האם אנו מתקרבים לנקודת השבר?

אי אפשר להגיד שאתה מבין את משמעות המילה דמוקרטיה.

לומד
אינני מבין מה מצאתה לא תקין בתגובתי.
אני מבין מהי דמוקרטיה.
לא יתכן שאדם יכפה על החברה את ילדיו כעניים ולא יתרום כלכלית לחברה.
החברה הדמוקרטית בנויה מאנשים רציונליים שאמורים להתפרנס למחייתם ולממן ממסיהם את צרכי הציבור כולל תמיכה בחלשים.
אם קיים בחברה גוף שמראש מגדיר את חבריו כנצרכים, החברה צריכה לשנות את היחס שלה ולהתאימו לגביו.
לגבי ערך לימוד התורה מכספי הציבור יש לבחון כיצד לממשו מתוך כספי הציבור (ולא מתוך כפיה), כאשר מבקשי התמיכה יצטרכו לעמוד בכללים להוצאות ציבוריות או שידאגו לתמיכה מנדיבים.
נ.ב. מעניין האם אצל אותו ציבור יש דמוקרטיה (ההחלטות היכן ללמוד ולעסוק ומשמעויותיהם נבחנות בהצבעה דמוקרטית או בלחץ חברתי (במקרה הטוב) ובאלימות (במקרה הפחות טוב)).

בענין גבולות ההתערבות וגבולות הדמוקרטיה:
א. קצבאות: אני לא סבור שניתן לעשות "חילוק" בין  מי שיש לו הכנסות למי שלא. להזכירנו, בשנות הקצבאות הראשונות אכן החלוקה היתה בצורת נקודת זיכוי. עדיין, כיון שהקצבאות נועדו לצורך סוציאלי, יש צורך לתת אותם בצורה אוניברסאלית לכל. יחד עם זאת, חסד עשה איתנו נתניהו בקיצוץ הקצבאות דאז - חסד שניתן לראות אותו בשני הבטים ויש מי שיאמר שלושה: האחד,  בני דודינו המוסלמים ובייחוד הבדווים החלו לקצץ בהבאת ילדים לעולם. למי שאכפת לו שבמדינה הזאת יהיה רוב יהודי הנתונים מדברים בעד עצמם. השני, יותר ויותר מאחב"י החרדים נכנסו למעגל העבודה. בעלי אסכולת הקטסטרופה אולי לא מרוצים מזה אך לענ"ד הדבר יוצר שינוי משמעותי וחשוב. ג. יש סימנים שגם אצל אנ"ש יש יותר תכנון משפחה וגם זו חלק מאחריות ההורים וטוב שכך.
ב. מימון ישיבות קטנות: למיטב ידיעתי בעולם הדמוקרטי יש שתי דרכים שבהם המדינה מאפשרת קיומם ששל מוסדות פרטיים, או שהיא מחייבת אותם "ליבה" ואז מממנת חלקית או מלא או שהיא לא מחייבת אך אז גם לא מממנת. (יש גם מקומות שהיא מחייבת ולא מממנת...). גם פה אני מאמין שחייב להיות שינוי מהותי ולצערי הוא חייב לבוא בצורה של הפחתת המימון של הישיבות הקטנות. פה הייתי הולך לליבה מינימלית יותר מתעודת בגרות ל"ע.
ג. שירות אזרחי/הכשרה מקצועית: אולי מתוך הכרות חלקית בלבד, בתחומים אלו צריך להיות הגזר - השירות האזרחי המתפתח בימים אלו אמור להיות הזדמנות פנטסטית שבה מגיל 22 אפשר לעשות שנה, לתרום למדינה/לקהילה ולהיפטר מעול הצבא/הישיבה (למי שחשקה נפשו). לטעמי, המדינה צריכה להשקיע הבה במסלול הזה כולל התחלה של הכשרה מקצועית/הכוונה לקורסים בזמן השירות. בצורה כזאת במקום להכנס לתעסוקה בגיל 28 כשאתה מטופל במשפחה גדלה והולכת וטרוד בהישרדות יש דרך להתחלה טובה ויסודית יותר. כנ"ל בתחום ההכשרה המקצועית.

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6157&cat_id=1

קראנו והנה הציטוט:

"גם עיקרון הפרדת דת ומדינה עלול לפגוע בזכות לקיים מצוות מסוימות. בצרפת, למשל, נאסר ב-2005 ללכת לבתי ספר עם לבוש דתי".

עד היום, רבים נטו להאמין לתחזיות של אינטרסנטים ומדומיינים שונים בדבר עוצמת המשבר בארה"ב.

המשבר הנוכחי, יכביד מאוד על הישיבות ויקשה עליהם בגיוס כספים בארה"ב. 

אם לא די בכך, אנו צפויים להמשך ירידת שער הדולר. הסיבה לכך, המשבר הנוכחי מלווה בעליה אינפלציונית משמעותית ומנגד גם בירידות בשער הדולר. בד"כ בתקופות האטה, הבנק המרכזי מוריד ריביות על מנת לעודד גידול בהשקעות ובצריכה. אבל כעת יש עלייה אינפלציונית הדוחקת בנגיד לעלות ריבית, עליית ריבית משפיעה באופן חיובי על שע"ח. בס"ה הצפי לתקופה הקרובה, המשך הירידה בשער הדולר.

כעת לשאלה, האם עוצמת המשבר תגרום לסגירת כוללים וישיבות?

בדיוק היום שוחחתי עם סמנכ"לית כספים בחברה עמה אני עובד על המשבר.

היא אמרה לי שמשברים הם שעתם היפה של סמנכ"לי הכספים כי הם גורמים להתיעלות. ז"א מבצעים יעילות תפעולית, מימונית וכד' תוך הקצאת משבאבים יותר אופטימאלית והורדת שומנים עודפים.

כנראה שזה מה שיהא גם בעולם התורה, התיעלות.

עכשיו לדיון התיעלות כיצד הבמה לחברי הפורות הנכבדים.

שרפ
היה זהיר ביועצים אינרסטים ובעלי עניין.

אתה יכול לשים לב, כי ב1/5/08 הגבתי באשכול זה, וכתבתי "יש כלכלנים שיש להם תחזיום מאוד פסימיות לגבי ארה"ב. לדבריהם אנו בפתח של משבר עמוק מאוד השווה בערכו למשבר העולמי של 80-83." את התחזיות האלו שמעתי רבות דוקא מהאלו שאינם בשוק.



(אני סבור שאנו רחוקים מהמשבר של שנות ה-30)



המשבר הנוכחי, הוא היו"כ של הכלכלה החופשית ושל מנהלים "חכמים רודפי בצע". הכשל הגיע מהשוק החופשי ובעיקר לאור חוסר ברגולציה.לדוגמה, במדינת ישראל (אנו חכמים אחרי המשבר של שנות ה-80) הבנק המרכזי מפקח על ההלוואות, ולא יתן לבנקים להשתולל כפי שהתרחש ברארה"ב. בעקבות המשבר הנוכחי, נצפה להגדלת הרגולציה בשווקים הפיננסים והתקרבות מסויימת למודלים סקנדינביים.

חשוב להדגיש, מנהלי הכספים היו שותפים מלאים לכשל הגדול, וכעת זה זמנם הגדול של הממשלות והבנקים המרכזיים. כאשר יש גאות, המנהלים יודעים לומר לכולנו "אל לממשלה להתערב, השוק יודע היטיב מה טוב לו". אבל בשעת משבר, המנהלים שצעקו בתקופת הגאות כי אסור לרגלטור להתערב, מאיימים בקטסטרופה כלכלית אם הם לא יקבלו סיוע.

המסקנה, השוק לא יודע מה טוב לו, וכמו שבשעת משבר צריך לעזור לגופים הגדולים, כך בשעת גאות צריך לסייע לחלשים, כי השוק לא מסוגל לסייע להם.

אכן נושא הסיוע לחלשים בעת משבר הוא הכרחי, כמו גם סיוע לחלשים בשעה של גאות כלכלית.

אולם הנושא עליו כתבתי נקרא התיעלות. כמו בכל העולם, גם "עולם התורה יתיעל". את השאלה איך הוא יתיעל השארתי פתוחה בכדי לקרוא את תגובות חברי הפורום. יתכן וזה נושא לאשכול חדש.

האם בעולם התורה שייך המושג התיעלות?
הלא גם מי שלא מתאים אמור להשאר כדי להיות צוותא לחברו.

אם אני מבין נכון, אז חיים טוען שההתייעלות כעת אמורה להיות, בכפיה מבחוץ ולא על ידי אותם אלו שכשלו והביאו את המצב הקשה.
אם נעתיק את זה לעולם התורה, אזי אין לצפות לשום התייעלות מאלו שכשלו בניהול המערכת.
ההתייעלות המתבקשת היא הפסקת ההפרטה של החברה החרדית.
האם לזה אתה מתכוון?
האם מישהו יתן לזה יד?

שרפ וימי
דברי היו סיכום של פרופסורים מכובדים, המרצים בבית ספר לכלכלה של אחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות בישראל.  למעשה, הטיעונים הנבובים של מנהלים ועיתונאי החצר (גלובס, כלכליסט ודה מרקר כולל שטרסלר) על שוק חופשי ללא התערבות ממשלתית, כשלו. אין זה פעם ראשונה שכוחות השוק כשלו, הסיבה המרכזית לכך, אין שוק תחרותי משוכלל ואף לא קרוב לכך.  כיום השפה הפופלרית  אצל הכלכנים בבי"ס, שוק חופשי עם רגולציה של המדינה (בשונה מהתפישות של שנות ה-80). במדינת ישראל הרגולציה על גופי האשראי מאוד גדולה, זה ס"ה הפקת לקחים מהכוויה הגדולה של המשבר הגדול בשנות ה-80. כדברים אלו גם אמר דוד קליין בימים אלו בתקשורת, הפקת הלקחים בשוק האמריקאי תהיה על ידי הגדלת הרגולציה והפיקוח.

התייעלות שמובנה רגולציה חיצונית, היא הדבר  החסר כל כך לחברה החרדית. לא עוד יד חופשית לעסקנים, מלחכי חצרות, עיתונאים משועממים, פוליטיקאים תאבי משרות  וראשי ישיבות שיכורי כוח (סליחה מהרבנים המכובדים שלא הזכרתי אותם כלל, הם כבר שנים רבות אינם מנהלים ומפקחים על הנעשה בחברה החרדית). אלא רגולציה ופיקוח של גופים עצמאיים. הסיבה לכך זהה לטיעון בשוק הכלכלי "אין שוק תחרותי משוכלל", גם בחלק החברתי, כל הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של ספקולטרים. הפתרון לא יגיע מאליו, כי הציבור לא יודע מה טוב לו.

אם תרצו, זה לקח מרכזי שניתן ללמוד מהמשבר הנוכחי. הואיל וקשה עד לחוסר ריאלי להקים גופים עצמאים ללא השפעות פוליטיות ורבניות, אמשיך לשקוע בפסמיות שלי.

נ.ב.
אין בדברי כפירה ביעילות שבהפרטה כמו שאין בדברי תמיכה בהפרטות.