צפניה פרק ג
א הוֹי מֹרְאָה, וְנִגְאָלָה--הָעִיר, הַיּוֹנָה. ב לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל, לֹא לָקְחָה מוּסָר; בַּיהוָה לֹא בָטָחָה, אֶל-אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה. ג שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ, אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים; שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב, לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר. ד נְבִיאֶיהָ, פֹּחֲזִים, אַנְשֵׁי, בֹּגְדוֹת; כֹּהֲנֶיהָ, חִלְּלוּ-קֹדֶשׁ, חָמְסוּ, תּוֹרָה. ה יְהוָה צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ, לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר, לֹא נֶעְדָּר, וְלֹא-יוֹדֵעַ עַוָּל, בֹּשֶׁת. ו הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם--הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם, מִבְּלִי עוֹבֵר; נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי-אִישׁ, מֵאֵין יוֹשֵׁב. ז אָמַרְתִּי אַךְ-תִּירְאִי אוֹתִי, תִּקְחִי מוּסָר, וְלֹא-יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ, כֹּל אֲשֶׁר-פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ; אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ, כֹּל עֲלִילוֹתָם. ח לָכֵן חַכּוּ-לִי נְאֻם-יְהוָה, לְיוֹם קוּמִי לְעַד: כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת, לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי--כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי, תֵּאָכֵל כָּל-הָאָרֶץ. ט כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים, שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. י מֵעֵבֶר, לְנַהֲרֵי-כוּשׁ--עֲתָרַי, בַּת-פּוּצַי, יוֹבִלוּן, מִנְחָתִי. יא בַּיּוֹם הַהוּא, לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ, אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ, בִּי: כִּי-אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ, עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ, וְלֹא-תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד, בְּהַר קָדְשִׁי. יב וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ, עַם עָנִי וָדָל; וְחָסוּ, בְּשֵׁם יְהוָה. יג שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא-יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא-יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא-יִמָּצֵא בְּפִיהֶם, לְשׁוֹן תַּרְמִית: כִּי-הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ, וְאֵין מַחֲרִיד. {פ} יד רָנִּי, בַּת-צִיּוֹן--הָרִיעוּ, יִשְׂרָאֵל; שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל-לֵב, בַּת יְרוּשָׁלִָם. טו הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ, פִּנָּה אֹיְבֵךְ; מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ, לֹא-תִירְאִי רָע עוֹד. {פ} טז בַּיּוֹם הַהוּא, יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל-תִּירָאִי: צִיּוֹן, אַל-יִרְפּוּ יָדָיִךְ. יז יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ, גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ; יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה, יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ--יָגִיל עָלַיִךְ, בְּרִנָּה. יח נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי, מִמֵּךְ הָיוּ--מַשְׂאֵת עָלֶיהָ, חֶרְפָּה. יט הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת-כָּל-מְעַנַּיִךְ, בָּעֵת הַהִיא; וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת-הַצֹּלֵעָה, וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ, וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם, בְּכָל-הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם. כ בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם: כִּי-אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְהוָה.
נראה שכל התהליך שעובר בעולם על הכשרת האיסור של משכב זכר ונישואים חד מיניים מזכיר את ימי סדום ועמורה עד היום משכב זכר נקרא מעשה סדום אפילו באנגלית התורה מעידה שכאשר הגיעו המלאכים ללוט באו תושבי העיר ודרשו לדעת אותם ואם הרמז לא היה ברור למה הכוונה שהרי נאמר והאדם ידע את חווה אשתו מציע לוט להם את בנותיו שאיש לא ידעם אכן כנראה שזהו אחד השלבים המרמזים במפורש על אחרית הימים הרי אומות העולם בצביעותם החלו בתחילה שיחסים אלו היו בניגוד לחוק והנה החל תהליך של אי אכיפת החוק וכיום מתן לגטימציה
 |
|
|