|
|
| נשלח ב-31/8/2006 10:30 |
 |
| |
.
סילחו לי כי רק עתה הצטרפתי לדיון.
ראשית, אני רוצה לכפור בהנחת היסוד של פותח האשכול יצ"ו ולטעון:
אין דבר כזה "חיים לפי הטבע"
כבר אדם הראשון, מהרגע בו קולל וגורש, החל בשינוי הטבע על ידי זריעה. בזעת אפיו הצמיח לחם, לפי הטבע – רק קוץ ודרדר היו צומחים עבורו.
גם בניו המשיכו כנגד הטבע, קין בעבודת האדמה והבל ברעיית צאן. מבחינה טבעית, האדם אינו עטוי צמר כבשים כלבוש – הכבשה עוטה אותו. האדם אינו לובש בגד פשתן אם לא יעקור את הצמח, יעבד את הסיבים לארך גבעולו ויארוג מהם בד לבגד.
וכן הלאה.
אם כך, מה ההבדל בין האדם המודרני לבין אדם וחווה? רק הרמה הטכנולוגית. הטכנולוגיה של הדורות הראשונים היתה פרימיטיבית, ולכן כל חרש מתכת ידע לייצר כלים בסיסיים בלבד, לעומת האדם החי כיום, שיכול לכתוב הודעות באינטרנט. האדם המשתמש בקדמה הטכנולוגית כדי להתגעגע לטוהר של הפרימיטיביות. האדם שבשל הכלכלה המפותחת ובריאותו הטובה, יכול להתגעגע לתקופה בה אנשים מתו בשל כאב גרון קל (עיין מסכת יומא פרק שמיני).
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2006 10:37 |
|
| |
מואדיב  שכוייעח,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2006 10:43 |
|
| |
מואדיב,
איש ההדר אליבא דהגרי"ד (כפי שהוזכר) לעיל הוא דווקא זה שכובש את הטבע.
הגר"א כתב שהאדם נברא כדי לשבר את מידותיו (ויש שיענו לי כדי לגלות את רצונו הפנימי, אולי)
ויש הסוברים שהאדם נברא כדי לשבר את שכלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2006 11:00 |
|
| |
מהפסוק בקהלת שהבאתי אני למד ששאלה זו נצחית ולא בגלל איזו אמת מיוחדת הטמונה בה, קהלת מסתפק בהבחנה שהמניע לשאלה זו אינו חכמה ומעבר לזה אינו אומר דבר ענייני, האם באמת הימים הראשונים היו טובים מאלה? אפילו אינו טורח לחפש מניע לשאלה.
בקשר למניע אני לא יודע לומר דבר ברור (רומנטיקה אינה אלא מילה), אבל איזו מטרה שאלה זו
משרתת ,ולאו דווקא במודע, נראה לי שאני מנחש שהרי כל טיעון כשר כדי להתחמק מההוה המשמים מהחיים כאן ועכשיו, אבל מה נעשה? אלו הם חיינו והשאלה היחידה המעניינת היא איך להשלים עימם איך לעמוד מול הריקנות ולהתמודד איתה, אולי היה דור שהחיים בו היו מלאי עניין, אני לא ממש מאמין, אבל בשביל זה שאוותר על חיי?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2006 13:56 |
|
| |
עלם,
שמא הדיון ביתרונותיה וחסרונותיה הוא הדרך להתמודד עם הקידמה בצורה נכונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2006 16:36 |
|
| |
בעל בעמיו
היית צודק אם הדיון היה מה לרחק ומה לקרב מהקידמה, לעבור לדון במציאות שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין זו יותר ערגה מאשר בקורת, לא בחרנו את הדור בו נולדנו ולדון על דיעבד שלא לשם הסקת מסקנות מעשית לא רואה להיכן זה מקדם אותנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 15:01 |
|
| |
ימ"י,
מזה שחז"ל אמרו שלע"ל ישובו לקדש ע"פ הראיה לכאורה מוכח שראו את המצב הישר בחיים על פי הטבע ולא על פי הטכניקה המסייעת.
בל"ב,
הקידמה הינה מכלל ההתאמה וכאן מדובר האם הקידמה היא להמר חיים ע"פ הטבע עבור חיים ע"פ רובוטיזציה. לצד האחד דווקא הדבקות בחיים ע"פ הטבע הינה קידמה לאדם וכמו שיש הרבה שמעדיפים לחנך את ילדיהם להבנת המתמטיקה ולא להיות אך בני מחשבונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 16:15 |
|
| |
ווטו
לפני שאדון בדבריך, איפה חז"ל אמרו את זה?
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 18:50 |
|
| |
בל"ב,
ייש"כ! משום מה היה פשוט אצלי שמפורש בחז"ל שעתידים לשוב ולקדש ע"פ הראיה אך לאחר קריאת דבריך בדקתי ולא מצאתי [ועם ימ"י הסליחה] וא"כ [שאכן לא נמצא בחז"ל] , אדרבה ראיה לצד שהחיים ע"פ החשבון מקובל יותר בדעת חכמנו. [גם בדעת הרמב"ם כבר אינני בטוח שלא ניתן להעמיס בה את הסברא המובאת שם בוויקיפדיה שהקידוש ע"פ הראיה היה מפני שלא היה לוח או כדי להוכיח לבייתוסים. האם יש לך דברים מפורשים ברמב"ם בשאלה הזו? א"כ הבא נא.]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2006 09:42 |
|
| |
ווטו,
אני לא חושב שניתן להסיק מכאן שבדיוק בזה נחלקו רס"ג והרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2006 20:26 |
|
| |
הטבע הוא זה שמלמד אותנו שזמן מולד ממוצע הוא 29.5 ימים ותשצ"ג חלקי יום.
לכן
לא לגמרי ברור במה הראיה "טבעית" יותר מהחישוב. לכאורה היא לכל היותר רק מיידית
יותר מהחישוב, ומהרגע שהחישוב כבר בוצע, גם זה כבר לא. [ובעצם הרי אין כאן
בכלל חישוב. זמן המולד הממוצע הושג אף הוא בעזרת תצפיות ישירות לאורך שנים
רבות וללא שימוש באמצעי עזר כלשהו. אני בספק אם אפילו בימינו יש בכלל
אפשרות לחשב אותו משיקולי כוחות וכבידה בלבד ברמות הדיוק שאליהן הגיעו
בעזרת תצפיות לאורך שנים רבות בימי קדם].
הרמב"ם בפירושו לראש השנה נחרץ שהעיקר הוא הראיה, על אף שהחשבון המדוייק אכן נמסר למשה רבנו, אלא שבימינו הוא כבר אבד.
הוא אף טוען שרס"ג לא באמת חשב שהעיקר הוא החשבון, אלא שהוא אמר זאת רק כדי לבסס את עמדתו במחלוקת על קביעת הלוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2006 08:35 |
|
| |
ר"ד
בתחומין כג התפרסם מאמר על שיטת רס"ג בקידוש החודש. המחבר מנסה להוכיח שרס"ג אכן סבר שהעיקר הוא החשבון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2006 14:13 |
|
| |
רו"ד,
ייש"כ!
אכן הטבע מלמד את החשבון אך הראיה הישירה היא החיים המניעים והמונעים הנחווים ע"י האדם ולא החשבון שבכוחו רק לקרב את החוויה העומדת בראשית ואחרית חישוביו.
ממובאתך מהרמב"ם ניתן להבין שמה שאצלו הראיה עיקר הוא אך מאחר ומה שנמסר למשה אבד, האכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2006 21:25 |
|
| |
מדבריו משמע שגם אילולא נאבד החשבון המדוייק, עדיין הראיה הייתה העיקר
והחשבון היה משמש רק במצב בו הראיה אינה אפשרית (עננים שמסתירים וכיו"ב),
או על מנת להכריע אם עדות היא אפשרית או לא (כך הוא מסביר את המחלוקת בין
רבן גמליאל לרבי יהושע וחכמים בעניין קבלת העדות)
|
|
|
|
|
