יהודים משיחיים

נדב, אני כלל לא בטוח שאתה צודק. הציבור מורכב מהרבה אנשים, ויש לא מעטים מהם שיכולים לקבל את התעמולה של המשיחיים כזרם ביהדות (כך הם מציגים את עצמם), וכעוד מיסטיקה ניו אייג'ית או בכל צורה אחרת. השאלה אינה של השפעה כעת ומייד אלא של השפעה מחלחלת שיכולה לפעול בזמן כלשהו על אנשים אלו או אחרים. במובן הזה יש בהחלט בסיס לחשש, ואני לא רואה כיצד אתה יכול לשלול אותו על הסף.
ובמאמר מוסגר אוסיף שהאמון המופלג שאתה מגלה כאן באינטליגנציה של הציבור היהודי בארץ נראית לי לא מתאימה ליחסך הכללי אליהם (וגם לא למציאות).

מיכי,

יש כאן שתי שאלות קשורות אבל לא זהות.

השאלה הראשונה היא מהי הערכתך לתבונתו, טוב לבו יושרו או נאמנותו של הציבור הרחב. בשאלה הזו כידוע מעטים הם שיתנו לציבור ציונים טובים מדי, ולפעמים גם קל להבין אותם.

השאלה השניה היא כיצד לנהל את החברה.

חברה סגורה מאופיינת על ידי שליטה של מספר מצומצם של אנשים בכלל, כאשר תמיד התירוץ (אמיתי או לא) יהיה שהם מגינים על הכלל מפני טמטומו הוא.

בחברה פתוחה מניחים שישנה איזו אחדות רציונלית של המין האנושי, כך שניתן להוציא את הויכוח הרציונלי לרשות הרבים ולהעמיד את השאלות השנויות במחלוקת למבחן הפרטים. הטענה היא שעל אף הבעיות הברורות, זו שיטה עדיפה.

אני לא רואה סתירה הכרחית בין הערכה ירודה לאספקטים ידועים של הכלל לבין תמיכה בחברה פתוחה. זוהי גם עמדתי: עם כל הביקורת ורגשות השנאה שיש לי לגבי חלקים גדולים - אולי רוב - של הציבור בארץ, אני עדיין תומך בחברה פתוחה שאינה מתיימרת להגן על הפרט מתוצאות טמטומו הוא (למעט מקרים קיצוניים כמו אותיות קטנות בחוזים וכדומה).

_________________

מיכי,
אני  רואה הבדל מהותי בין חילוני המנסה לעשות נפשות ליהדות חילונית לבין מיסיונר נוצרי הפועל בכסות "יהודית".
יש להפריד בין מיסיונריות פנימית (בתוך היהדות) וחיצונית (בין דתות). אם הראשונה, בדמות הנשים המחלקות נרות בכניסה לסופר בערב שבת, מעוררת אי נוחות אבל היא לגיטימית, הרי שהשניה לגיטימית אבל לא הגונה בעליל.

חילוניות הוא לדידי מימד קיום יהודי לגיטימי, לפחות מאז ראשית העת החדשה, וסביר להניח שהרבה קודם לכן. רוב מניינו ובניינו של העם הוא חילוני ובכל זאת יהודי נאמן ועל כן יש לראות בסוג כזה של שכנוע (אגב, אתה מכיר מי שנוהג באופן שיטתי בדרך זו?), שכנוע פנים יהודי ולכן לא בלתי לגיטימי.
שנית, אצל המסיונרים המתחזים ליהודים קיים, לדידי לפחות, ממד של חוסר יושר בשם המטרה ה"נעלה".

ואגב, כן. אילו היית נתקל בתופעה פנים אל פנים, אני סבורה בהחלט שהיית מכריז שיש הבדל מהותי בינה לבין דיבורים של יהודים חילוניים. עתים החוויה החיה ערכה רב מערכם של תיאורים תיאורטיים.


אלי ו,
לגבי האיפיונים שהבאת, מלבד אמונת השילוש וההתגלמות בבשר יש להוסיף את השאלה המשיחית. היינו שלפי הנצרות המשיח כבר בא ועל כן העולם הוא גאול.

על אף שהיהדות אינה מציעה על פי רוב גישה תיאולוגית צרה, וכל שאלה זוכה בה לאינספור פירושים (מיהו המשיח [אולי מיהי] האם משיח אישי או תקופה משיחית, מתי יבוא, מה ביום שלמחרת ואפילו האם יבוא [שהרי תמיד "בוא יבוא"]), הרי שלא מצינו מי שיאמר שהמשיח כבר בא, מלבד אלה שאמרו [שבתאי צבי, מולכו, פרנק וכו'] והתבדו.
אחד הממדים החשובים ביהדות הוא אדרבה, שהעולם אינו גאול ושתפקיד האדם בו הוא לתקנו.

בעיני הנצרות היא אמונה דתית לגיטימית כמו כל אמונה אחרת. מה שאינו לגיטימי בעיני הוא המסיון ובעיקר מסיון מבית מדרשם של "היהודים המשיחיים" למיניהם, המקפידים להיזדהות כיהודים, להציג חומר רק מהתנ"ך (ולא מה"ברית החדשה") ולהטעות באופן מודע ומכוון את שומעיהם.

הוגה ורושם,
אני מניחה שאין לך ספק מהי תשובתי לשאלתך נוטפת התמימות הקדושה.

האם ההתנגדות היא רק ליהודים משיחיים? ומה עם החסידים המשיחיסתית. האם זו לא אותה סטיה??, ואולי גם יותר גרוע ומסכנת, בגלל חוסר הבהירות שלה, לציבור

מעיון באתרי המשיחיים, הם מקפידים בכינוסם השבועי [בארץ בשבת, בהולנד ובארה"ב ביום ראשון] על תפילה בשפה חופשית, לא מתוך ספר תפילה, קריאה בברית הישנה ובברית החדשה, וטקס אכילת לחם ויין, שמסמלים את בשרו ודמו של ישו. הם מאמינים לא רק במשיחיותו של ישו אלא גם בהיותו אלהים בבשר. אני חושב שמדובר באלמנטים נוצריים בעליל, ואין אפשרות לראות בזה זרם יהודי לגיטימי.

[את המידע אספתי מארבעה אתרי אינטרנט, שאין לי מושג לגבי הייצוג שהם מייצגים את התנועה הזו, אבל נראה לי שזה משקף]

_________________

הרב מיכי,
כמדומני שגם ככה חידון התנ"ך מיועד מראש רק לנוער יהודי, ואם נכונה טענתך שמה שמשנה זו הידיעה ולא הרקע התרבותי של האדם מדוע לא לשתף בזה גם את פרחי ההצפנה של שבט ה"נבחו" או את בוגרי קורס הציידים של ה"טסוהון דג'פה"?!

אינני אומר שכך זה צריך להיות, אני רק אומר שאם מארגני החידון רוצים להיות עקביים
ב(חילוניותם) האורתודוקסית-מסורתית עליהם להרחיק את מי שמאיים עליה באופנים מיסיונריים.

בעיני, יהדות אינה אמונה מסוימת אלא דתם של היהודים. משום שהיהודים כמעט בקול אחד דוחים  את ישו כדמות תאולוגית כבר לדורות, יהדות משיחית אינו יהדות. ואם מצב זה ישתנה ואחוז משמעותי של יהודים יתחילו למצוא משעמות באמונה זו, ייתכן שתתאפשר החזרתה ל"יהדות"
כמובן כדי שיכול שינוי כזה, התפישה של ישו גם עלולה לעבור מהפכות.