|
|
| נשלח ב-25/6/2008 19:17 |
 |
| |
פירכות הק"ו - המשך עמדת תוספות הראש באשר לסוגיא בחולין קיד :
הבלוג עודכן הנכם מוזמנים לעיין
הרשימה בבלוג מוקדשת לזיכרו של הרב שמואל זילברמן זצ"ל ראש ישיבת צפת ומייסדה אשר נפטר בכ"ג סיוון תשמ"ה, הרב שמואל היה תלמיד חכם ומורה דגול לגמרא בכל נימי נפשו והעמיד תלמידים הרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 17:42 |
|
| |
עיון נוסף במושג ק"ו של מקומות:
הבלוג עודכן הנכם מוזמנים לעיין
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2008 21:00 |
|
| |
עיון נוסף במושג ק"ו של מקומות:
הבלוג עודכן הנכם מוזמנים לעיין
והפעם ניסיון להראות מתי ניתן לעשות ק"ו של מקומות, ומה בין ק"ו ש מקומות לק"ו בחילופי נושאים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2008 13:37 |
|
| |
הגדרות פרומליות לק"ו.
אני בודק בהנאה מרובה את הצורה שתלמודיקל ,מנתח את הק"ו שבתלמוד.
אני חושש אבל שעוד יאמרו שתלמודיקל , מבין בק"ו יותר מכל חכמי התלמוד , ולראיה חכמי התלמוד לא כתבו בצורה צורנית.
נכון שהיום זה עוד חדשני ,ומעבר לכך תלמודיקל נותן את הקרדיט לכמי ישראל שחשבו כך , אבל אי אפשר להעלות בדעת מה יאמרו בעוד כמה שנים אחרי שאנשים יקחו את דברי תלמודיקל , ללא ההסבר שנתן בדברי חכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 19:55 |
|
| |
ראשית
תודות על המשוב החיובי.
שנית הודעתך המשעשעת הזכירה לי את הדיאלוג האפלטוני תאיטיטוס (אשר אף הוא בעיני משעשע במקצת), שם באמת סוקרטס מנסה ל"יילד" מתאיטיטוס הגדרה למושג ידיעה. בתום הדיאלוג סוקרטס מגיע להגדרה לא רעה של הידיעה יחד עם זאת הוא עצמו לא מקבל אותה בטענה הקלסית שאי אפשר לדעת מהי ידיעה בלי שהגדרנו מהי ידיעה ולכן לשיטתו הענין לא פתיר.
יחד עם זאת ההגדרה אליה הוא מגיע היא שידיעת מושג היא על-ידי ידיעת מרכיביו של המושג בתוספת ידיעת גבולותיו של המושג דהיינו במה הוא שונה מהמושגים האחרים. לפחות בתחומי המחשוב מהם אני מגיע ההגדרה הזו עשויה להספיק ברוב המקרים.
בתחום לימוד התורה זה אולי לא מספיק אבל זה מספיק להגדיל תורה דהיינו להמשיך ולחקור עוד ועוד ללא הפסקה ובכך דיינו.
באשר לכל שאר הנקודות שהעלית, האם חז"ל חשבו בצורה צורנית או לא מה היו כלי המחשבה של חז"ל , יש הרבה מה לכתוב ואני אשמח אם יצטרפו חברים נוספים לדיון האם לחז"ל באמת היו כלי חשיבה ייחודיים שאינם קיימים היום וכלים אילו מתאימים באופן מובהק לתוכן התורני או שהם השתמשו בכלים שקיימים היום ( אולי זהו המקור למימרא אם אנחנו כבני אדם הם כמלאכים).
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2008 21:11 |
|
| |
קל וחומר - לוגיקה תלמודית
שלום רב,
הבלוג עודכן והפעם חלק רביעי בדיון על במה הצד ניתוח של הצורה הפורמלית של חדא מתרתי וחדא מתלתא עם חזרת הדין וללא חזרת הדין:
http://blog.tapuz.co.il/KolVehomer
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 15:52 |
|
| |
עניין ה'קל וחומר' נעשה פשוט וקל הרבה יותר אם מסתייעים ב'לוגיקה האפורה' (Fuzzy Logic), שבה יש לא רק ייחוס של פרדיקטים למונחים או שלילת ייחוס שכזה, אלא גם אפשרות של קביעת דרגת הייחוס. כלומר, אפשר לדבר על פרדיקט החכם, אך לא רק לומר 'פלוני חכם' או 'לא נכון שפלוני חכם', אלא גם את דרגת החכמה של פלוני ואף את דרגת האמיתות של הפסוק (מן הבחינה הזאת, זוהי לוגיקה רב-ערכית). מכאן שבנקל אפשר לגזור מ'פלוני חכם מאוד' את זה ש'פלוני חכם' וה"ה לשאר מהלכי הק"ו.
א"ג
(לצערי לא הספקתי לעיין בכל החומר שבאשכול זה, וכתבתי בחפזון רב מאד, ואם לא כיוונתי יפה - עמכם הסליחה. אשתדל בעתיד להתייחס גם לטיעון המופרך בשאלה 'בשביל מה בכלל צריכים את זה?').
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 21:08 |
|
| |
הרעיון למדל ק"ו ב FL עשוי להיות מענין מאוד
ובתחושה יאפשר הסברים לק"ו מורכבים ולכללים בתוך הק"ו יחד עם זאת אני לא בטוח שהענין יהיה כל כך פשוט. בכל אופן הערתך במקומה ולענ"ד יש מקום לבנות מודל מסוג זה.
הק"ו משרת אותנו למעשה במה שאנחנו קוראים בפילוסופיה העצמה דהיינו בנית העצם או המושג אותו אנחנו חוקרים את ההעצמה אנחנו מבצעים באמצעות קטגוריות כאלה ואחרות שמאפשרות לנו לבצע את ההעצמה (עיין במילות ההגיון ובבקורת התבונה הטהורה) . אמנם הק"ו מביא אותנו לידי מסקנות כאלה ואחרות אבל זה נעשה תוך העצמה של המושג בו הגמרא דנה.
לכן יכול בהחלט להיות שההעצמה יכולה לבוא מכיוון של FL.
|
|
|
|
|
