מנסיון
היתה אחת שרצתה אותי לאחר תקופת היכרות ממושכת (וגם אני אותה) עד שהתנהגותה (מתרגזת מהר) שברה אותי. שקלתי בכובד ראש (רבנים, חברים וכד') והחלטתי שלא. הרדיפות שלה אחרי הפכו לניג'וז אחד גדול (חודשיים), עד שפעם פגשתי אותה והבהרתי לה שאני המשכתי הלאה ונפגש עם בחורות אחרות.
את אשתי פגשתי חודשיים אח"כ ובפגישה השביעית (לאחר שבועיים), היא הודיעה לי שזהו, היא החליטה שמתחתנים ובלי קשר להתלהבות הסכמתי איתה (נראה את הגבר האמיץ שלא מסכים עם אשתו) וזהו (ואין לי תלונות היא אשה נהדרת אם היתי צריך לבחור מחדש מכל הנשים שבעולם היתי בוחר אותה). גם לי זה נשמע מדהים, איך היא לא פחדה ולא רמזה וכד' אלא היא אמרה לי שהיא לא מוצאת עוד טעם להיפגש כי היא החליטה שאנחנו מתאימים להתחתן, ואני כ"כ מעריך אותה על האומץ.
נשלח ב-6/5/2008 01:48
אני שמחה בשבילך...
אז מה בעצם ההבדל בין השתיים? שתיהן הבהירו שהן רוצות אותך, אבל למרות זאת בחרת באשתך. אני מבינה ממה שאתה אומר שזה לא ענין הגישה שדוחה או מקרב...
נשלח ב-6/5/2008 02:19
נכון, זו ההתנהגות שלהן/ רמת ההשכלה/ אולי בתת מודע גםעדה/שיוך חברתי ועוד.
אבל בסוף זו היתה כמובן ההתנהגות שדחתה. היה קשה לי להשוות כי בחורות בשביל בחור דתי הן תמיד משהו מיוחד (בגלל שלא נתקלים בהן בתדירות, ואני יכול להעיד על עצמי שבחורה דתית יותר "מושכת" מבחורה חילונית, כי אותן יש כל הזמן) וכשיש קשר אתה משקיע בו ורוצה להתקדם. אני שוחחתי עם רב מהישיבה ועם חבר והתקדמתי עם התשובות להחלטה של ניתוק קשר. יתכן שאם הקשר היה מבשיל מוקדם יותר לפני שתפסתי את עצמי, היתי מתקדםלקשר שהיה הורס את חיי.
אצל אשתי הקשר ההתנהגותי והחברתי היה הרבה יותר מתאים מהתחלה ומכיוון ששבועיים עברו מהר לא היה לי זמן לקבל החלטות לקדם את הקשר וכד', זה פשוט הגיע מיד.
נשלח ב-6/5/2008 11:40
דעתי בענין היא,שאם בשכל אתה י ו ד ע שזה לא מתאים..אז אתה לא צריך להתפתות ולהמשיך..
כי רגש זה דבר מאד טוב רק בזמן שהוא בא על בסיס של התאמה שכלית..רציונלית.
אם בחור מסתחרר כי בחורה רוצה אותו ומחזרת אחריו ואין התאמה בינהם,רק רגשית..זה מבוא לבעיה בהמשך.
למרות,שבהחלט יכול להיות שהרגש והאהבה יהיו כל כך חזקים עד שגם אם יהיו בעיות,הם יתגברו על זה.
אצלי אישית,קרה הרבה שבחורים ניסו לדחוף ולבקש SECOND CHANCE אבל אם ידעתי שאין בסיס שכלי,לא התפתתי..
נשלח ב-6/5/2008 12:32
Rational כתב:
סיכום ביניים; יש לנו פה ספק מה יותר מבלבל בחיי השידוכין; הפירגון בזה ש'רוצים אותך' כדברי 'שימי' ו'כנהאמיתי', או האיתגור בלהשיג את ה'קשה להשגה' כדברי 'עשני'??. דעתכם/ן.
רק תיקון קל ברשותך: הנושא העיקרי של האשכול הינו מה יותר ח-ש-ו-ב כשבאים להחליט על המשך קשר ונישואין: בחורה שרוצה אותך מאד או בחורה שרוצה אותך פחות אבל אתה "אוחז" ממנה.
ולא מה יותר מ-ב-ל-ב-ל שזה נושא פילוסופי גרידא.
תודה.
_________________
בחור ישיבה, אין מצוה לסבול!
נשלח ב-6/5/2008 14:19
כנה אמיתי,
קשה להתנטרל מנושא הבלבול בשאלה שכזו. כי הרי מה יותר חשוב זה נתון אינדיוידואלי, מה חשוב לך יותר. העניין ברור לך מאוד עד שנוצר מצב שונה שלא חשבת עליו, אבל הוא גם לא נראה לך לא תקין, אפילו מחמיא או קורץ וכאן השיקול כבר לא אובייקטיבי. ואז אנחנו מנסים להתייעץ, לנתח, להתעמק כדי להפריד את הרגש ולחשוב עם השכל.
נשלח ב-6/5/2008 22:27
כלום פילוסופיא קלה בעיניך???.
נשלח ב-7/5/2008 12:52
לנישואים צריך קודם להכנס עם שכל ואחר כך עם רגש.
נשלח ב-7/5/2008 16:08
זה כזה נושא מורכב,
מי יתן ונזכה לחצות את הנהר בשלום,
יש תפילת הדרך לשידוכים?
נשלח ב-8/5/2008 05:02
בחור מהעם חיפשתי לך במיוחד
קבל:
ואל תשכח להתפלל על זה בכוונה בכל פעם, כן??(קורץ)
בקשר לנושא האשכול..
לאהבה צריכים 2 , קשר לא יכול להתבסס על אהבה חד צדדית..
וזה קורה גם לבנות שבחור מאוד מעוניין וכו'.. אבל זה לא אומר שע"כ הבחורה עם כל ספקותיה תעשה סוייצ' והופ לחופה..
תעשו מה שהלב שלכם מרגיש..
והכי חשוב.. קחו את הזמן! לא מתחתנים מלחץ..(לפחות שואפים לזה).
נשלח ב-10/5/2008 21:34
ברגע שהמתחילים חיזורים קיצוניים יש לנעול את הלב ולומר לשכל כל הזמן שרק האינטרס והרגש של הצד השני מדבר ולהתרחק כמה שיותר
נשלח ב-11/5/2008 01:14
בתור בחור ישיבה חרדי שיצא במשך כ-5 שנים עם למעלה מ -100 בחורות (שידוכים) אני יכול לומר לך אל תתלהב מכלום תמיד תסתכל מה יהיה אחרי ההתלהבות הראשונית הזו, האם זוהי הבחורה האמיתית שאיתה תחיה או לא? האם היא האשה שתהיה אם ילדיך? כי זה העיקרולא סתם שטויות.
מניסיוני אני חייב לומר לך דבר שכולם אמרו לי ולא האמנתי עד שהגיע הדבר לידי,
כשהבחורה האמיתית שהיא אמורה להיות שלך ואשתך לעתיד תגיע, אתה תרגיש את זה בלב ותגיד כן זאת שלי.
