הצעות עבודה תורניות

לראשונה משיק מפעל הפיס פרויקט ייחודי למגזר החרדי המותאם לבני תורה ותלמידים חכמים בשם "תחרות חיבורים תורניים". במסגרת הפרויקט מוזמנים בני תורה וכלל הציבור החרדי-דתי לכתוב חיבורים תורניים הדנים בסוגיית גורלות ומזלות המבוססים על התורה, התלמוד ופרשניו וההלכה היהודית.

מערכות חידושי התורה שישלחו ירוכזו ויבדקו ע"י חבר שופטים המורכב מפורום רבנים בכיר ומקובל שהוקם במיוחד לצורך הפרויקט.

שאול סוטניק, מנכ"ל מפעל הפיס: "כחלק מסיוע ותרומה לקהילה, מפעל הפיס שם לעצמו מטרה לחזק ולקדם את החינוך ומשקיע כ70% מהתקציב בתחום זה. כמו בכל תחומי הפעילות של מפעל הפיס, גם בתחום זה פונה מפעל הפיס בפעילות ייעודית למגזר החרדי התואמת את ערכי החינוך ועולמות התרבות הייחודיים לו. לאור העובדה כי ערך לימוד התורה הינו הערך העליון ביותר של תפיסת העולם החרדית ומהווה ציר מרכזי באורח חייו, היה החיבור בין פעילות מפעל הפיס לתחום לימוד התורה, טבעי . אני סקרן גם לגבי  החיבורים שיוגשו ובטוח שנחשף ללא מעט אינפורמציה חשובה ומרתקת".

כיצד משתתפים ?

• נגשים אל דוכני מפעל הפיס מקבלים טופס השתתפות + שי. את הטפסים ניתן יהיה לקבל בדוכנים הפזורים בריכוזים החרדיים ובנקודות נבחרות בכל הארץ.
• כותבים חיבור תורני - מערכת חידושי תורה המבוססת על התורה, התלמוד ופרשניו וההלכה היהודית, הכתובה בסגנון עיוני, הלכתי ונכתבת בשיטת הפלפול , מצרפים אליו את "טופס ההשתתפות" ושולחים לת.ד. 2183, בני ברק.
• תחילת הפרויקט - י"א חשוון תש"ע (29.10.09)
• מועד סיום שליחת החיבורים – כ"ח כסליו תש"ע (15.12.09)

לאורך כל תקופת הפעילות יעמוד לרשות המשתתפים קו טלמסר מיוחד שמספרו
*חיבור (*65327 )

הליך השיפוט והשופטים:

את התחרות מובילה וועדת שיפוט עליונה שהורכבה כך שתייצג את כלל העדות והחוגים מקרב המגזר החרדי והדתי.  חברי וועדת השיפוט:

•          יו"ר- הגאון רבי ברוך דב פוברסקי –ראש ישיבת פונוביז'.

•          הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין- ראש ישיבת חברון

•          הגאון רבי מסעוד בן שמעון – רב ודיין

•          הגאון הרב שמואל אליעזר שטרן – רב מערב ב"ב ודיין   בבית הדין של הרב וואזנר

•          הגאון הרב שמחה הכהן קוק – רבה הראשי של רחובות ונשיא ישיבת "מאור התלמוד".

הליך השיפוט מורכב משני שלבים.

 בשלב ראשון : ימוינו החיבורים שנשלחו ע"י ועדת מיון המורכבת מאברכים ותלמידים חכמים . ובין כלל החיבורים שנשלחו יבחרו 10 חיבורים יעלו לשלב הגמר.

החיבורים מגיעים להליך המיון והשיפוט בעילום שם, כשהם ממוספרים בבר קוד בלבד. שם המשתתף ופרטיו שמורים בידי המארגנים וועדת המיון וועדת השיפוט בוחנים עותקים ממוספרים בלבד, נעדרי פרטים מזהים.

בשלב שני : ועדת השיפוט העליונה (שהרכבה פורט קודם לכן) תבחן את עשרת החיבורים ומתוכם תבחר שלושה זוכים במקום ראשון, שני ושלישי.

הליך השיפוט מיועד להסתיים בתאריך ו' בשבט (21.1.10) וטקס הסיום וחלוקת הפרסים לזוכים יתקיים בתאריך י"ג שבט (28.1.10)

פרסים לזוכים :

הפרסים לזוכים יחולקו במסגרת מפגש עיתונאים, שייערך בבית מפעל הפיס, בהשתתפות מנכ"ל מפעל הפיס, יו"ר וועדת השיפוט ומחברי 10 החיבורים שעלו לשלב הגמר

הזוכה במקום הראשון יקבל  20,000 ₪ + כ-500 ספרים שיוענקו מתנה למוסד תורני לפי בחירתו של הזוכה.

הזוכה במקום שני יקבל 10,000 ₪

הזוכה במקום השלישי יקבל 5,000 ₪

הזוכים במקומות  רביעי – עשירי יזכו בש"ס מהודר.

בסוף תקופת הפעילות, תודפס חוברת שתכלול את עשרת החיבורים שעלו לגמר ותופץ בכל הריכוזים החרדיים.

קצת רקע:

מפעל הפיס הוקם בשנת 1951ביוזמת  ראש עיריית ת"א דאז, מר ישראל רוקח שחיפש מקורות תקציביים להקמת בית חולים ציבורי בעיר. קופת המדינה הייתה מדולדלת ומספר והיה צורך למצוא פתרון יצירתי שיספק מקורות תקציב להקמת בית החולים. למר רוקח היה רעיון פשוט אך גאוני, קיום הגרלה שכל רווחיה ישמשו להקמת בית החולים.

הרעיון היה מאד מוצלח , בית החולים הקריה (לימים איכילוב) והממשלה החליטה למסד את מפעל ההגרלות ולהפוך אותו למפעל קבוע שיסייע לקהילה ויעביר רווחיו לשיפור איכות חייה. 

רווחי מפעל הפיס מועברים לציבור ברחבי הארץ ומשמשים להקמה של מבני ציבור לרווחת הקהילה : בתי ספר, גנים, מועדוני נוער, פארקים ציבוריים, מרפאות שיניים, טיפות חלב , מחשבים למערכת החינוך, הכילי תרבות, ספריות , מועדוני נוער, מועדונים לקשישים ועוד ועוד.

כיצד מחולקים רווחי הפיס ?

כל הרשויות בישראל זכאיות לתקציב פיתוח שנתי ממפעל הפיס שמוקדש להקמה של מבני ציבור למען הקהילה. 

תקציבי מפעל הפיס לרשויות מחולק לפי קריטריונים מקצועיים ובשקיפות מלאה , עפ"י עקרון מנחה של אפליה מתקנת: ככל שמצבו הסוציו אקונומי של הישוב נמוך יותר כך יגדל תקציב הפיתוח לנפש בו יזכה הישוב ממפעל הפיס.

,גם הציבור החרדי נהנה רבות מתרומתו של מפעל הפיס לרווחתה של הקהילה החרדית. ערים חרדיות ומעורבות זכו לסיועו של מפעל הפיס בבניית מוסדות חינוך חרדיים, מבני תרבות כמו ספריות תורניות, מתנ"סים עירוניים המיועדים לפעילויות המתאימות למגזר וגינות נוי ירוקות ויפהפיות למען רווחתם והנאתם של ילדי העיר.