הפרש גיל בין בני הזוג מול תוחלת החיים

אפיק,

טענת טענה נכונה שתקופת הפוריות אצל נשים פגה הרבה לפני גברים. ע"כ שאלתי האם "הרואה את הנולד" זה דוקא על נולד פיזי - גיל הפוריות, או על העתיד - על הזקנה שבה הסבירות שהאשה תשאר בדד.

האם היה זה סרן קירקגור שהציע שנשים צעירות תינשאנה לגברים מבוגרים שילמדו אותן את כל סודות החיים ואלה תוכלנה לסעוד אותן בזקנתן, ומשימותו הקשישים הנ"ל, תינשאנה שוב והפעם בזקנתן - לגברים צעירים ותהיינה להם למורות ובאחרית ימיהן יסעדו אותן הגברים הצעירים הנ"ל?

לדעתי רעיון חולני.

ובכל אופן, החברה המסורתית חינכה נשים להיות סבילות ומקבלות מרות. היות וכלפי בני גילן או צעירים מהן לא היו יכולות לנהוג כך, נוצר המנהג להשיאן לאדם מבוגר יותר, שגם אם אינו חכם יותר גילו משחק לו תפקיד ומקנה לו סמכותיות יתר.

מ. זוהר,
עתיד זה מושג שיכול לקבל משמעויות רבות ושונות. אשה שרוצה לחיות את עיקר חייה לצד דמות סמכותית/אבהית תחשוב על העתיד שלה לפחות כמו זו שתחשוב על 4 שנותיה האחרונות.

אגב, אמר מי שאמר שאדם בגיל הזה כאילו עבר מהעולם, אז מדוע לייחס לזה כזו חשיבות גדולה ומשקל בבחירותיך לגבי עיקר שנותיך?
בקשר הזוגי אין מטרה כלשעצמו. זה נכון, הבדידות קשה. אבל היא קשה תמיד. גם כשאדם חי כרווק.
נדמה לי שאנשים (בצדק) חושבים על השותף האידיאלי לבנות איתו משהו, ולא סתם להעביר ביחד איתו כמה שיותר שנים.
ז"א שיתכן שבסופו של דבר אנשים כן עושים כמה בחירות רציונאליות. (קשה לי להאמין, אבל זו אפשרות)

שחרית,

מדוע כיום בחברות שבהן נשים אינן מקבלות מרות באופן טבעי ואפילו בחברות פמיניסטיות, מציאות שרוב השנשים צעירות מבעליהן?



אפיק,

למה אשה צריכה סמכות אבהית ולהתייתם בגיל 75?

כבר כתבתי לעיל לגו"ג שוודאי שאין זה שיקול ראשוני בנישואים, אין ספק שאם הבחירה היא גיל מתאים (ע"פ הסטטיסטיקה) או בן זוג מתאים למרות שהסטטיסטיקה נוגדת את "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו", ודאי שללא כל ספק לדעתי צריך ללכת אחרי הלב.

אני אנסה שוב להסביר את שאלתי, מדוע מלכתחילה אנשים לא מחפשים את בן זוגם האידיאלי גם לפי שיקול עתידי, כלומר שנשים תחפשנה את בחיר ליבן לא בשכבת גיל מבוגרת מהן, אלא בשכבת גיל צעירה מהן.

אני לא חושב שהשוואה של בדידות בין רווקות בגיל העשרים ובין אלמנות בגיל שיבה נכונה, אכמ"ל.


אולי זה חלק מהתסמונת האנושית 'לי זה לא יקרה'.

_________________

מ. זוהר

ודאי שחלק מההתיחסות לגיל המבוגר היא הדחקה (והנה שאלה הרבה יותר פשוטה: למה בני 21 לא טורחים לפתוח לעצמם קרן פנסיה, בהתחשב בכך שכל שקל שישימו בה בגיל הזה יתרום להם הרבה יותר מאשר אותו שקל עשר שנים אח"כ?).  בכל אופן, יש גם שיקולים פרקטיים אמיתיים.  כך, למשל, אם נניח שבת 24 תינשא לבן עשרים סביר להניח שהיא תרצה להביא ילדים זמן קצר יחסית אח"כ, ואילו הוא ירצה לדחות זאת עד שילמד, עד שיתבססו כלכלית וכו' - וכמובן, כאשר דוחים הבאת ילדים מסתכנים בכך שאם יש בעיה בתהליך זה עלול להמשך עוד שנים רבות וכיו"ב, בקיצור - גם זה הימור.  קשה להתעלם מכך שעובדתית גם בימינו רוב הנשים (הלא חרדיות) לא תהיינה מעונינות להיות במצב בו הן כבר עובדות ומפרנסות ועדיין צריכות לכלכל בעל שעוד לא ביסס את עצמו מבחינת לימודים ופרנסה.  מעבר לכך אני סבור שיש גם הבדל בבגרות המנטלית בין גברים ונשים, וממילא אשה שתינשא לצעיר ממנה תצטרך להתמודד עם פער גדול בבשלות המנטלית.

עוד נקודה שאתה צריך לקחת בחשבון היא שאפילו אם נשים רבות תחפשנה גברים צעירים מהן, כל עוד יהיה מספר משמעותי של נשים שמוכנות להינשא למבוגרים מהן הגברים יעדיפו את הצעירות על המבוגרות, וממילא יאלצו גם את המבוגרות ללכת אל המבוגרים יותר.  מצב כזה נקרא  Tragedy of the Commons - מצב בו הפעולה של פרטים בודדים על פי האינטרס של כל פרט גורם לפגיעה באינטרס הגבוה יותר המשותף לכולם.

מזוהר,
א - הרגלים ישנים מתים לאט
ב - בחברות ליברליות יש באמת תזוזה רבתי בעניין הזה.

גו"ג,
ומה אם האישה תרצה ללמוד? ומה אם האישה תרצה גם לפתח קריירה?
ולגבי הנקודה השניה שלך, היא הגיונית כאשר עוסקים בסטטיסטיקה אבל האם מידת השפעתה על הפרטים וחייהם משמעותית כל כך?

שחרית,
אני מתיחס למצב התאורטי בעקבות הצעתו של מזוהר, לפיו האשה נישאת לגבר צעיר ממנה. אני מניח שבמצב כזה האשה כבר למדה והתחילה בקריירה משלה והגבר הוא לגביה "ריחיים על צווארה ותעסוק בתורה?". עובדתית (בין אם הדבר אהוד עלינו ובין אם לא) גם כעת יותר נשים מצפות מהגברים שיהיו נדבך מרכזי בפרנסת הבית מאשר להיפך.

גו"ג,

א. הטיעון הפרקטי שהעלית הוא נכון מיסודו, אך לא נראה לי שענית עדיין על טענתה של שחרית. במגזר החרדי האברכי, כיום עול הפרנסה בבתים רבים נופל על הנשים. אז מצד הפרקטיקה כאשר אתה מרוויח מצד אחד, אתה מפסיד מצד אחר.

ב. למה אתה סבור שדווקא הגברים יצליחו לגרור את הנשים הצעירות להינשא להם, בגלל נשים צעירות שתסכמנה להינשא להם. אולי המצב ישתנה מצידן של הנשים כאשר הצעירות לא תסכמנה להינשא לצעירים מהן.  כלומר זה תלוי באקלים החברתי  ובמוסכמות קהילתיות ואפילו מוסכמות גלובאליות.

גם אם נניח כדבריך. א"כ יוצא שישנו קונפליקט מובנה - באג - בעולמינו. מצד אחד טבעי שנשים תינשאנה לבעלים המבוגרים מהן, מאידך זה לא אידיאלי בגלל שטווח הנישואים קטן.



שחרית,

התזוזה בחברות הליברליות היא לא בגלל התוחלת החיים הקצרה אצל גברים, אלא היא בגלל שליברליזם מאפשר נישואים בין כל גיל לכל גיל, כמו שהליברליזם מתיר נישואים הומוסקסואליים. האם ידוע לך על זוג כלשהו שנישא ולקח את השיקול הנדון טרם נישואיו או היכרותו כשיקול פרקטי?

_________________

מ. זוהר

אפיקבנגב: "מה מיוחד בגיל 65?" - שזה גיל שבו ממילא רוב האנשים עוברים שינוי משמעותי בחייהם, כאשר הם הופכים משכירים לגמלאים (‎אולי זה כבר עלה ל-67, אני לא מעודכן). אבל אפשר לקבוע גיל יותר הגיוני: גיל שבו, מבחינה סטטיסטית, מספר הנשים גדול פי 2 ממספר הגברים.

אדגיש שההצעה שלי היא תיאורטית בלבד, בדיוק כמו הצעתו של פותח האשכול. הוא הציע הצעה תיאורטית שאמורה לפתור את בעיית הבדידות של נשים מבוגרות, ואני הצעתי הצעה תיאורטית אחרת שעשויה לפתור את אותה בעיה. מוריי לימדו אותי, שכשיש בעיה, צריך תמיד לחשוב על יותר מדרך אחת לפתור את הבעיה, ואז להשוות בין הפתרונות ולבחור את הטוב יותר.

תוקן על ידי אראלסגל ב- 14/04/2008 21:36:53