רצון השם ובחינת המקרא בהקשר תכלית הבריאה

עמית
תלוי באיזה גיל אתה לומד חומש. ותלוי מה הן ידיעותיך בשפה העברית, האם רש"י צודק בכל פרושיו?

הפועל היוצא משאלתך היא שעד רש"י, אנשים לא הבינו היטב את החומש.- יש לי חדשות בשבילך, אני גם חושב כך.

אכן, רש"י כיוון את פירושו כך שיתאים גם לבן חמש למקרא.

בנוסף לרש"י, ישנם מומחים נוספים שהשתתפו במחקר, ומצאו רמות שונות של הגדרה לתכלית הבריאה.

אין זה אומר שהמחקר הסתיים ושאסור לקחת בו חלק,

אבל הכיוון הכללי של כל החוקרים הוא -  שלימוד התורה וקיום המצוות הם הכלים להשגת התכלית.

מעניין לציין, שדווקא במה שהזכיר אפיק בנגב, לגבי מה שכתוב במדרש תנחומא "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים" יש איזו תוספת על מה שמוזכר בשאר הגישות.

כאן לכאורה שימת הדגש היא על התחתונים, וכגון שאם היהודים שנמצאים במדינות אשכנז, מורגלים בסגנון מוזיקאלי אירופאי, אזי הדירה בתחתונים היא ששירי השבת יהיו בסגנון שכזה,

ואם  מורגלים הם בניגונים כגון  ניגוני ישמעאל, אזי השירים יהיו כאלו.

כאן לכאורה כבר לא מדובר רק על התורה והמצוות אלא גם על הכלים שמשרתים אותם.

עמית
אנחנו סובבים במעגל, כל החוקרים שאתה מסתמך עליהם ואליהם, היו בני אדם, בשר ודם. למיטב ידיעתי אף אחד לא היה נביא,

לאף אחד ה' לא התגלה, וסיפר לו מה הוא רוצה, חוץ ממה שהוא כתב בתורה, רק הנבאים דברו בשמו.

ולכן כל המחקרים הללו יש להם בדיוק אותו ערך ומשקל סגולי, כמו שכתב והגה וחשב בשר ודם, הנוצר מטיפה סרוחה וסופו עפר ותולעת.

זה נחמד מאד וחשוב ללמוד ולהבין ולהשכיל מהגותם של כל החכמים החוקרים, אבל יש בדיוק לקרא לדבר בשמו, אלו מחקרים של בני אדם,

בעניני הניגונים בתחתונים. היהודי שהיה באשכנז ניגן ניגונים בהשפעה אשכנזית, והיודי שהיה במזרח בהשפעה מזרחית.
אבל לאחר ששניהם חזרו לארץ אבותם לארץ שה' אלוקנו נתן לנו לנחלה. מן הדין ומן ההגיון שינגנו שניהם את המנגינות של ארץ ישראל.
ולא את המנגינות של הקוזקים אוהבי ישראל, ולא של הערבים האהובים והאוהבים,
הכמיה לקוזק ולמנגינותיו, ולמשקאותיו, מעידה בעייני על פגם גנטי בעמנו. זכרנו את המנגינות ששרנו על גדות הדינפר

א. זה לא רק נחמד מאד וחשוב ללמוד ולהבין ולהשכיל מהגותם של כל החכמים והחוקרים, אלא גם שימים כמו ל"ג בעומר ואנשים כמו רשב"י הם ימי חג ושמחה למחפשי דע את אלוקי אביך.

ב. הכמיה איננה לקוזק, אלא למה שיהודים הצליחו להוציא ממנו. לכן חביבים עלינו שירי היהודים מכל התפוצות ועליהם אנו נותנים להם ישר כח גדול והם ישמרו ברשימות ההשמעה שלנו לעולמי עולמים, והם על דרך הרעיון שפיזר הקב"ה את ישראל לכל מיני כיוונים בכדי שיתווספו עליהם גרים.

עם ישראל ערבים זה בזה ואיש את רעהו יעזורו והצלחות כגון אלו של עדה אחת מישראל מוסיפות כח ועוצמה בכל שאר הקהילות וגם ממך אני מצפה שתאמר לאחיך - חזק.

ברור ופשוט שאדם לא מסוגל לרדת לדעת אלוקים, יתירה מזו רצון למצא תכלית לעולם התלויה באדם, סותרת שלמות אלוקית , כי הרי אלוקים לא שלם אם התכלית לעולמו תלויה ברצונו הטוב של האדם, ואין כאן המקום להאריך בזה.
מה שכן יש לדון זה במשמעות שהאדם עצמו נותן לחייו, ובקשר לזה אולי יש מקום להאמר שאם יש דברים מסויימים שאנשים כה רבים ראו שהם ממלאים אותם סיפוק רוחני ונותנים משמעות לחייהם ולסובב אותם, יש מקום לבדוק את הדברים האלו.
כמובן שהבדיקה צריכה להעשות בזהירות רבה כיוון שנקודת המוצא של אותם אנשים שונה לעיתים מנקודת המוצא של זה שלומד אותם ואם כן אולי לא יתכן ללמוד מהם דבר, מצד שני, יתכן שחלק מהדברים הם עומדים לעצמם בלי קשר למקור סמכות כל שהוא, ויש לדון בכל נושא לגופו.

אינני מוצא חיסרון בעובדה שהקב"ה התאווה שהפיכת העולם הארעי לעניין של קבע וקדושה יהיה על ידי בני ישראל.

ירוחם,
א) אין צורך להתווכח, יש צורך לחשוב.
בראשית דברי באשכול זה רשמתי שאין לי שמץ של מושג מה הוא רצון ה' האמיתי.
אבל אם ברצוני להיות אדם מאמין ולא רובוט מאמין (רובוט מאמין=אדם כופר) עלי לנסות ולחשוב מה מטרת חיי, ולכן גם מה רצון ה' ממני.

ב) לגבי ההאשמה שהאשמת אותי, אני לא מכיר אותך אישית,
כל שעשיתי הוא גרירה לוגית כללית:
1. אם אדם אינו מעוניין לחשוב,
2. אם לאדם יש יכולת חשיבה,
3. ואם בנוסף לכל אלה, ישנה תכלית לכל חלק ולכל פרט בבריאה,
נובע שאדם שכזה אינו מקיים לחלוטין את יעודו.
לוגיקה פשוטה. אין צורך ואין טעם לקחת את זה לפסים אישיים.

ג) נחזור לעינייננו:
אתה עדין מוזמן להסביר לי איך לעשות טכנית וללא שום מאמץ מנטלי את שתי ההוראות שהבאתי מהחומש.

ד) לדעתי, ואני יכול לנסות להסביר אותה, נגזר על האדם להפעיל מאמץ מנטלי בשביל להבין כל פיפס שרשום בתורה.
ללא מאמץ מנטלי, למילים של התורה לא תהיה שום משמעות.
האינטראקציה היחידה שתהיה לו עם הקלף של התורה תהיה נישוקים, חיבוקים או אכילה בשעת רעב.
אדם שלא מסוגל לעשות אבסטקרטיזציה בראשו- אינו מסוגל להבין מה זה "בראשית", מה זה "ברא", קל וחומר לא "אלוקים" וכ"ו.
אדם שלא מסוגל לעשות אבסטרקציות לא מוסגל להבין מה זו גניבה, ומה זה גנב וכ"ו.

ז"א שהרעיונות הם בהכרח של בני אדם. השאלה היחידה היא האם התהליכים המנטליים של אותו אדם הם מהלכים תקינים או שגויים, ועל מה הם מתבססים.
האם הם מתבססים על:
1.  האמת ועל עובדות המציאות,
2.  שמועות,
3. שמועות שעשית להן בירור בעזרת שיקול דעתך.
וכ"ו.

ה) מדוע אתה משייך את "לא ישיגהו" לשאלה מה הוא רצון ה'? אם אין לך איזו שהיא פרשנות אישית כלשהי לשאלה מה הוא רצון ה' ממך, אז למה אתה עושה מצוות?

ו) אני לא עסוק בענווה. אני רושם את דעתי בלבד. אני רושם את האמת עד כמה שאני הצלחתי להבין אותה, וזה וזה הדבר היחיד שיש לי לרשום. 
אם יש לך ביקורת עיניינית, אני אשמח לקרוא. אם יש לך שאלות, אני אנסה לחשוב עליהן ואולי אפילו יהיו לי תשובות.
בקיצור, ענווה זה משהו שגדול עלי,  אני מעדיף קודם לברר מה היא האמת.

די כבר!!!
אכזריים כולכם.
באה אשה במצוקה, מבקשת בעליל קצת עזרה, ועוד מתחננת במפורש שהיא רוצה תשובות בגובה העיניים, וכל מה שיש לכם זה להתפלפל ביניכם בכל מיני דקדקנויות קטנוניות?
נו, באמת.
עליכם אמר הכתוב, אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה.
האם כל זה בגלל שאנחנו כאן גברים? עד כמה אין לנו רגשות???

הבו לה - חברים נכבדים ומלומדים - עצות רגשיות, מתחום הנפש, איך לעבור את המצב הקשה והנורא הזה שהיא נתונה בו. איך לשרוד. איך לתמרן את עצמה באופן שתישאר נאמנה לעצמה למחשבותיה ולרגשותיה.

הבו לה מקומות שבהן תוכל לעבור קורסים, הרצאות, ולהרחיב את אופקיה בענייני יהדות. באופן שיתאים לה.

הבו לה רשימה של ספרים מתאימים ואיכותיים שבאמצעותם תוכל לקבל ידע בצורה מסודרת.

ובמקום שאין אנשים, לצערי, ואני מתנצל על הבוטות הגועלית הזו, אנסה אולי לתרום משהו מנסיוני.

ובכן תוהה יקרה (בתקווה שאת עדיין כאן),
אכתוב לך רק כמה נקודות בקצרה, אולי אוכל להועיל. אשמח להרחיב אם תרצי.

א. ראשית אומר לך שבעייתך אינה אישית. רבות הן הנשים והאמהות המצויות במצב דומה. אני מאמין שגם בדורות קודמים היו בעיות כאלה, אם כי הוסתרו יותר. זה כנראה הנסיון הכי גדול שאלוקים מעמיד אותנו בו - עצם התהיות אודותיו, אם הוא קיים, אם הוא באמת רוצה שאקיים את התורה כפי שהיא מוגשת לי, אם הוא מנהל את העולם, ולמה הוא עושה לי את כל מה שהוא עושה, ועוד. במילים אחרות: הסתר פנים. המצב הכי גרוע שיכול להיות.

ב. אבקש ממך, קחי את החולשה הנוכחית שלך כהזדמנות, כצ'אנס לעלות ולהתעלות, דווקא מתוך המקום של משבר יכולה לבוא צמיחה גדולה מבפנים, מתוך האמת הפנימית שלך שמתגלה לעתים דווקא ורק כשהקליפות החיצוניות נושרות. יש ריקבון חיצוני שמעיד דווקא על תחילתה של צמיחה חדשה.

ג. אני יכול להבטיח לך, שאת לא חיה בתחפושת. אולי לא נוח לך עם הרבה הרבה דברים, ואולי את עושה הרבה דברים בלי אמונה ובלי רגש, ולפעמים מרגישה צביעות איומה, אבל בתוכך פנימה - ואני כותב בוודאות מתוך קריאת דברייך שלך עצמם - יש בך אמונה חזקה שאינה נופלת מאמונתם של רבים האדוקים בשמירת מצוות. אני מתכוון בעיקר לאמונה בבורא עולם, ובתוספת - גם בתורה שנתן לנו, וגם ביכולת שלנו להתחבר אליו בצורה כלשהי, אם כי במצב שלך את מתקשה להתחבר אל התורה כפי שהיא מורגשת ומתפרשת לך היום.

ד. על קשר עם הבורא, ותפילה: את כותבת, "לתפילה, מעולם לא התחברתי. לא מוצאת את עצמי בלהתנועע עם טקסטים מוכנים מראש".
רבים יסכימו איתך. רבים סבורים כי תפילה אמיתית היא זו הבוקעת מן הלב. החלק של התפילה המנוסחת וקבועה, הוא משהו אחר לגמרי. הוא יותר טקס של עבודת ה'. ריטואל מכוון שנועד לחזק בתוך האדם את מיקומו לנוכח ה'. לשמחתך את אשה שאינה חייבת בתפילה מלאה, ולדעת רבים מהפוסקים די לך במשפט אחד של תפילה מדי יום, ככל אשר יעלה על ליבך, לקיום מצות תפילה.
רבים מאד מתפללים בכל עת ובכל שפה ונוסח, ואני בטוח שגם את, לאורך החיים, פנית לא אחת ולא שתים בתפילה ובבקשה, אולי בלב, ונענית. נסי להיזכר. אני בטוח שתצליחי.
באופן אישי, ובכנות גמורה, אני עצמי ראיתי בחוש כמה וכמה פעמים, אחת מהן מהחודש האחרון, שאלוקים שומע ועוד איך, ומגיב. אפשר בהחלט לעשות איתו עסקים, וזה עובד. אז נכון שהוא לא מתחייב לסגנון קבוע ומסודר, ואין לי חוזה מסודר וברור איתו, ויש מושג של צדיק ורע לו כפי שהזכרת, אבל ההבלחות הברורות והחדות של אור מדי פעם, והניסים הקטנים של החיים, צריכים להספיק לנו בכדי לדעת עם מי יש לנו עסק. (מפתיע לגלות שהיו אפילו אנשים שעברו את השואה, והמשיכו לטעון כי גם בתוך השואה הרגישו פה ושם את אורו של אלוקים. זה נשמע נורא, אבל כל אדם מתחבר עם חווית האלוקות בדרך שלו).

ה. אני לא בטוח שהכאב שלך בתקופה הזו, הוא קשור רק לעניינים של שכל ועמקנות מחשבתית. נראה לי שיש בו הרבה רגש, הרבה תגובה על מצבים בחיים, אולי קשיים בחיי המשפחה, או כלכלה, או משבר נפשי של גיל, או סתם הצטברות של תחושות שליליות צודקות, וכדומה.
לכן אני יכול לקבוע שאם תפני את עצמך להתעסק בדברים משמחים, תמצאי לך עיסוקים מהנים, אולי אפילו כאלה של תרומה ועזרה לאחרים (התנדבות לאיזשהו אירגון שעוזר לאנשים) - אולי תגלי פתאום שהשאלות והתהיות לא מכבידות כל כך, והחיים הולכים ונעשים מאירים יותר ויותר.
רוצה לומר: השכל והרגש משמשים אצלינו בעירבוביה, והרבה פעמים כאשר אנו צועדים על דרך נעימה וטובה, הכל נראה אחרת. אותם שמים מעוננים וקודרים עשויים להיראות לנו חביבים ומתוקים כאשר אנו מאוהבים או מאושרים מכל סיבה שהיא.
אל תימנעי אפילו משיחה עם פסיכולוג/ית, וגם לקיחה של פרוזאק ודומיו מומלצת לכל אדם שרוצה לכוון את החשיבה שלו למקום קצת יותר שמח. זה לא משנה את האדם, וזו לא בריחה, ולא חולשה נפשית, אלא פשוט סיוע לשינוי קל בסדר העדיפויות של החשיבה. לא יותר ממנהג של עישון או אכילת פיצה למטרת הירגעות ומנוחת הנפש. היי אמיצה. תוכלי להסתיר זאת אם תרצי.

ו.  ולשאלתך המרכזית - "בריאתנו כסוג של משחק בידי אלוהים". כמובן שאת יודעת שזו שאלה כבדה מאד, מהותית מאד, מורכבת מאד, שצריך הרבה הרבה ספרים בשביל לענות עליה, וכמה קולמוסים נשברו עליה, וכבר אמר אחד החכמים: "אילו ידעתיו - הייתיו".
אבל אני חושב שאת לא חייבת תשובה מיידית ומהירה (מה גם שאין), כי מה שמפריע לך הוא לא חוסר הידע אלא התחושה הפנימית, וגם מי שאינו מאמין באלוקים נתקף לא פעם בתחושה שאין טעם לחיים והכל אקראי ואין שליטה וכו'.
רוצה לומר: מה שמפריע לך הוא אירגון המחשבות הפנימיות והתחושות שלך למקום רגוע. ועם זה צריך להתמודד ממקום של רגש, ולא בדיוק ממקום של עיון פילוסופי. תקני אותי אם אני טועה.
וכשתהיי במקום רגוע יותר, שלוו ושלם יותר - לא תהיה לך כל בעיה לבחון את התשובות התיאולוגיות הרבות שניתנו לשאלה הקשה הזו, שגדולי עולם העידו על עצמם כי זו השאלה היחידה שאי אפשר להשיב עליה. (מדוע הבורא היה צריך אותנו).
שימי לב שאנשים בכל העולם, מיליארדים, מצליחים להיות מאושרים פחות או יותר, מבלי לדעת את מהות החיים ותכליתם.
אז נכון שזה מעצבן לגלות שהרעיונות שדחפו לך בסמינר לא מחזיקים לאורך זמן, ורימו אותך ברעיונות פנאטיים מתוך כוונה אינטרסנטית להרגילך לחיים של תורה, אבל סלחי בבקשה למורות ההן. לימדי לסלוח. לימדי שכולנו בני אדם, והאינטרסים הקטנוניים נמצאים בכל מקום בעולם האנושי, והאדם צריך להתמודד בכוחות עצמו, ממש לבדו.
ואם בכל זאת תרצי תשובות, הרי ישנן כל מיני, ובמהלך הזמן תגלי אותן יותר ויותר - תשובות של יהדות מכל רבדיה, החל מתקופת התנ"ך, דרך החשיבה של חז"ל, הקבלה, תנועת המוסר, וכמובן החסידות לרבדיה השונים.
(סתם אימרה קטנה על הדרך: הבעש"ט אמר כי יהודי בא לעולם, לשם מה? - בכדי לעשות טובה ליהודי אחר. גם באימרה הקטנה הזו יש עוצמה גדולה, אבל כמו שאמרתי, צריך להתחבר לזה, וזאת העבודה שלך).

מקוה מאד שעזרתי לך במשהו. אשמח לשמוע תגובה.

מו"ל

ירוחם,
תרשה לי לנסות לתמצת את זה למשפט. אתה מנסה לשמור על התורה, אני מנסה לחיות את התורה.

עמית
הכמיה היא לקוזק וללבוש שלו, -הכמיה למנגינות שלו, -למשקאות שלו,- ולצורת החיים שלו, במפגשים חברתיים בבית המרזח.

גם יוצאי מצריים התגעגו לתורה שלמדו במצריים, לאחוות האחים שהיתה בין העבדים, הם התגעגו לישיבה בצוותא על סיר הבשר.
י
וצאי הגלות התגעגו לשירי ציון, אתה ודאי מכיר את מחברי על נהרות בבל, שתלו את הכינורות על הערבות, שלא יכלו לשיר בגולה את שירי ציון, ושירי גולה הם לא רצו לשיר,
 וכאן, בציון אתה מטיף כן לשיר לא שירי ציון, אלא בציון לשיר שירי גולה????!!!!! איך אפשר להגיד חזק, כשאתה מסתכל על הגולה כאל אידיאל, ומתגעגע אליו, ושר את שיריו.

ירוחם, אתה מכיר את החלום של יעקב, שבו מלאכי ארץ ישראל עלו השמימה כי לא יכולים הם לצאת לחו"ל, ובמקומם ירדו מלאכים אחרים, שכן יכולים לצאת איתו לחו"ל?

עמית

אני מכיר היטב את המדרש היפה הזה. שממנה אתה לומד כי אין מלאכי חו"ל, יכולים לדור ולהכניס את תורת הגולה לא"י.
בגולה הם מלאכי עליון, אבל אין להם דריסת רגל בארץ.
הגמרא מספרת על רב זירא, שישב ארבעים יום בתענית, בכד שתשתכח ממנו תורת בבל..

ירוחם,
1. לגבי נחרצות דעותי- מדוע כ"כ חשוב לך שאני ארשום בסוף כל משפט "זו דעתי"?
הדבר היחיד שאני יכול להעלות על דעתי זה שזה יתן לך פטור מלהתייחס לגופן של טענות.
והוא שאני חוזר וכותב: התייחסות לטוען במקום לטענה מרמז לניתוח ריגשי של טענות (במקום ניתוח שיכלי).
אין לי בעיה להודות (אחרי הבנה) שחלה טעות במהלכים הלוגיים שעשיתי, ולכן גם המסקנה היתה שגוייה, ולחזור בי ולבטל כל תובנה ישנה.

2. אם נדמה לך שאתה מסוגל להבין מה זה "2", "גנב" וכל מילה שרשומה בתורה ללא שימוש בשכל וללא עשיית אבסטרקציות, אז אתה טועה.

3. כתבת:
"אני כן יודע מה הוא רצונו, שאקיים מה שכתוב בתורה, ולא אחפש אבסטרקטים ורוחות ומשמעויות שבני אדם בדו מליבם, בני אדם כולל את עצמי. "

את משמעות הכתוב בתורה אתה לא יכול לתפוס בחושיך בצורה ישירה. בשביל להבין מה כתוב בתורה עליך לעשות אבסטרקציות לחוויות החושיות שאתה מכיר מהיום-יום.
איך אתה יודע מה משמעות המילה "סנה"? איך אתה יודע שסנה שבער לפני 3000 שנה אמור להיות מעוכל? איך אתה בכלל יודע מה זו "שנה"?

4. מה ז"א שאין אדמורים ואין פילוסופים? אתה טוען שקיומם הוא אשלייה או אפילו שקר?

לא ירוחם, אני דווקא רציתי לדבר על כך שאותם המלאכים שלא יכלו לצאת מישראל עם יעקב לאויר הטמא של חו"ל,

בסופו של דבר כן יצאו להקביל פניו, כשחזר, לאחר שפעל את הפעולות עליהם אנו מדברים.

אבל דברים כאלו יותר נוח לכתוב כשהשיחה יותר זורמת ומבלי מקלות בגלגלים.