| נשלח ב-6/5/2008 14:33 |
|
| |
מטרת הקבלה
תפקיד הקבלה בחיי היהודי
בלי להכנס לשאלת האוטנטיות של ספרות הזוהר, ולשאלת סמכות המקובלים, רציתי קודם לבדוק מה דורשת הקבלה מהאדם והיכן היא נוגעת לחייו.
תורת הקבלה מלמדת בעיקר על הנהגת העולם ומשמעות מעשיו, במסגרת גילוי הא-להות שבהם.
השאלה היא מתי זה רלוונטי לחייו של אדם
האפשרויות הן
א. קיום המצוות בצורה נכונה, דהיי' בהבנת משמעותם העמוקה.
ב. התפילה לא-ל האחראי על פרט זה.
ג. לימוד תורה, משום שהתורה כוללת את כל הבריאה וממילא גם פרטים אלו.
ד. קיום מצוות 'וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים אין עוד', דהיי' הכרת הא-ל בצורה מסוימת שיש לה ערך מצד עצמה.
ה. ידיעת הנהגת ה' כדי שנוכל ללכת בעקבותיה ולקיים את מצוות 'והלכת בדרכיו'
ו. אינטליגנציה פשוטה.
כל האופציות האלו לא מסתברות במיוחד
א. מתחילה סברתי כאפשרות א', וכן נראה מכתבי מהרח"ו, שאדם אמור לייחד את מצוותיו לפי התכנים הקבליים שלהם, אלא שרמב"ן בפרשת כי תצא כתב על שילוח הקן שאינו משום רחמינו על הקן שהרי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהם את ישראל, והסיק מזה שאין לקיים מצוות במשמעות חיצונית מגוף המצוה, א"כ העושה מצוה כדי לשפץ ולתקן ייחוד כלשהו אינו מתאים עם רמב"ן, והרי האר"י כתב על רמב"ן שהיה אחרון המקובלים בטרם חשכה הקבלה.
ב. כפשוטו היא כפירה גמורה, וכמשל איני יודע אם יש לה משמעות במושג התפילה אצל האדם.
ג. הש"ך כתב שאין חיוב ללמוד קבלה במסגרת מצוות ת"ת, אע"פ שספרו עה"ת מלא קבלת האר"י.
ד. לכאורה העיקר באמונה זו הוא היחוד ולא פיצוליו, אבל זה אפשרי. למרות זאת אין בכך תשובה כללית על דברים כמו גלגולים וכדומה.
ה. ע"ד זה כתב רמ"ק את ספרו תומר דבורה על י"ג מידות, אבל היא עונה רק על חלקים מאוד מצומצמים בקבלה.
ו. אני מעדיף ללמוד פיסיקה קוונטית אבל זה ענין של טעם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 16:24 |
|
| |
לנבוך: כתבת: "הש"ך כתב שאין חיוב ללמוד קבלה במסגרת מצוות ת"ת, אע"פ שספרו עה"ת מלא קבלת האר"י".
הש"ך עה"ת אין לו כלל קשר לש"ך על חו"מ ויו"ד, וכתב אותו מקובל מתלמידי האר"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 16:38 |
|
| |
בר בי רב
תודה רבה על המידע
ובכל זאת מי שאומר שלא חייבים ללמוד את כל המדרשים יחד עם אמירתו שלא חייבים ללמוד את הקבלה הכיר באמיתותה, שאל"כ היה כותב שקבלה ודאי אין ללמוד ששקר היא
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 11:54 |
|
| |
לי הדבר שהכי מפריע בקבלה
זה שאם עד תקופת הקבלה מטרת האדם בעולמו הייתה לתקן עצמו.. לשפר את מידותיו.. לקבל את עול מלכותו של ה'
הגיע הקבלה ואמרה מטרת המצוות תיקונים.. פתאום זה כבר לא שייך אליך.. אלא זה שייך לתיקונים בשמים..
א"כ מכאן ועד שינויים בהלכה הדרך קצרה..
מכאן ועד הוספת חומרות של בין אדם למקום על חשבון בין אדם לחבירו הדרך קצרה.. הרי אם השני מפריע לי לתיקונים בשמים אני צריך להלחם בו..
אם הרב עשה משהו לא כשורה זה לא בגלל שהוא עבר על ההלכה אלא בגלל שמדובר בסודות... שבתי צבי סודות.. יעקב פרנק סודות.. עד היום אפשר למצוא "אדמורי"ם שבשם הסודות עושים כאוות עצמם" ומי לנו גדול מרבינו החסיד מתקן התיקונים רבי אליאור חן..
הקבלה שינתה את כל מהות המצוות וההלכה ודרך התנהגות האדם והכל בשם "פנימיות התורה"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 00:01 |
|
| |
מורה נבוך שלום
תורת הקבלה מספרת על הסדר בו נראית לנו פעולת הבורא. מדוע היה נצרך כל שלב, הסיבות לו וההשלכות ממנו - הנהגת העולם. בין היתר מכסה על כוחות הנפש באדם ותכלית התורה והמצוות.
כמעט כל ההצעות שהצעת עבור הרלוונטיות של החכמה עבורנו נכונות:
א. אכן חכמת הקבלה מביאה לקיום המצוות תוך הבנת משמעותן העמוקה. ליתר דיוק, לדברי המהרח"ו חכמת הקבלה מקנה לאדם את היכולת לקיים את המצוות לשם שמים באופן מוחלט. רק לאחר שמכיר האדם את אופן השתלשלות ה'רע' והרצונות השונים שבנפש הוא יוכל לתקנן. לדעה זו יש דווקא סייעתא בדברי הרמב"ן שהבאת שהרי המשמעות העמוקה היא ללא ספק האופן בו יש לכוון ע"מ להשיג את הצירוף המתאים בכל מצווה, שאכן באו לצרף את ישראל.
ב. גם התפילה ע"פ הקבלה אינה תפילה לאל אחראי "לפרט זה" אלא תפילה לקב"ה הבורא והמנהג את שורש "פרט הזה". במקום לכוון בתפילה לקב"ה האחראי לרפואה, לכוון על אחריותו לשורש הפעולה תוך ידיעות אופן התהוותו [הרמ"ק בספר "אור נערב" מסביר עוד שדווקא באופן הזה - תוך ידיעת שורשי הפעולות - התפילה מתרחקת מהגשמה, שהרי הקב"ה לא פועל פעולות מתחלקות].
ג. אני מניח שהתכוונת לש"ך ביורה דעה סימן רמ"ו סעיף ד', ואם תקרא את סופו תראה שהוא מכנה את חכמת הקבלה, כדברי חז"ל, "דבר גדול", לעומת שאר התורה והמצוות. אלא שלא ממליץ ובטח שלא מחייב לעסוק בה בגלל חשש הטעות אצל הלומדים (והוא כותב זאת באופן מפורש בהמשך). ייתכן וכיום, כשספרים המלמדים את ההקדמות ואופן ההינצלות מטעויות נמצאים בשפע, הוא היה כותב אחרת.
ד. אכן הייחוד ולא פיצולו זו המטרה. בספרי רמח"ל ישנה הרחבה בנושא.
ה. לא הבנתי כיצד הסקת שהבנת הנהגת ה' בכדי שתתאפשר ההליכה בדרכיו היא רק חלק מצומצם מהקבלה. הרמ"ק אמנם סיכם עבורנו דרך קצרה אך את פרטי הדרך והבנתה יש ללמוד בחכמת הקבלה.
לדעתי, כשאדם בא לפתוח אשכול בו הוא מציע את שאלותיו בעניין נושא מסוים ראוי שיכתוב בכותרת "שאלות על מטרת הנושא" ולא "מטרת הנושא".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 00:21 |
|
| |
"אשגבהו כי ידע שמי" וזה כתוב בפרק הראשון של המסילת ישרים, להיתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו. אין שום מטרה סופית בתיקון האדם בעולם השפל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2008 21:41 |
|
| |
אבגד
א. איני מבין מה ההבדל בין שילוח הקן משום שאלקים ריחם על הציפורים לבין שילוח הקן משום שאלקים ריחם על העולמות.
יש לי הרגשה שלא קראת את דברי רמב"ן בפנים והתייחסת רק למשפט שצוטט, אותו רואה רמב"ן כראיה שאין המצוות מסדרות את העולם אותו ידע אלקים לסדר טוב מאתנו, האם נכון שלא קראת אותו או שאני שוגה בזאת.
ב. דברי רמ"ק אינם קשורים לתפילות אלא להבנת ההתאחדות הכללית {אין כוונתי שע"ז רמ"ק אומר את זה שאת דבריו איני מכיר אלא מציטוטך אלא שמה שאמרת לא מוכיח יותר מזה}.
שוחחתי פעם עם הר"ג רבינוביץ' שאמר לי שהכוונות אינם מאפשרות תפילה ולפיכך הוא עושה אותם רק במנחה של שבת.
שוחחתי פעם עם הר"ג רבינוביץ' שאמר לי שהכוונות אינם מאפשרות תפילה ולפיכך הוא עושה אותם רק במנחה של שבת.
ג. הש"ך כלל שם גם את הפילוסופיה ותכונה בפטור, וגם דברי ריב"ז כוללים את שיחת דקלים, האם לדעתך גם היא בכלל ת"ת? אין כוונתו אלא לומר שכל אלו חכמות ומכללם הקבלה.
הש"ך בסוף דבריו מתייחס לאיסור לימוד קבלה מחמת הטעות.
הרגשה אישית: היום עם כל ההקדמות טועים יותר מפעם, כי הקבלה הפכה למיסטיקה עממית, ואליאור חן יוכיח.
ד. אני כתבתי ש'וידעת היום' זו מצוה על היחוד ולא על היכרות עם אלקים, כתבת שהקבלה מצליחה להשלים מטרה זו, גם אם זה נכון בכ"א אינה נחוצה להסביר פרט זה והיא רק מקשה עליו, גם אם בסופו של דבר תורצו דבריה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2008 22:58 |
|
| |
אורה רעיון
מהסיבה שהזכרת נאמר שקודם ימלה כרסו בש"ס ופוסקים ורק אח"כ יתעסק בלימוד מיוחד זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2008 01:47 |
|
| |
בס"ד
לא כתוב " ימלא כריסו בשס ופוסקים"אלא ברמב"ם כתוב במפורש בפ"ד מהלכות יסודי התורה הלכה יג "ימלא כריסו בבשר ולחם לידע האסור והמותר".
תוקן על ידי shay98 ב- 12/05/2008 1:46:20
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2008 22:18 |
|
| |
כל אדם יכול ונדרש להקדיש לעבודת ה' את מלא יכולותיו ותחושותיו, על יסוד זה נולדו המגילות בתנ"ך המתארות יחסים עם ה' באהבה {שה"ש} שנאה ותחושת חוסר צדק {איוב} ותסכול מההויה כולה {קהלת}.
בד"כ התייחסויות נוספות קשה לשעבד לאלקים, לדוגמא, את הכימות {שהרי הי"ת הוא אחד פשוט ולא אחד מניני}, וגם לא התייחסויות של התלבטות וכדו' משאר גישות טבעיות.
נ"ל שהקבלה החילה על כל אלו התייחסויות אל האלקים, הן בהכרת פעולותיו, בהבנת רובד במצוות שנועד לשעבד ולייחד גם פרטים שאינם מצויים בסיבת העשייה או מטרותיה, אלא בהבנת סביבתה.
אשמח לשמוע תגובות כי רק הרגשה מאחורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2008 22:49 |
|
| |
אור הרעיון כתב:
עד תקופת הקבלה מטרת האדם בעולמו הייתה לתקן עצמו.. לשפר את מידותיו.. לקבל את עול מלכותו של ה'
הגיע הקבלה ואמרה מטרת המצוות תיקונים.. פתאום זה כבר לא שייך אליך.. אלא זה שייך לתיקונים בשמים..
א.אברהם אבינו שפעל לפרסם את שמו יתברך לא פעל רק בכדי לתקן את עצמו ומידותיו.
ב.פשוט שגם אם המטלה היא לתקן עניינים נשגבים, עדיין האדם מתקן ומזכך את עצמו בפעולות אלו, שהרי סוף סוף עושה רצון השם.
ג.הקבלה לא באה ואמרה שהעניין הוא תיקונים בשמים ולא האדם עצמו. הקבלה גילתה שפעולות האדם גורמות לתיקונים או ח"ו קילקולים בעולמות עליונים,וכתוצאה מגלוי זה נוספו פעולות וכוונות שמקרבים העניינים אל הצד החיובי.
גם בהלכה נפסק ענייני כוונה וכד'.
תוקן על ידי בנימיני ב- 17/05/2008 22:51:05
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2008 23:29 |
|
| |
א.אברהם אבינו שפעל לפרסם את שמו יתברך לא פעל רק בכדי לתקן את עצמו ומידותיו.
איני יודע מהיכן אתה לוקח את השטות הזאת, בתורה ובתנ"ך שאני קראתי לא מצאתי זכר לאמירה הלא נכונה בעליל הזאת.
בכל אופן פעולתו, אם פעל, לא היתה הצלחה גדולה, לא קראנו בתורה על הרבה אנשים שממש האמינו בזכותו,. הבלים.
אם הוא כל כך היה מחנך טוב. בבית שלו הוא לא הצליח עם בנו? שהיה צריך לגרש אותו.
ספרו לי כי עשרות אלפים גרים עלו אתו מחרן, אז למה הוא היה צריך לשלוח את עבדו למצא שידוך לבנו, לארם נהריים?
האם גם אברהם לא כיבד את בעלי התשובה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2008 23:53 |
|
| |
מה לך נסער? אתה כ"כ קרוב לנושא?
מתוכן דבריך נראה שאתה רואה את הדברים מרחוק, ואולי באמת חוסר ההבנה גרם לך להתפרצות על לא כלום.
כעת לאט לך בבקשה, הסכת ושמע:
איך לדעתך פעל אברהם אבינו לתקן מידותיו במה שפירסם את שמו, אם לא כמו שכתבתי לעיל באות ב . ואם הינך מסכים לנכתב באות ב אוטמתית הסכמת לכתוב באות א.
אגלה לך סוד, אותם שסיפרו לך על עשרות האלפים שגייר אברהם אבינו, לקחו את זה מהפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן" וכפירוש המפרשים שם.
ובעניין התייחסותו של אברהם אבינו לבעלי תשובה, אתה מעלה פה נקודה מעניינית...
אנא קרא את הדברים יותר מפעם אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 00:21 |
|
| |
למה אני נסער? מכיון שבזבזתי זמן רב במחיצת מחזירי תשובה מקצוענים, שהעליטו אות בשקרים, נוסח השקרים שלך,
קראתי הרבה פעמים את הפרקים העוסקים באברהם, הרי כך הסביר לי הרב הגדול שלי שאנו כמו אברהם מגלים את האל.
הכל המצאות ,מה שהרב המכובד השקרן, ניסה ללמד אותי ולשטוף לי את המח, באמרות כמו שלך, אתה לא מבין את העומק! אתה צריך עוד לקרא עוד פעם! חז"ל אומרים את זה!
הכל בולשיט, כל מה שמספרים מסביב, מה שכתוב בתורה, רק זה נכון. אולי? אבל בדיות של תיקון מידות ובולשיט אחר.?
אדם עם מידות מתוקנות, לא נותן את אשתו לפרעה, בשביל מתנות, ולא לאבימלך בגלל שמירת גופו., אדם עם מידות מתוקנות לא מגרש את אשתו בגלל קפריזה של אשתו האחרת, ולא מאפשר לה להתעלל בצורה כה קשה. אדם עם מידות מתוקנות, לא מגרש את בנו מהבית, למדבר למות, אלא מחנך אותו, כמו שהוא חינך את העשרות אלפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 09:03 |
|
| |
לאן נעלמו כל אלו שאברהם גייר?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 21:16 |
|
| |
מר בנימיני
אין לך תשובות??? אמש הית מאד נחרץ בתשובותיך, פתאום את כבר לא מרגיש כה בטוח ונחרץ??
|
|
|
|
|