האם אנו מתקרבים לנקודת השבר?

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=4679&cat_id=7

מה יהיו השלכות משבר המזון על החברה החרדית (כמובן מעבר לכל קופות העיר שיתחילו עם 5 ספרות של נזקקים). האם זו תהא נקודת שבר שתאלץ אותם להיפתח להשכלה תעסוקתית כדרך חיים או שמא תועמד הגישה של ימותו אלף סכלים בכדי שהגדול של הדור הבא לא יעלם לנו בהירהורים על הרצון ללמוד מקצוע אקדמי (והתוצאה תהא עוני גדול יותר, פשיעה ונטישה של העולם החרדי עקב קשיים כלכליים).

שרפ
דבריך נכונים
אבל אצלנו כולם פוחדים לעבור את הכביש מבלי שנותנים להם יד
ולכן יש להושיט לאנשים כמה שיותר ידים עד כמה שנוכל

היות ואין לנו באמת מושג אודות הממדים העתידיים של משבר המזון, כמובן שלא ניתן לדעת מה יהיו השלכותיו על הציבור החרדי. אבל בהחלט ניתן ללשער שככל שהמצב הכלכלי בתוך הציבור החרדי יחמיר, אנחנו עשויים לראות שינויים בנורמות המקובלות בציבור זה.

כפי שצוטטתי באשכול זה, אני סבור שאנחנו כבר בהחלט יכולים להצביע על שינויים שחלו בשנים האחרונות בכל הנוגע ליציאתם של גברים חרדים לעבודה, אבל יחד עם זאת חשוב להבין שמדובר בתהליך שעדיין נמצא בראשיתו ושלעת עתה מדובר במספרים לא גדולים.

כידוע, סוגיית היציאה של גברים חרדים לעבודה היא מורכבת מאוד, היא איננה נוגעת רק לעניין הכלכלי אלא לעוד מספר סוגיות משמעותיות ביותר באורח החיים החרדי. ברצוני לציין לדוגמא מספר נושאים:
1. מערכת החינוך החרדית - מוסדות הלימוד של הגברים החרדים לאורך השנים, החל מת"ת [חיידר], ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל, מכינים את בוגריהם להיות נושאי משרות תורניות, אבל אינם נותנים את הכלים המינימליים הנדרשים להשתלבות בעבודה בעידן הנוכחי. הגדלת שיעור הגברים החרדים במקומות עבודה מסודרים, עשויה [או עלולה] לגרום לשינויים במוקדם או במאוחר גם במתכונת של מוסדות הלימוד. שינויים אלו יגרמו בהכרח לסערה בציבור החרדי, כפי שניתן ללמוד מהמאבקים שכבר התחוללו סביב "תוכנית הליבה", ישיבות "הישוב" "מערבא" "נהורא" ו"נהרדעא", תקצוב הישיבות הקטנות, המעבר ממוסדות ה"פטור" ל"מוכר שאנו רשמי" ןעוד היד נטויה.
2. גיוס לצה"ל - במציאות הנוכחית רוב מוחלט של הגברים החרדים אינם משרתים בצה"ל. גם אם הנימוק העיקרי והרישמי לכך הוא הגדרתם במונח "תורתו אומנותו", ברור שהדבר קשור במידה רבה גם לאי ההכרה במדינה ובמוסדותיה ובהסתגרות המוחלטת מהחברה החילונית ומאורח חייה. יציאה של גברים חרדים רבים לעולם העבודה בצורה רשמית, תחייב כפי הנראה שינוי גם במצב זה. דבר שעלול גם הוא להיתקל במכשולים רבים בקהילה החרדית, כפי שנוכחנו במאבק ב"נח"ל החרדי".
3. מעורבות בחברה הכללית - החברה החרדית בנתה לעצמה חומות של הסתגרות מהחברה הכללית [חילונית ודתית] בישראל, המתבטאות באינספור פרטים. הציבור החרדי נבדל מהציבור כולו במקום מגוריו, בהופעתו החיצונית, בכלי התקשורת שלו, בשפתו, במנהגיו, באמונותיו ובעוד מאפיינים רבים. יציאה של גברים חרדים לעבודה במספרים גדולים, איננה אפשרית כמעט ללא השתלבות גבוהה עם הציבור הכללי הן במוסדות הלימוד והן במקומות העבודה. חשיפה זו יש לה השלכות רבות לטוב ולמוטב, והיא בהכרח תגרום לשינויים נוספים באופי הקהילה החרדית.
4. מעמד המנהיגות החרדית [רבנים ואישי ציבור] - אחד המאפיינים הבולטים והמוכרים של הקהילה החרדית, הוא הציות המוחלט כמעט להוראות הרבנים והמנהיגות החרדית. ציות זה נובע הן מאמון ואמונה אישיים והן מהתלות הרבה במנהיגות זו, הן במקומות החינוך של הילדים והן במקורות הפרנסה. יציאה של גברים חרדים לעבודה, עשויה לגרום לעצמאות גדולה יותר של אנשים בתוך הקהילה החרדית ולהפחתה בכוחה של המנהיגות. ברור שתופעה כזו לא תעבור ללא מאבקים קשים ומרים, בדיוק כפי שחווינו לאחר הכנס האחרון של "אגודה אחת" בבית שמש.

בפתיחת האשכול עומדת ההנחה המקובלת שעוני יביא ליציאה מהירה יותר של גברים חרדים לעבודה, אבל חשוב לזכור גם את הצד השני של המטבע. אדם עני איננו יכול לממן לעצמו לימודים מקצועיים, או מחיה בתקופה זו. אדם עני תלוי הרבה יותר בגורמים בתוך הקהילה החרדית, כדוגמת הורים ארגוני חסד כוללים וכיו"ב, ולכן הוא הרבה פחות עצמאי לעשות צעדים שאינם בקונצנזוס בחברה החרדית. לאור זאת, ברור שנדרשת תמיכה כלכלית נדיבה דווקא לאדם שנמצא בשלב זה של יציאה לעבודה. אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

בצ"כ

יש כלכלנים שיש להם תחזיום מאוד פסימיות לגבי ארה"ב. לדבריהם אנו בפתח של משבר עמוק מאוד השווה בערכו למשבר העולמי של 80-83. בשנים הללו בעקבות משברים גדולים בבנקים  העולמיים, ישראל  שקעה במשבר הגדול ביותר בכל 60 שנות קיומה.

אם האמת כדברי הכלכנים הפסימיים, המשבר בארה"ב ימשך מס' שנים. משבר עמוק בארה"ב יסבך מאוד את המשק הישראלי, ויביא על הציבור החרדי משבר כפול. המשבר כלל עולמי יהיה בעל השלכות הרבה יותר משמעותיות על הציבור החרדי, מאשר משבר מזון שמקורו במדינות המתפתחות או העולם השלישי. 

נקודת המשבר כבר היתה .
וכעת אנו רואים את הפיתרונות .
כל פעם נפתחים עוד מכללות ומכונים שמיועדים לגברים בוגרי ישיבות גבוהות .
הורים שילדם  הגדול למד ב"חיידר" אחיו הצעירים  לומדים בת"ת.
והמשך הטבעי שלהם זה ישיבות תיכוניות כמו "מערבא"."נהורא" .ועוד ישיבות מסוג זה .
אני צופה שעוד מספר שנים ספורות כל בוגרי ת"ת ילכו לישיבות תיכוניות.והם ימשיכו למכללות .
ומוסדות להשכלה גבוהה .
לישיבות קטנות רק בוגרי "חידריים" ילכו .
 


.

הציבור החרדי נשען מאוד על מקורות חוץ, מהבחינה הזו אנו כבר עמוק בתוך השבר, כשמנהלי מוסדות מתקשים מאוד להביא את אותם הסכומים שהביאו בעבר, ולפי ערך דולרי מופחת.

הצד השווה לכולם הוא לחזור מאה שנים אחורה ...
"מה שהיה הוא שיהיה"

הדולר נפל

מה ההשפעה לכך במוסדות החינוך?

http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/741/675.html

האם הם יצביעו בבחירות הבאות לביבי כאות תודה על שהוציא אותם מהעוני?

ביבי הוא רק שליח ודו"ק.

השבר הוא מאחורנו .
ישנו דור היום שלמד שנים רבותבכולל. שילדם הגדול מגיע לגיל מצוות הם מתחילים לחשוב על יציאה מהכולל.הם מגלים שאפיקי פרנסה רבים חסומים בפניהם ללא למידה מקצועית כל שהיא .
חוץ מעבודה בישיבות כר"ם או משרה דומה אין להם הרבה אופציות וכמובן הם אינם היחידים בשוק
 ועל משרות הללו  יש הרבה קופצים . 
הפיתרון הוא חזרה לדור אחד קודם ששם אומנם למדו אבל שילבו לימודי חול . שילבו לימודי בישיבה עם לימודי מקצוע.ואף שילבו לימודים בישיבה עם עבודה ..
היום ישנה תופעה הורים שלמדו בישיבות קטנות .וראו את שהם חיפשו אפיקי פרנסה .ראו שהרבה מגמות היו חסומות בפניהם עקב חיסרון של לימודי תיכון
.על מנת שהדור הצעיר לא יעמוד גם הוא לפני שוקת שבורה שולחים אותם לישיבות תיכוניות כדוגמת "מערבה" "נהורא" ועוד ישיבות בסיגנון זהה .