דיוק הכתב והניקוד בספרי התנ"ך

acher כתב בשעה 15:50 "כי אז נתעכל דם הנדות הטמא אשר ממנו נזון הילד ממעי אמו"
העובר אינו נזון ישירות מדם המעוברת. מחזור הדם של המעוברת נפרד לחלוטין ממחזור הדם שלו. הוא נזון מחמצן וחמרים מזינים המפעפעים ממחזור הדם של האם אל מחזור הדם שלו, מבעד לממברנות אשר בשליה, ומשם אל חבל הטבור
 
אולם אין לראות בכך פחיתות כבוד לחז"ל, שכן חז"ל לא ידעו בעניני פיסיולוגיה אנושית אלא את אשר היה מקובל לסבור בזמנם, ומה שסברו חכמי אומות העולם של זמנם
 
היום השמיני הוא למעשה מלאת שבוע תמים לשרידת הילוד.
בימי קדם לא היו בתי חולים לגיניקולוגיה ומילדוּת, אינקובטורים, או ציוד דומה משוכלל לתמיכה בילודים במצוקה. שעור התמותה של ילודים סמוך לאחר הלידה היה לא נמוך, וכנראה שהיה קים כלל אצבע לפיו אין עושים דבר בקשר לילוד לפני חלוף שבוע תמים, מלא, להולדתו
 
אם שרד שבוע תמים - מקיימים טקס קבלתו לקהילה ומעניקים לו שם
 
 
אמור לחכמה, אחותי את; ומודע, לבינה תקרא (משלי ז ד)

אדון גוברנור

יש כללים מנוסחים היטב בהלכה היהודית על יחס לאדם הכופר בדברים מסויימים. איני יודע אם כשורה אני נוהג אך אעבור עליהם ואענך דבר קטן.

שים לב שבלינק אותו הבאת, ובו רשימה לשינויים כביכול בין ספרי תורה מפורסמים, שלפחות בעמוד הראשון והשני שלו כל השינויים הינם בין 'קורן' לשאר ספרי התורה, ולא בין ספרי התורה לבין עצמם.

אני חושב שלידען כמוך, מיותר לציין מהו קורן, ומדוע אין בינו לטענך כלום.

אגב, עצם הדבר שבכל אופן השינויים הינם מזעריים כל כך, שזה דבר חסר תקדים בהתחשב בעובדות ובקורות של עם ישראל לדורותיו ולגלויותיו, מצביעה על דבקותם ואמונתם העזה של עם ישראל בתורה הקדושה, שיכולה לנבוע רק ממסורת אבות אשר חזו בעיניהם את גילוי השכינה ומעמד הר סיני.
 

"כי אז נתעכל דם הנדות הטמא אשר ממנו נזון הילד ממעי אמו"
לפי דברי הגמרא 'דם נעכר ונהפך לחלב' (נידה ט.)התינוק ממשיך לינוק מטומאת אמו.