|
|
| נשלח ב-18/5/2008 23:35 |
|
| |
דורדיהיוסי, אני מעוניין להמליץ לך לא לקחת את הדיון לכיוונים אישיים ו/או ריגשיים. כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, מורכב, וכנראה גם רגיש. יש דרכים שהתקשורת עם הזולת יכולה להניב פירות טובים ויכולה לעזור לך ולקדם אותך ואת חייך <ואת הקורא>, ויש דרכים בהם התקשורת תפריע לך <ולקורא>, תגזול ממך כוחות נפש בכיוונים הלא נכונים וכ"ו.
הכיוון הנכון לדעתי הוא בירור האמת, ואמירת אמת. אם לדעתך הכותב אינו כנה ודבריו מסתתרים מאחורי כתבים שאי אפשר לבדוק את אמיתות טענותיהם, פשוט תסביר לו זאת בצורה שיכלית שקולה ורגועה, וגם אם דבריך לא יפלו על אוזנים קשובות, לפחות תדע מה לא בסדר בדברי הזולת הנכבד (באמת) ותדע מדוע הם אינם יכולים להיות רלוונטיים עבורך.
לכל המקובלים: אסור לקבל טענה שמשפיעה על מעשים אבל אי אפשר לבדוק את אמיתותה. מעבר ל"לא רחוק היא ממך", הסיבה היא שהאדם צריך לשאוף לקחת אחריות על מעשיו, ולא להטיל את האחריות על הרב/המקובל הקרוב לביתו ושהמושג "אמת" זה לא משחק.
יהי ה' לעזרנו בגילוי האמת!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 09:25 |
|
| |
אדון דורדיהיוסי, יום טוב!
סליחה על שעוררתי אצליך בלי משים נקודה רגישה. אינני מחזיר בתשובה, בסך הכל אני מנסה להבהיר את דעתי. משהבחין שדבריי הובנו אפסיק את הדיון גם אם אתה תישאר בשלך.
כתבתי שאברהם פירסם את שמו יתברך לא רק מתוך רצון לתקו את עצמו, אלא בכדי לתקן שם שד"י, למרות שהדבר השפיע בודאי גם עליו. בדבריך שנכתבו מתוך סערה כנה, לא התיחסת לנושא המדובר לעיל, וסטתית מעניין הקבלה ומטרתה, לדיון על מוסריותו של א"א.
ובעניין זה:
א. אברהם לא נתן את שרה בעבור מתנות, וכמו שמסופר בתורה. עי"ש. [אם אינך מאמין לנכתב שם מהיכן לקחת שנתן את שרה כדבריך?]
ב. בנוגע לסיפור עם אבימלך. גם שם לא נתן אברהם את שרה מרצונו.אני מעדיף להאמין לאברהם מלאבימלך, למרות שהאחרון טען שאילו ידע שאשת אברהם היא, לא היה נוגע בה לרעה. [אבימלך בכל מקרה לא יוצא טוב מהסיפור, אף אחד לא חושב ששרה רצה אליו בהתלהבות, וגילתה בפניו גלויי חיבה יתרים.]
ג. גירוש הגר נעשה מתוך הבנה שלטובת יצחק, הבן האהוב, כדי לגרש את ישמעל, וזאת בעקבות התנהגותו הרעה וההשפעה על יצחק. מותר לבן זוג להשתכנע מדברי אשתו.
ד. בעניין ההצלחה בחינוך, מצאנו לאורך כל ההסטוריה שאנשים טובים הביאו לעולם בנים חוטאים, וכן להיפך. בשני המקרים אין לתלות תמיד את התוצאה בהורים.
אם דבריי ראוים לתגובה, אשמח אם תיהיה עניינית.
צעג
לצורך השלמת הגיור יש לעבור ג' שלבים כנפסק ברמב"ם קדושה. בזמן אברהם אבינו לא היה אפשרי לעבור את כל התהליך. [היה זה קודם יציאת מצרים ומתן תורה] עי"ש ברמב"ם.
בזמנו של א"א לא היה צורך בתעודות בשביל להנשא, וגם קיום המצוות לא היה כמו זה שלאחר מתן תורה, ומשום כך לעת הזאת הגירות הייתה על הצד הטוב ביותר.
אילו היו אותם גרים יורדים עם יעקב ובניו למצרים, בהחלט יתכן כי כמה מהכותבים פה בפורם היו מיוחסים לאותם הגרים.
אפיקבנגב
דבריך ראוים ונשמעים, בעיני לפחות. אנא המשך לנסות ולשמור על אווירה נעימה.
תוקן על ידי בנימיני ב- 19/05/2008 9:27:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 20:41 |
|
| |
מר בנימיני ערב טוב.
ברשותך אנסה להתיחס לתגובותיך.
א.לפי מה שכתוב בתורה, רצוי שתעיין בתוך התורה, לא בקבלה, אברהם אומר לשרה, אמרי נא אחותי את למען יטב לי בעבורך, יש פרשן בשם רשי שמסביר יטב= יתנו לי מתנות, והעובדה כמה מעניינת, אברהם ירד למצריים כעני מרוד מחרפת רעב, חוזר בזכות ההטבות שקיבל בגלל אשתו כעשיר אדיר. זה מה שכתוב בפרוש בתורה. לך יש טקסט אחר?
ב. התורה מעידה על אבימלך שהוא לקח את שרה בתום לב, בלי איומים על אברהם, כך מאשר לו האל, ונותן לו תעודת יושר, שלאחרים הוא לא נתן, מותר לך לא להאמין לו, אלוהים האמין לו, נדמה לי שזה הספיק לו. סתם אפילו לגירסתך, האם אינ חובה לההרג על פשע של ניאוף?
ג, טובתו של יצחק? או פיוסה של שרה הקנאית? אשר גם התעללה קשות בהגר עד להפלת הילד שברחמה,,והכל בהסכמתו ואישורו של אברהם.
ד. אמת לא תמיד מצליחים בחינוך, אבל זה באמת לא מתאים לאדם ערכי ומוסרי כמו אברהם, אם הוא לא מצליח בחינוך, לגרש את הילד הרע מהבית. למדבר, למות בטוח,
כל הדברים שכתבתי כתובים בפרוש בתורה, לא המצאתי והוספתי כלום, כפי שאתם רגילים לעשות, לפרש ולהסביר .
האם זה נראה לך כדמות של אדם שהוא ערכי, שתיקן את עצמו, שבסמכותו או בכלל מותר לו לתקן אחרים?
אצפה לתגובתך ולתשובתך, אני מקווה שהפעם היתי מאופק, ומנומס.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 21:31 |
|
| |
דורדיהיוסי הנכבד, שלום רב!
מלבד המשפט "כפי שאתם רגילים לעשות", אכן ניכרים מאמציך לשמור על איפוק, חן חן. [אתם הכוונה גם אלי?]
א.בנוגע לסיפור במצרים. אברהם אומר: והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו. בפסוק הבא מוזכר עניין המתנות, זהו רק תוספת, ואוליהולך על שם העתיד, [עיין בעש"ח] ואם יש לך פירוש אחר מה טוב. בכל מקרה אי אפשר להתעלם מהפסוק הקודם, שם מוכח שהיה זה מצב של כפייה.
ב.הסיפור בפלישתים. צודק הינך שעצם המעשה היה בתום וכמו שהעידה התורה, אך כמו שאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי, ועיין בפרש"י שלקיחת שרה הייתה שלא בדרך מוסרית, אכסנאי שבא לעיר וכו'. שוב מוכח שהיה לאברהם חשש על חייו.
הסעיפים הבאים פשוטים יותר, אפשר תבין זאת בעצמך. בכל מקרה אמשיך בהקדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:04 |
|
| |
,
תוקן על ידי דורדיהיוסי ב- 19/05/2008 22:04:31
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:10 |
|
| |
רק הערה קצרה מהצד:
אם מתרכזים בתורה עצמה, אז כדאי להוציא גם את רש"י מהתמונה. ואם נזקקים לפרשנים, אז כדאי לראות את המכלול כולו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:24 |
|
| |
באם אוציא את רשי, עדיין טענתי לא תשתנה,
אבל באמת מענין מה פרשנים אחרים אומרים על המעשים של אברהם עם שרה עם הגר עם ישמעאל?
ממש מענין איך אפשר לישר את העקום ולתקון את המעוות. אני מצדי אנסה גם לעיין,
מר בנימיני
אפילו לשיטתך הלא משכנעת, אבל אני שמח שמגינים או מנסים להגן על אבות אבותי, האם אדם שלא נהרג על כבוד אשתו, ומקבל מתנות ,כמובן בכפייה, על או בגלל אשתו, היא דמות ראויה לתקן את העולם? הרי לפי הזעזוע שמלך פלישתים הזדעזע מהאפשרות שהוא ישכב עם אשת איש, סימן שגם אז דבר כזה לא היה קל ומקובל.
זו הדמות לחיכוי , זה המורהלתיקון האנושות?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 05:09 |
|
| |
קצת סדר ותימצות הדיאלוג.
שאלת דורדיהיוסי:[א.] "אדם עם מידות מתוקנות, לא נותן את אשתו לפרעה, בשביל מתנות, [ב.]ולא לאבימלך בגלל שמירת גופו."
תשובת בנימיני:
א. "בכל מקרה אי אפשר להתעלם מהפסוק הקודם, שם מוכח שהיה זה מצב של כפייה. "
ב. "שוב מוכח שהיה לאברהם חשש על חייו"
תגובת דורדיהיוסי: "האם אדם שלא נהרג על כבוד אשתו, ומקבל מתנות ,כמובן בכפייה, על או בגלל אשתו, היא דמות ראויה לתקן את העולם?"
נראה שהתקדמנו המון!
דורדיהיוסי: "אפילו לשיטתך הלא משכנעת," ???
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 11:46 |
|
| |
שיטתך היא קבלה עמוקה להבנת אנשים פשוטים.
מה הסברת? ומה תירצת? ולאן התקדמת?
אולי תסביר את כוונותיך, שכיוונת. לתרץ לאותו מחפש תשובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 17:10 |
|
| |
יוסי
כתבת: "אדם עם מידות מתוקנות, לא נותן את אשתו לפרעה, בשביל מתנות, ולא לאבימלך בגלל שמירת גופו., אדם עם מידות מתוקנות לא מגרש את אשתו בגלל קפריזה של אשתו האחרת, ולא מאפשר לה להתעלל בצורה כה קשה. אדם עם מידות מתוקנות, לא מגרש את בנו מהבית, למדבר למות, אלא מחנך אותו, כמו שהוא חינך את העשרות אלפים. "
ובכן, הירידה למצרים היתה בעקבות רעב כבד, ומסתבר ששרה אשתו של אברהם הסכימה לדעתו ולסיכון שהיא תלקח לבית פרעה: וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ... כמו כן נשים לב שהוא מבקש מאשתו בעדינות יתר ובתחנון שתכחיש את קשר הנישואין שביניהם: אִמְרִי-נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ. (בראשית יב)
לאחר שאבימלך לקח את שרה ואף נמנע מלקרב אליה בעקבות דבר האלוהים בחלום הלילה, הסביר לו אברהם: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא. (בראשית כ, יג) דהיינו שאברהם ביקש התחסדות מאת אשתו שרה שלכל מקום שרק יגיעו - תאמר שהיא אחותו וזאת על מנת שלא יהרגו את בעלה - בגללה. וכנראה שהסכימה... אחרת למה המשיכה ללכת איתו? ואם תאמר שכפה עליה, מדוע מוזכר שביקש ממנה חסד?
אברהם כעס על ה"קפריזה של אשתו האחרת" ואת בנו ישמעאל - תיכנן לחנך כשם שחינך את כל בניו ובני ביתו לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, אך על פי צו האלוהים "ירד" מתוכניותיו: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע."
-------------
ולענין האשכול עצמו.
ה"קבלה" נקראת בפי ה"מקובלים" "חכמת האמת", ומבחינתם - כשמה, כן היא. חכמת האלוהים שעל פי חכמה זו ברא את העולם.
אם כן לא שייך לשאול מה מטרתה כשם שלא תשאל מהי מטרת חכמת ה"פיזיקה". המחכים בפיזיקה מבין ב"חומרה" של העולם והוא יכול לפעול על פי חכמה זו פעולות גדולות וכשם שעינינו חוזות בכל יום והמחכים בחכמת האמת מבין ב"תוכנה" הפועלת בעולם. והוא יכול על פי חכמה זו לפעול פעולות גדולות.
אכן, מאחר ואיננו רואים את גודל ונוראות פעולות המקובלים אשר פעלו על פי הנקרא אצלם "חכמת האמת" - ניתן להסיק שאינם מבינים באמת בחכמת האלוהים...
תוקן על ידי יהודים ב- 20/05/2008 17:13:53
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 20:03 |
|
| |
יהודים
אני מנסה בכח להיות מאופק ומנומס, תגיד אתה מאמין בסילופים שאתה כותב, כנראה שכן,
מי הכריח את אברהם לרדת מצריים,? למקום שידע בברור שיקחו את אשתו, הרי הוא אמר לה את זה בפרוש,
האם ארץ כנען התרוקנה מיושביה ברעב?
אדם דתי וערכי לא מעמיד את עצמו במצב כזה שיקחו לו את אשתו!! אדם ערכי נשאר במצב של קצת רעב בארץ כנען. ולא יורד למצריים למקום מושחת,
אדם ערכי נוהג אחרת, אני בטוח שאתה יודע שזה כך. ואפילו במצב כזה הוא לא אומר את המשפט האומלל, למען יטב לי בעבורך, ונהיה עשיר כבד מאשתו.
ואדם הפשוט ביותר לא שולח את בנו ואשתו למדבר אכזרי למוות בטוח. ולא מרשה לאשתו להתעלל אפילו בשפחה, וודאי שלא באשתו.
אולי תתחיל לקרא בעברית פשוטה ומובנת את המסופר. ולא תסלף את העובדות הכתובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 21:04 |
|
| |
דורדיהיוסי, 1. לדעתי ההקדמה על הנימוסים והאיפוקים היא מיותרת. (ולדעתי מעט ילדותית) פשוט תטען טענות. אין טעם בחלוקת ציונים ותארים שאינם לגופו של עיניין.
2. אם יורשה לי לנסות להוציא מהבוץ את הדיון שלכם: באופן כללי, מה רצונך לומר?
3. לגבי אברהם אבינו, ושיפוט מוסרי של מעשיו: עליך להגדיר מה זה "אדם ערכי", מדוע כדאי להיות "אדם ערכי", מה זה בכלל "ערכים", וכ"ו. ז"א שהשאלות שלך מניחות כמובן מאליו את מה שבפירוש אינו מובן מאליו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 21:19 |
|
| |
תגיד לי אפיק אתה מנהל כאן בפורום? מינו אותך על חלוקת ציונים ב נימוסים והליכות? מה אתה דוחף את אף שלך? כמו קוץ..
עסוק בעיסוקך של פילוסופיה בגרוש, יש לך בעיות בהבנה, אל תגלה את זה ברבים. לתשומת לבך פילוסוף מתחכם ומגוכח.
הדיון כאן החל בהודעתו של בנימיני, על אברהם שתיקן את עצמו ואת העולם, ועל זה כתבתי. ואתה קופץ כמו *******, בלי להבין על מה המדובר.
(שימוש בעלבון כלפי האחר)
תוקן על ידי עצכח ב- 21/05/2008 18:35:41
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 22:04 |
|
| |
יוסי
לגבי אברהם אבינו -
צריך לשאול, מה בדיוק היה תפקידו של אברהם בתיקון העולם.
מהתורה ברור שהיה לו תפקיד כזה.
למשל: "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (פר' לך לך)
"אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים"
ויש עוד הוכחות.
אבל, כאמור, השאלה - מה בדיוק היה תפקידו?
האם תפקידו היה חינוכי? מנהלי? תורני? השכלתי? או משהו אחר?
במקומות אחרים אנו מוצאים חלוקה בין תפקידים - למשל משה ואהרון, חז"ל אמרו שאהרון היה עוסק בהתקרבות אל העם ושלום בית וע"י כן קירובם לתורה, בשונה ממשה שהיה עוסק בלימוד תורה רק "מגבוה". כלומר אהרון היוה גם דמות חינוכית מה שלא ראינו אצל משה.
גם בזמן המלכים מצינו הפרדה בין המלכים שהיו ממונים על ניהול העם, לבין כהנים שעסקו במקדש, ואולי עוד דברים, ונביאים, ושופטים. כלומר איננו מצפים מאדם אחד שימלא את כל התפקידים.
גם אצל אברהם, אין הכרח שהיה לו תפקיד חינוכי מוסרי. זה לא אומר שמידותיו היו מושחתות - כמו שכבר אמרו פה, הוא נתן את אשתו לפרעה באונס בלבד. (אגב, "למען יטב לי בעבורך, וחיתה נפשי בגללך", לפי הפשט אין הכוונה שאחיה וגם יתנו לי מתנות, אלא ש"יטב לי", ובמה יטב לי? שאז "וחיתה נפשי בגללך", וזה כלשון בני אדם שלפעמים כופלים ומאריכים את דבריהם, והפירוש שיקבל מתנות זה רק מדרש.) עכ"פ צריך להבין שלאברהם היו סיבות לעשות את מה שהוא עשה, ולא תמיד נצליח לרדת לסוף דעתו של אברהם מה הוא חשב כשעשה כך או אחרת ולא נהג באופן שונה. אבל בסופו של דבר, אדם שנוהג כך באמת איננו כל-כך מתאים להיות דמות חינוכית, ואף אחד לא אומר שהוא היה צריך להיות כזה. לא כל אדם חייב להיות דמות חינוכית. לאברהם היו תפקידים אחרים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 22:20 |
|
| |
מיכה המרשתי
אתה היחיד שמדבר לענין, אבל סלח לי, אתה אומר שלמען יטב לי, זה לא כסף? אז איך נהיה אברהם עשיר גדול כל כך, מיד אחרי הסיפור של אשתו? הוא השקיע בבורסה המצרית?
איני יודע מה היה תפקידו, אבל ברור שלאור התנהגותו עם אשתו, דוגמה מוסרית הוא לא יכול להיות
ולאור התנהגותו עם אשתו הגר ועם בנו ישמעאל, אי אפשר להגיד עליו, שהוא מידת החסד?-זה נכון? כך הרב שלי סיבן אותי.
הוא גם לא יכול להיות דמות של מסירות נפש, את עצמו הוא לא סיכן בגלל האידיאלים ומצוות, את בנו זה כבר סיפור אחר.
|
|
|
|
|