בית פורומים עצור כאן חושבים

עקרות הלכתית (כוח המנהג)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/11/2007 23:58 לינק ישיר 

מעבר למה שהביא מרובקה, מזמן לא הבנתי את תרוץ זה של התוס' (בחגיגה ב: יש עוד כמה תרוצים) - הרי מצות פו"ר היא העמדת ולדות,  ומה ההבדל בין העראה לגמר ביאה מבחינה זו? למה זה נחשב למעשה המצווה וזה רק להכשר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2007 00:15 לינק ישיר 

שנרב

שכן מי שיסתפק בעראה בלבד ויסוג לפני נתינת הזרע, לא עשה ולא כלום מבחינת מצוות פו"ר ואע"ג דגם בנותן זרע שלא הביא לידי ולד עדיין לא קיים המצוה, מ"מ פעולת המצוה מצידו היא בנתינת הזרע ודו"ק.

אגב, לגבי עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת נחלקו בגמ' כמ"כ נחלקו הראשונים הלכה כמי.
_________________

 



תוקן על ידי פרוטגורס ב- 07/11/2007 0:20:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2007 09:43 לינק ישיר 

דיון אם קיום המצוה הוא במעשה הביאה (ורק היציאה יד"ח בתוצאה או לא) -

פריתי ורביתי
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1395492

ושם עוד לינקים לאותו הדיון באשכולות אחרים
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1395492&whichpage=4#R_1

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2007 13:10 לינק ישיר 

טוב, מתברר שניתן להפוך את סימן השאלה שלי לסימן קריאה ולהוכיח מתוס' זה עצמו את גדר המעשה שיש במצוות פו"ר. בעיני זה תמוה בעיקר בגלל הראיה מהיו לו בנים בגיותו ונתגייר אבל ראיתי שבאשכול הסמוך הובא גם עניין זה.

איך שלא יהיה יש לתמוה על התוס' מן הגמרא במכות ח: מצא חרוש אינו חורש ... מצוה לקצור ולהביא, ששם רואים שהכנה שא"א בלעדיה דוחה את השבת ואף שאינו בדיוק גדר של עדל"ת קשה לחלק מכאן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2007 16:29 לינק ישיר 

נדב, שמא החרישה בכלל מצוות העומר היא ואינה הכשר מצווה גרידא, רק שבקצירה צריך 'לשמה', דדין המצווה הוא הקציר הראשון. החרישה אע"פ שהינה חלק אינטגרלי מהמצווה, אינה דומה לקציר שהקציר צריך לכוון את הקציר הראשון, והחריש כולו ראוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2007 00:07 לינק ישיר 

זוהר,

לא הבנתי את דבריך כשלעצמם, ולא את הקשר שלהם לנושא הנידון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/11/2007 00:38 לינק ישיר 

נדב,

אם הבנתי נכון שאלתך על תוס' היא: מה ההבדל בין העראה לחרישה, שההעראה נחשבת להכשר מצווה שאינו דוחה לאו, לבין חרישה שאף היא הכשר מצווה ודוחה שבת.

עניתי שמא יש לחלק כך: שהחרישה אף היא חלק אינטגרלי ממצוות העומר, אלא שבחריש אין דין 'לשמה' וע"כ כשמצא חרוש אינו חורש משא"כ בקצירה שצריך 'לשמה' ולכן קוצר אף בשבת.

ומכאן תשובה לשאלתך שאין דומה העראה לחרישה, חרישה היא בכלל המצווה גופה ואינה בגדר הכשר מצווה, העראה אינה בכלל המצווה אלא הכשר מצווה, גמר ביאה הוא המצווה.

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/1/2009 15:20 לינק ישיר 

עקרות הלכתית ברבע ממקרי העקרות ומצפה לפסק אמיץ או שמא אין חיה כזו:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3649156,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/1/2009 06:33 לינק ישיר 

יש גם לפי ידיעתי פתרון הלכתי לכל המקרים האלה, ובכל מקום יש רבנים מומחים בדבר ומורים איך לעשות.
אבל בזמן שהכלות לוקחות כדורים - שלא ברצון חכמים - כדי שיהיה החתונה טהורה, למה לא יקחו כדורים כדי להבנות?
האם משרד הבריאות לא מרשית את לקיחת הכדורים בשביל זה התועלת?





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/1/2009 07:40 לינק ישיר 

[תגובת הרב ביגמן לדברי אלדד בלינק שהביא בוגי -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3649156,00.html ]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/7/2010 18:42 לינק ישיר 

ברצוני לדעת
האם אין פתרון לכל הענין, על ידי שהאישה תקבל זרע, ללא קיום יחסים עם בעלה, למשל על ידי שיזריקו לה אותו, במזרק, האם זה גם אסור לפי ההלכה, או שזה מותר בזמן הנידה
כי אם זה מותר, הרי שזה פתרון מצויין לכל הנושא!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/6/2011 02:18 לינק ישיר 

אני מציף כאן נושא קשור בעקבות פניה אלי באישי. 

מתברר כי לאחרונה יצא קונטרס מאת הרב מסרדהל היושב בברוקלין, ובו הוא יוצא, אם הבנתי נכון,  נגד טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). 

הקונטרס עצמו חלקו הגדול, במחילה,  דרשנות והפחדות בסגנון ההונגרי הידוע, אבל בכל זאת הוא מעלה כמה נקודות הלכתיות. אם הבנתי נכון את עיקרי הדברים, ראשית הוא סובר שהוולדות מטיפול כזה הם "פגומים" כי יש בו כמה חסרונות שהם לפחות גרועים מבני ט' מידות. שנית הוא מזכיר איפה שהוא חשש של הוצאת זרע לבטלה, ושלישית הוא מעלה שאלה בדבר הייחוס ההלכתי של ילדים כאלו, כלומר האם הם מתיחסים לאביהם מבחינה הלכתית.   מעבר לכך יש לו כנראה גם פקפוקים מעשיים באמינות תהליך ההפריה והשמירה על כך שלא מערבבים מבחנות וכו', ובמקרים מסוימים הוא טוען שיש חשש של פצוע דכא. כשעברתי על הקונטרס ברפרוף לא הצלחתי להבין אם הוא ממש רוצה לאסור או שרק רוצה לגרום לאנשים שלא להזדקק לטיפול אלא אחרי שכלו כל הקיצין.   

הקונטרס מקבל משנה תוקף בגלל מכתב תמיכה מהרב חיים קנייבסקי  שנדפס בסופו, מכתב שבעקרון חוזר על הטיעון של "פגם".  

מאידך גיסא מתברר כי קיים כבר ספר בשם "תורת המשפחה" ובו מוצגת דעת המתירים כולל מכתבי תמיכה מפוסקים ידועים. כמובן שקשה להשוות נקודה לנקודה ובפרט שהטיפולים מתחדשים ומשתנים לפרקים.  גם דברי הקה"י בענין פגם שהובאו כאן באשכול המתמטיקה של הייחוס לא נראים כמסתדרים עם מכתבו של הר"ח קנייבסקי.

הערה קטנה שלי: הגמרא בהוריות אומרת שבנות לוט עשו מצווה במה ששכבו עם אביהן, ובשכר שקדמה צעירה לבכירה במצווה קדמה לה למלכות ד' דורות. לכאורה לא ברור מה המצווה שהן עשו. רש"י כותב שחשבו שלא נשארו עוד גברים בעולם, אבל זה לכאורה תימה: הרי הם ידעו לפחות שצוער לא נחרבה, וגם המלאכים לא אמרו להם אלא שהם הורסים את חמש הערים. ברד"ק ובספורנו אכן כתבו שהן פשוט חשבו שאיש לא ירצה להתחתן איתן עכשיו כשאביהם הפך פליט. זה אומר שהמצווה היא פשוט להעמיד צאצאים, וזו מצוה מספיק חשובה בשביל להצדיק את מה ששכבו עם אביהן, ועליהן אומרת הגמרא צדיקים ילכו בם, אע"פ שמעשיהן היו ודאי גרועים מבני ט' מידות.

עוד הערה: איכשהו נראה לי כי פקידים שונים במשרד האוצר הולכים להמליץ על הרב חיים קנייבסקי לפרס ישראל ביום העצמאות הקרוב.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/6/2011 07:41 לינק ישיר 

מכתב חריף של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א למעייני הישועה

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2898067&forum_id=771




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > עקרות הלכתית (כוח המנהג)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 סך הכל 3 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.