מתחקיר של המגזין "אטלנטיק": סיכוי רב שישראל תתקוף באיראן גם ללא אישור ארה"ב
להערכת העיתון מבצע חד צדדי עלול לגרום למשבר חסר תקדים ביחסי ישראל-ארה"ב
קיימת סבירות של יותר מ-50% שישראל תתקוף את איראן בשנה הבאה אם טהראן לא תשנה את מדיניותה, ואם הממשל האמריקאי לא יצליח לשכנע את המנהיגות בישראל שהנשיא ברק אובמה מוכן לעצור את איראן בכוח, במידת הצורך. כך נטען בכתבת השער בגיליון הקרוב של המגזין "אטלנטיק", של הכתב ג'פרי גולדברג.
המגזין נחשב לאחד המובילים בסיקור עניינים פוליטיים ומדיניים בארצות הברית, והכתב גולדברג ידוע בקרבתו למקורות מרכזיים בבית הלבן.
בהתבסס על כ-40 ראיונות שערך גולדברג עם מקבלי ההחלטות בישראל, בארצות הברית ובמדינות ערב, הוא הגיע גם למסקנה שהסיכוי שישראל לא תבקש מארצות הברית אישור לתקיפה גדול. חלק מבני שיחו שיערו שישראל אף עשויה להשתמש בכמה אזעקות שווא לתקיפה, כדי שבתקיפה האמיתית וושינגטון לא תנסה לעצור אותה מלעשות זאת.
להערכת העיתון, מבצע חד-צדדי עלול לגרום למשבר חסר תקדים ביחסים בין ישראל לארצות הברית, ואולי אף למלחמה אזורית כוללת, עם פגיעה אפשרית בכלכלה העולמית.
"יום אחד באביב הקרוב, היועץ לביטחון הלאומי עוזי ארד ושר הביטחון אהוד ברק יתקשרו במקביל לעמיתיהם בבית הלבן ובפנטגון, להודיע שראש הממשלה שלהם נתן זה עתה פקודה לכמאה מטוסי אף-15, אף-16 ומטוסים אחרים לטוס מזרחה לאיראן - אולי מעל לערב הסעודית, אולי מעל לגבול בין סוריה לבין טורקיה, ואולי ישירות מעל המרחב האווירי של עיראק, אף שהוא מוצף בכלי טיס אמריקאיים", מציג גולדברג את התסריט ההיפותטי.
להערכתו, התקיפה עשויה לכלול הפצצת המתקנים בנתאנז, קום, איספהאן ואולי גם את הכור שבנו הרוסים בבושהאר. ישראל עשויה גם להזניק לאיראן כוחות מיוחדים שיצליחו לספק עדויות לכך שהאיראנים תיכננו "אושוויץ" - שואה שנייה - וכי המבצע היה שווה את המחיר.
לדברי הכתב, למרות אינספור דיונים וכמה סימולציות, המחיר וההשלכות של המבצע אינם ברורים לגמרי. האמריקאים מעריכים שהפצצת המתקנים תוכל לכל היותר לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית בשנים ספורות. אולם, בישראל שמע גולדברג גם דעה אופטימית יותר, בהתבסס על ניסיון השמדת הכורים בעיראק ובסוריה. לטענתו, המטוסים יצטרכו לשוב הביתה מהר, בשל הערכה שהחיזבאללה יתקוף מיידית בצפון.
בשנה האחרונה נדחו הקווים האדומים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית שוב ושוב. שרת החוץ של ארצות הברית, הילרי קלינטון, הבהירה השבוע בראיון ל"ניו יורק טיימס" שמשיחותיה עם בעלות בריתה של אמריקה, השאלה "איננה מתי האיראנים ישיגו את הנשק, אלא אם הם עושים את זה". קלינטון אמרה שארצות הברית נצמדת למסלול שנבחר כי להערכת הממשל "יש לו הפוטנציאל הטוב ביותר לשנות את התנהגותה של איראן".
גולדברג משוכנע שהקווים האדומים של ישראל ברורים. להערכתו, סוף דצמבר השנה הוא תאריך היעד של ראש הממשלה בנימין נתניהו למצות את ה"אמצעים הלא-צבאיים" לעצור את איראן. "אם הבחירה היא בין לאפשר לאיראן להתגרען, או לנסות בעצמנו במקום שאובמה לא ינסה - אז כנראה נצטרך לנסות", אמר לאטלנטיק אחד האישים הבכירים בישראל.
אף כי רם עמנואל, ראש סגל הבית הלבן, הדגיש בפני נתניהו ש"משמעות המלים 'כל האופציות על השולחן' היא שכל האופציות על השולחן", וסגן היועץ לביטחון הלאומי, בן רודס, הזכיר שאובמה לא היסס עד כה להשתמש בכוח צבאי - בצד הישראלי עלו ספקות בשאלה אם אובמה יהיה מוכן לאפשרות הזאת. המסר מישראל הועבר לא רק בערוצים הרשמיים - גולדברג מזכיר שראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, נשלח באחרונה לשיקגו לדבר עם אחד התורמים של אובמה, המיליארדר לסטר קראון, כדי שיבהיר לנשיא כמה ישראל מוטרדת מאיראן.
גולדברג אף צולל בכתבתו לניתוח היחסים של נתניהו עם אביו ולשיעורים שלמד ממנו. גם התייחסויותיהם של בכירי איראן לישראל זוכות למקום של כבוד בכתבה, והן שמבהירות, לדברי הכתב, שאין מדובר באובססיה אישית של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד.
בימים האחרונים ערך הממשל האמריקאי כמה ניסיונות להבהיר את עמדתו בנושא האיראני. בשבוע שעבר, השתתף אובמה בתדרוך שקיימו בכירי הבית הלבן לקבוצת כתבים מצומצמת. אולם, דיווחי הכתבים מ-20 הדקות שבהן נכח גם אובמה היו כה שונים, עד שהבית הלבן נאלץ להבהיר שוב שהם אינם עומדים לחשוף יוזמת דיאלוג חדשה עם איראן. בסופו של דבר, השאלה הגדולה - מה אובמה יהיה מוכן לעשות אם הסנקציות ייכשלו - לא זכתה לתשובה חד-משמעית.
כתב הניו יורק טיימס שמע בבית הלבן כי בפגישה האחרונה של נתניהו עם הנשיא אובמה, הנושא האיראני "לא היה בין חמשת הנושאים ברשימת העדיפויות שלו, שלא כמו בפגישה הקודמת, שבה איראן היתה הנושא הראשון, השני והשלישי". ייתכן שזה סימן לכך שנתניהו קיבל בכל זאת הבטחה כלשהי שאובמה כה נזהר מלהשמיע בבירור בפומבי.
אביב 2011 זה מאוחר מאוד ולא שייך מבחינת לוח-הזמנים שלי.
אפילו דצמבר הקרוב זה קצת מאוחר אם כי לא לגמרי בלתי סביר.
בכל אופן אני את הערכתי ומיטב הבנתי כבר נתתי בהודעה הקודמת. אחרי החגים ככל הנראה.
יתכן אולי שהניסוי הגרעיני הצ' קוריאני ישבש את תוכניותיהם ויגרום להם להקדים את הפעולה.
"משבר חסר תקדים ביחסי ישראל-ארה"ב"
בהחלט. גם זה מופיע בדבריים ואף יותר מזה. לחימה אקטיבית של צבא אמריקאי בישראל עוד ב-2010
ואם לא אז בתחילת 2011 .
 |
|
|
