כשהרצל אמר כן לזקן
טובה מחוזה המדינה
במכתב ששלח בשנת 1901 לחוזה המדינה הרצל, ביקש אביו של הנער דוד בן גוריון המלצה שתסייע לבנו ללמוד. "מטרת חייו - ענייני האומה"
*--
אורי בינדר
דוד בן גוריון נלחם להקמתה של מדינת ישראל, היה ראש הממשלה הראשון של המדינה החדשה והפך לאחת הדמויות המרכזיות בתולדותיה. אבל בשנת 1901 הוא היה רק נער בן 15 ולא הצליח להתקבל למוסדות ההשכלה במזרח אירופה, בגלל הגזרות שמנעו קבלת יהודים לאקדמיה. את העזרה ביקש אביו של בן גוריון מדמות מרכזית נוספת בתולדות המדינה היהודית - בנימין זאב הרצל.
ביום השנה לפטירתו של בן גוריון הגיע לידי מעריב המכתב שכתב אביגדור גרין אל הרצל בחודש נובמבר 1901, בבקשה לעצתו. בעברית רהוטה וציורית מבקש האב הפולני מחוזה מדינת היהודים את עצתו ואת עזרתו בפתרון הבעיה.
את מכתבו פתח גרין בשבחים להרצל, ולאחר מכן פנה להתנצלות על עצם הפנייה. "אף כי קשה לבוא בעניין פרטי לפני אדוני המרומם, אשר מטרת חייו ומגמת פניו הם ענייני כלל האומה", כתב. "אך ראיתי ונתון אל לבי, כי ענייני הפרטי הוא נוגע לענייני הכלל, על כן אמרתי, אשפוך שיחי לפניך".
דברי ההלל להרצל, שנכתבו כמבוא לבקשת התמיכה, אינם נפסקים גם בשלב זה. "אדוני ומרעיו אנשי המופת שמו את לבם ימים ושנים להרים את קרן אומתנו המעולל בעפר, אך נכון לא נעלם מאת אדוני, כי היסוד והבסיס לכל עם ועם המה בני הנעורים, כי אם אין גדיים אין תיישים".
המכתב שכתב אביגדור גרין להרצל
אביו של בן גוריון: "נפשו חשקה בלימודים, מילא כרסו בתלמוד"
אחרי ההסבר על חשיבותו של הדור הצעיר כבסיס לעתידו של עם היהודי מסביר האב המודאג את עצם הבעיה: האיסור על קבלת יהודים אל בתי הספר.
"היו ימים ועתים אחרים, שבהם דאגו לבנינו ויקבלום בזרועות פתוחות לבתי ספרם ועשו בהם אנשים חכמים ומשכילים, אבל לא יהודים. ובעוונותינו הרבים נתקיימה בנו קללת אלוהים 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר', אך זה שנים אחדות, אשר גם זאת לא הייתה, כי גדלה שנאתם של אחר לנו מאהבתם הכוזבת לנו לפנים, ותחת אשר קרבונו לפנים ביד שמאלם, ידחונו עתה בשתי ידיים, ולא
ייתנונו לבקר בבית ספרם, כי אם אחד בעיר ושניים במשפחה ממש, ומה נעשה עתה לבנינו האומללים ולכישרונותיהם הנעלים ההולכים וכלים ויורדים לטמיון?"
אחרי תיאור הגזרות של מניעת ההשכלה מיהודים בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, פונה האב אל תיאור מכלול תכונותיו הטובות של בנו דוד, שהיה אז רק בן 15. "נעלה וחרוץ בלימודו, מילא כרסו בתלמוד, ומלבד שפתנו שפת עברית, יודע הוא גם שפת המדינה, חוכמת החשבון ועוד. נפשו חשקה בלימודים, אך סוגר לפניו כל בית ספר, כי עברי הוא", מספר גרין על בנו.
למד משפטים בקושטא
בהמשך המכתב לבנימין זאב הרצל מתמקד האב המודאג ממניעת ההשכלה מבנו ביעד המועדף שלו: "גמרתי אומר לשלחהו חוצה לארץ להשתלם במדעים, וייעצוני אחדים לשלחו לוינה, כי שם יש מרכז לחוכמה היהודית, בית מדרש לרבנים, ואומר ואבוא נא לפני אדוני להיות למליץ בעד בני. . . אין בכוחי לפרנס את בני החביב לי כאישון עיני".
אחרי בקשת ההמלצה והייעוץ מחוזה מדינת היהודים מסביר אביו של דוד בן גוריון כי הוא מבקש סליחה מהרצל על ההטרדה, אולם אין מדובר בעניין הפרטי של בנו. "הוא ענין כללי ועיקרי, כי הוא נוגע בנפשות רבבות אלפי ישראל המבקשים דעת ואין", מסביר גרין. בסופו של דבר, נכשלו מאמציו של האב למצוא לבנו מסגרת לימודית. רק שנים מאוחר יותר - כפי שמספר נכדו של בן גוריון יריב בן אליעזר - הוא למד משפטים בקושטא.
דוד בן גוריון בצעירותו צילום:
"בעקבות המאמצים שנכשלו לרכוש השכלה במזרח אירופה נדד סבי לטורקיה ולמד משפטים בקושטא", סיפר אתמול בן אליעזר. "תוך שלושה שבועות הוא הצליח ללמוד טורקית, ובהמשך פעל כל חייו למען חינוך שוויוני במדינת ישראל".
היום תתאסף בחלקת הקבר שמול בקעת צין צמרת המדינה לטקס האזכרה לציון 36 שנים לפטירתו של דוד בן גוריון. הנער שלא הצליח להתקבל ללימודים משום שהיה יהודי, הפך בסופו של דבר למנהיג הראשון של המדינה היהודית.
תוקן על ידי יראשמים ב- 23/11/2009 15:42:52
 |
|
|
