איקלע לידי ספרו של דוד תדהר "בשרות המולדת"
מביא שם סיפור שקיבל תלונה על עמרם בלוי ואחיו ששפכו קיתון של שופכין על ראשו של הרב קוק כשנאם בחורבה בעיר העתיקה.
הוא הכניס אותם למעצר והיכה אותם כדבעי.
אחר כך באו אליו מראשי העדה והתחננו שיוציא אותם לחופשי והוא עשה כן לאחר שהבטיחו לו נאמנה שלא יעשו כדבר הזה שוב.
ואכן באמת דבר שכזה לא חזר על עצמו.
האם ניתן לסמוך על דבריו ?
אגב, ראיתי קטע זה בגליון של מכון מאיר , נדמה לי שמדבר על מנחם פרוש שגם הוא שפך קיתון
אולי עירוב פרשיות כאן
ישראל אהוב ויקר,
קראתי בצער רב את דבריך על חוסר התועלת להשיב לשונאינו באהבה!
אין לי תרעומת עליך. אין אדם נתפס על צערו. אבל –
לשתוק אני לא מסוגל! היום ג' אלול, יום הזיכרון לרופא הדורות מראש, אהובנו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה!
היו לו שונאים המנהלים מלחמה נגדו, מכל הכיוונים.
על 'להשיב מלחמה' הרב לא חשב, הרב המשיך ואהב!
ברגע זה אני חושב על שני אירועים מחייו של הרב:
בערב פסח בא הרב לאיחוד הקיבוצים והביא להם שי לחג - חבילות מצה.
הקיבוצניקים גירשו את הרב עם מצוֹתיו. ביום הראשון של חול המועד הלך הרב לכותל המערבי, ובדרך, נער חרדי שפך על הרב קיתון של שופכין!
והנה פלאי פלאי פלאים מופלאים. הרב שאמר "יש לנו אהבה והיא תנצח!" לא סבל מקוצר רוח! היתה לו סבלנות. הוא אמר "עם הנצח לא נבהל מדרך ארוכה".
והנה אך ורק כעבור שבעים שנה, אותו נער חרדי ארגן תפילה המונית בכותל המערבי, אליו הגיעו רבבות חרדים, עם לבבות חרדים לשלומם של תלמידי הרב קוק זצ"ל...
ובאשר לקיבוצניקים, הנה כעבור שבעים שנה, והמוני בני קיבוצים, שותים בצמא את דבריו של הרב!
ישראל אהוב ויקר
השנאה פועלת מהר, והיא נראית אפילו יעילה, לפעמים
אהבה פועלת לאט, והיא נראית אפילו לא יעילה
אבל – "עם הנצח לא נבהל מדרך ארוכה
באהבה תמיד סבא דוד
מי זה סבא דוד הכותב ? ידוע למישהו ?
תוקן על ידי מתפעל ב- 01/05/2008 13:12:52