"אור השם" מהדורת ר"ש פישר

בתש"ן הופיע מהדורה חדשה של אחד מספרי היסוד של מחשבת יהדות ספרו של רבי חסדאי קרקש בו הוא נאבק עם הרבה מגישות הרמב"ם. מי שלומד בספר יודע להעריך את העבודה שכן הספר הינו ספר קשה הבנה ונכתב בשפה כבידה פילוסופית ימי בינימיית, ועד מהדורה הזו אין לנו מהדורה סבירה. המהדיר ניקד את ספר והוסיף פיסוק וחלוקת המאמרים.

בשער הספר נאמר "הספר הזה כידוע עלה כולו קמשונים ושבושי גרסאות למכביר עד שהיה כספר החתום באלף עזקאין ועתה בהוצאה זו נדפס על פי נוסח מתוקן ומדוייק מעשה ידי מרן רבי שלמה פישר בעל בית ישי שליט"א מיוסד על ספרי דפוס וכתבי היד וספרי המחברים האחרונים ועל שקול והכרעת דעתו הרחבה וכמעט שעשאו סלת נקיה".

מה אומר? עם כל המעלות הדבר קצת מקומם שבזמנינו מוציאים ספר של אחד הראשונים על פי כתבי יד וספרי האחרונים והכרעת הדעת, ואין שם שום הקדמה, שום מבוא, שום תיאור כתב יד, שום הערות, שום ציונים איפה הכריע ואיך הכריע, וכיצד יכול להכריע.

נכון ר' שלמה נודע בדעתו הרחבה וידיעותיו הגאוניות, אך בכל זאת איפה נשמע כזאת? והרי ספר זה לא נועד לבחורי ישיבה או אף לאברכי כולל, אלא לאלו שעבורם שינוי גירסא, מקור השינויים חשובים מאד עבורם, ואילו כאן הוציאו מהדורה סתומה ללא גילוי שיטת ההכרעות והמקורות, וכבר איני מדבר על הקבלות והשוואות להפכו לספר יותר מובן.

ועדיין הכל חתום והכל סתום, מי בדיוק עמד מאחורי ההדפסה, האם זוהי יוזמת ר"ש בעצמו? מי הם "הוצאת ספרי רמות"?

סוף דבר  למרות המעלות החיוצניות בעליל, הרי במדה מסויימת ההתנהגות הזאת עדיין חתום באלף עזקאין"

תוקן על ידי אתנחתא ב- 06/05/2008 15:33:49

אם זכרוני אינו מטעני יש לר"י שילת יד ורגל בספר הנ"ל.
הוא כתב 'מילון' למונחים פילוסופיים בסוף הספר, ונדמה לי שהוא גם ניקד.

התכנית היתה להוציא מלבד הטקסט עצמו, גם פירוש רחב, ועדיין לא זכינו

הרב משאקי ר' חיים ירמיה פלנסברג בעל ספר דברי ירמיהו שחוץ ממה שהיה גאון בתורה ומתמיד עצום ודרשן נפלא גם התעסק בפילוסופיה יהודית ואף כ' פירוש מצויין על האור ה' 'אוצר חיים'. עם הופעתו בשנת תרע"ב עשה הספר רושם רב, והרב י.י. ויינברג כ' עליו מאמר הערכה יוצא דופן (נדפס בתוך אחד מקובצי כתבי הרב וויינברג).

מכון משנת ר' אהרן שלקח על עצמו הדפסת ספריו מחדש (בדפוס צילום, דברי ירמיהו ב"ח עה"ת, שאלות חיים שו"ת ודברי ירמיהו דרושים, נזר הנצחון על אגדות הש"ס, מרכבות עמי דרושים על שה"ש), משום מה לא ראו לנכון לזכות את הציבור במהדורא חדשה של האור ה' עם פי' אוצר חיים. כנראה לא שפר מזלו של הספר אור ה', וימשיך להיות מונח בקרן זוית בעולם דאיתכסיא עוד זמן רב.

מרמרוש,

ראה גם ביאורו של הגרי"י וינברג  בשיטתו הנודעת של ר' חסדאי בנושא הבחירה החפשית, במסתו "תשובה" שב"לפרקים". 

קרדיט על טענות אתנחתא, לש"ז הבלין, ב'קולמוס' לפני כמה גליונות. האומר דבר בשם וכו'

יש אכן משהו מוזר בהוצאה הזו.
האם הספר נכתב במקורו עברית או תורגם?

יש שם הקדשה לד"ר יעקב וינרוט, מעריצו של ר"ש פישר.
הסגנון של ההקדשה, מתאים לר"ש. מאידך הכיתוב 'מרן' אינו מתאים לר"ש שיכתוב כך על עצמו.
מי איפה טיפל בכל העסק הזה?

משהחיו את האשכול אני שם לב לטענת המבקר שכאילו טעונתיי מקורם בקולמוס אצל פרופ' הבלין. גליוני קולמוס כמעט ואיני רואה, כבן חו"ל, זה לא נפוץ  כל כך, ואיני מקוראי משפחה בדרך כלל, וגם הקולמוס ברדידתו איני קורא בדרך כלל (ולפלא לי שפרופ' הבלין כותב שם)  וטענה זו אצורה בקרבי מאז לפני שנים רבות שהפכתי משים וארץ להשיג את הספר הנעלם.

הספר נכתב במקורו בעברית, אך לא במשלב המדובר, כזה הנהוג בתשובות מהימים ההם, אלא בשפה גבוהה שנחשבה כנראה לשפת מלומדים.

ניתן להשיג את הספר גם אצל הרב בביתו בהר נוף.

כפי הבנתי, הרב פישר הוציא את הספר משום שהוא רואה את עצמו כתלמיד של ר' חסדאי, במיוחד במחלוקות שלו עם הרמב"ם. לא היתה מטרה להוציא מהדורה מדעית.
נראה לי שהרב ישמח אם מישהו ייקח את האתגר ויוציא מהדורה מדעית מפורשת של הספר.

מבקר
תיקון קטן. פרופ' הבלין לא כתב ב'קולמוס'.
היה זה ראיון עמו, שחלקו הראשון התפרסם בגיליון ניסן, וחלק שני בגיליון מנחם-אב.

מרחביה, כוונתי היתה בדיוק לחנות עליה אתה מדבר, שהוא הוציא גם את האדר"נ המ"ס ומס' ד"א, והוא עצמו היה המו"ל של אור ה' בשיתוף ר"א פישר ור' דורון ויצטום.




.

סיפרו לי שפרופסור הרווי שוקד כבר שנים על מהדורה מדעית של ספר אור ה'. הספר החשוב ביותר על אור ה' הוא של וולפסון Crescas' Critique of Aristotle שם יש מהדורה מדעית של מאמר א' וב'. המחבר מבטיח גם הוצאה של מאמר ג' וד' מיהו לא זכינו לאורו.

האמת הוא, שהיסודות שעליהם מונח תפיסתו של הרמב"ם בענין מהות ה' הם הכ"ה הקדמות שבראש מו"נ ח"ב. בעל אור ה' דן בהקדמות אלו, ועפ"ז מגיע לתובנות שונות. גם הר"ן כתב דברים מעין אלו וטען שאם יוכח שהקב"ה הוא כל יכול, אפשר להאמין בקדמות.

נכון יהיה בימינו אלו שהפילוסופיה והמדע התקדמו כל כך, לבחון שוב את כ"ה הקדמות אלו, ולראות אם אפשר לגזור מהם מסקנות הנוגעות לעיקרי האמונה.

רוב כ"ה ההקדמות של הרמב"ם דנות בנמנעות של אין-סוף, ומכאן מבסס הרמב"ם הוכחה למניע ראשון.
לעומת המדברים הרס"ג, ור' בחיי ן' פקודה, הרמב"ם מאפשר רצף אין-סופי של נמצאים בזה אחר זה (מו"נ, פתיחה לחלק שני), ולכן דוחה את ראיותיהם לקיום האלוקים.

האנטינומיות של קאנט מבוססות אף הן על בעית האין-סוף.
ש"ה ברגמן בספרו על קאנט, טוען שמתוך 4 הסתירות שמציג קאנט לפילוסופיה האריסטוטלית, ה-3 שעוסקות בבעית האין-סוף, נפתרות על פי פיתוחיהם של מתימטיקאים.