לחכות או לא?

רוצה לשמוע את דעתכם למרות שנראה לי שרובכם פה בפורום מידי צעירים שזה יקרה לכם.. ובכל זאת..

אם אח או אחות צעירים ממכם רוצים לצאת לשידוכים/להתחתן לפניכם... והם כמובן שואלים אתכם אם זה בסדר מצידכם.
מה אתם אומרים?
לחכות? שיהיה בהצלחה? תחכו שנה? שנתיים?

יש לי אחות ואחי מתחתי עוקפים אותי והתחילו לשמוע שידוכים,

אני מאחל להם מעומק לב שימצאו להם זיווג הגון במהרה.

אצלי זה היה. כאח גדול נשאלתי וכמובן הסכמתי. בסוף אני התארסתי כחודשים לפני אחי והוא התחתן חודשיים אחרי.

נס שאני לא בסיטואציה הזו ז"א אין לי רוקים מעלי ,דעתי בענין היא שלא לחכות כי לאף לא ידוע מתי ימצא זיווגו וזה יכול גם לקחת כמה שנים..אז זה ממש אידיוטי להמתין

זה לא נכון לענות ישר כן "אין לי בעיה שיעקפו אותי" צריך לחשוב על כל ההביטים בנושא.
למשל: נניח ואחיך הקטן מתחתן ואז הם באים שבת עם הכלה ומתחילים להשויץ, או להסתלבט עליך,  איך אתה תרגיש באותו הזמן? או בפגישות שהבחורה תשאל אותך למה הוא עקף אותך? 
תחשוב על כל הצדדים ולא להיות איזה יפה נפש שמנסה לרצות את האחרים בשביל שיגידו עליו איזה אח טוב הוא.

בניכסא25 מה שאתה אומר זו אגואיסטיות לשמה וזה גובל ברוע לב.
האח הוא גם בנאדם ולמה הוא אשם בקשיים שלך? זה ממש לעשות עוול לבנאדם.

בתור אחות קטנה, לאחות גדולה,

היא תמיד אומרת לי שאין היא מונעת ממני, וששיקוליי לא ינבעו מכך שהיא גדולה ממני.

היא מאחלת לי בהצלחה ודוקא דיי דוחפת לעניין,
ולדעתי זה הדבר הנכון להאמר לאחות 'קטנה'.

(מיותר לציין שבאם האחיות בנות 22 ו-21 ה-21 יכולה לחכות שנה בשקט)

חכמה- יש אנשים שזה דבר מאוד חשוב בשבלם והם רוצות לצאת בהקדם האפשרי ושנה זה הרבה מאוד זמן לחכות כשכל החברות הטובות שלך מסביב מספרות סיפורי דייטים ואת צריכה לייעץ, לשמוח כשהן מתארסות, להקשיב לכל הסיפורים להכין שבתות כלה וכ"ו. ולשחק כאילו את בסדר עם זה.. זה פשוט כאב לב . זה מיותר.

בתור אחת ש"השתחררה" בגיל 22, לא הסכמתי לשמוע כשאחותי עדיין לא התחתנה למרות שהיא טענה שהיא מסכימה בכל הלב, כי ידעתי שזה יכאב לה.
היום אני מצטערת על זה. לוקח זמן עד שנכנסים ל"שוק השידוכים" ובגיל 22 הזמן כבר מתקתק.

אני מסכימה איתכם.. לא לעשות פקק לצעירים.
אני גם "הסכמתי" לאחותי להתחתן לפני (אבל לא לפני שהיא באמת היתה מוכנה להתחתן. היא היתה רק בת 19) .. אני מאלחת להם את כל הטוב והאושר בעולם.
זה לא הבעיה שלה שעדיין לא מצאתי את ה"אחד" שלי. אבל כאחות גדולה רווקה קצת קשה לראות אותה עם התינוק שלה ועם בעלה.. זה לא קל רגשית...

מעשה שהיה:

אחיו של חברי הטוב ביותר בן 24.4 התארס עם בחורה בת 24 ויש לה אחות בת 26 טרם נשואה, אחיו של חתן קפץ לביתי כדי לצרוב לו כמה דיסקים של אירוסים (אין לו מחשב ולכן הוא הגיע אלינו) הוא הציג לי בתמונות את המשפחה של כלה ומשתתפי אירוסים מופיעים בתמונות, אחרי דפדוף תמונות של אירוסים בעזרת המחשב, גליתי שאחותה נמצאת רק בתמונה אחת בתוך 350 תמונות, שאלתי את חברי לפשר הדבר ואמר לי שיתכן מאד מאד שהיא לא הייתה במהלך האירוסים, החליטה לצאת מהאולם ולחפש לה מקום שקט ובודד, בכתה שאחותה הצעירה הצליחה לעקוף אותה והתארסה, כולה קנאה מאחותה, הרגשתי את הכאב שלה, מצד אחד שהיא שמחה בשמחתה שמצאה לה זיווג מתאים לה ומצד השני שצובט לה שיש לה חתן ולה עדיין לא.

היא כבר התחתנה ואחותה הגדולה תקועה ומרקבת את עצמה.. זה מה שאתם רוצים?

אגב, אצלי אני גם יודעת שלאחותי יהיה קשה אם אעקוף.
אולי פחות מפעם, כיון שהתחזקה מאד מאד, אך עדיין.

ואם תעשו חשבון לבד, אני לא הראשונה (שבעז"ה לא אעקוף), כבר עקפו אותה.

חברמן
זה מאד כואב, אבל כל אחד מתמודד עם הכאב בצורה אחרת אם זאת הצורה שהיא בחרה להתמודד איתו, זו בחירתה הבלעדית,

ישנם דרכים רבות להתמודד אם כאב,

אבל עדיין אין זה אומר שהמעשה שגוי.

אני מכירה משפחה שאחות הצעירה עקפה 3 אחים .
וחלק מהם התחתנו אחרי 10 שנים.
אז היא צריכה לחכות 10 שנים??..
הקנאה היא דבר טבעי.ומובן.