א-ל מלא רחמים-איפה היה אלקים בשואה

לא הבנתי אם אתם מתייחסים אלי או אל מוציגן המגדף.


מוציגן:
"מודה אני לפניך, ה' אלוהי ואלוהי אבותי, ריבון כל המעשים, אדון כל הנשמות".

ז"א שאם אתה אדם מאמין אז אתה מבין ששום דבר לא במקרה.
 השואה התרחשה בתוך המציאות.
ז"א שאם אתה אדם רציונאלי אז אתה מבין שיש סיבה שהשואה התרחשה.
ומכל זה יוצא שדווקא כן יש מקום לניסיון להבין מה יש ללמוד מהשואה.
כמו שיש מקום לניסיון ללמוד מכל דבר שמתרחש במציאות (לדוגמא- תאונות דרכים או רעב באפריקה)
אומנם כשיש רב שטוען שההוא הציץ בפנקס החשבונות של אלוהים, או יותר גרוע: טוען שאין בחירה חופשית לבן אדם (להאמין בשקר זה סוג של ע"ז), אתה פשוט יודע שלא צריך להקשיב לאותו הרב. זהו.

דבריך ואמירותיך כרגיל פונות לרגש, ואינך מנמק אותם שיכלית. כשמוסיפים את הגידופים הגסים והאישיים נעלם קמצוץ הרווח שאולי ניתן היה להפיק מהם.

ברכה והצלחה.

_________________

כל השבוע הייתי בחופש באילת ובכלל אני משתדל שלא לכתוב כאן בשל המחיקות, אך כאמור, נוכח אשכול מרושע זה יצאתי מגדרי. אני מציע לכל אחד לעיין בספרו של פרופ' דוד הלבני, ניצול שואה שנשאר דתי, ולקרוא את שהוא כותב שם בעניין "מסבירי" השואה למיניהם. הלבני מצטט את פירושו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב לפסוק "לא תעשו כן לה' אלוהיכם": יש דברים שאסור "לעשות" עליהם לאלוהים "כן". אנשים כמו אליעזר שך, יואל טייטלבוים, עובדיה יוסף וחבריהם, אינם נוטים להצדקת השואה מפני יראת-שמיים יתירה שבהם, אלא משום ההיטלריזם הקבוע בנשמתם ומניע אותם להזדהות עם הצורר הנאצי. שום אדם מוסרי לא יכול למצוא "הסבר" לשואה, אלא לזעוק ולהתריס בפני אלוהים על התנהגותו המפלצתית, כמאמר ירמיהו: צדיק אתה ה' אכן משפטים אדבר אותך וגו'. ותמהני על החב"דניקים בכאן הממלאים את הפורום בהבליהם, ולא הזכירו מאומה ממחאת אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל בשנת 1990, נוכח דברי הרשע של ההיטלריסט אליעזר שך אז!!!

_________________

sheflo,

ראשית אני מצטער אם התקפתי אותך. כנראה שאני צריך יותר להשתדל למתן את הניסוחים שלי.
שנית, עיינתי ולא הבנתי את כוונתך. לא אז ולא עכשיו.

טענתי היתה פשוטה:
עניין השואה,כיום,הוא עניין אמוציונלי בתכלית.
לאחר ספר איוב,ולאחר הגמ' הידועה אודות מידת הדין,שמשנתנה רשות למשחית שוב אינו מבחין בין צדיק לרשע,איני מוצא מקום לעיסוק במשוואה אלוקים-שואה,יותר מאלוקים-איוב-מסעי הצלב-פיגועים-או אפילו זקן בן מאה ועשרים שמת מיתת נשיקה.
העוסקים בשאלה זו כיום הם:
א)הניצולים עצמם,שאין לבן תמותה כל אפשרות להיכנס איתם לדיון בנושא,כיון שאחרי מה שהם ראו וחוו,פלא שהם עדיין שפויים.
ב)ריקניים,אנשי שקר,הנתלים בזוועות כתירוץ לפריקת עול ולפטור עצמי מעשיית חשבון נפש על מעשיהם.
ג)עמי הארצות,הכלולים בבחינת שאינו יודע לשאול.

כמובן,איני מדבר על אנשי רוח ותורה,אשר עוסקים בסוגיא זו עם אנשים מהקטגוריות דלעיל.

אולם,בין כך ובין כך,השואה לא עומדת בפני עצמה כאתגר שכלי,אלא,או שהיא כלולה בשאות המפורסמות,חיים ומוות,שכר ועונש,צו"ל רוט"ל,וכו'.
אלו הדברים אשר דיברתי,ועל כך הותקפתי קשות בביטויי גנאי,ואשר בגללם עצרתי עצמי מהמשך השתתפות בדיון זה.

אני ריקן ועם הארץ גאה.

תוקן על ידי דורדיהיוסי ב- 05/05/2008 21:19:25

sheflo,

1, מסתבר שלא הבנת מה עומד מאחורי הציטוט שציטטת אותי.
אני טוען שיש מוסר אבוסלוטי וכמה מהאנשים כאן לא משוכנעים בכך.

אגב, אני מציע לאותם אנשים ללכת לניצול השואה הקרוב לביתם ולהגיד לו שמוסר זה לא שחור לבן, ואם הנאצים היו מנצחים במלחמת העולם השניה, אז הם היו כותבים את סיפרי ההיסטוריה, ואז פתאום המעשים שלהם היו שיא המוסר.

אפיק.
על ראשון ראשון.
1.מוסר אבסולוטי?נכון מאד.
אלא שההסטוריה לכל אורכה,ללא יוצא מן הכלל הוכיחה שהאדם עדיין לא השיג אותו.
המוסר האבסולוטי,ולאו דוקא ממבט אמוני,אלא אף ממבט מדעי-הסטורי,הוא אך ורק המוסר האלוקי,כפי שהוא בא לידי ביטוי בתורת ישראל,ואשר חלקים ממנו הוטבעו באנושות ע"י שתי הדתות הצרות-הנצרות והאיסלאם,במסגרת מסע הקניות שערכו בסופרמרקט של היהדות...
(ולכן אין מוסריות ו/או אידאולוגיה מוסרית שהחזיקה מעמד,למעט המוסר התורתי כמובן).
2.אין ספק,ואני מסכים לחלוטין איתך בתביעה לעסוק בשואה.
אלא שלעסוק בה באופן בונה,ולא סרק.
לעסוק בשאלת המוסר האנושי,ובשקר שבו,לעסוק בממדי הרוע שאליו יכול האדם להגיע,ולעסוק בהבנה המצמררת של מצוות מחיית עמלק,לאור מה שקרה לאדם הנאור באירופה של שנות השלושים.
כל עיסוק בנושא,באספקלריה של אלוקים מול מציאות,בשקר יסודו,או בבערות במקרה הטוב,ובכל אופן ללא כל הקשר שכלי לוגי טהור.
(ושוב,בהדגשה כמובן,לאפוקי מהניצולים עצמם,שרידי הזוועה,שאין כל אפשרות לעמוד במחיצתם בדיון כזה).
3)לחלק הראשון של טענתך זו,כבר התייחסתי בתשובה 1.
בחלק השני אתה טוען,כי את האסונות מביאה הבחירה החופשית.
זוהי טענה שאין עליה עוררין מצד אחד,ובלתי אפשרית מצד שני,בהתחשב בעובדה,שהאפשרות הבאה היא נטילת הבחירה,ואז חזרה לתוהו ובוהו,כי העולם איבד את תכליתו.
יחד עם זאת,עלי להזכירך את אחד העיקרים של הרמב"ם:
"אני מאמין באמונה שלימה,שהבוית"ש גומל טוב לשומרי מצוותיו,ומעניש למי שיעבור על מצוותיו".
וזה אחד מן החסדים שגמל הבורא עם ברואיו,שמידתו היא מדה כנגד מדה,ע"מ שיבין האדם התביעה עליו,ויתקן את דרכיו.
אין זה אומר,שיבוא כל צרוע וכל זב ל'הסביר' לאנושות בסיבת מה היתה השואה,ועוד אווילות מעין זו,אך יחד עם זאת,אין ספק ששורש הרע הוא במעשי בני האדם,ועיין בכל התוכחות שבתורה,נביאים וכתובים.ואכמ"ל.(אולי באשכול 'שכר ועונש').