה צבי פראמער זצ"ל מקוז'יגלוב בעל "ארץ צבי". תיקון עירובין בסוסנובצא, מבוא – עירוב ע"י עמודי עלעקטריק וטלפון. גליון "נזר התורה" בטאון בית היוצר הגדול לתורה וחסידות בעיה"ק ירושלים, שנה חמישית גליון ג' (יא) חודש מנחם אב ה'תשס"ה לפ"ק.
|
1448
|
|
שמחים לשומרו ולערב עירובו, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" קונטרס ביאור דין מחיצות לבטל רשות הרבים, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, פ' פקודי תש"ס לפ"ק.
|
1449
|
|
שמחים לשומרו ולערב עירובו, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" קונטרס בירור השיטות בענין עירובין בעיירות גדולות, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, ר"ח אייר תש"ס לפ"ק.
|
1450
|
|
קונטרס עלבונה של תורה. א. היות שכעת יצא לאור קובץ בשם כרם ביבנה, [משועלים קטנים המחבלים "בכרמים"] ויש שם מאמר מאת מגיד שיעור הר' א.א.ק. נ"י בענין תיקון עירובין, והיות שהשיג שם על כמה גדולי האחרונים ז"ל בסילופים ושקרים. לכן באנו להשיב על ראשון ראשון וכו'. י"ל ע"י חברי הכוללים דבורו פארק יצ"ו, ערש"ק פרשת בהעלותך תש"ס לפ"ק.
|
1451
|
|
דברי שלום ואמת. קריאה נלהבת למען השלום והאחדות בענין העירוב דבארא פארק. מאת הגאון הצדיק המפורסם זקן הרבנים, משיירי כנסת הגדולה, יושב ראש בית הוראה דהתאחדות הרבנים מוהר"ר שלום קרויז שליט"א אבדק"ק אודווארי בעמח"ס שו"ת "דברי שלום" וש"ס. י"ל ביום ר"ח סיון תש"ס לפ"ק לרגל הכנסת ספר תורה לביהמ"ד סערדעהעלי.
|
1452
|
|
מחאה גדולה, מוחים על עלבונה של תורה וחכמיה, מראה באצבע באיזה דרכי זיוף וסילוף אונאה ורמיה, נאספו הרבה מחתימות הרבנים האוסרים. מכתב דוגמא מהגה"צ רבי טובי' גאלדשטין שליט"א ראש ישיבה עמק הלכה, פ' ויחי תש"ס. 26 חתימות מחברי הכולל שמפרסמים המחאה לגלות האמת ולמחות על בזיון כבוד התורה וחכמיה. למען האמת והשלום. פ' ויגש תש"ס
|
1453
|
|
מכתב מהגה"צ רבי יוסף דוד טייטלבוים האדמו"ר מסאסוב שליט"א, אבדק"ק קרית ויואל משה א"י. מעיד איך שרביה"ק האדמו"ר מסאטמאר זי"ע, אמר לכ"ק מרן האדמו"ר מסאטמער שליט"א שיעשה עירוב על כל השכונה בבארא פארק
|
1454
|
|
פסק ודעת תורה של הגאונים הגדולים שרי התורה חברי בית דין הגדול בירושלים עיה"ק. בענין אם בעיירות הגדולות שדרים שם למעלה מס' רבוא מועיל עירוב על ידי צורת הפתח או צריך דלתות, ואם הכשר העירוב בצורת הפתח הוא היתר היותר מרווח בלי שום פקפוק כלל!
|
1455
|
|
תושבי ברוקלין שרייבן. נדפס בעיתון ברוקלין אדוואקאט, ערב שבועות תש"ס.
|
1456
|
|
תמונות מהרבנים הגאונים הצדיקים חברי בית דין המיוחד לעניני עירובין בבארא פארק שרוקדים עם הספר תורה, שהכניסו לבית המדרש של כ"ק מרן האדמו"ר מסעדעהעלי שליט"א. בתמונה רואים: כ"ק אדמו"ר מאודווארי, מסערדעהעלי, מקראסטיר בארבעשט, רבי יחזקאל ראטה גאב"ד קארלסבורג, הגאון הצדיק רבי אפרים פישל הערשקאוויטש אבדק"ק האליין שליט"א.
|
1457
|
|
|
1458
|
|
ספר ברכת שלום כולל שאלות ותשובות שונות בעניני עירובין, גיטין ומקואות ועוד חידושי תורה שחדשתי בעזר השי"ת, ממני הצעיר שבכהונה שלום יצחק בר' ישעי' הכהן ז"ל שטערנבערג מקראקא דיין ומו"צ דפה אנטווערפן יע"א, אנטווערפן תר"ץ.
|
1459
|
|
|
|
|
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת שלח #1 כ' סיון שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה. אמת'ע נייעס וואס שטייט נישט אין "דער איד" – " דער איד" איז ליידער געווארען [אלעמאל געווען] א צדוקי, על כן האבן מיר געמוזט מאכען א נייעם צייטונג "דער אמת'ר איד" וואס וועט מגלה זיין דעם אמת אין פנים אריין.
|
1461
|
|
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת קרח #2 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה
|
1462
|
|
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת חקת בלק #3 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה
|
1463
|
|
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת פנחס #4 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה
|
1464
|
|
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת מטות מסעי #5 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה
|
1465
|
|
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת דברים #6 מנחם אב שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה
|
1466
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:26 |
|
| |
העירוב
THE ERUV
PAGE 4
1 2 3 4 5
HOME ראשי
|
שלמה מלך ישראל חי וקים חלק ג'
|
התאחדות הרבנים החרדים דארצות הברית וקנדה, הוצאה מיוחדת לקראת היומא דהילולא, עם תמונות, מנחם אב תשס"ג, 32 עמודים
|
|
דברי שלום ואמת
|
מאת רבי ישראל אברהם אבא קריגער, פראנקפורט דמיין, שנת תרפ"ב, 66 עמודים
|
|
תורת עירובין
|
בו יבואר רוב דיני עירובין, י"ל ע"י מנחם מאנדל קרענגיל מקראקא, שנת תרנ"ב לפ"ק.
|
|
מכתב הלכה בענין העירוב בפלעטבוש, ממרש הרבנות ליהודי סוריא ועדות המזרח בארצות הברית
|
|
|
עירוב בעיירות גדולות
|
|
|
אזהרה חמורה, מטהרין את השרץ בק"ן טעמים
|
|
|
מפה של העירוב בפלעטבוש - נעשה על ידי קהילות הספרדים
|
|
|
מפת העירוב בלונדון
|
|
|
מפת העירוב בלונדון
|
|
|
מכתב קודש מהגה"צ רבי יחזקאל ראטה, להגה"צ רבי בן ציון הלוי וואזנער שליט"א אב"ד ורב במאנסי
|
|
|
מכתב קודש מהגה"צ רבי יחזקאל ראטה שליט"א להגה"צ הרב וואזנער במאנסי, באנגלית
|
|
|
דע קאמיונעטי עירוב, הספר בענגליש
|
|
|
מכתב הכשר מהגה"צ רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנער לפלעטבוש
|
|
|
מכתב הכשר מהגה"צ רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנער לפלעטבוש, ענגליש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כדי לדעת העירוב בכל מקום בעולם כשאתה מבקר שם תעשה קליק כאן
ERUV LINKS
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:30 |
|
| |
PAGE 5
HOME ראשי
איש האמת
הגאון הצדיק רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א, אין שום רב וגאון בדורינו שיכול לענות לו לא בעל פה ולא בכתב, כמו שתראו כאן שכתב מכתבים לכמעט כל הרבנים ועדיין ממתין 26 שנה על תשובה.
כל הרע-בנים שהם נגד העירוב הם עמי הארצים גמורים שאינם יכולים לפלפל עם תלמידו של הגה"צ רבי אהרן קאטלער זי"ע, ועליו נאמר מה שכתוב בספר קובץ מאמרים מהרה"ק רבי מרדכי חיים מסלאנים זי"ע (רבי מאטל סלאנימער):
אמר בשם הבעל שם טוב הקדוש זי"ע "די איינציגע עצה קעגן רשעים איז פאר זיי נישט מורא צו האבן" [העצה היחידית נגד הרשעים שלא לפחד מהם], איר זאגט אז די גזירה איז "יהרג ואל יעבור", איך זאג אייך "יהרוג" ואל יעבור... [אתם אומרים שהגזירה היא "יהרג ואל יעבור", אני אומר לכם "יהרוג" ואל יעבור...]. הביאור בזה, שצריכים להרוג את הרשעים הכופרים שעוקרים התורה הקדושה.
וכאן בענין העירוב, כבר כתב הרא"ש ז"ל בלשונו הטהור: ואם היה בימי הסנהדרין היו ממיתין אותו, כי אתם באים לעקור תלמוד שסידר רב אשי, ולחלוק על כל הגדולים שהיו עד היום הזה, אותם שמתו ז"ל ואת אשר חיים עד הנה, לכן חזור בך ואל תיטוש תורת משה רבינו עליו השלום... ומצוה לנדותו בכל הקהילות ספרד, וגם ידונו אותו למות כדין זקן ממרא כי אנו חייבים למסור נפשותינו על תורת האלקים ולבער עושה הרעה מקרבינו, עיין שם היטב.
ובאמת מחוייבים בזמן כזה לקדש שם שמים בכל מה שנוכל למחות בעוברי עבירה אלו, ולהראות לכל העולם שנאמן ישראל לאלקיו, ואין ידינו עם הקושרים קשרי המרד במלכו של עולם עוקרי הדת בעונותינו הרבים, וקשר רשעים אינו מן המנין (סנהדרין כ"ו ע"א), ואף אם הלוחמים יש להם בי"ד, נקראים בחז"ל בית דין של צדוקים, כדאמרי חז"ל (סנהדרין נ"ב:) בית דין של צדוקים הוה.
ועל כל יראי ה' באמת להתחבר ולהתאחד יחד לקיים ולשמור את כל דברי תורתינו הקדושה בכל פרטיה ודקדוקיה, וכלנו יחד נזכה להגאולה שלימה העתידה לבוא בב"א.
שו"ת הרא"ש על הלכות עירובין
אנו מעתיקים כאן קרוב לששים ספרים וקונטרסים מהגה"צ לוחם מלחמת ה' ברמה נגד העמלקים והצדוקים שאינם מודים בעירוב, רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטער שליט"א, ניו יארק
כדי לדעת העירוב בכל מקום בעולם כשאתה מבקר שם תעשה קליק כאן
ERUV LINKS
|
שו"ת בית אב תנינא והוא קונטרס כרם אב יותר ממאה ועשר פסקים לדינא רובם ככולם בדיני עירובין, מהגה"צ רבי אברהם אהרן יודעלאוויץ זצ"ל, רב ואב"ד דק"ק באסטאן, ניויארק תרע"ט, יצא לאור ע"י הגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א, ברוקלין נ"י אלול תש"ס לפ"ק, - 171 עמודים.
|
ספר שאלות ותשובות בית אב מהגה"צ רבי אברהם אהרן יודעלאוויטש זצ"ל.
|
|
תיקון שבת על הלכות עירובין
יצא לאור ע"י הגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א,
98 עמודים, ברוקלין נ"י תש"מ לפ"ק.
|
ספר
תיקון שבת
|
|
יצא לאור ע"י הגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א,
68 עמודים, - נדפס בפעם הראשונה בנ"י תרס"ז לפ"ק.
|
ספר
עירוב והוצאה
|
|
ליקוטי תשובות בענין תיקון עירובין בעיירות גדולות,
יצא לאור ע"י הגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א,
27 עמודים, ברוקלין נ"י תש"מ לפ"ק.
|
ספר
תיו יהושע
והוא
שלחן ערוך
של תורת שבת
|
|
כה. י"ד ספרים מהגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א.
403 עמודים, ברוקלין נ"י תשס"ו לפ"ק.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק ט'
403 עמודים.
|
|
כו. ל"א ספרים מהגה"צ ר' ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א, 392 עמודים, ברוקלין נ"י תשס"ו לפ"ק.
|
קובץ ספרי עירוב
חלק י'
392 עמודים.
|
|
מכתב מהגאון הצדיק ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר – ענגליש.
|
1030
|
|
מכתב מהגאון הצדיק ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר – אל כבוד קדושת האדמו"ר ממונקאטש שליט"א.
|
1031
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:33 |
|
| |
|
נדפס מחדש תשרי שנת תשס"ג על ידי בני הישיבות - בענין האיסור על הזרעה המלאכותית שהתיר הגר"ם פיינשטיין זצ"ל. קטעים מקובץ המאור להגאון הגר"מ אמסיל שליט"א, הגר"מ אמסיל מעתיק כל מיני היתרים שהתיר הגר"ם פיינשטיין והדברים האלו נאסרו על ידי השו"ע וגדולי דור הקודם וגדולי דורינו המרעישים ע"ז. שנת תשכ"ה. ברוקלין ניו יארק.
|
דע מה שתשוב
תשרי תשס"ג
|
|
הערות על ספר ילקוט מכתבים שבא למחות נגד תיקון עירובין מכתב למערכת ילקוט מכתבים עם בקשה להודיע המקור בדברי חז"ל רוב אחרונים למה שכתבו. חברי המערכת אינם מבינים גדלות הקדמונים גדולי הדור לפני מאה שנים שהתירו לערב כאן. מכתב להרה"ג אב"ד ור"מ בק"י מהר"א ט"ב מעשה רב דתיקון עירובין כאן לפני ק' שנים היפך מהאוסרים תיקון עירובין. דרך הריפארמיר לחדש דינים היפך הפוסקים. מכתב להרב ביק, להלכה מחיצת הים מחיצה. אכן אין שום טעם לאיסור עירובין כאן. מי שאינו מעיין בתשובתם טועה בדבר משנה. סוף דבר. השקר רווח מאוד בפי הבריות בענינים שונים.
|
ילקוט מכתבים תנינא
טבת תשס"ג -
|
|
בענין עירובין - תשובה מהרה"ג ר' משה צבי אריה ביק ז"ל, טעם התנגדותו לתיקון עירובין ומבאר טעם שברוקלין רשות הרבים. מכתב כתבתי להרב ביק אחר שדרש על הראדיא מוצש"ק שבת תשובה תשמ"א בכוונה ברורה לרמאות. הערות על מכתב הנ"ל מהרב ביק. מכתב להאדמו"ר ממונקאטש שליט"א. מכתב להגה"צ רבי חיים ליב כ"ץ שליט"א שאסור להתעסק עם מזייפי התורה. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק, תשס"א.
|
דבר ה' זו הלכה
חלק ג'
|
|
בענין עירובין - מכתבים לגדולי ישראל, להרה"ג ש. גרוס דומ"ץ בעלזא. קול קורא המזויף. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א, בעהמח"ס: לקוטי טל, לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין ו"ח ועוד. ברוקלין ניו יארק
|
דעת תורה
כסלו תש"ס
|
|
בענין עירובין – תשובה מהרה"ג ר' משה צבי אריה ביק ז"ל, טעם התנגדותו לתיקון עירובין ומבאר טעם שברוקלין רשות הרבים. מכתב כתבתי להרב ביק אחר שדרש על הראדיא מוצש"ק שבת תשובה תשמ"א בכוונה ברורה לרמאות. הערות על מכתב הנ"ל מהרב ביק. מכתב להאדמו"ר ממונקאטש שליט"א. מכתב להגה"צ רבי חיים ליב כ"ץ שליט"א שאסור
|
דבר ה' זו הלכה חלק ג'
|
|
להגה"צ ר' יחזקאל ראטה, ר' ישראל חיים מנשה פרידמאן, לר' געציל בערקאוויטש שליט"א, בענין עירובין. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטער, ברוקלין ניו יארק תש"ס לפ"ק.
|
מכתבים לג' רבנים
|
|
אדר תשס"א - ב' מכתבים להגה"צ ר' יצחק מאנדל שליט"א בק"ק קרית יואל לוחם מלחמת ה' נגד מפירי הדת, כן ירבה וכן יפרוץ. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטער שליט"א.
|
דבר ה' חלק ב'
|
|
אדר ב' תש"ס - למען תיקון עירובין, ענינים המסתעפים מזה, לתת לפתעים ערמה. בענין גדולי הדור לפני ק' שנים. אודות שקרים ודמיונות. מחיצות בביהכ"נ. ע"ד פסקי דינים של הגר"ם פיינשטיין זצ"ל. בענין לימודי חול בישיבות. מכתב להר"מ דלייקוואד. ועוד. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א.
|
זעקה גדולה ומרה!
|
|
דער איד. בו יבואר השקרים והכזבים שנדפס שבוע אחר שבוע ב"דער איד". מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק תשס"ג לפ"ק.
|
מכתבים למערכת -
|
|
להלכה למעשה בקצרה, מספר תיו יהושע. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א.
|
תורת תקוני עירובין
|
|
מכתב להגה"צ ר' יחזקאל ראטה שליט"א. מבאר איך שכל המודעה של תשל"ט הוא זיוף גדול שזייפו חתימתו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל על המודעה. מכתבים להגאון ר' דוד פיינשטיין שליט"א ולהרב אברהם יהושע ביק. פרשת נח שנת תש"ס לפ"ק. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטער, ברוקלין ניו יארק, לפ"ק.
|
מכתב הסברה
בענין עירובין
חודש אדר תשס"ב
|
|
תשובות הרבנים הגאונים בענין תיקון העירוב בעיר ברוקלין נוא יארק, עם הערות וביאורים. תשוה מהגה"צ ר' יונתן שטייף זצ"ל. תשובה המגר"ם פיינשטיין זצ"ל. תשו' מהרה"ג ר' מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל. תשובה מהרה"ג ר' משה צבי ארי' ביק זצ"ל בכתב ידו. ב' תשובות שהשבתי לו. פלפול גדול בדברי האגרות משה, הלכה למעשה.
|
תורת תקוני עירובין
חוברת ג' כסלו תשמ"א
|
|
ב' מכתבים להגה"צ ר' יצחק מנדל שליט"א ק"ק קרית יואל לוחם מלחמת ה' נגד מפירי הדת, כן ירבה וכן יפרוץ. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א.
|
דבר ה' חלק ב'
אדר תשס"א
|
|
תשובה מהרה"ג ר' משה צבי אריה ביק ז"ל, טעם התנגדותו לתיקו עירובין ומבאר טעם שברוקלין רשות הרבים. מכתב כתבתי להרב ביק אחר שדרש על הראדיא מוצש"ק שבת תשובה תשמ"א בכוונה ברורה לרמאות. הערות על מכתב הנ"ל מהרב ביק. מכתב להאדמו"ר ממונקאטש שליט"א. מכתב להגה"צ רבי חיים ליב כ"ץ שליט"א שאסור להתעסק עם מזייפי התורה. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק.
|
דבר ה' זו הלכה
חלק ג'
בענין עירובין
חודש סיון תשס"א
|
|
הערות על שו"ת אגרות משה. מכתב להגר"מ רבי חיים לייב כ"ץ אב"ד סערדעהעלי שליט"א. הערות על הג"ר רב"צ הלוי וואזנער שליט"א מכתב למערת די צייטונג, על השקרים וכזבים שכותב. הרב ביק אינו יודע כלום בהל' עירובין. בירור בדין עירוב. הסכמת הגר"מ פיינשטיין על ספר שכתב נגדו. מה שכותבים מהגר"מ פיינשטיין לא יצא מתחת ידו דבר כזה. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר.
|
דבר ה' זו הלכה
דעת תורה
חלק ד'
תש"ס
|
|
עם תיקונים - ג' מכתבים לכ"ק אדמו"ר מוויזניץ שליט"א מאנסי נוא יארק.(פרשת נח שנת תשס"א). מכתב להרב ביק נ"י. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר.
|
דבר ה' זו הלכה
מהדורה ג'
כסלו תשס"א
|
|
למען תיקון עירובין, ענינים המסתעפים מזה, לתת לפתעים ערמה. בענין גדולי הדור לפני ק' שנים. אודות שקרים ודמיונות. מחיצות בביהכ"נ. ע"ד פסקי דינים של הגר"ם פיינשטיין זצ"ל. בענין לימודי חול בישיבות. מכתב להר"מ דלייקוואד. ועוד. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א.
|
זעקה גדולה ומרה!
אדר ב' תש"ס
|
|
בענין חומר האיסור להתפלל בבית הכנסת שאין לה בימה באמצע. פסק דין מע"א זקני הדור. תשובת רע"א, חכמי האמבורג וטריעסטא, תשובת אמרי אש. שדי חמד ח"י מכתבים על הנ"ל. מגאוני א"י וגדולי פולין וליטא, מהרה"ג ר' אליעזר זילבער, הרה"ג ר' זלמן סורוצקין, מהר"ם שי"ק וערוגת הבושם, הגה"צ ר' יצחק יעקב ווייס גאב"ד ירושלים, תשובת הגה"ק מסאטמאר זי"ע, הרה"ג ר' אליהו מאיר בלאך ר"מ ישיבת טעלז, תשובת ר' אהרן קאטלער ר"מ דישיבת קלעצק ולעיקוואד זי"ע. חומר האיסור לסדר קידושין בביהכנ"ס, מע"א זקני הדור מכל בתי דינים דארבע ארצות. תשובת הגה"צ ר' דוד הלוי יונגרייז ראב"ד ירושלים, הכתב סופר, מהר"ם שי"ק, יהודה יעלה, אמרי אש, השדי חמד, ר' אליעזר זילבער, הרשכבה"ג ר' יצחק אלחנן ור' חיים עוזר גראדזענסקי מווילנא ור' רפאל שפירא אב"ד ור"מ דוואלאזין. דעת תורה בענין הזרעה המלאכותית ממרן רי"ז סאלאווייציק גאב"ד בריסק. הסכמת הביד"צ לכל מקהלות האשכנזים על הפסק דין. נאום משה ארי' פריינד. נאום ישראל יעקב פישער. נאום אברהם דוד הורוויץ.
|
דבר ה'
חלק א'
אדר תשמ"ב
|
|
בענין הזרעה מלאכותית. המאור תשכ"ד – תשכ"ה, בשנת תשכ"ז הופיע קונטרס נ"ד דפים מכ"ק הגה"ק האדמו"ר מסאטמאר זי"ע נגד הגר"ם פיינשטיין, וכן נדפס בהמאור אז. המהרש"ם, הג' ר' אפרים אליעזר הכהן יאלעס ז"ל, המאור קונטרס קמ"ח, הג' ר' אברהם מאיר איזראעל אבדק"ק הוניאד ז"ל, הג' ר' משה אהרן פאליעוו ז"ל, הג' ר' אביגדור מילער ז"ל, הג' ר' חיים חייקל גרינבערג ז"ל, המאור קונטרס קמ"ז, מרן החיד"א ז"ל, מרן החבי"ף והשדי חמד ז"ל, חקקי לב, משא חיים מהגה"צ ר' חיים פאלאגי ס"ט ז"ל, החת"ם סופר ז"ל, ר' יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל. חומר האיסור המבטל מנהג. ביאור בדיני נדוי וחרם, אחרי רבים להטות, תוכחה, אפרושי מאיסורי, מי שמיקל על סברא יחידאה נגד כל הפוסקים יש לנדותו ולהחרימו. צריכים למחות בכל תוקף. בענין תקנת בי"ד איסור שנתפשט. ואין להקל נגד הרבים. ועוד.
|
דבר ה'
חלק ב'
סיון תשמ"ב
|
|
בענין הזרעה מלאכותית. דרכי ההוראה. כללי הפוסקים. ר' אלחנן בונם וואסערמאן. החפץ חיים. חוקות חיים. מנחת יצחק. הג"ר חיים צימערמאן ז"ל, המאור אלול תשכ"ד, קו' קמ"ו. איסור גדול מהתאחדות הרבנים נגד הגר"ם פיינשטיין זצ"ל. תשובת מרן הגה"ק רשכבה"ג מסאטמאר זי"ע. בענין דיין שטעה ודרכי ההוראה ממרן החבי"ף בספר רוח חיים. כללי הפוסקים מספר כל החיים. הלכה רווחת דאי"ל קי"ל נגד המנהג. אי"ל קי"ל נגד השו"ע שרוה"ק נוססה בקרבם. בענין אחרי רבים להטות. גודל כוח הקבלה, ועוד.
|
דבר ה'
חלק ג'
אלול תשמ"ב
|
|
בענין אגודת ישראל אגודת הרבנים והישיבות. השופט אשר יהיה בימים הם.
גילוח בחול המועד. חלב עכו"ם. שידוכים. בענין מילה ופריעה בב"א. מכתב לגר"ש זצ"ל ר"ם ישיבת לעקוואד. מכתב עם 15 השגות שכתב המחבר נגד התריו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בחודש תמוז תשמ"ב ולא קיבל מהגר"ם שום תשובה ע"ז. קונטרס בענין עירובין מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א.
|
דבר ה'
חלק ד'
חשון תשמ"ג
|
|
כל החולק על השו"ע כחולק על השכינה. בו יבואר דעת רשכבה"ג פוסק הדור ר' משה פיינשטיין ז"ל בענין תיקון עירובין בעיירות גדולות, נדפס בהפרדס שנה ל"ב. מכתב מהגר"ם שאינו מוחה במתקני עירובין. זעקה גדולה ומרה נגד פרסומת הזיופים של אגודת הרבנים. מכתבים להרבנים הגדולים שליט"א על עניני עירוב. מכתבים לעיתונים המזייפים ומפרסמים שקרים וכזבים ביודעים ובלא יודעים. תשובה מהגה"ק כ"ק אדמו"ר מאודווארי שליט"א, ראש בי"ד התאחדות הרבנים. מכתב מהגה"צ רבי חיים ליב כ"ץ שליט"א אב"ד סערדעהעלי.
|
קונטרס בענין עירובין
וענינים מסתעפים אב תש"ס
|
|
במבצע נגד העירוב – יתבאר שבמבצעות נגד העירוב שנת תשל"ט, תש"מ, תש"ס מיוסדות על פרסומת שקרים. שקרים גסים ע"י מלמד בישיבה תורה ודעת. השקר הגס של קובץ כרם ביבנה כולה מבצע לפרסם זיופים והלכות נגד כל חכמי הדורות. מבצע נגד העירוב הוליד מחוצפים אין דוגמתם. החותמים נגד העירוב חתמו מפני האיומים ממתנגדי העירוב. ביאור ענין אפיקורס ושונאי ה'. אודות שיטת הגר"ם פיינשטיין זצ"ל.
|
שקרים גסים כסלו תשס"א
|
|
מבאר שאין שום אוסרים לתקן עירוב בוויליאמסבורג. האיסור משנת תשל"ט היה רק מפני שהגידו שקר לרבנים החותמים. אין להתחכם על חכמי הדורות הקודמים. האומרים שלא כדבריהם הם כזבובים קטנים הולכים על תשובתם ומטנפם. אין להשגיח על האומר היפך התורה. דברי מרן הגרי"ז, ומרן הגאון מטשעבין זצ"ל. נסיון העירוב. המפרסמים מודעות מזיופות זה הרבה יותר גרוע מציונים וזה שמד ממש.
|
אזהרה גדולה
בענין עירוב
בעיירות גדולות
אדר תש"ס
|
|
מכתבים לעוסק בצרכי ציבור בענין תיקון עירובין מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק תשס"ג לפ"ק.
|
מכתבים לעוסק בצרכי ציבור -
|
|
כל החולק על השו"ע כחולק על השכינה. מכתב ממרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שאין למחות נגד מתקני עירובין. עדות גדולי ישראל ששאלו אותו אודות העירוב בבארא פארק. זעקה גדולה ומרה נגד פרסומת של אגודת הרבנים שאין לתקן עירוב זה נגד השו"ע. תשובה מהגאון הגדול ר' בנימין זילבאר שליט"א בענין אי המכוניות נחשבים בכלל בוקעין. הערות בדרי הגרות משה בענין מחיצה בבית הכנסת. בענין העירוב בפלעטבוש. מכתב נורא נגד אגודת הרבנים המוליכים שולל את כל הציבור לכזביהם ושקריהם, נדפס באוצרות ירושלים חלק רפ"ה. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק.
|
זעקה גדולה ומרה
בענין עירובין
ומחיצה בבית הכנסת
חודש כסלו תשס"ג
|
|
אגרות משה חלק ח' סימן כ"ח בענין עשיית עירוב בכרכים גדולים. מהדורה ג' עם תיקונים והוספות, לקראת יום הדין שנת תשס"א. בו מבואר איך שזייפו את התשובות אגרות משה בזויפים חמורים מאוד שכל בר ביי רב דחד יומא יכול לראות עין בעין. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק.
|
הערות על תשובה
בשו"ת אגרות משה
|
|
מהדורה ד' עם הוספות. – הערות לאגרות משה חלק ח' סימן כ"ח בענין עשיית עירוב בכרכים גדולים. מבאר דכל התשובה האחרונה שנדפס בשו"ת אגרות משה הוא שקר וזיוף גדול שלא היה דבר כזה בעולם, ומבזים את הגה"צ בעל אגרות משה זצ"ל המבזה ת"ח הרי הוא אפיקורס גמור. מתנגדי העירוב. פרסומות ברחובות ובעיתונים. צדיקים מדורות הקודמים זי"ע. תורת תיקוני עירובין להלכה למעשה בקצרה מספר תיו יהושע. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק.
|
הערות על תשובה
בשו"ת אגרות משה
ניסן תשס"ג
|
|
הערות על ספר ילקוט מכתבים שבא למחות נגד תיקון עירוביןמכתב למערכת י"מ עם בקשה להודיע המקור בדברי חז"ל רוב אחרונים למה שכתבו. חברי המערכת אינם מבינים גדלות הקדמונים גדולי הדור לפני מאה שנים שהתירו לערב כאן. מכתב להרה"ג אב"ד ור"מ בק"י מהר"א ט"ב מעשה רב דתיקון עירובין כאן לפני ק' שנים היפך מהאוסרים תיקון עירובין. דרך הרעפארמער לחדש דינים היפך הפוסקים. מכתב להרב ביק, להלכה מחיצת הים מחיצה. אכן אין שום טעם לאיסור עירובין כאן. מי שאינו מעיין בתשובתם טועה בדבר משנה. סוף דבר. השקר רווח מאוד בפי הבריות בענינים שונים.
|
ילקוט מכתבים תנינא
טבת תשס"ג
|
|
מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטער שליט"א, ברוקלין ניו יארק תשס"ג לפ"ק.
|
הערות על ספר
- חי אנכי לעולם
|
|
להגה"צ רבי חיים יעקב טויבער שליט"א. מבאר כל פרשת העירוב, ומקוואות פסולות וגודל העון של בזיון תלמידי חכמים, ועון המחלוקת, מעשה נורא עם עם מהר"י בן לב ז"ל עם השריפה הגדולה שנשרפו חמשת אלפים בתים מישראל במשך ו' שעות ונשרפו 200 נפשות מישראל, ואח"כ היה מגיפה דולה והיו מתים בכל יום הרבה נפשות מישראל עד שביום אחד מתו ונקברו שי"ד נפשות רח"ל, והכל הי' על בזיון ת"ח. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטער, ברוקלין ניו יארק.
|
מכתב גלוי
שנת תשס"ב
|
|
להגה"צ רבי שלום קרויז כ"ק האדמו"ר מאודווארי שליט"א בעמ"ס שאלות ותשובות דברי שלום ז' חלקים. מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר, ברוקלין ניו יארק.
|
מכתב גלוי
שנת תשס"ג
|
|
להעיתון "דער איד".
|
מכתב גלוי
תשס"ג
|
|
מכתב להגה"צ רבי חיים ליב כ"ץ שליט"א אבדק"ק סערדעהעלי. מכתב לבעמ"ח קונטרס גן יצחק ר"י גראס שליט"א. מכתב להג"מ ר' שלמה גראס דומ"ץ בעלזא שליט"א בברוקלין נוא יארק. מכתב לידידי הנכבד ר' דוד פיינשטיין ר"מ תפארת ירושלים שליט"א.
|
שומר ישראל
שמור שארית ישראל
אייר – סיון תש"ס
|
|
מבאר מי בדורינו יכול לחלוק על השלחן ערוך. גדולי הר"י לא חתמו על המודעה לאיסור עירובין בברוקלין ובשאר עיירות שנתפרסם שנת תשל"ט. שיטת הגאון מר"א קאטלער זצ"ל. הערות על מכתבו של הרה"ג ר"צ היילפרין. הערות על מכתבו של הרב באבאד. הערות על מכתבו של הרב ב"צ הכהן שטראסער בענין מודעה הנ"ל ומכתבי הרב מ. ביק שנתקבלו. מודעה נגד פרסומת המזיוף של אגודת הרבנים.
|
דעת תורה
על מצות עירוב
שבט תש"ס
|
|
מכתב לאנ"ש בדבר ה' זו הלכה בענין היתר טלטול על ידי העירוב שנעשה בבארא פארק שכתב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ממונקאטש. טבת תש"ס ברוקלין נוא יארק.
|
מכתב לאנ"ש
מונקאטש
|
|
י"א תשרי תשס"א - האמת תנצח.
|
מכתב מהגאון
רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר
|
|
מהרה"ג מוהר"ר ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א – להרב ביק שמפרסם מודעות עם חתימות מזוייפות עם חתימות מזוייף של הגר"ם פיינשטיין זצ"ל.
|
מכתב תוכחה -
|
|
מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א.בלשון הקודש ובענגליש.
|
קונטרס דעת תורה חנוכה תשס"ו
|
|
מהרה"ג רבי ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר שליט"א, שנת תשס"ו לפ"ק, בלשון הקודש ובענגליש.
|
קונטרס בעניני עירובין
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:33 |
|
| |
|
Opinions on the Eruv in large cities
And especially in Brooklyn New York by Rabbi Director SHLITA refuting the position of those who want to uproot the Mitzvah of Eruv from Jewish life, and refuting those who come to wrong Torah judgments for they innovate based on their own understanding and don't bother to look at what our Holy Rabbis have ruled regarding the matter of Eruvim in large cities
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:41 |
|
| |
בס"ד
הגה"צ רבי טובי' דירעקטער שלח מכתבים לכל הרבנים המינים והאפיקורסים המתנגדים לעירוב, ורצה לדבר איתם על מה ולמה ומאיזה טעם תורה הם מתנגדים לעירוב, התירוץ היחידי היה שרב אחד מהערב רב בברוקלין שהוא היחיד שהוא הוא היטלער של מצות עירוב והא יש לו עושר גדול מחלל שבת בפרהסיא ונותן לכל רב מאות אלפי דולרים, והרב המין הזה בא ללונדון ומחלק עשרות אלפים דולרים לכל הרבנים בתירוץ שהוא נותן כסף לבנות בתי מדרשים ומוסדות, ומקשים מאיתו שיצא נגד העירוב, זהוא הסוד של המתנגדים, ואם הם יודעים לכתוב איזה מאמר יהיה גם כן ספר שכתבו מין, שהמתנגד לעירוב הוא מין וכופר, וסור להתפלל בבית המדרש איתו.
אדרבא תעבדו עם שכל:
כל רב שהוא מתנגד לעירוב, יעזבו אותו רוב הקהילה ויעשו להם בית המדרש חדש, ואז תראו איך שפתאום הוא יודה לעירוב.
אבל עם לא יכתוב תיכף מכתב שהוא בעד העירוב, ויודה שכל מה שכתב הוא מפני שסילפו אותו ואמרו לו שכל הרבנים הצדיקים הם נגד עירובין,
אבל מי שהוא לא בן אדם פגוע במינות ואפיקורסות או .....
יכול לראות רק דברי הרא"ש ודי לו בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:43 |
|
| |
בס"ד
אשרי חלקכם יהודי לונדון שיש לכם רבנים צדיקים ועושר אחד עם שכל הישר ששילם כסף לרבני וגדולי ישראל שיעשו עירוב לכל העיר.
והעיר לונדון צהלה ושמחה.
ומתנגדי העירוב נבוכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 01:53 |
|
| |
|
שלמה מלך ישראל חי וקים חלק ג'
|
התאחדות הרבנים החרדים דארצות הברית וקנדה, הוצאה מיוחדת לקראת היומא דהילולא, עם תמונות, מנחם אב תשס"ג, 32 עמודים
|
|
דברי שלום ואמת
|
מאת רבי ישראל אברהם אבא קריגער, פראנקפורט דמיין, שנת תרפ"ב, 66 עמודים
|
|
תורת עירובין
|
בו יבואר רוב דיני עירובין, י"ל ע"י מנחם מאנדל קרענגיל מקראקא, שנת תרנ"ב לפ"ק.
|
|
מכתב הלכה בענין העירוב בפלעטבוש, ממרש הרבנות ליהודי סוריא ועדות המזרח בארצות הברית
|
|
|
עירוב בעיירות גדולות
|
|
|
אזהרה חמורה, מטהרין את השרץ בק"ן טעמים
|
|
|
מפה של העירוב בפלעטבוש - נעשה על ידי קהילות הספרדים
|
|
|
מפת העירוב בלונדון
|
|
|
מפת העירוב בלונדון
|
|
|
מכתב קודש מהגה"צ רבי יחזקאל ראטה, להגה"צ רבי בן ציון הלוי וואזנער שליט"א אב"ד ורב במאנסי
|
|
|
מכתב קודש מהגה"צ רבי יחזקאל ראטה שליט"א להגה"צ הרב וואזנער במאנסי, באנגלית
|
|
|
דע קאמיונעטי עירוב, הספר בענגליש
|
|
|
מכתב הכשר מהגה"צ רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנער לפלעטבוש
|
|
|
מכתב הכשר מהגה"צ רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנער לפלעטבוש, ענגליש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 02:02 |
|
| |
בס"ד
למען ידעו דורותיכם- מי שהוא מתנגד לעירוב בוא מין וכופר וצריכים להרוג אותו ביום כיפור שחל להיות בשבת - על פי פסק הרא"ש ז"ל.
ואין לפלפל איתם- כי חז"ל אמרו בעבודה זרה דף כ"ה שכל שכן דפקר טפי, רח"ל.
ובדיוק כמו שצועקים בארץ ישראל בירושלים שבת!
כמו כן צריכים לצעוק על כל אחד בפרהסיה מין וכופר צדוקי אפיקורס, ונגמר איתם אחת שתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 17:49 |
|
| |
בס"ד
התורה הקדוש צועקת
מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת
בספר שמות פרק לא פסוקים:
(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
(יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם:
(יד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ:
(טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת:
(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם:
(יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
ועל כן הרב הטמא הזה שמתנגד לעירוב הוא בכלל מות יומת, כי הוא אשר על כל חילולי שבת שעוברים רח"ל ביודעים ובלא יודעים.
על כן אנו מבקשים כל היהודים שומרי תורה ומצוות ילבשו שק ואפר ויצאו על הרחוב על יד כל הרבנים האלו שרוצים לעקור מצות עירוב, ויעשו מחאה נגדיהם, ויקרא לכל הטעלעוויזשען שיקלטו את המחאה שיראו את זה בכל העולם כולו, וידעו שהרב הזה הוא משומד, ויותר גרוע ממשומד, כי הוא מכשיל אלפים מישראל במכשולי חילול שבת רח"ל, ומעכב את הרבים לקיים מצוות שבת קודש, ובזה הוא עוקר כל התורה כולה.
ראו מה שכתבו חז"ל בגודל מצות שמירת שבת קודש:
אין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת (ויק"ר ג' א).
o אלמלא שמרו ישראל "שבת" ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון (שבת קי"ח).
o שקולה שבת כל התורה כולה, והשומר שבת כאילו שמר כל התורה (זוה"ק ח"ב מ"ז קנ"א, תיקונים (יח ע"ב)).
o המענגים את השבת הקדוש ברוך הוא נותן להם משאלותם (תיקוני זוהר נ' י"ח, ל"ג:).
o בשבת מתברכין כל ו' ימי השבוע (זוהר הקדוש ח"ב ס"ג:).
o כל ימי השבוע מקבלים שפע מן יום השבת (זוה"ק ח"א ע"ה:).
o אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה (נ"א שתי שבתות כהלכתן), מיד הוו נגאלין (תיקוני זהר דף נ"ז ע"א).
o רבי יהושע דסכנים בשם רבי לוי כל שהוא מתענג בשבת, שואל, והקב"ה נותן לו משאלותיו (פסיקתא רבתי פרשה כג ).
o עשירים שבשאר ארצות במה הן זוכין בשביל שמכבדין את השבת (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קי"ט ע"א)
o מאן דמחלל שבת אינו משומר מהקדוש ברוך הוא (תיקוני זוהר בהקדמה י"ב).
o השכינה שומרת לשומרי שבת ויום טוב (זוה"ק חלק ג' דף קע"ט).
o העובר אחת משאר עבירות שבתורה נקרא רשעי ישראל, אבל המחלל את השבת דינו כעכו"ם לכל דבריו (רמב"ם הלכות שבת פרק ל').
שבת שקילא לכל אורייתא מאן דאעבר עליה כאלו חזר עלמא לתוהו ובהו
במסכת שבת דף קיט ע"א, וזה לשונו: עבידנא יומא טבא לרבנן אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה אמר מר בר רב אשי פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא מאי טעמא דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חובה לעצמו רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו ליה תלת סאוי טחיי אמר להו מי הוה ידעיתון דאתינא אמרו ליה מי עדיפת לן מינה.
בספר פרי צדיק פרשת ויגש - אות ו', וזה לשונו: ושבת מעין עולם הבא אחד מס' לעולם הבא כמו שאמרו (ברכות נז ע"ב), והיינו שמרגישין בו טעם מעין עולם הבא שהוא יום שכולו שבת. וזהו שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ב פח ב) בשבתא יהבין ליה לבר נש נשמתא אחרא נשמתא עלאה נשמתא דכל שלימו בה כדוגמא דעלמא דאתי ובגין כך אקרי שבת. והיינו שזוכין לטעום בו מעין עולם הבא שהוא יום שכולו שבת ועל כן נקרא הנשמה יתירה שבת. והנה איתא (שבת קיט.) ר' חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ובב"ק (לב ע"ב) הגירסא לקראת כלה מלכתא ר' ינאי כו', ואמר בואי כלה בואי כלה. והנה לשון בואו משמע שקרא לתלמידיו שיבאו אצלו ויצאו יחד ולפי זה יש להבין למה לא יצא אליהם. וכבר אמרנו שפירוש ונצא, היינו לצאת מעניני הגוף ועניני עולם הזה והוא ענין התפשטות הגשמיות שזכרו בספרים הקדושים. וזה הכנה לקבל קדושת שבת דאיתא (זח"ב ר"ה סע"א) האי יומא יומא דנשמתין איהו ולאו יומא ד
בספר ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ג', וזה לשונו: כִּי וַשְׁתִּי בִּטְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְקָמָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ שֶׁשָּׁמְרָה אֶת הַשַּׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק וְאֶת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ שֶׁמָּנְתָה בָּהֶן אֶת יְמֵי הַשַּׁבָּת. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח אֶת הַשַּׁבָּת וְה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו סִבֵּב סִבּוֹת. וּמִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע בְּעַצְמוֹ יָעַץ לַהֲרֹג אֶת וַשְׁתִּי שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת וְעַל - יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ שֶׁמָּלְכָה תַּחְתֶּיהָ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת מַלְכְּתָא וְעַל - יְדֵי זֶה הִכְנִיעָה אֶת הָמָן שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ פְּגַם ל"ט מְלָאכוֹת וְכַנַּ"ל.
בספר שם משמואל פרשת בא - שנת תרע"ו, וזה לשונו: ויש לומר דשבת איתא בתיקונים נוטריקון ש' בת היינו שמעי בת, וזוכין ישראל לבחי' שמיעה מלפנים ולא מאחריך, ועל כן אפי' עם הארץ אימת שבת עליו, אף שהוא לא ידע ואינו מבין השבת עצמו משמיעו, וקול דודי דופק על מיתרי לבב ישראל, וזהו שאמרו ז"ל בש"ס שבת (קי"ט.) בואו ונצא לקראת שבת המלכה, ולשון זה מורה שהשבת באה מעצמה אלא שיוצאין לקראתה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 17:50 |
|
| |
|
אין הנחש ממית, אלא החטא ממית
העונש הגדול שמקבלים אם לא מוכיחים הוא ששולחים לנו מן השמים את הטאליבאן, ראה את הרמז כי בכל אות עשירי מלמטה למעלה תמצא השם של טאליבאן: כמו שכתוב רבינו בחיי במדבר (פרק כא פסוק ט'): וצוה הקב"ה למשה לעשות דמות שרף הממית אותם ואז יתרפאו, להודיע כי אין הנחש ממית אלא החטא, וכמו שאמרו אין ערוד ממית אלא החטא.
ובספר אור תורה - אות נח: וז"ל: והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול כו' (יחזקאל א, ד). ונקרא ענ"ן שהוא כלל הסטרא אחרא, שהם ב' נונין א' נון כפופה ונון פשוטה לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון (ישעיה כז, א), נ' דנח"ש ודשט"ן ונשאר בהם ב' שיני"ן, והם כמנין שק"ר וחט"א כמו שאמרו (שמות רבא ג, טז ועין ברכות לג, א), אין הנחש ממית, אלא החטא ממית. והם ב' בחינות של הסטרא אחרא דכורא ונוקבא דיליה, שנוקבא היא הנחש המפתה לאדם והיא עקומה, שתחלה מראה לו טוב, כי נפת תטפנה כו', ואחריתה מרה כלענה כו' (משלי ה, ג ד), עכ"ל.
ספר ויקרא (פרק יט פסוק יז):
לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
בס"ד
הבית המקדש נחרב בשבת על שלא שמרו בני ישראל את השבת
בספר יערות דבש - חלק ראשון - דרוש יג (המשך): ... וכשאתם עוסקים בתורה, יהיה עסקיכם לשם שמים לא לפלפול ויוהרא, רק ללמוד לשמור ולעשות, כל איש ישראל אשר איננו בקי בהלכות שבת מרישא לסיפא, לא יכונה אצלי בכלל איש השלם, אוי ווי, איך מצפים ומייחלים לגאולה, ואלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלים [שבת קי"ח ע"ב], והגאולה תלויה בשמירת שבת, ואנחנו בעו"ה עוברים בחסרון ידיעה על רוב איסורי דאורייתא ודרבנן, ההולך בדרך ורוח נושבת ורוקק ברוח ורוח נושאת הרוק, עובר משום זורה, כדומה כהנה וכהנה איסורים רבים, וסיפר לי אחד מתלמידי, שהיה בעלזס, והיו יושבים בשבת במסיבה וחם להם, ולקחו החלונות מתוך ציר שלהם והסירו משם, ותלמידי מחה וצחקו עליו, והוא איסור גמור איסור בנין וסתירה, ולכך חובה ללמוד הלכות שבת ויום טוב, ושמירת שבת מקרבת הגאולה:
ואמרו במדרש, כפויי טובה בניי, אני אמרתי למענכם שלחתי בבלה, ואתם אמרתם קרא עלי מועד לשבור בחורי, והוא תמוה. אבל יובן במה שכבר מקדם בדרוש חנוכת בית הכנסת אמרתי קושיא זו להריטב"א ז"ל [יומא נ"ד ע"ב] במה שנכנסו גוים לקדש הקדשים ומצאו כרובים מעורים זה בזה וכו', דהא בזמן שאין עושים רצונו של מקום, אין פניהם איש אל אחיו, וכבר תרצתי אז, אבל כעת יובן בדרך אחרת:
כי ידוע מ"ש במדרש [עיין בזוהר ח"ב קע"ט] לעולם לא זזה שכינה מישראל בשבתות וימים טובים, אפילו בשבת של חול, ובהך אפילו בשבת של חול רבו בו פירושים, ואין דבר יוצא מידי פשוטו, כי כל מועדים נקראים שבת כנודע, וכוונת המדרש אפילו יום טוב שני של גליות שהוא באמת חול דבקיאי אנן בקביעא דירחא ואמרו [ביצה ו' ע"ב] לגבי מת כחול שווינהו רבנן, ומ"מ לא זזה שכינה, ומבואר בירושלמי דתענית [פ"ד ה"ה] בחורבן בית ראשון היה חורבן הבית באחד באב, כי בט' תמוז הובקעה העיר, וכ"א יום מקל שקד הוא א' באב, וידוע בגמרא דעירובין [דף י"א ע"ב] כי ט' אב היה ביום א', א"כ ראש חדש אב היה בשבת, והיתה אז השכינה שורה בנו, ושפיר מצאו פניהם איש אל אחיו וא"ש:
אך הטעם באמת למה סיבב הקב"ה שיחרב בשבת, ולא היתה מגינה שבת לבל יחרב בה, הטעם שהוא לטובת ישראל, כי למענכם שלחתי בבלה, כי השכינה הולכת עם ישראל להגן בעדם כאם המרחפת על הבנים, ולולי כן ח"ו כבר גוענו ואבדנו, ולכך מבואר בזוהר [ח"א דף קמ"ט.] שנגלה המרכבה ליחזקאל לנחם לישראל, כי חשבו שאין השכינה אתם בגולה, וא"כ ח"ו אבדה תקותינו, ויחזקאל נחמם שראה המרכבה בנהר כבר, ולאות כי השכינה עמהם, לכך לולא שהשכינה היתה בלאו הכי שורה בישראל בעת החורבן ביום שבת קדש, היה קשה לשכינה לדבק בישראל אחר סלוקה למעלה ברום גבוה, אבל הואיל בלאו הכי שבת היתה למטה שורה עליהם, וכשנחרב הבית לא זזה מאתם, כאם אשר בניה תנחם, והלכה בגולה אתם, ואם בגולה צריכה להיות השכינה אתנו לבל יכלו אותנו הצרים, מכ"ש ביום חרון אף ה' ביום זעם ביום החורבן, לולי שהשכינה היתה אז שורה בישראל עבור קדושת שבת, כבר פגעו בישראל לבלי יהיה ח"ו שריד באהלי יעקב, וזהו סיבת החורבן בשבת:
ובזה יובנו דברי המדרש, כי כבר נודע כי שבת אלה מועדי ה' וכו', ולכך כנסת ישראל מתרעמת, קרא עלי מועד לשבור בחורי, והיינו כי בשבת קדש נחרב הבית, ולמה לא הגנה זכות שבת, והקב"ה משיב, כפויי טובה אתם, זהו לטובתכם, אני אמרתי למענכם שלחתי בבלה, והיה לכם לדעת כי מזה הטעם נחרב בשבת, וזוהיא תקנתכם וא"ש:
ראו כמה יש לנו לכבד השבת, כי זוהיא שמגינה בעדינו ושכינה אז לנגדנו, ובאור אלהים חיים אנו הולכים, לכן צריך שמירה ביותר ביום השבת בכל דברים כעומד לפני שכינה, ומי לא יירא ולא יחת, ובכל מקום יש קדושת המקדש, כנזכר באיוב, לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו, ודרשו במדרש [ילק"ש רמז תתקכ"א] אין ויתר אלא קפיצה, בני אהרן ועוזיהו נכנסו להקטיר מתו ונצטרעו, טיטוס נכנס בשלום ויצא בשלום, והמכוון בזה כי רבים מייחסים שלימות למקום, כמו עוד היום אומות אומרים סגולת המקום להשמיע תפלה שם, כמו שסגולת המקום להצמיח פרי זה, משא"כ מקום אחר, כן סגולת מקום זה להשמיע תפלה ולעבוד עבודה יותר משאר מקומות:
אמנם האמת אף כי מעלת מקום הכנה לכך, העיקר במעשה האדם לקשור שם השריית שכינה, ואמרו חז"ל [תענית כ"א ע"ב] לא המקום מכבד האדם, כל זמן שהשכינה היתה בהר נאמר צאן ובקר אל ירעו, ואח"כ הותרו, וכן מורה קדושת המקדש, כל זמן שהשכינה שם כשהיו נכנסים נדב ואביהו ועוזיהו היו נזוקים, ובהסתלקות השכינה, טיטוס ושאר צוררים נכנסים ויוצאים, כי סר צל השכינה משם, לבל יהיה אור שכינה זורח ומבהיק, וזהו כוונת המדרש, ויתר אין ויתר אלא קפיצה, פירוש שהלב קופץ ממקומו, כי מתחלה הלב חשב שהכל תלוי בקדושת ומעלת המקום, אבל כעת הלב קופץ מזה, דהיינו מן המקום, כי אין עיקר תלוי במקום, כי אין מקום מכבד כנ"ל, והראיה כי נדב ואביהו ועוזיהו נענשו בכניסתם, וטיטוס יצא בשלום, שמע מינה דאין מעלה במקום גרידא כי אם הכל בעשיה לשמה לקשר שכינה, וזהו ויתר ממקומו, כי הלב שחושב לתואר מעלה למקום, קפץ וראה ששקר חשב, ולכן בכל מקום שמשמרים שבת כראוי, יש קדושת מקדש ושריית שכינה, ולכן מאוד יש ליזהר בשבת בעסקיו ודבריו וענינו, כעומד לפני ה' ועיני ה' תמיד בו:
הנה טעם ופירוש על ששחקו גוים [איכה א', ז] ופרש ידו על כל מחמדיה. הענין הוא כך, כי כבר נודע כי לפי המזל ח"ו יש לנו כליון, כי המזל מורה שאברהם אינו מוליד, רק אנו למעלה מהמזל, והנה כל מעשי עכו"ם בטלמסאות הוא כך, שעושים צורת זכר ונקבה בדבוק, והוא מורה על חמה ולבנה, ומקטרים ומנסכים, והוא לשיטתם לחכמת הקסם להוריד שפע, כי יושבים תחת המזל, הנה המה היו תמיד יודעים כי אין לנו עסק עם מזלות, כי אין מזל לישראל, ולכך חשבו אף כי לפי מערכות השמים רעה נגד פנינו, מ"מ אנו למעלה מזה, ובבואם לקדש הקדשים ומצאו כרובים מעורים, שהוא זכר ונקבה בדיבוק, חשבוהו למיני טלמסאות והוא לחמה ולבנה, וא"כ ראו שישראל ג"כ צריכים לכך, חשבו שהם ג"כ תחת המזל, וע"פ חכמת כוכבים רעה נגד פניהם ח"ו, א"כ שחקו ויאמרו זה היום שקוינו בלענוהו, כי משמים נלחמו בעדם כוכבים ממסילותם:
וזהו ג"כ שעמון ומואב שמחו בזה, כי עיקר עוונם היה בשכירת בלעם ובלק וקסמים בידם, כי בן נח מצווה על כישוף, וזה היה ענין בלעם, כי מה בכך שידע רגע אשר יכעס ה', וכי בשביל כך ח"ו יהיה השם בעת אפו עושה דבר נגד הדין וישמע בקול מתועב כזה, וכי בן אדם הוא ח"ו לקבל בעת כעס לשון הרע, ויקטול בלי חקור הדין היטב, הלא הוא שופט צדק ודיין אמת צדיק וישר תמים פעלו, אבל כל עסקיו לקסום קסם, כדכתיב [במדבר כ"ב, ז] וקסמים בידם, רק אין הקסמים מצליחים, רק ברגע כשה' כועס אז נוטלים סטרא אחרא שפע, ואז יש לסטרא אחרא יותר כח בקסמים, ואז מצליחים ביותר, וזו היתה מעלת בלעם, כי בלק היה יותר בקי בחכמת הקסם לעשות טלמסאות בקטורת ועבודות כנ"ל, רק כל חכמת בלעם היתה לכוון השעה והעת אשר זועם ה', ואז הקסם מצליח והכל היה בכישוף, ולכך ריחק ה' אותם הואיל והלכו בקסם, ובן נח מצווה על כך, ודור הפלגה שנענשו, היה הכל הואיל שהלכו אחר קסם:
ולכך כאשר ראו כרובים, חשבו שהוא ג"כ ממין הקסם, וא"כ מה חטאו בקסם, הלא ישראל ג"כ עושים כך, ולכך אמר [איכה א'. י] עמים אשר לא יבואו בקהל לך פרשו ידם על מחמדיה - כרובים לסובב בשקר כהנ"ל, ובזה שלמדו, הואיל ועושים טלמסאות חשבו כי אין ח"ו שריד לישראל, כי מזלות נלחמו נגד ישראל, והכרובים היו צפונים וטמונים בתוך קדש הקדשים, והגוים הוציאום: וזהו מאמר אסף [תהלים פ"ג, ה] על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, היינו כרובים, שהיו צפונים בהסתר מקום סתר, ישיתו עצה עליהם, ויאמרו הנה ככל המון גוים בית ישראל, עובדים לצבא השמים, וא"כ כלה ונחרצה משפטם כי המזל למולם, לכך אמר [שם פסוק ה'] לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, כי כל עבודתם למזל כמונו, והמזל לוחם נגדם וא"ש:
אבל יש עוד פירוש בזה. ונקדים להבין במה דדרשו [חגיגה ה ע"ב] על פסוק [ירמי' י"ג, יז] ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי, מהו במסתרים, מקום יש לקב"ה ושמו מסתרים, ומי איכא בכיה קמיה קב"ה, והאמר רב פפא אין עצבות לפני קב"ה, דכתיב עוז וחדוה במקומו, ומשני כאן בבתי גואי, כאן בבתי בראי, ופריך בבתי בראי לאו הכתיב ויקרא ה' צבאות לבכי וכו', שאני בית המקדש דאפילו מלאכי שרת מר יבכיון עכ"ל. יש להבין, דהא קרא מדבר בנביא שמזהיר העם, ואמר שאם לא ישמעו לו יבכה נפשו במסתרים, ומה ענין זה להקב"ה, ועוד מה שאל מהו מסתרים, מה קושיא, מקום סתר שמה לבל יכירו ברואיו בעצבונו, וגם יש להבין החילוק בין בתי גואי לבראי, ומה הם, ועוד הא כבר אמר שבמקום הנקרא מסתרים בוכה, וכאן אמר בכל בתי גואי, והא אמר רק במסתרים בוכה, ומה ענין קושיא זו לר"פ, הא מקרא מלא עוז וחדוה במקומו, ויתר דברי תימא מבוארים בעצמם, ואין צריכים לשאלה כלל:
אבל יובן, דיש להבין במה דקאמר הנביא אם לא תשמעו במסתרים תבכה נפשי, כי לא בכה אלא פומבי, הלא אמר [ירמי' ח', כג] מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה וכו' ומי יתנני במדבר מלון אורחים. והענין הוא כך, כי להסיר הצער הגדול, אחד הוא, מי שאין דעתו שלימה לא ירגיש בצער, ולכך אנחנו בעו"ה איננו מרגישים כ"כ חורבן בית המקדש לחסרון דעתינו, ואין שוטה מרגיש, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ואילו אנחנו היינו משיגים העדר שלמותינו ואובדן תפארתינו בחורבן בית המקדש, לא היה ערב לנו לאכול ולשתות, כי אם להתפלש בעפר, גם בכיה יש נייחא במקצת לעצבים, ולכך צוותה התורה ליפת תואר [דברים כ"א. יג] ובכתה אביה ואמה, וכתב הרמב"ן [ד"ה וטעם האבילות] כי יש לעצבים נייחא בבכי:
והוא כי ד' מדות באדם כידוע, הם בנוים על ד' יסודות, ואם יש לא' מותרות תקלקל הגוף אם לא ידחנו, ומותרות לבנה שהיא יסוד מים, בפה ברוק, ומותרות ירוקה שהיא רוח, באוזן בצואת אוזן הוא, ומותרות אדומה שהיא אש, בחוטם, ולפעמים כאשר תגבר הרבה יזוב דם מנחיריו, ומרה שחורה שהיא יסוד עפר, היא המולדת בטבע עצבון, וכאשר תגבר יצא אדם ח"ו מדעתו, והרופאים קראו מעלאנקאל"י, ומותרות ילך בעינים, ולכך לאחר הבכי אשר מותרות מרה שחורה נדחות, יש לעצבון נייחא, כי מרה שחורה דוחה המותרות, ותקנה גדולה היא לצער ועצבון, לרחוק נדוד מן המקום שקרה לו העצב, וכאשר לא יהיה נגד עיניו, לא יגדל כאבו ועצבו כ"כ, וכבר ידוע כי יותר שמתגבר יסוד מים בראש, יותר הוא סכל טיפש, ואפילו בהמות שראשם מים, שוטים ומשתגעים כנודע:
ולכך הנביא לרוב צערו עלי ישראל, אמר מי יתן ראשי מים, היינו שיהיה בלי דעת להרגיש השבר, ותקנה שניה, עיני מקור נוזלים לבכות תמיד, תקון שלישי, מי יתנני במדבר מלון אורחים, להרחיק נדוד ממקום מקדש וארץ ישראל, אולי ישכח כמה שברו וצערו, אבל כבר אמרו [מדרש איכה פ"ד, יד] חורבן בית המקדש היה טוב לישראל, ששפך חמתו על עצים ואבנים ונמחלו ע"י כך עונות ישראל, כדדרשינן תם עונך בת ציון, אבל עיקר היגון על הגלות המרה הזה:
ואמרינן במדרש [איכ"ר ה'-יז] על זה היה דוה לבנו וכו' על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו, האשה שפירשה מבעלה איזה ימים, נאמר [ויקרא ט"ו, לג] הדוה בנדתה, אנו שפורשים זה כמה שנים על אחת כמה וכמה, יש להבין ק"ו, בעו"ה הכל יודעים זה וגזירה שוה לכל נפש לשלול שלימות חיינו בגלות הארוכה, ולא נשאר בנו שום תואר, והנביא המשילנו [יחזקאל ל"ז, ג] התחיינה העצמות היבשות. אבל באמת באנו ליישב פשוטו של מקרא, דלמה אמר בשביל כך דוה לבנו בשביל ששועלים הולכים בבית, ולא טעם אחר שבעו"ה עם ה' להרג ולביזה ועת צרה היא ליעקב מיום ליום, אבל להבין, אם נדה נקראת דוה היותה מופרשת מבעלה, הלא זבה יותר מופרשת דצריכה שבעה נקיים. אבל כבר אמרו חכמי מדינות, אם המלך יגרש אחד מחצרו לא יגרשו תיכף לעולמים, כי אז יצר לו וימות, רק יגרשהו לזמן, וא"כ לא תמוש תקותו, שהוא בעומד וחוזר, ולאט לאט מורגל בגרושיו, ואם אח"כ יתוודע לו שהוא מובדל לזמן מרובה, כבר מורגל טבעו, והנה זבה ברואה פעם אחת, שומרת יום כנגד יום, ואין דוה כל כך, כי מצפה מחר תהיה טהורה לבעלה, וכשרואה למחר, עדיין מצפה למחר לא תראה ותהיה טהורה, ואם תראה ביום ג', כבר מורגלת לישב בדד מבעלה, ולכך אין כאן דוה, משא"כ נדה, תיכף ברואה טפה כחרדל צריכה לישב ז' ימים מובדלת מבעלה, היא דוה ומצטערת, שתיכף יודעת שהיא מובדלת:
וזה הטעם שהסתיר ה' קץ הגלות המר הזה, דאילו היה נודע, א"כ היו ישראל באותו זמן דווים מאוד שיהיו זמן רב בגלות, ולא יוכלו לסבול הצער, אבל כיון שהוא נסתר, חושבים כל עת צרה בעו"ה שהוא עקבתא דמשיחא, ובזמן ר' עקיבא שהיה מעט אחר החורבן, קוה על משיח וטעה בבן כוזיבא, ובזוהר מבואר דלכך היו בבבל נביאים, כי השכינה לא זזה בחורבן בית ראשון מן הבית הואיל והיה הגלות על זמן מועט, משא"כ בחורבן שני שהוא לזמן רב, נסתלקה השכינה מכל וכל:
והנה הליכת שועלים בבית מורה שנסתלקה השכינה, כי בעוד שהשכינה שם, מגור להיות לילך שם כנודע, ולפי"ז מהליכת שועלים הוא אות שנסתלקה שכינה וזו אות בעו"ה על אריכות הקץ. וזה שאמר הפסוק, על זה דוה לבנו שועלים הלכו בו, דמורה על אריכות הגלות, לכך דוה לבנו. וזה שאמר ר"ג, אשה שפרשה מבעלה נקראת דוה בנדתה, ולמה לא זבה, וצ"ל דלזבה יש תוחלת ותקוה מיום ליום ואינה דוה כנ"ל, אף זו, אילו לא הלכו שועלים לא היה דוה לבנו, משא"כ עכשיו כנ"ל, וזה [איכה א', ח] חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה וא"ש. והנה לפמ"ש, הטעם שנסתר הקץ לבל יכאב לב העם, וא"כ המבין יבין סתירת הקץ היותו לזמן מרובה וארוך, וז"ש הנביא במסתרים, שהקץ הוא נסתר, זהו ראיה שיהיה ארוך, וע"ז תבכה נפשי:
אמנם יש עוד טעם על סתירת הקץ, ופירוש על מה שאמרו נסנהדרין צ"ט.. מאי יום נקם בלבי, אר"י ללבי גיליתי לאבריי לא גיליתי, ופירש"י שלא הוצאתי דבר מפי שהיו אבריו יכולים לשמוע, אבל בלבי היה טמון הדבר.] לבי לפומי לא גליא, ללבי גליתי לפומי לא גליתי, והוא דאילו ישראל עושין תשובה נגאלין מיד, ובאמת הקב"ה יודע כי יעברו ימים רבים ולא ישובו, אמנם כבר נודע [נדה טז ע"ב] כי צדיק ורשע לא קאמר, דהבחירה ביד איש, והקשו תוספות [ד"ה הכל] האיך אמר חזקיה חזאי דנפקי מנאי בנין דלא מעלי, והתירוץ הוא דכביכול מפיו אינו יוצא שיהיה זה צדיק או רשע, דא"כ הוי גזרה ואבדה הבחירה, אבל במחשבתו חקוק וגלוי, אם יכשר או יפסל, כי הלא יודע עתידות, והחכמים ברוח הקדש משיגים מחשבת הבורא ב"ה, ולכך על תרגום בראשית מפרש במחשבתה, ובחד תרגום בסוכלתנא, כי החכמה היא המחשבה, וחכמים משיגים מחשבת ה' והוא רוח הקדש באמת ומדרגת נשמתם, ולכך חכם עדיף מנביא [ב"ב י"ב.], כי החכם מדבק נשמתו במחשבת ה' ומשיג יותר ממה שהנביא שומע מה שה' מוציא מפיו כביכול, ואפילו בשר ודם יש דברים בלבו מה שאינו מוציא מפיו, ומכ"ש בקב"ה, ולכך החכם שמשיג במחשבתו הבורא, יותר גדול מנביא שהוא מלשון ניב שפתים, ולכך דניאל עדיף מינייהו, דאינהו נביאים, והוא ברוח הקדש משיג יותר בחינת חכם, ולכך חזקיה השיג במחשבת רוח הקדש:
והנה הקב"ה אם יאמר הקץ לזמן מוגבל, א"כ מורה שהדורות לפנים לא היו זכאין, וצדיק ורשע לא קאמר, לכך אי אפשר לומר הקץ, אבל אנשים שחכמתם משיגה במחשבת אלהים, המה יודעים זמנו, וזהו לבי לפומי לא גלאי, דצדיק ורשע לא קאמר, אבל לבי מקום מחשבה גלוי גלאי זמן הקץ כנ"ל, ולכך דניאל עדיף מינייהו שהשיג במחשבה, ולכך השיג הקץ כנודע:
ובזה יובן דברי הגמרא דקאמרינן דנביא אמר במסתרים תבכה נפשי, היינו על קץ שהוא מסתרים, וע"ז קשה הא אדרבא זה לטובת ישראל, ולכך נסתר הקץ דכל יומא זמנא הוא אם ישובו והיה עת גאולה, וליכא למימר דידע שלא ישובו ויאריך הגלות מאד, הלא זה אי אפשר, דהא צדיק ורשע לא קאמר, וע"ז משני, דנביא השיג בחכמתו ברוח הקדש מחשבת המקום, ובעו"ה לא ישובו מיד ויאריך הקץ ולכך בכה, וזה שאמר מקום יש לקב"ה ושמו מסתרים, והיינו מקום מחשבת אל שהוא כנוי ללב, וכן בכנוי מסתרים שהוא תכלית הסתר, וע"ז הקשה הגמרא, איך אפשר לנביא שיהיה מלא בכי ועצבון להשיג מסתרי אל, והלא צריך שמחה גדולה, כאמרם [שבת ל ע"ב] אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, כי אז יתדבק שכלו בשכל הפועל מעלה מעלה, עד הדבקו בשכל נבדל, וזהו מאמר רב פפא אין עצבות לפני מקום, אין הכוונה על הקב"ה שהוא נבדל מכל תוארי גשם, רק העומדים לפניו לשמשו ולהשיג שפע אצילותו אין בהם עצבות, כי אי אפשר להשיג ברוח הקדש מבלי שמחה, וזהו עוז וחדוה במקומו, הרצון להשיג מקומו של עולם צריך עוז וחדוה, לכך אמר לפני קב"ה דייקא, וא"כ קשה האיך השיג ירמיה במסתרים בעצבון ובכי:
אך תדע דהמפרשים הרגישו במה שאמרו, אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, דכתיב [תהלים ל"ד, יט] קרוב ה' לנשברי לב, ושכינתו בכלים שבורים, עד שאמרו [שבת י"ב ע"ב] השכינה למעלה מראשותיו של חולה, והיש עצבון גדול מזה, אמנם הישוב, כי להדבק בשכינה צריך מעלות מעלות, כמ"ש הרמב"ם [יסוה"ת פ"ז, ה"א] ראשון להדבק בשכלים הנבדלים, הם המלאכים השומרים משמרת ה', ואח"כ לעלות אל אור פני אלהים חיים, וכל זמן שלא הגיע להדבק בשכינה אז צריך שמחה, כי המלאכים הם מיימינים ומשמאלים, המשמאילים הן מרא דיללא אשר סטרא אחרא מצדם ולילית מקרבם, אבל סטרא דקדושה הכל בשמחה והכל ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ולכך אם אינו בשמחה אינו מתדבק במלאכים הטובים, וח"ו מתדבק בסטרא דלילית אשר כולם עצבים ויגונים, ולכך העצבות בגדר מרה שחורה שהוא יסוד עפר, ולא יתדבק עפר לילך מעלה, אבל שמחה בגדר מרה אדומה שהוא יסוד אש, אשר טבעו לעלות מעלה ולהתדבק בשורשו, אבל אם כבר הגיע שעבר מדרגת המלאכים ונכנס לקדש פנימה להתדבק בשפעת ה', שם אין צריך שמחה, דאדרבה הקב"ה קרוב לנשברי לב, ויפן לקול יגונו לנחמו וליתן עליו מהודו:
וזה הכוונה שאמרו חז"ל [שבת ל ע"ב] קודם דנפתח בגרסא - שהוא להתדבק בה' - צריך מילין דבדיחותא לשמח, כדי לבל יתן מקום לסטרא אחרא ח"ו לחול, אבל אחר דפתח וה' למולו, כי אין לה' אלא ד' אמות של הלכה בעולמו, אז צריך להיות שפתותיו נוטפות מור:
וזה שאמר בבתי בראי, היינו מחיצות מלאכים, אין עצבות אלא עוז וחדוה במקומו, אבל במסתרים, דהיינו הנביא שכבר הגיע להדבק בה' ומחשבתו שהוא סתרי אל ונקרא סתרים והוא בתי גואי, לא יפסיד השגתו בשביל עצבונו, וקרוב לנשברי לב, ופריך הגמרא הא בתי בראי איך תאמר כי עצבות הן מצד סטרא אחרא, הכתיב ויקרא ה' לבכי, והאיך קס"ד שיתן כח לסטרא ההוא, ומשני שאני חורבן בית המקדש דאז גבר כח הדין וסטרא אחרא היה לו אחיזה גדולה, וידם היתה רמה עד שגברה מדת עצבות בכל פמליא, עד שאפילו מלאכי שלום כת מיימינים בכו ועצבו, אבל זולת זה, אין עצב בסטרא דקדושה כנ"ל, וא"ש הכל:
ומזה למדו במ"ש [פסחים קיט.] דהקב"ה חותר חתירה מתחת כסא כבוד לבעלי תשובה, והטעם כי הבעל תשובה צריך עצבון על עונותיו וחטאיו, וא"כ אי אפשר לעבור דרך הישר מקום מלאכים כי יגבר כח מקטריגים כנ"ל, לכך הקב"ה חותר חתירה לקבלו בעצמו, והוא קרוב לנשברי לב, ויש לו דרך מיוחד מקום שאין צדיקים גמורים עומדים, כי הם עולים דרך הישר מעלה מעלה כנ"ל:
אמנם בעו"ה עכשיו נהפך הוא, כי אין איש דואג על חטאיו, רק יתעצב על העדר קנינו ורכושו וכבוד המדומה וכדומה ענייני הבל מגביר כח הסטרא אחרא, לא כן חלק עם ה' אשר בחר לנחלה האוהבים ה' בכל לב, היש שמחה גדולה כאשר יזכור בה' אשר בחר בנו מכל עם וקרבנו לתורתו, וכתינוק ההולך לבית הספר שיש לו צער, אבל הגדולים יצחקו עליו דטבא ליה עבדו, וכן אנחנו מה שאנו חושבים ליסורים, מלאכים וצדיקים גדולים יצחקו עלינו והדין אתם. וכללו של דבר, שהאיש המצטער לא יאות לשאלו בענין צערו, כי אז יכבד צערו:
ולכך אמר שלמה המלך ע"ה [שה"ש א', ז] הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ וכו', כלומר אותם שאהבה נפשי ואינם מצטערים על היסורים, משא"כ המצטערים אין ראוי לשאול כנ"ל. והנה ע"י שהקץ נסתר, חושבים הגוים שאין לנו תקוה ח"ו, וזה שאמר אסף, ויתייעצו על צפוניך, הקץ שהוא צפון ונעלם, לכך, מתיעצים שאין תקוה. והנה באמת כל תכלית ה' מבלי לכלות אותנו:
וזה שאמרו חכמינו ז"ל [מדרש תהלים קמט] הללו את ה' מן הארץ וכו' אש וברד וכו', בשמים הן, בא דוד ואמר לא יגורך רע, וביקש רחמים והורידן לארץ. ויש להבין, מה אכפת ליה, ונראה דידוע דאש מעלה אינה מכלה, דכתיב [שמות ג', ב] והסנה איננו אוכל, ואש שלמטה מכלה. והטעם כי למטה כשיבער עץ ודומה לזה, תיכף יסוד מים שיש בדבר ההוא ינוס ויברח, כי גרשהו האש, וכן האויר שהוא מלא מים, ויסוד אש ידבק באשו מין במינו, ולא נשאר רק יסוד עפר שהוא אפר הנשרף, אבל אש שלמעלה, עושה שלום במרומיו אש ומים, ואין המים בורחים כלל והכל באגודה אחת, ולכך אינה מכלה. והנה אש של מטה אי אפשר לשלוח בנו, כי היא מכלה והקב"ה הבטיחנו [מלאכי ג', ו] בני יעקב לא כליתם, ולפורענות לא יעשה שינוי טבע, אבל אש שלמעלה שאינה מכלה, זו יש לשלוח להבעיר כמוקד אש ולא יכלה, ולכך דוד למען לא ישולח בנו אש ה', כי באש ה' נשפט, ביקש רחמים והורידן לארץ, כדכתיב אש וברד וכו', וא"כ אי אפשר לשלוח בנו:
אבל יש לתמוה האיך הורידן לארץ, הא כתיב [איכה א', יג] ממרום שלח אש, אלא בזמן הבית שהיתה אש מערכה, היתה אש של מעלה קשורה בו, ולכך מצוה להביא משל הדיוט, ולכך [ויקרא ו', ו'] אש תמיד תוקד לא תכבה, כדי להיות אש שלמעלה נקשרת בו, אבל בעו"ה בחורבן פסקה אש מערכה, חזרה אש למעלה. לכך קודם החורבן בטלו קרבנות, בי חזרה אש למעלה ושלח אש ממרום:
וזה הכוונה שאמרו במדרש אילו זכיתם הייתם קוראים אש תמיד תוקד, והיתה אש למטה ואי אפשר לשלח בכם, אבל כשלא זכיתם ובטלה אש מערכה ועלתה אש מעלה - ממרום שלח אש, הרי הכל תלוי במעשינו ועבודתנו, והקב"ה הבטיחנו שלא יעשה בנו כלה, וישוב להאיר אופל אלמנה ולקבץ נדחי ישראל ולצרף כבור סיגנו ובדילנו, וירחיק מאתנו הצפוני היצר הרע הטמון בלבנו, ונהיה דבקים בה', כמ"ש [דברים ד', ד] ואתם הדבקים וכו' חיים כולכם היום, אמן ואמן.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 17:53 |
|
| |
|
THE GREAT REWARD AND GLORY PROMISED TO HIM WHO SANCTIFIES THE HOLINESS OF SHABBAT AND THE PUNISHMENT TO HIM WHO DESECRATES THE SHABBAT
THE PUNISHMENTS FOR THE TRANSGRESSORS
1) "To fear the L-rd your G-d all your days"- This refers to Shabbat and festivals (Yevamoth 93).
2) "Fires are common only where there is desecration of the Shabbat" (Shabbat 119b).
3) "Jerusalem was destroyed only because the Shabbat was desecrated" therein (ibid.).
4) When Rabbi Shimon ben Yochai would see his mother talking too much on Shabbat, he would say to her, "Mother, today is Shabbat (Yerushalmi Shabbat 15:3)."
IDOLATRY AND DESECRATION OF SHABBAT HAVE THE SAME GRAVITY
5) "We may accept sacrifices from Jewish sinners so that they will repent, except from an apostate who offers wine as a libation to idols, or a flagrant violator of the Shabbat. From here we deduce that idolatry and desecration of the Shabbat are of equal gravity" (Eruvin 69b).
6) "I would think that honoring one's father and mother would supersede the Shabbat. ure states, therefore: Each man shall fear his mother and father, and you shall observe my Shabbatot" (Yevamoth 5b).
7) "One who casts excessive fear upon the members of his household, will eventually desecrate the Shabbat" (Gittin 6b).
8) "Said Haman, "if you wish to uproot them, uproot the Shabbat and curtail it, afterwards you will destroy them" (Esther Rabbah 7).
9) "Tur Shimon was destroyed because they would play ball on Shabbat" (Eichah Rabbah 2:3).
10) "Desecration of Shabbat is one of three sins for which their perpetrators are blamed for committing all sins." (Midrash Tannaim, Deut. 5).
11) "Whoever desecrates Shabbat, although he possesses Torah and good deeds, has no share in the World to Come" (Avoth d'Rabbi Nathan, ch. 26).
IT IS CONSIDERED AS VIOLATING ALL OF THE TORAH
12) "If you desecrated the Shabbat, I (G-d) consider it as though you desecrated all the commandments" (Shemoth Rabbah 25)
13) "Whoever desecrates the Shabbat, testifies before He Who spoke and the world came into existence, that He did not create His world in six days and rest on the seventh" (Mechilta Yitro)
14) "Any Jew who did not observe Shabbat in this world, has no rest to eternity. One official takes his body and brings it into Gehinnom in the presence of the wicked, where his soul has no rest in the fires of Hell. When Shabbat is over, that official returns his body to its place, and each is tortured individually" (Midrash quoted by Maavar Yabbok, Sifthei Renanoth 39).
THE EXILE CAME THROUGH THE DESECRATION OF SIN
15) "Because of desecration of Shabbat, we were scattered through the Diaspora" (Tana d'vei Eliyahu Rabba ch. 26).
16) "As long as one honors his father and mother, neither the sin of desecration of Shabbat nor other sins will come about through him." (Tana d'vei Eliyahu Rabba 26).
A BEATIFUL AND AWESOME STORY
17) "This incident occurred to a man who had an ox that he used to plow with every week day. When Shabbat arrived, he would let it rest. After a time, this righteous man lost his property and was required to sell the ox to a gentile. When Shabbat arrived, the ox refused to plow, as was its wont, even after receiving many cruel blows from the gentile. Consequently, the gentile turned to the Jew, the former owner, and requested that he take back the ox. The tzaddik immediately understood, and whispered into the ox's ear that now he belonged to a gentile and was obligated to perform his master's work even on Shabbat. He immediately stood up, ready to perform his work. Upon viewing this incident, the gentile feared that the ox was enchanted and did not let the tzaddik go until he related to him the entire matter.
A SMART DEDUCTION MADE BY THE GENTILE
When the gentile heard the story, he became frightened, quaked, and deduced the following concerning himself. He reasoned, "if this animal, which has neither knowledge nor understanding, recognizes its Maker, is it not proper that I, whom the Holy One, Blessed be He, created in His image and His likeness, and gave me knowledge and understanding. Is it not proper that I, too, recognize my Maker?" Immediately, he turned to the fear of heaven and was privileged to learn Torah. He was called Rabbi Yohanan ben Torasa" (lit. the son of a cow) (Pesikta d'Rav Kahana, ch. 24; Midrash Aseres Hadibros).
18) "Because Rabbi Eleazar ben Azariah did not protest the desecration of Shabbat perpetrated through his neighbor's cow, it was counted on his name [he was held responsible] and his teeth became black on account of the fasts [he performed to repent]" (Shabbat 54 Betzah 23 Yerushalmi ibid.).
19) "Whoever desecrates Shabbat, has no forgiveness to eternity" (Midrash Tannaim, Deut. 5). [author's remark- unless he repents wholeheartedly]
20) "Whoever desecrates Shabbat is judged as having committed all evil" (ibid.).
A SPECIAL PLACE IN GEHINOMM FOR THOSE
WHO VIOLATE THE SHABBAT
21) "There is a special place in Gehinnom for desecrators of Shabbat (Zohar introd 14).
22) "Whoever desecrates Shabbat intentionally, cannot raise his head until he repents" (Letters of Rabbi Akiva).
SHABBAT IS THE NAME OF THE HOLY ONE BLESSED BE HE
23) "Shabbat is the Name of the Holy One, Blessed be He, as is explained in the holy Zohar, Shemoth 88. It is, therefore, prohibited to pronounce 'it' where we may not utter holy words of Torah, I know some very pious people who exercise caution not to mention the word Shabbat unnecessarily" (B'nei Yissochor, 1:1). 26) "It is stated in the book Ruach Chaim (by Rabbi Chaim Palaggi o.b.m.) ch. 84, that, according to Chesed L'Avraham, who maintains that, according to the Zohar, Shabbat may not be mentioned in an unclean place, one should rather say, "Shabbah" instead of "Shabbat". Without a vow, I will take care to say, "Shabbah" instead of "Shabbat" (Sedey Chemed).
WOMEN DIE DURING CHILDBIRTH FOR NOT
LIGHTING SHABBAT CANDLES
24) "Because of three sins, women die during childbirth: ... One of these are because they are not careful with the kindling of the Shabbat lights" (Shabbat 31b).
25) "Both Shabbat [observance] and [the interdiction of] idolatry, are each as important to us as all the mitzvot of the Torah. Shabbat is the sign between the Holy One, Blessed be He, forever, and us. Therefore, all those who transgress other mitzvot, are included among the wicked of Israel, but those who flagrantly desecrate Shabbat are regarded as idolaters in all respects" (Rambam hil. Shabbat 7:15).
26) "An apostate for one sin is not regarded as an apostate for the entire Torah, and his slaughtering is not invalid, but an apostate who desecrates Shabbat is regarded as an apostate on the entire Torah, and his slaughtering is invalid, his wine is considered like that offered in libation to idols" (Chulin 5a, Orach Chaim 385:3 Yoreh Deah 3, 119).
QUOTATIONS FROM THE HOLY ZOHAR
1) "If one ignites fire on Shabbat, the Holy One, Blessed be He, says, "I quenched the fire so that it would not burn, yet you ignite it. You will, therefore, burn in Gehinnom" (Tikkunei Zohar 24, 69b).
2) "If the Jews do not observe the Shabbat, ure says: 'Sending away, you shall send away,' implying two expulsions" (Tikkunei Zohar 6, 21b).
THE ONE WHO KEEPS SHABBAT IS MADE IN G-D'S IMAGE OTHERWISE NOT
3) "If one keeps the mitzvah of Shabbat, he is "in our image." Otherwise, he has no part of the seed of Israel" (ibid. 47, 83b).
4) "All those who flagrantly desecrate the Shabbat and festivals, with no consideration for the honor of their Creator, just as they did not keep Shabbat in this world, so they do not keep it in the future world and they have no peace in Gehinnom. Rabbi Yehudah says: They keep Shabbat against their will." (Vol. 2, 150b).
THE FIRE OF GEHINOMM NEVER DIES FOR THE WICKED WHO VIOLATED THE SHABBAT
5) "Those wicked who never keep Shabbat - the fire of Gehinnom never subsides for them, and all the wicked in Gehinnom ask about them. The angels of justice reply to them: "These are the wicked who denied the existence of the Most Holy, Blessed be He, and desecrated the entire Torah by not keeping Shabbat" All the wicked emerge from their place to look at them, as one angel puts the bodies of the Shabbat desecrators into Gehinnom within view of the other wicked who see that their worms do not die, nor does their fire extinguish itself all the wicked surround him and announce, "This is so-and-so, the wicked, who had no consideration for the honor of his Creator. He denied the existence of the Holy One, Blessed be He, and the entire Torah. Woe is to him! It would have been better for him had he not been created. If so, he would not come to this judgment and action" (Vol. 2, 151).
6) Just as a person welcomes his "Neshamah Yeseirah", (his extra soul) on the eve of the Shabbat with eagerness and pleasure and joy, so will his soul be welcome upon his departure from this world" (Tikkunei Zohar 6, 23b).
7) "Shabbat is, respected more than all other festivals" (vol. 2. 88).
8) "A spirit, known as nega, a lesion, has jurisdiction over all tables that were not set on Shabbat with proper delicacies (oneg) " (vol. 2, 261b).
9) "One who can afford to delight (oneg) on Shabbat, yet does not do so, the (oneg) (pleasure) is converted for him into a lesion (nega) of leprosy" (Tikkunei Zohar 21, 58, vol 3, 273).
AMALEK ATTACKED BECAUSE ISRAEL DID NOT OBSERVE SHABBAT PROPERLY
10) "Amalek attacked Israel just because they did not keep Shabbat" (Zohar Chadash Beshallach 37b).
11) "One who detracts from the delight of Shabbat is regarded as though he steals from the Shechinah" (Tikkunei Zohar 201, 59b).
12). "One who carries out of a private domain to a public domain on Shabbat, causes the Shechinah to be void and empty, and darkness to hover over the tehom" (Tikk Zohar 30, 73b).
13) "Whoever desecrates Shabbat is left unguarded by the Holy One, Blessed be He" (Tikkunei Zohar, Introduction 12a).
14) "One who tells untruths on Shabbat, is as though he lies about the entire Torah" (vol, 2, 90a).
WE NEED TO ADD SOME TIME TO THE SHABBAT
15). "Those who do not add [minimum time] to Shabbat and festivals; if he is a scholar, his wisdom departs; if he is wealthy, his wealth departs and he becomes deprived of blessings" (Tikkunei Zohar 19, 38a).
WOE TO THE ONE WHO DOES NOT EAT THE
THREE MEALS OF SHABBAT
16) "Woe to the person who does not observe the adequate number (3) of Shabbat meals" (vol. 2, 88b).
17) "One who detracts from the Shabbat meals, his punishment will be severe" (vol. 2, 88a).
18) "The one who omits a meal on Shabbat - his fault appears on high, and he demonstrates that he is not [one] of the inhabitants in the King's palace and not of the holy seed. He is sentenced to three severe punishments of the punishments of Gehinnom..." (vol. 288b).
19) "Upon the departure of Shabbat the evil forces come out hurriedly and glide throughout the world, striving to rule over the nation of Israel. The Rabbis therefore, instituted the recitation of the song of demons (Ps. 91, which refers to G- d's protection of the righteous from demons). When they see the Jews praying and reciting this Psalm, reciting havdalah in prayer and over a cup of wine, they fly away from them and on into the desert" (vol. 1, 14b).
20) "When Jews recite "ve'hee no'am" at the conclusion of Shabbat, all the wicked in Gehinnom say, "You are fortunate, 0 Israel" (vol. 2, 207a).
HONOR GIVEN TO SHABBAT AND THE GREAT REWARD OF SHABBAT OBSERVERS
(From Talmud, Midrash, Zohar, and Halachic authorities)
1)"Whoever fulfills the mitzvah of eating three meals on Shabbat, is saved from three evils; viz. the birth pangs of the Meshiach, the retribution of Gehinnom, and the war of Gog and Magog" (Shabbat 118a).
HERITAGE WITHOUT LIMITS
2) "Whoever takes delight in Shabbat is given a heritage without limits" (ibid.).
3.) "Whoever takes delight in Shabbat will be granted all his heart's desires" (Shabbat 118b).
ONE IS FORGIVEN EVEN FOR THE SIN OF IDOLATRY
4) "Whoever observes Shabbat according to the law, should he even worship idols like the generation of Enosh, he is forgiven" (ibid.).
5) "Had the Israelites observed the first Shabbat, no nation or tongue would dominate them" (ibid.).
6) "If Israel would only observe (2) two Shabbatot according to the law, they would be immediately redeemed"(ibid.).
7). "The L-rd's blessing will bring riches" (Prov. 10:22 - "This is the blessing of Shabbat" (Yerushalimi Berachoth 2:8).
8) "He who lends to Shabbat, the Shabbat repays him" (Shabbat 119a).
9) "The Holy One, blessed be He, grants the requests of those who delight in the Shabbat. (Tikkunei Zohar, 5o, 18, 33b).
10) "Whoever prays on Shabbat eve and says ''Vayechulu", two ministering angels escort him, lay their on his head and say to him, "Your iniquities will be forgiven (Shabbat 119b).
11) "On the eve of Shabbat two ministering angels escort a man from the synagogue to his home. One good and the other bad, and upon his homecoming, finds a candle lit, a table and a couch covered with a spread, the good angel announces "May it be His will that next Shabbat be adorned this one," and the evil angel unwillingly responds, "Amen, (Ibid)
THE HIGHEST PRAISE BEFORE THE HOLY ONE BLESSED BE HE
12) "There is no other praise and exaltation before the Holy One blessed be He, compared to the praise of Shabbat; the Heavenly and earthly creatures all praise Him in unison, and even the Shabbat day itself actually praise Him" (Zohar Chadash Bereishit 22a).
13) "Whoever prays on the eve of Shabbat and says, 'yechullu," is considered by the ure as if he were a with the Holy One, blessed be He, in the work of creation (ibid.).
14) "Said the Holy One, Blessed be He to Israel, "My children, borrow on My account [buy wine in order to] recite the kiddush for the day, and believe Me that I will reimburse you" (Betzah 15b).
15) "All one's food is allotted to him from Rosh Hashanah to Yom Kippur except for the expenditures of the Shabbat" (Betzah 116a).
16) "The Holy One, blessed be He, gives a person an additional soul on the eve of Shabbat and takes it back at the conclusion of the Shabbat" (ibid.).
17) "All worlds become permeated with blessings on Shabbat" (vol. 3 94b).
EVEN THE WICKED IN GEHINOMM REST ON SHABBAT
18) When the wicked in Gehinnom are crowned on the Shabbat day, and are granted rest and tranquility" (Zohar Chadash . Bereishit 22a).
19) "On Shabbat, neither the Gehinnom nor its officials have dominion" (Tikkunei Zohar 24:69 Zohar vol. 2, 88b, 130a).
20) "The wicked in Gehinnom rest on the holy Shabbat day" (vol. 3, 94b).
21) "One who engages in mundane conversation on Shabbat, desecrates the Shabbat" (vol. 63b, Tikkunei Zohar 48, 88b).
22) "On Shabbat, no judgment is executed either above or below" (vol. 3, 288b).
23) "Just as a person makes a dwelling in his heart for the Holy One, blessed be He, and for His Shechinah, so that they are able to rest with him on Shabbatot, so does the Holy One, blessed be He prepare a dwelling for him in the World to come" (Zohar Chadash, tikkun 137).
24) "Shabbat is a bride, who is never brought in to any dwelling except one fit for her honor" (Zohar Chadash Ruth 23b).
25) "Those who run to hear the sermon on Shabbat have a special palace reserved for them" (vol. 3, 229b).
SHABBAT BRINGS ABUNDANCE FOR THE WHOLE WEEK
26) "All days of the week receive abundance in the merit of the Shabbat (vol. I 75b,).
27) "When one observes and honors Shabbat, and delights it in honor of the Holy One, blessed be He, the Holy One, Blessed be He, gives him a place on high, and he rests from the toil of this world" (Tikkunei Zohar 70, 131a).
28) "Just as a person brings pleasure to the Holy One, blessed be He, and his Shechinah on Shabbat, so does the Holy One, blessed be He, will do for him and his mate in the world to come" (Zohar Chadash, Tikkunim 137b).
29) "When the evil forces see that Jews have made a change in honor of Shabbat in all matters, both in attire and in food, they have no permission to come close to them" (Tikkunei Zohar 201, 57).
30) "On Shabbatot and festivals, Satan has no dominion; nor does he have power in Gehinnom" (vol. 3, 243).
31) "When the Holy One, blessed be He, created the world, it was unable to exist until peace and rest abided; that was the Shabbat (vol. 3, 176).
32) "Shabbat is a fortaste of the World to come" (vol. 1, 48, Zohar Chadash Bereishis 21b).
|
|
A WISE MAN SAID:
WHOEVER DOESN'T OBSERVE THE SHABBAT IS ON THE LEVEL OF IDOLATRY BECAUSE HE DOES NOT OBSERVE IT DUE TO HIS INTELLECTUAL ARROGANCE AND THIS INDEED RESEMBLES IDOLATRY. THIS PERSON THINKS HE KNOWS BETTER THAN G-D AND THEREFORE DOES NOT SEE IT AS NECESSARY TO KEEP G-D'S COMMANDMENTS. HE MAKES HIS THOUGHTS A G-D UNTO ITSELF, THEREFORE HE DISREGARDS THE COMMAND OF THIS OTHER POWER
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2008 17:54 |
|
| |
|
סימנים על הערב רב
מלחמת הערב רב הוא על השבת, ובגלל זה אנחנו רואים שרבני הערב רב אינם מלמדים את אנשיהם לשמור את השבת, ושלא יבואו לבית הכנסת עם מכוניות בשבת לעיני כל ישראל. והרבנים החסידים ראשי הערב רב נלחמים נגד גדולי ישראל זקני הדור שעשו עירובין ורוצים להציל את ישראל מחילול שבת קודש, והרבנים מהערב רב הצדוקים המינים והאפיקורסים [ראה תשובות הרא"ש] יודעים שהגיע זמן הגאולה ועל כן הם מעכבים את הגאולה שלימה, ואלו כופרים בתורת משה רבינו ושלמה המלך והבעל שם טוב עליהם השלום, וכופרים בכל ספרי השלחן ערוך ולא עוד אלא שמזייפים כל התורה כולה לעיני כל ישראל בלי שום בושה
|
|
שבת :וראה בחק לישראל ערב שבת קודש פרשת בהעלותך שמביא דברי הזוהר הקדוש פרשת ויקהל כי כל מלחמת הערב רב הוא על השבת,
|
|
מבאר כי השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, והשכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס שמירת שבת כדת, ליקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
|
השבת בישראל כהלכתו |
|
על גודל מעלת קדושת השבת. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
|
סיפורים נפלאים |
|
ליסט של 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירובין, ומובאים ב' 1500 ספרי שאלות ותשובות המוחים נגד עירובין מינות נזרקה בהם. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
|
בולעטין # 13 טבת תשס"ג
|
|
אזהרה חמורה על קדושת השבת. מוועד למען קדושת השבת. בענין שיטת רבינו תם, ובענין הזהר הקדוש שלא לעשות מלאכה עד שמבדילין בקדושא דסדרא, ומבדילין על הכוס
|
אזהרה חמורה |
|
חדש אסור מן התורה, מחאה נמרצה, ברוקלין נוא יארק שנת תשנ"ג
|
מלחמת השם חלק י"ט
|
|
קול קורא לזהירות בקדושת השבת – בעניני מקוואות
בקשה דחופה לפי פסק הרבנים הג' שליט"א אסור לחברה הצלה להנהיג המכונית כשנוסעים חזרה ממהאספעטעל לביתם בשבת קודש, יצא לאור על ידי הרב אשר וועבער
קול קורא נגד חילול שבת ותערובות אנשים ונשים יצא לאור על ידי בית דין צדק דקהל האלמין
קול קורא א. גזירה דאורייתא - מטעם הרבנים הגאונים והשלשה בתי דינים, - מן השמים מעוררים אתנו על דבר איסור כי כמה מחלות קשות מתהלכות בעיר ובפרט מחלות הקטנים עוללים ויונקים וכו', לכן באנו לעורר על כמה ענינים חמורים על קדושת השבת וכו'. ב. אזהרה חמורה מטעם הרה"ג הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים – על דבר שהחלו לזלזל בזמן קדושת השבת ביציאתו שמתפללים ערבית של חול בטרם יצא עוד השבת קודש וכו', שבט תרצ"א
ג' מודעות על קדושת השבת – לקראת שבת לכו ונלכה, הבו לה' כבוד ועוז, פאראד אין פלעטבוש, פרייטג צו שטארקען שמירת שבת
השבת בישראל כהלכתה חלק ד' - כולל: קידוש היום על הכוס. סעודת שבת. כל עניני מאכלים ועינוגי שבת. תפילת שחרית בשבת. מענין קריאת התורה ותפלת מוסף. קידוש וסעודתא דצפרא דשבתא. סדר אחר צהרים דשבת. ליקוט גדול ונפלא מאוד מש"ס בבלי וירושלמי, תו"כ, ספרי ספרא, מדרשים, ילקוט וזוה"ק, ראשונים ואחרונים, רמב"ם, שו"ע ופוסקים, וספרי שו"ת, מפרשי התורה, ספרי יראים ומוסר חסידות ועוד. הספר הזה יוצא לאור לראשונה, וכבושם הזה עדיין לא נראה, מאיר עינים, ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך אשר יכסה ארץ, ובעזהי"ת יעורר את לבות בני ישראל מתרדמתם, ויביא תועלת רבה לעם ישראל, יען כי רבתה בה ההזנחה, ובוודאי שהמעיין בספר לבו יתעורר להתחזק ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז, לעורר את עצמו ואת הזולת ללמוד הלכות שבת בכל שבת ושבת, ויפעל בכל כוחו ואונו לזכות את הרבים. יצא לאור על ידי וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים שנת תשס"ה לפ"ק. הספר נדפס לזכות הרבים, ומתחלק בחינם לכל דורש ומבקש.. 91 עמודים.. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. - Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
ספר ערכתי נר למשיחי
- והוא סדר הדלקת הנרות דיניו ומנהגיו
ליקוטים יקרים ונעימים דיבורים קדושים ונפלאים התעוררות להדלקת הנרות, דיניו ומנהגיו לשבת בשבתו ומידי חודש בחדשו ובשאר חגים וזמנים, והדלקת הנרות לנשמות, ביום היארצייט, ולנשמות הצדיקים – סודותיה, וסגולותיה.
בו יבואר כי ע"י שמירת מצות הדלקת הנרות זוכה לתורה אור ולבנים תלמידי חכמים, והוא סגולה לשלום בית, סותם פי המסטין, ואין שטן ואין פגע רע, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות, ומסוגל מאוד לאריכת ימים ושנים טובים. ומכבה נרות של הסט"א, השכינה אומרת זו היא דירתי, ונהנה מזיו השכינה, ילך לאורו של הקב"ה, מקשר נשמת ישראל לאביהם שבשמים, ונרות בית המקדש קיימים לעולם, ונזכה בקרוב לנרות של ציון, ד'נרות בגימטריא זהו משיח בן דוד ובן יוסף.
כל זה לקטתי בעזר צורי וגואלי מדברי חז"ל מש"ס בבלי וירושלמי, מדרשים, זוה"ק ותיקונים, וספרי הראשונים, ומספרי מוסר מגדולי הראשונים והאחרונים זללה"ה, ודבריהם הקדושים חוצבים בלהבת אש, מלהיבים נפש האדם להתעורר על גודל הענין של הדלקת הנרות שעי"ז יתגלה לנו נרו של משיח צדקינו, כמבואר בס' דבק מאח וז"ל: עיני ראתה בס' ליקוטי הרמ"ע, שרמז שע"י הדלקת נרות שבת ויו"ט [ו]חנוכה ויוה"כ, זוכה למעלה גדולה, כאשר יעיין הקורא בדברי קדשו באורך. ורמז הרב שם פ"ז: ערכתי נר למשיח"י ר"ת לרבים מילה שבתות יו"ט חנוכה יוה"כ. ואפ"ל כי ע"י זכות זה יבוא בן ישי. וז"א אימתי אצמיח קרן לדוד בזמן שערכת"י נ"ר למשיח"י כדבר האמור, ודו"ק. יצא לאור ע"י וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים, שנת תשס"ה לפ"ק. 160 עמודים. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. - Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
השבת בישראל כהלכתו - מבאר כי שמירת השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, ושכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס "שמירת שבת כדת" לקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. - Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
תיקוני עירובין כהלכתה - והוא שלחן ערוך לתיקון העירובין, חלק א': גודל המצוה של שמירת שבת קודש ותיקון עירובין. חלק ב: הלכתא גבירתא, פרטי דינים בהלכות עירובין. חלק ג: תשובות ומכתבים מ39 גדולי דורינו. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
סיפורים נפלאים - על גודל מעלת קדושת השבת. - מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. - Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi
|
|
וועד למען קדושת השבת
ארגון מוקדש לעורר על קדושת השבת, שעל ידי שמירת השבת נזכה לביאת המשיח, כדאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין. (שבת קי"ח ע"ב), בב"א
|
SHABBAT
| Public announcement |
FROM THE ORGANIZATION FOR THE ESTABLISHMENT OF ERUVIM IN ORDER TO JEWS FROM SIN
|
| The Eruv and its benefits |
A COMPENDIUM OF THE MANY BENEFITS OF THE ERUV AND THE GREAT DESECRATION OF SHABBAT THAT TAKES PLACE IN PLACES THAT DON'T HAVE ONE
|
| Mitzvah Encyclopedia - Sanctifying the Shabbat |
AS BROUGHT IN THE TALMUD, MIDRASH, ZOHAR, ETC - By Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical Court of Holmin, Shlita
|
| The holiness of Shabbat |
SAYINGS OF THE TALMUD MIDRASH AND ZOHAR CONCERNING THE IMPORTANCE OF THE OBSERVANCE OF THE MITZVAH OF SHABBAT - By Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical Court of Holmin, Shlita
|
|
|
|
|
|
|
