מארי יוסף קאפח זצ"ל
תוכן התשובה: טוב שאיני יודע מי אתה, כי אני רוצה לילך בדרכו של רבינו, הרמב"ם ע"ה, שיש להתייחס למאמר ולא לאומר. אבל אני מטיל ספק גדול אם באמת אתה נוהג כמהרי"ק, כפי שכתבת, שהרי מתוך השגותיך, יוצאים הדברים הבאים:
א.שמהרי"ק הוא מבזה ת"ח ראשונים ואחרונים.
ב.שאינו אמין.
ג.שהוא דרדעי, ושיש ספק בכשרות השקפותיו ואמונתו.
ד.שרבות הן הטעויות שיש לו.
וא"כ,כיצד הנך נוהג כרב, שאלה הם חסרונותיו,לפי דעתך?!
לגופו של דבר,רק אתמול קיבלתי לידי את שאלתך, כי הייתי מחוץ לעיר.והעפתי בה מבט,אבל לא יכולתי לקרוא את כולה מכמה סיבות:
א. בחלקה הגדול ההדפסה היתה דהויה.
ב. די היה לי בכמה דוגמאות כדי לעמוד על שיטת ההשגות,והכתיבה כדי להבין במה דברים אמורים.
בנסיבות כאלה, אין דרכי להשיב,משום שמדובר בדעות קדומות ובשיטות ביקורת מיוחדות מגמתיות, כפי שיוברר להלן.ולכן, מבחינתי, בנסיבות כאלה, שיש דעות קדומות, ואפשרות השכנוע קלושה, כל איש ילך בדרכו. והמבחן הגדול והאמיתי, הוא לא בעולם הזה, שהוא עלמא דשיקרא, אלא בעולם האמת, בדין האמת, בפני דיין אמן, שיודע הכל ובוחן כליות ולב.
אך בכל זאת אכתוב מספר הערות, רק בגלל ששאלתך התפרסמה בפורום שהוא פתוח לרבים, ולא בגלל שמהרי"ק זקוק להגנתי, אלא בגלל שייחסת לי בשאלתך אחריות מסוימת, שמכון מש"ה, שאני עומד בראשו,הו"ל את משנה תורה להרמב"ם עפ"י כת"י יהודי תימן, בהגהתו ובפירושו של מהרי"ק, ובילקוט פירושים ממאות מפרשים, שהוא ליקט. מהם חיבורים שלא ראו אור. ומהם ספרים בלתי מצויים.
א. הנני מוסר מודעא, שאיני ממשיכו של מארי, ולא הגעתי אפילו לקרסוליו, לא בידע התורני, לא בהתנהגות, לא במידות ולא ביראת שמים.
ב. כתבת שמהרי"ק הוא דרדעי. ולענ"ד מהרי"ק לא היה דרדעי מהסוג שהיה בתימן. משום שהוא הפנה לא אחת לספר הזוהר, ופעמים בהערכה רבה. זאת ועוד. הוא אמר לי, שתלמידים שלא שימשו את רבם על צורכם, הם שגרמו למחלוקת בעניין הזוהר, שתידרדר למה שהתדרדרה, ואם זוהי דעתו על המחלוקת, אם כן מדובר באישיות רמב"מית ולא באישיות אנטי קבלתי. והסתייגויותיו בעניינים מסוימים של המקובלים, הם הסתייגויות ענייניות, כמו שגדולי ישראל נהגו כן בכל הדורות. מבלי להכחיש את קדושת ספר הזוהר.
ג. אשר להתבטאויותיו כנגד השגת הראב"ד: כלום ידעת שהוא גם שיבח את הראב"ד, והיה עניין הלכתי מסוים שהוא צידד בשיטתו של הראב"ד נגד שיטת הרמב"ם. ואם לא ידעת, וכל שכן אם ידעת ואתה מתעלם, מה משקל להשגתך כנגד מהרי"ק בעניין יחסו אל הראב"ד.
זאת ועוד: יש להניח שאתה יודע את חריפות ביטויי ההשגות של הראב"ד כנגד הרמב"ם. ואיני יודע אם הנך מכיר את ביטויי ההשגה הנוראים של הראב"ד כלפי רבינו זרחיה הלוי. וכלום ידעת גם את ביטויי דברי חכמי הדורות שהשיגו על הראב"ד בגין השגותיו על הרמב"ם?! והאמן לי, שניתן לחבר על כך ספר שלם.
ואם לא ידעת, וכל שכן אם ידעת, ואתה מתעלם מכך, הרי שמדובר בגישה ביקורתית מגמתית וסלקטיבית, שיסודה בדעות קדומות. ומהי ערכה של שיטת השגה כזו?! והאם שיטת השגה כזו אינה מהווה עבירה למשיג?!
כי לפחות בדבר אחד, אני בטוח, שהשגותיו של מהרי"ק על ראשונים ואחרונים הם השגות עקרוניות ולשם שמים, אף שהם קשים גם עליי אותם הביטויים. אבל קטנתי, קטנתי ממנו, קטנתי מכל גדולי ישראל שהשיגו זה על זה בביטויים קשים למדי. ואפילו אמוראים נגד אמוראים. אבל לי יש אמונת חכמים, וכבוד לכל חכמי ישראל, ובשביל גדולי ישראל שהשיגו השגות קשות זה על זה, בביטויים עולבים ביותר, אם אמוראים ואם ראשונים ואם אחרונים. כולם לדידיהם צדיקים וחכמים וקדושי ה''. ואם ריק, ריק הוא ממני. וכבר כתבתי לך, שכשמדובר במשיג בעל דעות קדומות, חבל על הזמן שלי כדי להשיב לו עניינית על השגותיו.
כי עליי להקדיש זמני ללמוד וללמד הלכה למעשה, כדי שנעבוד את ה'' באמת ובאמונה, ועפ"י תורתנו הקדושה. ולכן אני מעדיף אפשרות זו על פני האפשרות לבזבז את זמני במלחמות חסרות תכלית, עם בעלי דעות קדומות, כי בעלי דעות קדומות, לעולם לא ישתכנעו. והזמן שלי בחיי קצר. ומלאכת ה'' מרובה. ואני צריך להכין צידה לדרך, לקראת עמידתי בדין האמת, בבי"ד של מעלה, על חיי אמת ונצח, בעולם האמת והנצח. מאשר להתנצח עם בני אדם, שהשנאה אצלם מקלקלת את שורת הדין.
ד. אשר להתבטאויותיו כנגד אחרונים, שהוא מביא את דבריהם, הרי מבלי להתייחס לחריפות הביטוי, דוק ותשכח שהשגותיו הן ענייניות, ואדרבה יש לך אתגר לפרוק אותן מבחינה עניינית. ואם תצדק, נקבל את דבריך, כי יש לקבל את האמת, ממי שאמרה. ולא לשאת פנים לאיש. ואשר לביטויים הקשים חז"ל לימדונו שיש שהרבה מחכמי ישראל שחרגו מגדר הרגיל, בגלל שאורייתא מרתחא להו.
כלום ידעת את חריפות ההשגות של הרשב"א נגד הרא"ה, ה'' יצילנו. ובכל זאת אצלי שניהם גדולי עולם. כי אני אמון על כך שיש ואורייתא מרתחא לחכם גדול.
וכן, האם ידעת על נוסח השגות של הפר"ח על השו"ע? והאם ידעת על דרך השגותיו של החכם צבי זצ"ל. וכן, האם ידעת שמגדולי האחרונים אמר מי שאמר על הר"י אלבו,"עדיין הוא בחוץ". ועוד ועוד.
ואפילו בימינו נמצא חכם שהשיג קשות על הגר"מ פינשטיין זצ"ל, ועוד ועוד.
משום כך, ההתמקדות רק במהרי"ק, אומרת דרשני. וכאמור, גדולה שנאה שמקלקלת את השורה.
ה. אשר לרב הילמן מבני ברק,שאתה כתבת שהשגותיו נכתבו ברשעות בני ברקית, ביטוי שאני לא מסכים לו לחלוטין, ומוחה כנגדו בחריפות. יש לומר:
ה.1. תמוה שהרב הילמן לא השיג השגותיו בפני מהרי"ק, כשעדיין היה בחיים. ואם הוא השיג בחייו, ולא נענה, שמא כבר אז ניכר היה בהשגותיו, כמו היום, שהן אינן לא רק ענייניות אלא גם אישיות, שהרי הוא כותב השגותיו עתה בביזוי אישי קשה למדי.
ה.2. כאמור, הרב הילמן משיג על מהרי"ק לא רק בבחינה העניינית, אלא בכתיבה שיש בה בביזוי אישי בחירוף ובגידוף. וחבל. כי אם היו ההשגות רק ענייניות, היינו בודקים אותן, לגופן, ואם היה צודק היינו מודים לו. כי האמת היא חותמו של הקב"ה, ולאורה נלך.
אך כשהשגותיו הן כתובות בביזוי אישי, אם כן, כיצד נקבל תורה ממנו? שהרי כל ת"ח צריך שיהיה ראוי במידותיו, כדי שנקבל דבריו. אם דומה הוא למלאך, תורה יבקשו מפיהו.
ה.3. וגם זאת יש לתמוה, האם הרב הילמן היה מדקדק בלשון גדולי דורנו, כפי שהוא מדקדק בדברי מהרי"ק, ממש כדי למצוא סתירות וקושיות? וכלום היה מעז לבזותם. אלא שגם בו בעניינו, מדובר בדעות קדומות, והשנאה מקלקלת את השורה. וחבל.
ה.4. צא וראה. גדולי התורה בימינו משתמשים בספריו, ולא אמרו דבר. ואני מכיר ויודע על ראשי ישיבות שחזרו בהם, ממה אמרו בשיעורים הכלליים, לאחר שקראו את דבריו. והגר"ע יוסף שליט"א אמר שהוא לומד בספריו. וכינה אותו צדיק. ואמר שהוא מתפלל שיזכה למות מיתת נשיקה, כפי שנפטר מהרי"ק זצ"ל (דברים אלו מוקלטים).
ואגלה לך סוד, שפעם אחת לפני מספר שנים, הייתי בבית מרן הרב ש"ך זצ"ל, כדי לשאול אותו שאלה. והוא הרגיש שלא בטוב. ושוחחתי עם גדול בתורה מבני ביתו. ואמר אותו גדול בתורה, שמרן הרב ש"ך רצה לגלות דעתו ברבים נגד ביטוייו של מהרי"ק במיוחד, כלפי הראב"ד.
ובכל זאת, צא וראה שלא עשה כן. ראה גם ראה עד כמה דרכם של גדולי ישראל שקולה היא, ולא כדרכם של צעירי הצאן, קנאים שקנאתם קודמת לחכמתם וליראתם.
ה.5. עיין בשו"ת גינת ורדים, יו"ד, כלל ג, סימן ג, שבמצרים החרימו שלא לקרוא בספריו של הפר"ח בגלל ביטוייו החריפים כלפי חכמי הלכה שונים, ובפרט נגד מרן.
והוא ביטל החרם, כי הרבה זקוקים לספריו. וראה שגדלותו בתורה, וכוונתו, שהיא לשם שמים גבוה, ואין לך היום מי שאינו נזקק לפר"ח. וד"ל.
ה.6.כיודע, מהרי"ק במאמריו כותב ברור, כתיבה תמציתית ובהירה. ובמשנה תור,ה הוא הפתיע בכך שהביא פירושים ממאות מפרשים, ולא תמיד הוא כותב עכ"ל, שנדע היכן מסתיימים דברי המפרש, והיכן מתחילים דבריו.
והיו מקרים שבהם קנאים שוטים תקפו אותו על רעיון זה או אחר, וביטלו אותם דברים כעפרא דארעא, ולבסוף הוכחנו להם, שאותם דברים הם של המשנה למלך, או לחם משנה או חכמים אחרים. ואז בושו ונכלמו, כי אותם קנאים על שיטת הרמב"ם, לדון את הדברים לגופם של הדברים, אלא לגופם של הדוברים.
יתירה מזו: היו מקרים שקנאים שוטים הטיחו דברים קשים כנגד מהרי"ק, על ביטוייו החריפים, כנגד חכמים אחרים, ולבסוף הוכחנו להם, שאותם דברים קשים הם ציטוט מגדולי הדורות, ואז הם בושו ונכלמו. כי הוברר שמדובר בשנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים, אבל כתוצאה מאותם ניסיונות הגעתי למסקנה, שלא לבזבז זמן על מלחמות של קנאים, ולהשקיע חילי בלימוד תורה לשמה, כדי שאוכל לעבוד בוראי ביושר, באמת ובאמונה. ולאלקים פתרונים, מי צדיק ומי רשע. מי חכם ומי עם הארץ. ודי לי בכך שאני ירא מיד, שמא נכשלתי בעברה, ושמא טרם למדתי כהלכה, ומתפלל לה'' שיאיר עיני במאור תורתו. ויישר דרכי לעבודתו וליראתו.
ולסיום:
אפשר שהנך יודע שהיה חכם מחב"ד שלקח לו למטרה, לעיין בדברי מרן הרב שך זצ"ל בספריו, ולהוכיח שהרב שך טעה בהרבה מדבריו.
והאמן לי שניתן לעשות כזאת כנגד הרבה גדולים. ואוי לנו אם נלך בדרך זו,שהיא מגמתית. אלא עלינו ללמוד כל דברי חכמי ישראל בחרדת קודש, ואם לדעתנו, הדברים צ"ע יש להעיר באופן נקודתי. ולא לירוא בפני איש. אבל בדרך ארץ. ואם מצאנו מגדולי ישראל (וכאמור, יש כאלה רבים),שאורייתא מרתחא להו, ומתבטאים קשות, כנגד קודמיהם או כנגד בר פלוגתא שלהם, נשאיר עניין זה לקב"ה. ואנו נכבד את כל חכמי ישראל. ונשתה בצמא את דבריהם. כי דבריהם דברי אלוקים חיים.
https://www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=131&Page=1&Flag=1
