רצון השם ובחינת המקרא בהקשר תכלית הבריאה

לא אתפלסף ככולכם, רק אתמהה על האחרון...

ברור לי שאם אני רוצה להגיע ליעד מסוים שאיני יודעת את דרכי אליו, שאסע לפי השילוט,
אבל מה אם אני לא בטוחה ש'נתניה' זה היעד??

בינתיים אני נוהגת בכביש שאיני מכירה, לעבר יעד שאינו ידוע (אם קיים כזה בכלל)
הגרוע, שאני שם באל כרחי...

האם חשבת על זה, שאולי השלטים גם מזויפים, והם שלטי קישוט, בלבד, מסדודיו המצייר שלטים ומוכר שלטים.

תוהה

את/ה מבקש/ת תשובות כאלה שהן אפשריות רק ע"י הוכחות פילוספיות לכך שבסיסי השאלות בטעות פילוסופית יסודם, בלי להתפלסף! זה כמו לחפש ספרים פילוסופיים במכולת או לחפש לחם וחלב בפקולטה לפילוסופיה (המשל הנכון תלוי באם את/ה באמת רוצה תשובות או די לך בדמוי תשובות). זה מזכיר את העיתונאי הבלזאי שרעש כאן בעבר (שרפרף100?). הוא ניסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה וזאת בלי לטרוח לשם כך. הוא בז להתפלספות על היהדות, חפץ בהנצחת הצחנה החרדית וגם עושה ככל העולה על רוחו. אם את/ה באמת רוצה תשובות ולא רק דמוי תשובות עליך ללמוד להתפלסף ועד אז הקריעה אינה קריעה והטענות אינן טענות. נראה שלגביך צודק הכותב שמצטט למעלה את ליבוביץ ומניח כי אינך עומד/ת לפני הכרעה שתלויה בתשובות. (בעוד שבעצם הציטוט ש 'לשום הכרעה ערכית אין הנמקה רציונלית', יש סתירה פנימית כאשר מדובר באדם שמעריך רציונליות. כמובן שליבוביץ ודומיו יוכלו לטעון שאין חיה כזו אבל לא למי שמכיר שישנן מעטות כאלה.)

תוהה,
את צודקת לחלוטין והוא לא הבין את הבקשה שלך.
הבקשה שלך זו הבקשה הראשונית של אדם רציונאלי.

אבל השאלה שלך לא מנוסחת נכון.
מטרת הבריאה- זה בעיניים של ה'. מדוע הוא ברא את העולם זו שאלה קצת בעייתית.
מטרת חייך- מה ה' רוצה ממך.
אומנם בטוח שיש קשר בין השתיים, אבל צריך לנסח טוב יותר את השאלה.

לגבי מטרת הבריאה:
לאור התורה אפשר להניח שמטרת הבריאה קשורה לבני אדם, לרצונות שלהם וליכולת הבחירה שלהם.
מה בדיוק המטרה? שאלה טובה. יתכן שהתשובה לא רשומה במפורש ע"מ להשאיר מקום לחיפוש ולתהויות וכך שכל אחד יכול למצוא משהו אחר, ולגיוון כשלעצמו יש מעלה. בטח בעיני ה'.

מה מטרת מעשיו וחייו של האדם?
אני מניח שהמטרה היא להגשים את רצון ה' ממני. <לדעתי מכל אדם, בכל רגע ורגע, ה' רוצה משהו אחר>
וכאן יש שאלה: "מה רצון ה' ממני?"

אני חושב שה' רוצה שאני אקח אחריות למעשי, ושאני אהנה מהבריאה שנבראה לכבודי.
וכאן לדעתי התורה עושה אבחנה בין הנאה אמיתית לשיקרית.

nocheiner,
ה' והמציאות- אחד הם.
לנו יש תחושה כאילו אנחנו מנותקים מהמציאות החיצונית לנו.
כמדומני, מה שעושים בעולם הזה, זה להיקשר.
ז"א שיתכן שמטרת החיים היא אהבה (במובן של חיבור או יותר נכון התאחדות עם מישהו אחר)
ז"א להתחבר (לאהוב) למציאות החיצונית ולאנשים אחרים.

אני מתנצל אם הדברים שכתבתי לא התאימו לשאלה. היות ואין כאן מטרה להתנצח לא אצטט כאן מדברי תוהה בפתיחת האשכול, שמשמעותם היא שאין לה ספק אמיתי באמיתות ה' או התורה אלא קושי בהתחברות לה' ולמצוות, ורצון עז להבין 'למה'.  לבעיה זו באתי להתייחס, אך כעת נוכחתי שהבעיה נמצאת במישור אחר לגמרי: תוהה אומרת שהיא אינה בטוחה כלל שהיא רוצה לעשות את מה שהיא עושה כיום, כיון שיש לה ספקות אמיתות הדברים. על כך קטונתי מלענות, ואני משאיר את הזירה לאחרים, לבינתיים.
למרות כל זאת, לא אמנע מלהתייחס לנדון במטרת העולם לכשעצמו:
בכל מטרה של דבר ישנם שתי מטרות - מטרת הדבר בעצמו, ומטרת העושה אותו. לדוגמא- חייט התופר בגד, מדוע הוא תופר אותו? כדי שיקנה אותו מישהו, ואז יהיה לחייט מה לאכול. מה מטרת תפירת הבגד? כדי שיהיה בגד, כי לאנשים יש צורך בבגדים למטרות שונות.
יש לכך דוגמא גם במישור ההלכתי: ישנם דברים שצריכים להעשות 'לשמן', כגון עשיה של ציצית, שיש לעשותה במטרה כדי שתשמש לציצית. מה עושים כאשר עשיית הציצית לא נעשית בידי מי שבא ללבשה, אלא בידי מישהו שזאת פרנסתו? הרי מצדו אין לו שום מטרה שהחוטים ישמשו לציצית? התשובה היא- מטרתו אינה חשובה כאן, חשובה כאן מטרת הבגד עצמו, למה הוא עומד לשמש, והבגד הזה עומד להיות ציצית.
גם לגבי בריאת העולם ישנה הבחנה זו: מדוע ברא ה' את העולם? איננו יודעים. מהי מטרת העולם? בזה מסתברים מאד דברי הרמב"ן שהמטרה היא להביא לגילוי כבוד ה' יתברך. ולמרות שדבר זה נראה רחוק בימינו יותר מאי פעם, אבל אנו מאמינים שיום אחד זה יבא, כי בלי מטרה אין לעולם זכות קיום. 

_________________

עד כדי כך אתה מפחית מכבודו של אלוקים? שהוא היה צריך כבוד שיתנו לו,  ובגלל זה ברא את עולמו??

בדיוק בשביל זה הקדמתי את החלוקה בין שתי המטרות: אלקים לא ברא את העולם בשביל הכבוד. בכלל לא ברור שאלוקים ברא בשביל איזה מטרה, ויתכן שיש בעיה פילוסופית לומר שלאלוקים היתה מטרה. איני מבין בזה כל כך. בכל אופן הרמב"ם במורה טוען שאלקים ברא כי הוא רצה, ולא בשביל משהו.
אבל למה[הלמ"ד בשו"א] העולם משמש? ברור שהוא משמש לגילוי כבוד אלקים.

_________________

האם להגדיר את רצון ה', ---היא ההגדרה שכל אחד מגדיר מה הוא רצון ה'?

אני תמהה יותר ויותר על האנשים, שהם סך הכל בני אדם- לפעמים גם זה לא- שהם מחליטים וקובעים מה הוא רצנו של בורא עולם?

היתה לכם איתו שיחת נפש לתוך הלילה, ובו הוא גילה את אוזנכם מה הוא רצונו?

האם הוא שלח לכם מכתב או מייל, ובו הוא פירט בדיוק מה הוא רצונו?

הוא כתב את התורה ובו הוא פירט בדיוק  איך הוא רוצה שתנהגו. נקודה. כל היתר ,הם הזיות מתוך מוחם של בני האדם. שבינם ובין האמת והנכון מפריד העולם.

אפשר כמובן לנחש ולהעלות השערות והזיות כאלו ואחרות, אבל צריכים לקרא להן בשמם,

 אלו דעתם של בני אדם העוסקים בנושא שאין להם כל מושג בו.

ירוחם,
קודם כל המושג "תורה" הוא מושג שדורש הגדרה מדוייקת.
עבור כל אחת מהאינטרפטציות שתרשום <או שאחרים ירשמו> יצוצו אלף שאלות.

עכשיו, "רוח החוק" ו"לשון החוק" אלו סוגיות נרחבות, והשאלה מה המקום של רוח החוק היא קריטית.
אם הבנתי נכון את דבריך, אתה טוען שלתורה אין "רוח החוק"?

לגבי דברי, הם מסתמכים על התורה (מבחינתי תורה=חמישה חומשי תורה)
"וידעת היום והשבות אל לבבך... אין עוד", ו"אהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך..."
תוך ניסיון הקניית משמעות למילים שכתובות שם.
אם אתה טוען שיש משמעות אחרת, אתה מוזמן לרשום אותה.

בכל מקרה, לדעתי אין צדק בטענתך, וזה משום שבן אדם לא תופס רעיונות לא מוחשיים בצורה אינסטינקטיבית (=לא רצונית), אלא הוא צריך לעשות זאת בצורה רצונית, תוך השקעת ריכוז ומאמץ.
אדם חייב לעשות פירוש אבסטרקטי (=לא-מוחשי) לטקסט של התורה, ולכן הוא חייב להתאמץ בשביל שיהיה איזו שהיא משמעות למילים הכתובות בה.

אם לדעתך המצוות הן רק עיניין טכני, אז עליך לפענח את שתי ההוראות הנ"ל.
איך משיבים ללב בצורה טכנית? בעזרת קרדיולוגיה? מנות דם?
איך יודעים שאין שום דבר זולת ה' בצורה טכנית? מחברים את הראש למחשב-על שמלמד פילוסופיה רציונאלית?

לא. עליך לעשות עבודה, עליך לעשות מאמץ נפשי על מנת לקלוט את כל הדברים האלו. 
אדם שעושה מצוות בצורה טכנית מנסה להיות רובוט.
אבל זו כשלעצמה כפירה נוראית, שכן נבראת בכוונה תחילה עם רצון ויכולת בחירה, ולכן עליך לבחור ולא להכריח את עצמך או לסדר את עצמך וכ"ו.
ללא שום מאמץ מנטלי לדעתי כמעט ואין בישות שלך שום ערך, ואתה לא מקיים את יעודך.

חשוב לציין כי הענין של רצון ה', עם כל חשיבותו הענקית אין לו שום קשר לנושא שדנו בו מקודם - תכלית הבריאה. את הגדרת תכלית הבריאה אפשר למצוא מתוך ההגיון ולא מתוך נבואה. בדיוק כמו שאנו יודעים שהאוזן משמשת לשמיעה, כיון שבלעדיה אי אפשר לשמוע, ומסתבר שהשמיעה היא תכלית חשובה מספיק בשביל שיתייחד למענה איבר בגוף האדם, [אך איננו יודעים מדוע ברא ה' דוקא את האוזן כדי לשמוע, ולא ברא מערכת אחרת שיהיה אפשר לשמוע דרכה. ולכן אי אפשר לומר שאנו יודעים למה ברא ה' את האוזן, אלא מהי תכלית האוזן].
את רצון ה' אפשר להפיק מתוך ההגיון, שהרי ישנם הרבה דברים שלא נאמרו בתורה בפירוש ואנו יודעים אותם מסברא, אבל ודאי שאת רוב הדברים שה' רוצה אי אפשר לדעת מתוך ההגיון, ועובדה- אלולא שהם היו כתובים בתורה/נמסרים למשה בעל פה, לא היינו יודעים אותם.

_________________

אפיק בנגב
ממש קשה לי להתוכח עם אדם, שיודע כי איני מקיים את יעודי, הרי כנראה שאתה כן יודע.

מאד קשה להתמודד עם אדם שיודע את המשמעות העמוקה של -וידעת היום- אתה כנראה יודע מה?

זה כמעט בלתי אפשרי לאדם שסומך על האינסטינקטים שלו בתפישת הרעיונות, לעמוד לעומת אדם, שהשקיע בזה הרבה  ריכוז מאמץ

אני בפרוש לא חושב שאדם צריך לעשות פרוש אבסטרקטי על מה שכתוב בתורה, אני חושב שאם כתוב בתורה לא תגנוב, פרוש ורוח החוק שאסור לגנוב,