מדוע 'שב ואל תעשה' לגיטימי יותר מ'קום ועשה'?

הרי באי-החלטה אנחנו בוחרים להשליך את שכלנו ושיקול דעתנו לפח ולבהות במתרחש בלי נקיטת פעולה כלשהיא שלילית או חיובית כנדרש. אינני מדבר על מקרים בהם נשקל והוכרע הגיונית שאי ההתערבות תהיה ההתערבות הטובה ביותר, אלא במקרים בהם פשוט מחליטים שרירותית שעצם עצימת העיניים והראש תפטור מאחריות לכאו'. כגון בתאומים סיאמיים שלשניהם סיכויים שווים לחיות אך חייבים להמית אחד, במקרה כזה, חסימת עצמנו מפעולה פיזית היתה לגיטימית ומוסרית לו לא היה שייך במציאות שנתערב על ידי הראש בהכרעה שכלית, אך כל עוד קיימת האפשרות מה ערך יש להחלטה מלאכותית להעדיף הפיזיות על השכליות? שניהם מערבים באותה מידה.

_________________

אמר רב: יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני פתחי הלב